קבלה לעם היום

מקובלים הם אנשים שחיים בעולם הזה, ויחד עם הרגשתם את העולם הזה הם מרגישים קשר עם הבורא, לפי מדת השתוות צורתם עמו. מידות שונות בהרגשת הבורא נקראות "עולמות".

המילה "עולם" נגזרת מהמילה "העלמה". העולמות זוהי מערכת העלמה על האור, על השפעת הבורא לנבראים. הכוונה היא שהעולם משמש כמסננת שמעלימה ומקטינה את כמות האור, כמות התענוג שמגיעה אל האדם.

ישנו כוח אחד הפועל במציאות – כוח ההשפעה, הבורא, והוא סידר מערכת שדרכה הוא משפיע לנברא במגוון אופנים. כאמור, "עולם" הוא מדת גילוי או הסתרה של הבורא כלפי הנבראים. ההסתרה המוחלטת נקראת "העולם הזה" והתחלת הרגשת הבורא היא המעבר בין "העולם הזה" לעולם הרוחני. בין ההסתר לגילוי השלם ישנן חמש מדרגות כלליות של התגלות חלקי הבורא לנבראים. חלקים אלה נקראים "עולמות".

עוד בשיעור:
• ללא נשמות אין עולמות. לכן כל מערכת העולמות נמצאת בכוח ולא בפועל, עד שתגענה נשמות שתגלנה אותם.
• בעולם האצילות אין כלל כיסויים על האור. רק מתחתיו, מפרסא ומטה, בעולמות בריאה, יצירה ועשיה, ישנן מדרגות, חסרונות, טוב ורע, וכן הלאה. כל ייעודם של עולמות ההסתר – עולמות בי"ע, הוא לגרום לנו לפתח רצון להתעלות מעליהם, לעבר גילוי הבורא, כדי לבנות את עצמנו ובסופו של דבר להתכלל בעולם אצילות.
• כיסויי עולמות בי"ע, מבצעים באור המופשט שינוי כלפי הנשמות, כמעין זכוכיות צבעוניות שצובעות את האור כלפי המביט דרכן.
• באור אין שינויים, כל השינויים הם באופן העלמת האור. על הנברא לכסות את הרצון-לקבל שלו ב"מסכים" בהתאם למסכי העולמות המכסים את האור המופשט. בכך הנברא ינטרל את מסכי ההסתרה ויוכל להתייחד עם האור העליון. מכאן אנו יכולים להבין שדווקא על-ידי ההעלמה, הנברא יכול להשוות את תכונותיו לתכונות האור.
• בעוד שההתפתחות הגשמית מתרחשת כמו מעצמה, כל צעד בהתפתחות הרוחנית חייב להיות בהקדם רצון מצד האדם. האדם חייב לתאר לעצמו מהי מדרגתו הרוחנית הבאה ולרצות להגיע אליה בטרם יתקדם לעברה.
• תהליך הבריאה ידוע מראש, מתחילתו ועד סופו. לאדם נותרה הבחירה בזירוז ההתפתחות לעבר תכלית הבריאה בלבד.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה ל"פתיחה לחכמת הקבלה", אות י"א, ספר "קבלה למתחיל", עמוד 275

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מערכת העולמות מסודרת בדיוק באופן הנכון כדי לתקן את הנשמות. אותה המערכת שייצבה את עצמה לאחר שבירת הכלים של העולמות נקראת "עולם אצילות".

עולם האצילות הוא המרכז: מצדו האחד עולם אין-סוף, משם מגיע כל האור, ומצדו השני עולמות בריאה, יצירה ועשיה, שבהם פועלות הנשמות שמבקשות את תיקונן.

עוד בשיעור:
• זעיר-אנפין מסתיר את עצמו ובכך נותן לנוקבא לגדול. זעיר-אנפין "נעלם" בחציו, ובזה נוקבא יכולה לקבל השפעה מאמא. בזה שנוקבא מדמה את עצמה לאמא, היא מתחילה להיבנות ובסופו של התהליך, תהפוך לעצמאית ותוכל להיות לצד זעיר-אנפין.
• הכל נקבע בפרצוף אריך-אנפין, המתפקד כמקבל ההחלטות. אבא ואמא הם המבצעים את החלטותיו. אריך- אנפין מתפקד כמעין מנכ"ל המפעל, ואבא ואמא מתפקדים כמנהלי המפעל.
• קבלת ההחלטות מתבצעת באריך-אנפין כיוון ששם נמצאות כל הרשימות מהשבירה. שם גם מתקיים גמר התיקון של זו"ן.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשס"ד, אות קמ"א

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

על לימוד "תלמוד עשר הספירות" – אם האדם היה יודע איך בנויה נשמתו, אם היה מרגיש את חלקיה וכיצד הוא עובד איתם, הוא היה מגלה בזמן הקריאה בתע"ס את מה שכותב המחבר, בתוכו. הוא היה עובר על ההבחנות הללו והיה מבין כיצד הוא בנוי, את מבנה נשמתו.

עוד בשיעור:
• "חיבוק השמאל" – מלכות מקבלת מזעיר-אנפין גבורות דזעיר-אנפין כדי לבנות את עצמה כפרצוף עצמאי. זעיר-אנפין חייב להיכנס למצב שנקרא "דורמיטא" (בארמית, שינה), ואז נוקבא יכולה לקבל ממנו גבורות.
• דורמיטא – העלאת מ"ן, נסירה – נה"י שננסרים, חיבוק שמאל – זעיר-אנפין מוסר למלכות מוחין דאבא. התהליך הזה עוזר לנשמה להתפתח מנקודה התחלתית לפרצוף שלם. כל זה נעשה במצב שנקרא "ראש השנה" – תחילת בניית הנוקבא, הנשמה.
• כל התפילות במצב "יום הכיפורים" גורמות לנוקבא לעלות לאמא.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ט, אות קל"ג

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

זו השאלה העקרונית בחיינו – מדוע ישנו סבל בעולם? האם נבראנו כדי לסבול?

מצד אחד, ההשגחה העליונה הציבה את התנאים האופטימליים לגידול הילדים – העובר גדל ברחם האם מוגן ומלא בשפע, לאחר מכן ההורים דואגים לכל מחסורו של הילד הקטן, הסביבה מטפחת אותו ותומכת בו עד שמגיע לבגרותו. אז היחס לאדם מתחיל להשתנות, עד שבסופו של דבר, חיי האדם הופכים למלחמת קיום של ממש – עול פרנסה, משפחה, זוגיות, מחויבויות שונות…

מהרגע שהתבגר האדם ויכול לבצע פעולות נכונות ובאופן עצמאי, החיים מתחילים לדרוש ממנו אחריות ונטילת שליטה על מהלך חייו. מדוע הבורא, הטבע, לא מתייחס אלינו כמו לתינוקות שלו במשך כל החיים?

התשובות נמצאות בכתבי הקבלה: קיימים חוקים כלליים, גדולים ומקיפים יותר, שאותם האדם חייב לקיים מרגע בגרותו ואילך. ולפני שהוא נעשה בוגר, הטבע מתייחס אליו בהתאם למידת התפתחותו ולא דורש ממנו לקיים את החוקים הללו.

הטבע ברא אותנו כך שבחלק השני של חיינו נהיה חייבים לבחור בעצמנו משמעות לחיינו. שהטעם בחיינו לא יהיה תלוי בקניית תענוגים, אלא בהשוואת הצורה לבורא, המשפיע. והשפעה היא כבר קניית טבע אחר.

אבל הלחץ הוא אותו לחץ. עד הבגרות יש לאדם רצון טבעי להתפתחות. ומעבר לזה, ההתפתחות היא מתוך בחירה חופשית, חופש שמציב לאדם ייסורים, שאת סיבתם הוא חייב לחקור בעצמו, ומתוכם להגיע להחלטה שעליו להשתנות.

עוד בשיעור:
• אם היינו בוחנים את עולמנו מתוך העולם הרוחני, לא היינו רואים שישנם נבראים. עצמים רוחניים הם עצמים חופשיים מהבורא, עצמאיים, שלא נשלטים על ידו. וכל עוד שאין ישות עצמאית, נפרדת מהבורא, לא נקרא שיש משהו חוץ ממנו. לכן עדיין אין נברא.
• מלאכים הם כוחות הטבע – לדוגמא, כוח המשיכה, כוח המגנט והכוח האלקטרוסטטי, גם הם מלאכים. מלאך הוא חלק אחד מהמלך ששולט במציאות. הבורא הוא מחשבה שמתוכה יוצאים כוחות שפועלים – מלאכים. ישנם אין ספור מלאכים. אין להם בחירה חופשית או קיום בפני עצמם. הם נפעלים מרצון הבורא.
• כל הצרות שלנו נובעות מההסתר. האנושות לא מכירה את כל רובדי המציאות כפי שהיא, כיצד פועל הטבע ולכן היא מגיעה למצב של ייאוש. חסר לאדם מידע נוסף, על החלק הנסתר במציאות, כדי להבהיר את התמונה. לא ברור לו כיצד הוא משפיע על העולם וכיצד השפעתו חוזרת אליו בחזרה – זאת מפני שפעולות אלו עוברות דרך מערכת הנסתרת מחושי האדם.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה לפנים מאירות ומסבירות, אות י"א, ספר "קבלה למתחיל", עמוד 246

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

תקיעת שופר רוחנית: זעיר-אנפין עולה לאבא ומלכות עולה לאמא. זעיר-אנפין מקבל מאמא בבת אחת את כל האור ועל-ידי תקיעת שופר, יורד לנוקבא ומשפיע לה בעשר מנות את שקיבל. כל מנה כזו נקראת "יום" – "עשרת ימי תשובה".

עוד בשיעור:
• תקיעת שופר היא התחדשות והתעוררות המוחין דזעיר-אנפין, שישפיע לנוקבא. את זעיר-אנפין תמיד צריכים לעורר ב"תקיעת שופר".
• זעיר-אנפין מוסר לנוקבא את כל הדינים (תוספת על הדינים שהיו לה מלכתחילה), ולאחר מכן הוא מתקן אותה – אז היא ראויה לזווג עימו. בדומה לאדם שהולך בדרך ההתפתחות הרוחנית – אם הוא משתוקק לדבקות הוא מגלה דינים שאותם מוסר לו העליון.
• ביום הראשון של ראש השנה זעיר-אנפין מקבל מוחין מאבא עבור נוקבא.
• מדוע ביום הראשון של ראש השנה הדינים קשים וביום השני דינים קלים ולא להיפך כפי שמתבקש?
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ז, אות קכ"ח

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מהי "תקיעת שופר" ברוחניות? על-ידי התעוררות מלמטה, על-ידי מ"ן שהנשמות מעלות, אנו מבקשים, מחייבים את זעיר-אנפין לרדת לנוקבא ולהשפיע לה.

ביום הראשון של ראש השנה אנו מבצעים את פעולת ה"תקיעה" וביום השני זעיר-אנפין יורד לנוקבא. תקיעה, תרועה, שברים – הם סוגי המ"ן שמלכות מעלה לזעיר-אנפין.

עוד בשיעור:
• מהם "עשרת ימי תשובה" ברוחניות?
• "רחל" היא אותם הכלים שצריכים לקבל את האור בעל-מנת להשפיע. "לאה" היא אחוריים דבינה, הנפולים בתוך זעיר-אנפין.
• מדוע אורכו של ראש השנה הוא יומיים ומהו ההבדל בין הימים?
• מהם דינים? הנשמות עדיין לא מוכשרות לקבל מלמעלה את מה שהן רוצות לקבל. "המתקת הדינים" – כאשר התחתון מוכן לקבל על עצמו את שליטת העליון.
השיעור מבוסס על  תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ה, אות קכ"ה

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

בזמן הלימוד האדם צריך לחשוב אך ורק על המקומות שצריכים תיקון. אני יכול לא להבין מה כתוב בספר, חשוב לחשוב "מה כואב לי שאני רוצה לתקן?", אם לאדם כואב שהוא נמצא בצורה נפרדת מהבורא, הבורא מתקן אותו ומקרב את צורת האדם לצורת הבורא.

עוד בשיעור:
• מהי עליה? עליה היא כאשר הנברא מקבל תוספת עביות ובמקביל מסך ועולה לקראת תכונת ההשפעה. הבורא (עולם אין-סוף) הוא השפעה במאה אחוז. במידה שאנו משווים את תכונתנו באחוז מסוים כלפי עולם אין-סוף, אנו עולים, מתקרבים אליו.
• מהן ג' עליות השבת?
• כל פעולות הבינה כלפי התחתונים מתרחשות בזעיר-אנפין דבינה.
• צמצום א' הוא נצחי. צמצום ב' מתבטל לאחר שהנברא ישווה את צורתו לבורא על-ידי רכישת מסכים.
• פרצוף "אריך אנפין" נקרא גם "כתר דאצילות".
• "ממעשיך הכרנוך": אני מכיר אותך לפי מידת השתוות הצורה שלי אליך.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, שאלה רפ"ח, תשובה בעמוד א' תתפ"ב

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מהו הסתר? מתגלה לנברא חלק מהמבנה המקולקל שלו. הוא מרגיש שמשהו חסר לו, אז למעשה זה גילוי. לפני כן הוא היה בחוסר מודעות ועכשיו הוא מבין שחסר לו משהו. זה לא חושך, זה ה"אחוריים" של האור.

כל העבודה היא ב"לילות", בחושך. אם אדם יודע להשתמש איתו בצורה הנכונה, זו המתנה הגדולה ביותר עבורו. עד שלא נבנה את הכלי שלנו בחושך, לא נוכל להגיע לאור. עלינו להבין שכל המצבים הקשים הללו הם מטרתיים, ומגיעים מהבורא כדי לעזור לנברא להפוך לעצמאי. אנו חייבים להבין שרק במצבי חושך אנו יכולים לפתח עצמאות. עלינו להגיע למצב שחושך ואור יורגשו בנו כהרגשה זהה, וזה יקרא "תיקון הכלי בלמעלה מהדעת".

עוד בשיעור:
• "אמונה" היא תכונת הבינה שהאדם רוכש ובכך הוא משווה את צורתו לבורא. היא נרכשת מעל הכלים הטבעיים שלנו ולכן מכונה "אמונה למעלה מהדעת".
• כוח ההשפעה והאהבה של הבורא פועל בניגוד לטבענו האגואיסטי ולכן הוא מורגש בנו ככוח המביא לנו ייסורים.
• הבורא – כתר, מחולק לשני חלקים, עליון ותחתון. את החלק העליון –עתיק, אנו לא יכולים לגלות ואת החלק התחתון – אריך-אנפין, אנו יכולים לגלות. חלק זה מורגש בנו ככוח ההשפעה.
• להיות "גוי" או "ישראל" זו דרגה רוחנית, ללא קשר ללאומיות האדם. אם האדם מגיע למצב של בחירה חופשית ובוחר בהשפעה הוא נקרא "ישראל" ואם בוחר בתכונת הקבלה הוא נקרא "גוי".
• מהי "ציון" הרוחנית?
• העבודה היא השגת ה"אמונה" והתוצאה מכך היא השגת הבורא.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש –  שלבי הסולם, מועדים – כרך ד', דף 13, "מהו למעלה מהדעת, בעבודה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3