קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים"

• "יהודי" על-פי חכמת הקבלה – אדם המשתוקק להגיע לייחוד, לחיבור עם הבורא.
• חיבור עם הבורא משיגים דרך חיבור עם הנבראים, מתוך הכלי שאותו אנו מתקנים בחיבור הדדי, בינינו.
• אדם שרוצה לעבוד מול הסביבה, הסביבה מוכנה לו, והוא יכול לראות את החברים, שבפנימיותם כולם גדולי הדור. כי מי שיש להם נטייה לרוחניות הם כבר מחוברים בפנים, זה מספיק ואז יש לך סביבה. ועד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפיהם ומעריך את הסביבה, כך אתה יכול לקבל מהם חיסרון לחיבור, עד שתגיע ל"שער הדמעות".
• "שער הדמעות" נקרא שזה נחוץ לך יותר מהכל ואין לך אפשרות להשיג את זה, ואז אתה מתחנן, כלפי אותה הצורה שאתה מגלה כהשפעה הדדית, הכוח המשותף שאתה מגלה בהשפעה ההדדית שנקרא ערבות.
• הכל תלוי בנחיצות, בהשתוקקות, בהעלאת מ"ן, בחיסרון לייחוד, לתיקון השבירה.
• "תפילת רבים" – שכל אחד מתפלל על כולם, ועל עצמו בתוך כולם.
• "בכי" – מצב של קטנות, שאני יודע שאני לא מסוגל להשיג את הייחוד הזה לבד, וגם לא מסוגל להשיג את החיסרון לזה לבד.
• בסביבה טמון הכוח הרוחני ואם אני פונה אליה, לאותו הקשר הפנימי שיש בינינו, שם אני מוצא את הכל.
• כל מה שאני לומד בחכמת הקבלה, אני מגלה בקשר בינינו, בין הנשמות.
  המשך קריאה »

חלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

• מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
• המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
• הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
• על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
• החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
• אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
  המשך קריאה »

כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השיעור של תשובה"

• עלינו לעבור את כל השלבים שנקבעו במטרת הבריאה ואין בהם שלב מיותר. ההשתתפות שלנו היא בבחירה החופשית להשוות צורה לבורא עד כמה שאנו יכולים.
• אם האדם מבין שהדרך היא דרך תורה, ההשפעה, הוא מקבל את השיטה הזאת למימוש, או שהיא תעבור עליו בעל כורחו.
• אם בכל מצב שבו האדם נמצא הוא משתדל להיות המשפיע – מעל הדעת, מעל האגו שלו, לעשות פעולות שהן בהתעלות מעל החשבון לעצמו, לטובת הזולת ודרך זה לטובת הבורא – אז כבר עכשיו נמצא ב"שוב עד ה' אלוקיך", ובכל מצב הוא יממש אותו לנכון, וכך הוא יכול להתקדם במהירות.
• "לא לשמה" – כאשר האדם עובד לא לשם המטרה העתידה אלא עבור שכר, אלא שהשכר משתנה כלפיו בהדרגה. בצורה כזו אנו מתקדמים בעולם שלנו, וגם אנחנו צריכים להשתמש באגו שלנו כך שהוא יעזור לנו להתקדם בינתיים.
• עד שיוצאים ממצרים משתמשים באגו ואחר כך משתמשים בו בצורה ההפוכה. האדם החכם משתמש באגו בצורה ממש מועילה – הוא יודע איך לסובב אותו כך שתמיד האגו עוזר לו. זהו "עזר כנגדו".
• האדם צריך להחליף לחלוטין את כל היוצרות שלו, כי עם מה שיש לו עכשיו הוא לא נכנס לרוחניות – לא רגש, שכל, הבחנות, מדידות וחשבונות. לכן צריכה להיות לאדם חכמה גדולה מאד כדי לבטל את החכמה שלו, כי לא מוחא ולא ליבא מקנים לו כניסה לרוחניות, אלא אמונה. זה נקרא כוח שמתקבל ממעלה, מהאור.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות נ"א – מאמר "החיזיון של רבי חייא", שיעור 2

• בכל מה שנו קוראים ושומעים על ספר הזוהר, מדובר על אנשים גדולים שהשיגו את האלוקות ואת צורות ודרגות השגת הבורא. זה מה שהם מספרים לנו עליו, וודאי שהלשון שלהם לא כל כך מובנת לנו. אבל ההשתוקקות שלנו לגלות את זה ולהיות בזה, מביאה לנו את האור המחזיר למוטב שמושך אותנו לשם, מתקן אותנו ואז אנו מתחילים לגלות בדיוק את אותן הצורות והתכונות שעליהן אנו קוראים בזוהר.
• המאמר "החיזיון של רבי חייא" מתוך הקדמת ספר הזוהר, הוא חזק מאד ומועיל מאד למשיכת המאור המחזיר למוטב.
• הבושה הרוחנית מוכנה רק לנשמות הגבוהות, שזוכות להשוות את עצמן מול הבורא ואז יש להן בושה – האם עשיתי הכל כדי להשפיע לבורא. לעומת זאת הבושה בעולם הזה היא פחד אגואיסטי מחשיפה של חולשה שלי.
• בזמן קריאת הזוהר, רצוי להתאים את תיאורי המצבים בספר למצבים ברורים – אור, כלי, מסך וכן הלאה.
• רוחניות היא שלמות, ולכן כדי להשיג אותה נדרשת שלמות הרצון – כמו שהרצון לקבל שלך שולט בך כעת, שכך ישלוט בך כל הזמן הרצון להשפיע.
• כדי להשיג את הדרגות שעליהן כותב הזוהר צריך רצון גדול, שמושג על-ידי יציאת האדם מעצמו כלפי הזולת, רכישת רצונות הזרים נגד האגו שלו, ובצורה כזאת הוא עולה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ה- מאמר "בהבראם – באברהם"

• "אברהם" – חסד, התכונה היסודית שאנו צריכים לרכוש כדי להידמות לבורא.
• התכונה הראשונה שאנו רוכשים ברוחניות היא תכונת החסד, שבעזרתה הכלי מוכשר לקבל את אור החכמה.
• "פותח השערים" – אור החסד הוא אור הע"ב שיורד לכלים המצומצמים, נותן להם כוח להוריד את המלכות מנקבי עיניים למטה, וכתוצאה מזה הכלים יכולים לקבל באור החסדים אור חכמה.
• "נ' שערים" – דרגת הבינה לעומת דרגת המלכות. אנו לא משתמשים בשער ה-נ' כי הוא ל"ב האבן, שבו לא ניתן להשתמש עד גמר התיקון. עד גמר התיקון אנו משתמשים ב-ט' ראשונות בלבד – "מ"ט שערים".
• ע"ב (חכמה) גימטריה חסד – דבר זה מראה לנו עד כמה הכל תלוי רק באופן השימוש באותו האור.
• "אברהם" – שם הכלי המתוקן, בתכונה הראשונה שלו – חסד.
• "שם הקדוש" – תבנית של הרצון לקבל, שעובד בעל-מנת להשפיע.
• שם התיקון – אברהם, הצורה שהכלי מקבל – אלקים, הזיווג שמתקיים – הויה אלקים.
• חכמת הקבלה מכונה "חכמת הלב", כי רק ברצון המתוקן ניתן להרגיש אותה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ב- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 2

• כשאנו קוראים את הזוהר, כמו גם בקריאת כל כתבי הקבלה, אנו צריכים לראות שהמקובלים כותבים לנו על מצבי הנשמות שלנו. כל המצבים האלה מדברים על איך אנו עושים בחזרה נחת רוח לבורא, שבמגמה, בכוונה הזו, אנו מגלים גם כן את אותה הפעולה ממנו. ואז אנו נכנסים לדבקות – הוא לאדם והאדם לו, ועל מצבי הדבקות האלה הם כותבים ומספרים לנו.
• במידה שאנו משתוקקים להיות במצבים שעליהם מספר הזוהר, מגיע אלינו כוח האור, מקרב אותנו לזה ומכניס אותנו למצבי הדבקות.
• רק ההשתוקקות שלנו, התפילה, העלאת מ"ן להיות יותר ויותר במצבים המתקדמים של גילוי ההשפעה ההדדית, גילוי האהבה, נגלה מצבים מתקדמים ומדרגות חדשות.
• השאלה הגדולה, הסוד הגדול, הוא איך מסודרת המערכת, שמהרצון לקבל ההפוך מהבורא בכל בחינה ובכל העומק שלו, היא מתקנת אותו ומביאה אותו בהדרגה למצב שהוא מבין ומרגיש איך להשתנות כדי להתאים את עצמו למערכת העליונה.
• אנו לא יודעים איך השינוי עובר עלינו, אך אנו לומדים על מבנה המערכת בתור סגולה, וככל שאנו מתקדמים למצב של ייאוש מכוחותינו, ותולים מאין ברירה את עצמנו במערכת העליונה, ולאחר מכן מבינים שזה לא מאין ברירה, אלא שזו דווקא שמחה גדולה שיש לנו תלות כזו, אז אנו עוברים בהדרגה להתכלל בה, ומוכנים שאותה המערכת תעשה בנו את כל הפעולות הנחוצות כדי לשנות אותנו בהתאם אליה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ל"ט- "אותיות דרב המנונא סבא",שיעור 7; אות מ'- "חכמה שהעולם עומד עליה"; אות מ"א- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 1

• הכל מגיע לנו מראש דאריך אנפין – ראש הסתום – אבא שהוציא את אמא לחוץ עבור הנשמות, וממנו בינה מקבלת את המילוי שלה.
• בינה יצאה לחוץ כדי לאפשר לנשמות לעלות אליה, ואיתן לעלות לראש דאריך אנפין – שם מתקבל כל המילוי, כי כשאנו עולים לאריך אנפין על-מנת להיתקן, נקרא שעלינו לגמר התיקון.
• בינה שייכת לראש, ובמקביל היא גם "חפץ חסד". לכן היא מכונה "ארץ חופשייה" – רצון חופשי, מכיוון שהיא יכולה להיות בכל מקום, חופשית, ולספק את התכונות שלה גם למלכות – הרצון האגואיסטי, שאם הוא מקבל את תכונותיה, הוא נהיה המשפיע.
• "בראשית" – ברא-שית – 6 קצוות ממטה למעלה, ו"ק דהארת חכמה.
• הכל נפעל על-ידי הכוונה להצטרף לפעולות העליון בבירור הכלים, שנקראת "מ"ן". ואם אנו מצליחים בהעלאת המ"ן שלנו, אנו מפעילים את האותיות – תבניות של החסרונות הדורשות תיקונים.
• בזה שאני עושה חיסרון באור, אני כותב את האותיות – שחור על גבי לבן.
• ברוחניות כל שינוי הוא שינוי צורה. לכן ירידת קומה היא קבלת צורת התחתון במוח ולב, ברצון ובמסך. אך בפנימיותו נשארת קומת העליון, ועל-ידה הוא יכול לעלות בחזרה ולהעלות איתו את התחתון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות ל"ד, שיעור 6

• בזמן קריאת הזוהר עלי להיות בכוונה הבאה: אני רוצה, דרך הקריאה הזאת שאני הולך לקרוא עליו, על מה שהוא עושה לי – אני רוצה להרגיש אותו, שיהיה לי איזשהו יחס אליו, להשפיע לו, להרגיש אותו קצת יותר קרוב, קיים, הפועל המפעיל אותי. זה מה שאני בעצם קודם כל צריך לדרוש מהקריאה.
• האותיות הן אוסף של הרבה תכונות ומצבים שהאדם מגיע אליהם בהדרגה, ובכל אות שאליה האדם מגיע, הוא עומד ועובד איתה.
• העיקר הוא קודם כל שמירה, הגבלה – זהו התנאי הראשון בכל אות ואות.
• האותיות התגלו לראשונה בגילוי הרוחני הראשון, של אדם הראשון, וכלולות מ-2 תכונות – חסדים וחכמה, והמסך שביניהם. לפי זה מסודרת כל צורת האותיות, ולכן עברית היא שפה שלא משתנה – כי גם צורתה וגם השימוש באותיות מגיע מהעולם הרוחני.
• ספר התורה שאנחנו קוראים מהאות ב' הראשונה (בראשית) עד ועד האות ל' האחרונה (ישראל), מתאר לנו אור, אבל דרך הכלים. שאם אתה, עם הרצון, המסך והיכולת שלך תעבור על כל הצורות האלו, אתה מגיע לגמר התיקון שלך.
• השפעה, חסדים, היא לא המטרה; המטרה היא דווקא לקבל טוב ועונג, ולכן האות ב' (ברכה, חסדים), טובה להתחלה אך לא טובה לסיום.
• כדי להגיע לעולם הרוחני אני צריך להצטייד בתכונת החסד, שבעזרתה אני בונה את עולמי.
  המשך קריאה »