קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "על משכבי בלילות"

• הבעיה שלנו בעבודה, היא שאנו שוכחים על המרכיב השלישי, ש"ה' יגמור בעדי". האדם עושה מאמצים גדולים ולא מבין שהוא לא מסיים את הפעולה, כי הוא שכח שכל פעולותיו צריכות להתחיל ולהסתיים בבורא, והוא נמצא באמצע.
• דרך האור היא שהאור צריך לעבוד, ואנו מסייעים לו במשהו.
• האדם שוכח שהוא בסך-הכל אחד המרכיבים בהתפתחות, מוסיך קצת להגברת הפעולה, אך הפעולה כולה נעשית על-ידי כוחות שכבר מוכנים בטבע, כוח הבורא.
• אם החברה תהיה בדעה כללית שהבורא הוא הכוח שקובע את סיום, עוצמת ותוקף הפעולה, אז גם האדם שנכלל בחברה לא ישכח על זה, ואז לא יהיה לו ניסיון מר, שהוא עובד ולא קורה לו דבר.
• אנו צריכים לעורר בחברה כל הזמן נחיצות, צורך לעזרת ה', ובכל מה שאנו עושים, אנו בסך-הכל רוצים לעורר את הכוח הזה ששורה בנו, שיתגלה.
• אם פעולות האדם מסודרות נכון, ובמיוחד כלפי החיבור עם החברים, האדם מגלה קשר ישיר עם הבורא, שצריך לסייע לחיבור.
• התוצאה מכל פעולה צריכה להיות החיבור בינינו, וכשאני מכוון לצורה כזו, גם מצד הכלי וגם מצד האור – הבורא שמחבר בינינו, אני מגיע למצב שבו אני חייב שהבורא יתגלה ויקיים את המצב שאליו אני משתוקק.
  המשך קריאה »

תשעה באב הפך זה מכבר ליום יבש וחסר משמעות, שלא לומר מיותר. כמה טונות של אבנים קרות שנפלו לפני אלפיים שנה כבר לא כל כך מעניינות ציבורים רבים במדינה. בכלל, קשה להבין את אותו "משיח" שבחר לחכות לגאולה דווקא בעיר המסוכסכת הזו, שמנקזת לתוכה את כל הבעיות והמחלוקות של האנושות.

לו יכולנו להרכיב משקפיים מתוקנות, רוחניות, היינו מגלים כי הבחירה בירושלים כעיר הבירה הרוחנית של העולם אינה מקרית כלל וכלל. מאחורי חיצוניותה ה"מאובנת" לכאורה, מסתתרת לה מהות פנימית עמוקה ועשירה לאין קץ – "ירושלים של מעלה", עלינו רק למצוא את הקשר הנכון בינינו לבינה. אז רגע לפני שאתם בורחים או שוכחים ממנה סופית, הנה סיור קצר ברחובותיה הלא ידועים של ירושלים האמיתית, ירושלים שבלב.
המשך קריאה »