יום ראשון, 13 דצמבר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- אדם המתחיל לצעוד בדרך ההתפתחות הרוחנית, חייב את עזרת הכוח החיצון – קבוצה, בורא, כיוון שבאמצעות מה שיש לו עצמו, הוא לא יכול להגיע לשורש – מה שקיים מחוץ לאדם.
- הרגשת תלות בכוח הקבוצה ודרכה בכוח העליון, היא ממש הצלה מלמעלה; את ה"הבדלה" הזו מביא לאדם האור, לאחר שהוא השקיע את עצמו בכמה שהוא מסוגל ובכל מה שניתן לו.
- כל עצות המקובלים עוסקות באיך למשוך את המאור המחזיר למוטב, וכל התקדמות האדם תלויה במידה שהוא מיישם אותן.
- על הקבוצה להבין כי מטרתה היא להביא לכל חבר וחבר את הבירור והמחשבה, במה תלויה ההצלחה, על-ידי מה אנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, על-ידי מה כל אחד יכול להשתנות, ואז נראה בנו שינויים.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום חמישי, 1 אוקטובר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- ההתקדמות שלנו היא רק באור – כמה שאנו משתדלים לעשות כמוהו, אנו מזמינים התקרבות מאיתנו אליו, ואז אנו מגלים שאנו הפוכים ממנו.
- ההתקדמות היא בכוונה – שאני רוצה להיות כמוהו, ואז מקבלים את התמונה האמיתית – שאתה לא ראוי, שאתה הפוך.
- זו לא ירידה, זו האמת – גילוי הכלי; ועכשיו, על-פני הגילוי הזה, תשתוקק עוד הפעם, ותגיע לתיקון.
- אין לאדם כוחות להתגבר על גילוי הכלי החדש מעצמו – החיזוק הוא רק מהחברה.
- הכול נבנה מהירידות, מאותו החומר, שאם נתקן אותו, ממנו יבנה לנו הכלי הרוחני; כל ההרגשות שאנו חווים, אם אנו הופכים אותן ל"עליות", מזה אנו בונים את הנשמה.
- על האדם לשמוח שהכלי שלו גדל; עליו לבדוק, מעל הרגש, אם בכל פעם מתגלה לו כלי חדש, חיובי או שלילי, מעל מה שהיה לו קודם לכן.
- אנו פועלים על החברה והחברה פועלת עלינו ב-2 מישורים: 1 – אני צריך לתת חשיבות לסביבה ושפלות עצמי, וזה בא בזמן העלייה ממני; 2 – בחזרה, אני צריך לקבל מהסביבה את חשיבות ההשפעה ושפלות הקבלה, אותם אני מקבל בזמן הירידה. אם אני דואג לשניים הללו, יש לי כוח.
- פעולות אלו מתקיימות עד גמר התיקון; זו הסיבה שהנשמה התחלקה כביכול לשניים – כדי שיהיה לי משהו חיצון כביכול לעבוד כלפיו.
- קנה המידה לרמת הוויתור הנוכחית שאליה הגיע האדם – רמת ה"לא לשמה" שלו, הוא רק כלפי החברה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום רביעי, 30 ספטמבר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- המציאות שנמצאת לפנינו היא אחת – הכול אחד, וכול אחד מרגיש, מגלה אותה לפי הכלים שלו.
- הכול קורה בתוך רצון האדם – מה שהוא מרגיש עכשיו, הוא, האנושות, היקום, חיים ומוות – אלה החיים עבורו.
- הכול תלוי בהתפתחות הכלים, החושים שלנו, ולידם מתגלה השכל.
- "תורה שבכתב" – מה שאנו קוראים או שומעים; "תורה שבעל-פה" – איך שכול אחד מפרש את הכתוב או הנשמע בהבנתו ובהרגשתו, לפי הכלים שלו.
- כאשר האדם מגלה מצד אחד ייאוש ומהצד השני את חשיבות הרוחניות, הוא מגלה את החברה כאמצעי להשגת הבורא, לאחר מכן כמקום שבו מתגלה הבורא, ולאחר מכן כחלק מהבורא עצמו – הכלי שמתגלה ביחד עם האור.
- בכל רגע נתון, האדם מגלה חלק מהמציאות, אך אותו החלק כולל את כל המציאות – 10 ספירות, לא פחות ולא יותר.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום שני, 14 ספטמבר 2009 אין תגובות »
ראש השנה נקרא תחילת העבודה הרוחנית. במצב זה יש לאדם את כל ההזדמנויות והכוחות כדי לממש את מטרת הבריאה. אם האדם משתמש בהם נכון, הוא מתקדם לעבר המטרה. אם לא, הוא לא מגיע למטרה וצריך להתחיל "שנה חדשה"…
המשך קריאה »
יום שני, 6 יולי 2009 אין תגובות »
תשעה באב הפך זה מכבר ליום יבש וחסר משמעות, שלא לומר מיותר. כמה טונות של אבנים קרות שנפלו לפני אלפיים שנה כבר לא כל כך מעניינות ציבורים רבים במדינה. בכלל, קשה להבין את אותו "משיח" שבחר לחכות לגאולה דווקא בעיר המסוכסכת הזו, שמנקזת לתוכה את כל הבעיות והמחלוקות של האנושות.
לו יכולנו להרכיב משקפיים מתוקנות, רוחניות, היינו מגלים כי הבחירה בירושלים כעיר הבירה הרוחנית של העולם אינה מקרית כלל וכלל. מאחורי חיצוניותה ה"מאובנת" לכאורה, מסתתרת לה מהות פנימית עמוקה ועשירה לאין קץ – "ירושלים של מעלה", עלינו רק למצוא את הקשר הנכון בינינו לבינה. אז רגע לפני שאתם בורחים או שוכחים ממנה סופית, הנה סיור קצר ברחובותיה הלא ידועים של ירושלים האמיתית, ירושלים שבלב.
המשך קריאה »
יום חמישי, 9 אוקטובר 2008 סגור לתגובות על חג סוכות בראי הקבלה
חג סוכות בפתח, וכמו כל חגי ישראל, גם הוא עשיר במנהגים. לאמתו של דבר, לאדם המתבונן מן הצד, רובם עשויים להיראות לא הגיוניים. מדוע קבעו חכמי ישראל דווקא את הסימנים האלה? מדוע לדוגמא, אנו מברכים על אתרוג ולא על עגבנייה? על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?
המשך קריאה »
יום חמישי, 2 אוקטובר 2008 תגובה אחת »
כל חגי היהדות מסמלים שלבים בדרך התפתחות האדם ההדרגתית, שלקראת סיומה מתגלה העולם העליון. בדרך מרתקת זו לומד האדם להבין את המציאות בה הוא חי, להשתנות ולהתקרב לבורא, עד לאיחוד שלם עימו.
במהלכה של דרך זו, יום כיפור מסמל את המצב שבו מסתיימת מלאכת בניית הכלי הרוחני. בפועל, תיקון כזה עשוי לחול לאו דווקא בתאריכים אלה, אלא בכל זמן אחר ולפי הצורך. בעולם שלנו, שמתנהל ברמה הגשמית, אנו מציינים את התיקון בתאריכים מוגדרים וקבועים בלוח השנה שתלוי על הקיר.
המשך קריאה »
