קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי מאמר כ"ט, "כשבאים הרהורים לאדם"

• "הרהורים" – כאשר מתגלות באדם רשימות חדשות, רצונות חדשים, עליו לברר האם לממש אותן לפי רוחן או להעדיף את המטרה על-פניהם.
• אם האדם מחזק את עצמו על-ידי הסביבה, מתוך ההתחייבות, הערבות שלו, הוא מתקדם לכיוון הנכון, ולמרות שההרהורים מתעוררים בו כקושי, הוא מקבל אותם כעליה לבורא.
• אם באם הרהורים לאדם, סימן שהבורא שולח לו אותם, כתוצאה מזה שהאדם התחזק והתחבר יותר לחברה, כדי לתת לו מדרגה חדשה לעלות עליה.
• אם האדם מהרהר ומתגבר (הבא לטהר), הוא עולה (מסייעין אותו), ואם האדם מהרהר ולא מתגבר, הוא שוקע בהרהורים ועוסק בהם.
• על האדם לבחון את כל המצבים המתגלים לו מלמעלה, ולשם זה הוא צריך להיות בקשר עם הבורא, ואת זה הוא יכול לקבל רק כתוצאה מקשר עם החברה.
• כל ההפרעות הן כלפי מטרת הבריאה, תרגילים שאנו צריכים לעבור, כי ללא הרהורים לא נוכל להתקדם למטרה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר מ"ו, שליטת ישראל על הקליפות

• "ישראל" – גלגלתא-עיניים, מסוגלים או לפחות יש להם נטייה לעבודה בעל-מנת להשפיע; "אומות העולם" – כלים שלא מסוגלים, רוצים או ללא נטייה לעבודה בעל-מנת להשפיע.
• "שליטת ישראל על אומות העולם" באדם – כאשר מתעוררת באדם הנקודה שבלב, כלפי הזולת או הבורא.
• "קליפה" – מה שעבר שבירה ובירור, שמובן שלא יכולים לתקן אותו בעל-מנת להשפיע, ואין כוחות לעשות זאת עד גמר התיקון.
  • הבירור בעם ישראל של לפני חורבן שני בתי המקדש, מי הם הקליפה – אומות העולם, ומי הם הקדושה – המשתוקקים לתיקון, זה עיקר הבירור; אומות העולם יוצאי בבל לא נקראים קליפה.
• "קליפה" – אלה שיש להם יכולת להשפיע בעל-מנת לקבל; יראי ה' עובדי פרעה.
• ישראל שבנו – נטייה לחיבור עם החברים, כדי לגלות את הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

שמעתי, מאמר קצ"ז, "ספר סופר סיפור"

• "ספר" – גילוי.
• כל הגילויים הם בי, בהתאם לאיך שאני קורא את "סיפור" המציאות, ב"ספר" שכבר קיים ונמצא.
• כתוצאה מגילוי ה"סיפור", במידה שאני מכיר את הסיפור, נכלל, נמצא בו, שאני נכנס לתוך הספר, אני מגלה את בעל הספר.
• "סיפור" – התורה, שמובילה אותנו דרך תהליך שעובר עלינו, כדי לגלות את הספר כולו; הגילוי השלם, הוא היכן שאנו נמצאים עם נותן התורה.
• את ה"ספר", הגילוי, ניתן לגלות רק במידה שהאדם מגיע להשתוות הצורה עם ה"סופר".
• הגילוי הוא אישי ומאד פנימי, ולא ניתן להעביר אותו מהאחד לשני, אלא האחד יכול ללמד רק "לקרוא" מהשני.
• "קריאה" – לומד את העליון; "כתיבה" – עושה מעצמו כעליון.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קמ"ד, ישנו עם אחד

• עם ישראל הוא לא עם, אלא קבוצת מקובלים – אנשים שמטרתם היא להתאחד ביניהם כדי להגיע להידמות לבורא, ולהביא לזה את כל האנושות.
• בעם ישראל, אם יש קשר אהבה והדדיות כדי להידמות לבורא בין חלקי האומה אז זהו עם, ואם אין קשר כזה חלקי האומה, אין עם.
• כל פגם בקשר בן חברי האומה מביא לבעיות ואסונות, וכל קשר בין חברי האומה מביא להגברות הכוח ולשגשוג.
• באיחוד, תלויים הן העצמאות שלנו והן שלום העולם; באיחוד, עם ישראל מסוגל לשנות את כל המציאות, ובזה הוא משנה את כיוון כל העולם לטוב או לרע.
• עלינו להגיע להרגשה שללא חיבור ואיחוד, אין לנו חיים; הרגשה זו מגיעה על-ידי זה שכל אחד משכנע בזה את השני, רק דעת החברה יכולה לעשות זאת.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קצ"ט, "לכל איש ישראל"

• חכמת הקבלה לא מסבירה לנו איך הטבע מתנהג בדרגות שורש, דומם, צומח וחי, אלא על איך בדרגת המדבר, הנברא מתחיל להיות ביכולת לבצע בירור ויישום עצמי חדש, שלא מגיע אליו בצורה ישירה מהטבע.
• "ישראל" – אלה שיש להם נקודה שבלב, שמשתוקקים לממש את תכונות אברהם, יצחק ויעקב; את אלה שאין בהם את הנטייה הזו, יש להביא לדרגת חסדים בלבד.
• כל התיקונים הם רק על-ידי המאור המחזיר למוטב.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק', "תורה שבכתב"

• כדי לאפשר לנברא העתידי קיום, הבורא מסדר לו תחום מיוחד, מקום, חלל, ששם הנברא יכול לקבוע את צורתו בעצמו מצידו, אך וודאי שאותה הצורה תהיה בהתאם למקום אותו השאיר עבורו הבורא להשלים.
• מלכות דאין-סוף היא המקום שלנו, ששם קיים מקום חלל פנוי מצד אחד, ומצד שני נבראה שם מערכת העולמות, שבה אנו יכולים להצטייד בכל מה שאנו צריכים, כדי למלא את אותו החלל הריק, כפי שהיה ממולא על-ידי הבורא.
• "תורה שבכתב" – התעוררות מלמעלה, שם הכול מסודר לנברא שירצה למלא בעצמו את החלל הריק; "תורה שבעל-פה" – התעוררות מלמטה, שהנברא ממלא את החלל בהדרגה בעצמו, במידה שהוא מקבל את אותה "תורה שבכתב" על עצמו.
• ההפרעות המגיעות לאדם, הן אותו הכלל שהשאיר עבורו הבורא, כדי שדווקא על-ידי התגברותו על ההפרעה, יגלה האדם את "אין עוד מלבדו", ו"טוב ומיטיב".
• אין דבר שהאדם לא יכול ולא חייב לחבר לבורא, לאותו המקום שהבורא סידר לו כחלל, שבעזרתו הוא יגיע לדבקות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קס"ד, "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות"

• "גשמיות" – כשאין לאדם אפשרות לסייע במאומה למה שקורה לו, אלא הכוח העליון מבצע בו את הכול, בדומה לדרגות דומם, צומח וחי; הרצון פועל לפי אותו הכוח שממלא את הנברא, כמו בגמר התיקון.
• ברוחניות יש לאדם אפשרות להשתתף בתהליך: הבורא מגלה לאדם את ההסתרה, ובהסתרה זו הנברא יכול לפתח את עצמו, עד שהוא מבין מה צריך להשלים בתמונת המציאות מצידו.
• האדם שמגלה את הבורא במקום שהבורא נסתר – בכל מלכות דאין-סוף, לומד את כל פעולות הבורא, ובזה שניהם נעשים כמבינים, כשותפים, כאוהבים, כרוצים זה את זה.
• האדם בונה את הבורא, לפי התיקון של תכונותיו עצמו.
• העבודה שלנו היא בפער בין מחשבתנו על הבורא כ"טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו" ובין האופן שבו אנו מגלים אותו בפועל.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר פ"ט, בכדי להבין את דברי הזוהר הקדוש

• על-ידי האור שברא אותו, האדם יכול לשנות את עצמו ולגלות דרגת התפתחות נוספת לדרגות הדומם, הצומח והחי, הנקראת "אדם" – הדומה לאור. כדי לעשות את התיקון הזה, ניתנה לנו חכמת הקבלה.
• לפני שפותחים את ספר הזוהר, צריכים להבין לשם מה עושים זאת, לשם מה הוא נכתב, איזה שינוי הוא צריך לעשות בי, מה אני דורש ממנו וכתוצאה מאיזו דרישה יבוא המאור וישפיע עלי.
• הקריאה בזוהר היא לא קריאה בספר היסטוריה, מיסטיקה או סגולות גשמיות; הסגולה היחידה היא, אם אני מכוון את עצמי נכון, הקריאה שלי בספר הופכת להיות כלי לשינוי עצמי, וכך אני גם מגיע לפתוח את הספר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »