יום שני, 25 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "הראני את כבודך"
- המתחילים בדרך עדיין לא מבדילים בינם ובין הבורא ולא יכולים לראות את עצמם מהצד ולייצב את עצמם בצורה הנכונה; שהם נמצאים ב"מעבדה" ניסיונית, אך עליהם להיות לא כחיה שמבצעים עליה ניסוי ומזדהה עם מצבה בלבד, אלא להזדהות עם הבורא ועם מה שהוא עושה להם.
- אדם שעובד על עצמו ומתחבר יותר ויותר עם הקבוצה, יכול לראות את עצמו ואת הרצון לקבל שלו מהצד, ולבחון את המצבים והרגשות שעוברים עליו ברצון לקבל מנקודת מבט חיצונית.
- ביציאה מעצמו האדם נעשה "אדם" – למעלה מהרצון לקבל שלו שנמצא בדרגת חי, תוך הזדהות עם דרגת המדבר. אדם זה מרגיש שה"אחוריים" מתגלים על-מנת שישים את ליבו למי שמעורר אותם, מאיזו סיבה הוא מעורר אותם וכן הלאה.
- הבורא לא יכול לעורר את האדם בצורה אחרת, כי רק כשהתענוג לא ממלא את האדם, הוא שואל מדוע זה מגיע לו. לכן הבורא שולח רעות, וכאן על האדם להבין שאלה כרוזים שמגיעים אליו, שהבורא מעורר אותו, רוצה לקשור אותו אליו ולתת לו את ההרגשה שהוא תלוי בו, שאבוא לידו וביחד נלך ל"פרעה".
- אם האחוריים מורגשים באדם כפנים, הוא מתחיל להבין שאין רע, ומודה על הרע כמו על הטוב ועוד יותר מזה. כי דווקא הרע עוזר לו להתקרב, להתקדם, לבקר את עצמו בצורה נכונה ולדרוש מהבורא תיקונים על עצמו.
- אם האדם תופס את נקודת התצפית הנכונה, שהוא לא נמצא בתוך ההרגשה, אלא רואה את ההרגשה כנושא לבירור, נקרא שהוא נמצא ב"אמונה למעלה מהדעת".
- כל ההתקדמות היא בכמה שהאדם יכול לראות את עצמו מעל ההרגשה והשכל הקודמים שלו, ולהיות דבוק לבורא.
המשך קריאה »
יום ראשון, 24 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו"
- הבורא מביא את האדם למקום ואומר לו "קח לך", והאדם צריך לקבל את המקום הזה, לבדוק אם הוא מתאים לו או לא ולקבל החלטה, כי ללא החלטה, המקום לא יחזיק אותו.
- המעגל הפנימי בקבוצה חייב להיות ברור – אלה שנמצאים הם הגרעין הרוחני, ולכן בקבוצות המקובלים תמיד היה הסכם או תקנון שחברי הקבוצה היו צריכים לעמוד בו.
- תיקון הנשמה שעלינו לעשות דורש מסירות נפש. במילים אחרות, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו", זאת אומרת שאת כל מה שיש לו לחיים האלו חוץ מהכרחיות, הוא מוכר לרוחניות.
- אדם זה הולך למעלה מהדעת שלו, ועד כמה שהדעת תשתנה ותגדל כל הזמן, הוא משתדל ללכת למעלה מזה. הוא עושה ברית עם הסביבה, שבכל מה שרק אפשר הוא מחזק אותם, מחזיק אותם, נמצא איתם יחד, ומשקיע את כל הכוחות שלו כדי ללכת בחיבור, בברית. ומתוך החיבור, שיהיה לכל אחד ואחד כוח לעלות יותר ויותר, כי אף אחד לא יכול לקבל את כוחות העלייה, אלא מתוך חיבור עם החברה, שבתוכה הוא מוצא את האור.
- אדם שמוסר את עצמו לחברה, נעשה לחברה ולסביבה נכס גדול מאוד, כי ברוחניות כל אחד הוא כנשמת אדם הראשון, וכל נשמה משיגה את כל הנשמות.
- אם האדם משתדל למכור את עצמו לסביבה, בזה שהוא "מוכר את קורות ביתו", זאת אומרת את האגו שלו, ונכלל בסביבה מעל האגו, מעל הדעת, הוא מביא כוח גדול מאוד איתו. דרכו כבר אפשר למשוך לכולם את האור המחזיר למוטב.
המשך קריאה »
יום חמישי, 21 אוקטובר 2010 תגובה אחת »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', "אני ראשון ואני אחרון"
- מתוך הרצון לקבל, האדם קובע שלא קיים דבר מלבדו. מתוך הרצון לקבל המתוקן, תצטייר באדם דמות הבורא ואז הוא יגלה את קיומו בפועל.
- כשהשליטה העליונה מתגלה באדם כתוצאה מהשתוות הצורה, אז הוא והבורא מצויים בדבקות, ואז האדם יכול להיות בטוח שהוא סיים את הפעולה.
- כל מה שאנו צריכים לעשות, זה לבדוק בצורה מעשית ועניינית, מה יש לנו בתוך הכלים שלנו, לפי הקלקול, התיקון והאמצעים והיכולת שלהם להיתקן.
- אם אנו מתייחסים בצורה כזאת למציאות, אנו מגלים שבסך הכל אנו נמצאים בין "אני ראשון" ו"אני אחרון", ובאמצע יש לנו בחירה חופשית – למשוך את הכוח המתקן, על ידי פעולות נעשה ונשמע, בלימוד יחד, כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב.
- העבודה היא רק בחיבור בקשר בין הנשמות, כי שם הייתה השבירה, ושם הבורא מעורר אותנו מהשבירה. לכן רק שם עלינו לבצע את פעולות התיקון ולגלות את הדבקות.
- דרגות הדומם, הצומח, החי והאדם מתקיימות על ידי האור שמאיר על הרצון, ומתוך 4 סוגי הרצון האלה, רק סוג המדבר יכול להגיב על פעולות הבורא כלפיו בצורה מטרתית.
- האדם סובל יותר מכולם כי הוא רגיש יותר מכולם, ובידיו נמצא קצה החוט שיכול לבצע את פעולת הדבקות ולמשוך אחריו גם את דרגות דומם, צומח וחי.
- ניתן להבין את ההשגחה בצורה נכונה, רק מתוך המקום הנכון, היכן שההשגחה צריכה להתבצע – מתוך הקבוצה.
המשך קריאה »
יום רביעי, 20 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', "ענין המשטינים"
- אדם שבו התעוררה הנקודה שבלב, מתחיל להתפתח מהר יותר ובנוסף הוא מתחיל לדרוש דברים גבוהים יותר, שלא קיימים בעולם הזה. כך יוצא שפועלים בו 2 כוחות, שאיתם הוא מברר את זה כנגד זה.
- לאחר שהאדם מגיע לקבוצה, אם הוא משתמש בכוחות הטבע בצורה הנכונה כפי שמסבירה לו חכמת הקבלה – כוח האור וכוח הסביבה שתכוון אותו לאור בצורה הנכונה, הוא מתחיל להתפתח בצורה הנכונה.
- את הדרישה לכיוון הנכון, האדם יכול לקבל רק מהסביבה, וכתוצאה מכך הוא גם לומד אחרת, וגם מייצב את עצמו אחרת לעומת האור.
- במידה והדרישה של האדם היא לא לכיוון הנכון מתעוררים בו "משטינים", המתנגדים לכל דבר השייך לרוחניות. זהו תיקון הכיוון – זהו אותו האור שמגיע מלמעלה, ובהתאם לחוסר הבקשה והרצון, הוא מורגש בו ככוחות שליליים.
- אם האדם נכלל בחברה הוא מקבל ממנה תזכורת, שלא צריך להילחם בצורה ישירה כנגד כל המחשבות והכוונות שיש לו לא לכיוון המטרה, אלא שהוא צריך לבקש כוח מהבורא להתעלות מעליהן.
- הגישה למשטינים חייבת להיות עניינית – שהם אותם הכוחות שמייצבים אותנו.
המשך קריאה »
יום שלישי, 19 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מי שחיזק לבו"
- כל הבריאה כוללת בתוכה 2 חלקים: חלק אחד נגלה לנו ובו אנו נמצאים – העולם הזה, ומציאות שנסתרת מאיתנו, שאדם רגיל לא יכול לגלות מכיוון שחסרים לנו חושים לזה. אנו מרגישים זאת, כי אנו חשים שהעולם מתקיים בתהליך שאותו אנו לא מצליחים לתפוס.
- "בורא" – הטבע, תכונת ההשפעה החלוטה המחזיקה את כל הטבע. אנו לא מכירים אותו, מלבד מספר אנשים לאורך ההיסטוריה של האנושות, שהגיעו להכרת הכוח הזה וכתבו לנו איך להגיע אליו – המקובלים.
- המקובלים כותבים לנו שכל העולם שלנו חייב להגיע מדרגת הקבלה לדרגת ההשפעה, ושאת השינוי הזה ניתן לעשות רק בעזרת כוח ההשפעה הגלובאלי שקיים בטבע.
- ניתן להפעיל את השפעת הכוח העליון עלינו, על-ידי עשיית פעולות פשוטות, שבהן נשתדל להתחבר בינינו ולבצע פעולות השפעה – הן בצורה פיזית והן בלימוד על המציאות הנסתרת.
- אם אנו מתחברים יחד ומשתדלים לייצר בינינו את תכונת ההשפעה ההדדית, ויחד עם זה אנו לומדים על קיום המציאות הנסתרת – תכונת ההשפעה, אנו מושכים על עצמנו את תכונת ההשפעה שתשפיע עלינו ותשנה אותנו.
- השינויים בדרך ההתפתחות הרוחנית מגיעים בהתקרבות ובהתרחקות מתכונת ההשפעה לסירוגין. כך אנו משתנים, ואם אנו לא נוטשים את השיטה, אנו מגיעים למצב שבו הן תכונת הקבלה והם תכונת ההשפעה מתגלות באופן מקסימאלי, ומשני הכוחות הגדולים הללו אנו יכולים להרכיב "קו אמצעי".
המשך קריאה »
יום שני, 18 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "בא אל פרעה – א'"
- את האמת שלנו ניתן לראות רק לעומת האור, ולכן בחכמת הקבלה מדובר רק על אדם שמקבל התעוררות מלמעלה, ומתחיל לחפש מטרה לחייו מעבר לקיומו הגופני.
- על-ידי ספרים וסביבה, האדם מתחיל לגלות את השינויים שבו, שמוציאים אותו ממצבו הרגיל, וכך הוא מתקדם בהדרגה עד למצב שבו הוא מבין שמדובר על שינוי הטבע שלו.
- ההבנה שהאדם צריך לשנות את טבעו, נרשמת בו כאשר הוא מתחיל לאחוז בעובדה שהמצב שבו הוא נמצא הוא לא המצב שבו הוא צריך להיות, שהפנימיות שלו חייבת להשתנות. מרגע זה והלאה אפשר להגיד שיש לו קשר עם התורה.
- משלב זה והלאה, האדם מרגיש שהוא תלוי מאד באותו האמצעי, המקור שנקרא "תורה", מבין את פירוש המושג "בוא אל פרעה", ופותח את עצמו כלפי האמצעים שעומדים לפניו – קבוצה, ספרים ומורה, ונותן להם לעשות בו את כל הנחוץ לתיקונו.
- בין הרגשת האדם בצורך ובהכרח לפנות לסביבה לשם תיקון, ובין האגו שלא נותן לו לפנות אליה, מתגלה ה"סטרא אחרא", הקליפה. בשלב מסוים האדם מתחיל להבין שזוהי שליטה זרה, ושהבורא סידר עבורו את הכל בצורה הזו, על-מנת שהאדם יחזיק בידו כילד המחזיק בידו של אביו, ואז בעזרתו הוא יוכל ללכת ל"פרעה". וכך לאורך כל הדרך עד לגמר התיקון.
- אין לאדם לטעון שחסרים לו אמצעים, אלא בסך הכל הוא לא יודע להשתמש בהם נכון. ולא שחסרה לו חוכמה להשתמש בהם נכון, אלא חסרה רק היגיעה הפשוטה נגד העצלות. והיגיעה הזאת נגד העצלות תלויה בחשיבות המטרה, שתלויה אך ורק בסביבה.
- עלינו לעשות כל מה שרק אפשר ב"נעשה" כדי להגיע ל"נשמע".
המשך קריאה »
יום ראשון, 17 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך"
- אנחנו מתחילים מגילוי השבירה, זה המצב ההתחלתי שלנו. אנחנו נמצאים כאן במדרגה התחתית, הגרועה ביותר, שעדיין לא התגלתה לנו בכל הרע, בכל החורבן שנמצא בה.
- העבודה שלנו היא עבודה בתיקונים. התיקונים נעשים על-ידי המאור המחזיר למוטב, בהתאם לבקשה, לדרישה מאיתנו, בתנאי שהבקשה היא נכונה, כלומר שאנו מבינים המצב ומה צריך להיות במקום המצב הזה.
- ההתקדמות היא באיתור מקום השבירה – שהיא הייתה רק בין הנשמות ושם גם עלינו לבצע את התיקונים. חוץ מזה לא צריך לתקן כלום.
- מי שמגלה את הרע בצורה מטרתית יותר, מגיע לקבוצה, היכן שנותנים לו לראות הרע במקורו – מאיפה המקור של הרע, מאיפה הוא מתגלה ומתפזר בכל הבריאה – מתוך חוסר הקשר, בשנאה. ואז, בהתאם לכמה שמבינים ומאתרים את זה, מתחילים לתקן.
- התיקון הוא בערבות – "כל ישראל ערבים זה לזה"; ישר-אל – מי שרוצה להגיע, אז הדרך שלו היא דרך הערבות, שהיא סימן ההתקשרות הנכונה בין הנשמות.
- בהתקשרות הנכונה ישנם 2 שלבים: 1- להגיע לדרגת חפץ חסד, שהאדם מרגיש את עצמו כשליח, מלאך, עושה ב"למעלה מהדעת", מילה, בינה. דרגה זו מושגת כתוצאה מהזמנת המאור המחזיר למוטב דרך החברה, במידת התבטלות האדם כלפיה. 2 – שלב האהבה – גילוי הארת החכמה, העברתה לאחרים ברשת הקשר שהאדם בנה בדרגת הבינה, ומילוי האחרים בכל מה שהוא מסוגל לקבל ולהשיג בשבילם. בזה הוא מתחיל להרגיש את מטרת הבריאה ולהכיר את האלוקים.
המשך קריאה »
יום חמישי, 14 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "וישב יעקב בארץ מגורי אביו"
- מצד הבורא לא קורה כלום, לא משתנה שום דבר – הכל משתנה אצלנו, בתוכנו ובהדרגה, על-ידי הרשימות המתגברות מקל לכבד יותר, כדי שנלמד בצורה הדרגתית איך להתייחס למה שאנו מרגישים.
- כל הלימוד בחיינו, הוא לימוד קבלת ההשגחה בצורה הנכונה.
- על-ידי הסביבה, נותנים לאדם הזדמנות לקשור את עצמו להשגחה שבאה מלמעלה.
- בדרך כלל האדם משתחווה לשני אלילים – אל טוב שאליו פונים ואל רע שממנו בורחים. מתוך כל הצורות הללו האדם צריך להגיע להכרה ש"אין עוד מלבדו" – גם כוח הרע וגם כוח הטוב מגיעים מאותו המקור, וזה מביא אותו להבחנה שאין רע או טוב, אלא שהבורא מתייחס אליו כהורה לילד, כדי ללמד אותו בכל רגע, ולכן עליו לשנות את יחסו להשגחה – לחינוך שאותו הוא צריך לקבל מהבורא.
- רק הסביבה יכולה להזכיר לאדם ולגרום לו להבין שהכל בא מהבורא שחושב עלינו, שכל זה לטובתנו ושצריך לחזק זה את זה כדי להיות גדולים ולהכיר אותו.
- הבורא שולח לנו צרות ודברים בלתי נעימים, ועלינו להבדיל ולראות שיש בהם יחס של אהבה ושהוא מיטיב לכולם. ואנו צריכים בכל צעד ושעל, לסדר את היחס שלנו כלפיו בחזרה – שזה מגיע מ"טוב ומיטיב" ומ"אין עוד מלבדו", ולעלות מעל ההרגשה של "מר ומתוק" ל"אמת ושקר".
- בסך הכל, הבורא דורש מאיתנו לעלות מעל ההרגשה לכוונה, ובזה אנו מתחילים להבין את מטרתו.
- כשנתחיל להתייחס לכל דבר במציאות רק בכוונה ולא לפי ההרגשה, נפתח בנו חוש חדש – אור חוזר, חסדים, למעלה מהדעת, ואז נתחיל להבחין בחוש הזה בבורא, ששולח לנו את כל ההרגשות, המקרים והמאורעות שמעליהם אנו צריכים להתעלות בקביעת היחס אליו.
המשך קריאה »
