חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות קס"ד, שיעור 2
מי שמגיע לחכמת הקבלה, צריך לדעת שהיא שיטה, אמצעי לגילוי הבורא לאדם בעולם הזה.
כדי לעשות זאת, האדם צריך לייחד את עצמו, את הקבוצה – המקום שבו הוא מגלה את הבורא, ואת הבורא עצמו – תכונת האהבה וההשפעה, יחד. בכוונה הזו, במאמץ הזה, עלינו לקרוא את ספר הזוהר, ולאחר יגיעה מסוימת נתחיל לגלות את הבורא.
כל עוד אני נמצא בחזקת עצמי, לעולם לא אוכל לכוון על-מנת להשפיע נחת רוח לבורא, כי אני כלל לא מרגיש שהוא קיים. במידה שאני נמצא במשהו ב"ישר-אל", כבר אפשר לדבר על יחס לבורא.
החכמה שלנו, הגישה שאנו רוצים להשיג את הבורא כמדענים בעולם הזה, מכבה את הגישה הנכונה לרוחניות. גישה כזו לרוחניות היא פסולה מיסודה, כי השכל האנושי לא יכול לגעת בה, ובמקום לגשת לרוחניות אנו ניגשים לעולם דמיוני שאותו אנו מייצבים לפנינו.
ההבדל בין "אומות העולם" ובין "ישראל" שבנו, זה ההבדל בין לעשות הכל בתוך הדעת, בשכל, בהבנה, או ללכת רק למעלה מזה ולתלות את הכל במאור המחזיר למוטב, בתוך הקבוצה ובמסירות נפש.
"תיבנה ירושלים מחורבנה של צור" – כל הקליפות שומרות בתוכן על הכוונה על-מנת לקבל, ואם אנו מסוגלים לתקנן בעל-מנת להשפיע אנו מעבירים את הרצון הזה לקדושה, ובזה אנו בונים את "זה לעומת זה". המשך קריאה »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל"
כל הנשמות באות מנשמה אחת – נשמת אדם הראשון, ובחכמת הקבלה מדובר רק על מה שקורה בה.
כלפי הנבראים, נשמת אדם הראשון התחלקה להרבה נשמות, כתוצאה מזה שנכנס בה "חטא" – רצון המנוגד לאיחוד, וכתוצאה מכך מתעורר בנבראים הרצון לתקנה.
כלפי חלק הנשמה, יתר החלקים הם חלקים שלמים והסיבה לזה שנראה לו שהם מקולקלים היא בעצם הקלקול שבו, החטא שלו. אם האדם משתדל לראות את זה כך על-ידי עבודה פנימית, הראייה שלו משתנה והוא מגיע לחטא הכללי של אדם הראשון, וכשהוא שמתקן את עצמו הוא חוזר להיות כאדם הראשון ומחזיר את הכוונה הכללית על כל חלקי אדם הראשון לפני שהתחלקה ל"שישים ריבוא".
התיקון הוא מקל לכבד, בהתאם לכוח הדחייה שהאדם מרגיש כלפי יתר החלקים. לא נותנים לאדם דרגה שהוא לא מסוגל לתקן בבחירתו החופשית.
התיקון מתחיל מתיקון החיבור בחיצוניות, ועל-ידי זה האדם מתחיל לקבל מהמערכת הפנימית המתוקנת הארות, שעוזרות לו לעבור מהחיצוניות להרגשה פנימית. האורות האלה מגיעים לאדם דרך אותן הנשמות הגבוהות שכבר תיקנו את עצמן בכל הזמנים, ולכן כל אחד יכול לתקן את עצמו, ללא שום קשר לתיקונם של האחרים.
השגת הדרגה הראשונה הוא השלב הקשה ביותר, כי זה שינוי התפיסה, היחס; המון פרטים משתנים באדם ואופן ההסתכלות שלו משתנה בצורה מהותית.
במידה שאתה נכלל עם הקבוצה – ההדגמה העליונה שאליה אתה צריך להגיע, היא תיראה לך מחוברת יותר ויותר, ובהתאם לזה אתה צריך כל הזמן לעבוד בלהשתוות עימה. המשך קריאה »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "בכל דבר יש להבחין בין אור וכלי"
המציאות להשפיע עדיין לא קיימת בכלים שלנו, ולכן מאמרי המקובלים לא מובנים לנו. אין לנו הרגשה, רושם מכל המצבים שעליהם חכמת הקבלה מדברת, ועל העולם הזה היא לא מדברת במאום, אך עלינו להשתדל להעביר את דברי המקובלים לפסים רגשיים ולהבינם במידת האפשר.
ניתן להגיע להבנת דברי המקובלים רק על-ידי עבודה עם הזולת; עלינו להגיע להשתוות צורה עם האור, כלומר משנאה לאהבה; שנאה – תכונת הכלים הטבעית, אהבה – תכונת האור הטבעית.
"קבוצה" – חלק קטן מהאנושות, שמוכן במשהו לעשות את עבודת ההשפעה כדי להגיע להשתוות עם האור.
כמו עם האור, כך אנו צריכים לברר את עצמנו כלפי הקבוצה; במידה שאנו רוצים להשפיע לה, כך אנו מגלים את הבירורים שלנו.
לא יכול להיות שאדם נמצא ביחסים טובים ונכונים עם החברה, ובמידה אחרת עם הבורא, זה פשוט נמצא כאותו דבר. הבורא שבר בכוונה את הכלי שלנו ונתן לנו הרגשה בחלק מהכלי כמו בדבר זר, שאנו מתייחסים לחלק הזר הזה כמו אליו, כי הוא הכניס בחלק הזר הזה אותה תכונת ההשפעה ההפוכה מאיתנו, שלכן נראית לנו שנואה.
אם האדם כבר מבין שאין לו ברירה אלא להגיע לאור, לבורא, ולשם כך עליו לעשות עבודה מול החברה, אז הוא פועל ומעורר את החברה בצורה הדדית, כפי שהיה פועל כלפי הבורא, ללא הרגשתו. וכך האדם פועל ומעורר "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
הבורא מסתיר את עצמו ממני, אך את הקבוצה אני מסתיר מעצמי. ברצוני, במאמץ שלי, בכוחי לגלות קבוצה כמבנה הרוחני שנמצא מולי. המשך קריאה »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהו יום ולילה, בעבודה"
על-ידי חשיבות הבורא, יום ולילה, חושך ואור, ערב ובוקר – הופכים להיות ליום אחד.
אני מברר כל דבר דרך הקבוצה, כי אין מקום אחר שיכול לכוון אותי לבורא.
בתמורה להשקעתי בקבוצה אני מקבל ממנה את חשיבות הבורא, ההשפעה, וכך משתנים לי הערכים, ועלי לעבד ולהגדיל את זה עד למצב שנקרא "ערבות", כאחד – מידה שאם נגיע להרגשתה הקטנה ביותר, נעבור את המחסום.
מחוץ לקבוצה איני יכול לתת הגדרה נכונה לדבר, מכיוון שאני ללא כיוון. את הכיוון הנכון ניתן להשיג דווקא על-ידי הקבוצה ולא על-ידי הלימוד.
כמה שהאדם מבין יותר מהר, משכנע את עצמו, שההתקדמות שלו היא בקבוצה, שיש לו הדמיה, תבנית, מערכת במקום הבורא, שכלפיה הוא יכול לברר הכל, הוא מתקדם.
למעשה אין הבדל בין הבורא לקבוצה, ההבדל הוא רק כלפי האגו שלנו. רק פרמטר אחד נסתר – מקור התענוג כלפי האגו שלי, ולכן אני רואה קבוצה במקום בורא, וזו ההצלה – שאני יכול להסתכל עליהם ואני לא משוחד בתענוג שיוצא מהם. התענוג שיוצא מקבוצה נסתר ממני, ואז אני יכול לבנות דווקא איתם יחסים בהתאם לכמה שאני מסוגל, ללא לחץ ודיכוי.
ההסתרה היא לטובתנו, כי בזה אנו בונים את עצמנו – אני ניטראלי וכך אני בונה את עצמי בעצמי.
נראה לנו שזו קבוצה – אין קבוצה, זו הנשמה שלי, הכלי שלי שנראה לי כך כחיצון לי.
הערפול, ההסתרה, שאנו רואים קבוצה במקום בורא, נותן לנו מקום לעצמאות – לקבוע כלפי הבורא או הקבוצה, שהן היינו הך, יחס עצמאי. המשך קריאה »
יום חמישי, 6 דצמבר 2007סגור לתגובות על גלגול נשמות – מציאות או אגדה?
ישנה שאלה אחת שנשאלת מאז תחילת הדורות ועודנה חסרת תשובה ברורה והחלטית. אותה השאלה שעליה ניסו לענות כל המדעים וכל החוקרים מאז ומעולם, שאלה שגרמה להתפתחותן של כל הדתות וכל האמונות הקיימות בעולם והיא: מה באמת קורה לאחר המוות?
קיימות אינספור השערות על החיים שלאחר המוות: החל מהמאמינים שמות הגוף הוא מות האדם, דרך דתות המאמינות שמעשינו על פני האדמה יבטיחו לנו מקום בגן עדן קסום או בגיהנום רווי סבל ועד לגישה המסקרנת ביותר- גלגול נשמות.
יום רביעי, 24 אוקטובר 2007סגור לתגובות על נשמה שלי
נשמתנו ירדה 125 מדרגות שהרחיקו אותה מהבורא, עכשיו הגיע הזמן לעלות בחזרה, לחזק את הקשר: נשמה- בורא. אז כיצד ירדה נשמתנו מהעולם העליון? וכיצד אנו יכולים לעלות בחזרה?
כל רצונו של הבורא הוא להעניק שפע אינסופי לאדם. אותו תענוג מתקבל בנו ב כלי רוחני שנקרא נשמה או נשמת האדם. כדי שיוכל לממש את רצונו יצר הבורא נשמה כללית אחת שתהיה מסוגלת לקבל ממנו את כל הטוב שהוא רוצה להעניק לה, והיא נקראת : נשמת אדם הראשון. אולם במצב הבריאה הראשוני, אותה נשמה כלל לא עצמאית מכיוון שהתענוג שהבורא רוצה להעניק לה חזק ממנה, והיא נשלטת על ידו באופן מוחלט.
כדי שהנשמה תרכוש רצון עצמאי וחופשי משליטת התענוג, ותוכל לבנות מערכת יחסים אמיתית עם הבורא, יש צורך לנתק בינה לבין מקור התענוג. ולכן, בדומה לאב שרוצה שילדו יגדל ויהיה כמוהו, הבורא מתרחק מהנשמה בהדרגה, כדי לאפשר לנשמה ללמוד כיצד להגיע אל הבורא, אלא שהפעם עליה לעשות זאת בכוחות עצמה.
ניתוק הקשר נשמה – בורא לא נעשה בבת אחת, אלא באמצעות "ירידה הדרגתית" של 125 שלבים, המכונים מדרגות, עד לדרגת "העולם הזה". בתהליך זה, כל "מדרגה" שירדה הנשמה מסמלת את הריחוק שהולך וגדל בינה לבין הבורא.
תהליך ההתרחקות מסתיים בשבירת הנשמה הכללית לחלקים רבים, לנשמות רבות. בסוף התהליך, "נופלות" נשמות אלה למקום הרחוק והחיצוני ביותר ביחס לבורא, אל העולם הזה. מצב זה, שבו מציאות הבורא נסתרת לחלוטין מפני הנשמות, נקרא "העולם הגשמי".
ניתוק הקשר בין הבורא לנשמת האדם נועד לאפשר לו לשוב בכוחות עצמו אל הבורא. חכמת הקבלה מאפשרת לנו, לבחור לטפס במעלה 125 המדרגות בחזרה לשורשנו, אל הרגשת המציאות השלמה – אל הבורא. את הדרך לשם אנו עושים בעזרת הלימוד בספרי המקובלים. כשאנו קוראים בספרים אלה על מצבנו המתוקן, עם כוונה לעורר על עצמנו את השפעת הכוח הרוחני שטמון בהם, אנו מתחילים להימשך אל שורש נשמתנו ולעלות במעלה הסולם הרוחני.
עוד בהרצאה:
העולם היום במצב מיוחד – יש לנו הכול, אבל ריק לנו בלב. משעמם לנו בעולם הזה. האם נולדתי כדי לרוץ ולא להשיג? למה האושר נוזל לי מבין האצבעות? אומרים המקובלים שיש לידנו עכשיו את "המסיבה" הגדולה ביותר, ואנחנו לא בה. כואב להם כי הם באותה מסיבה, והם רוצים שגם אנחנו נבוא. האדם יתמלא כשאור הבורא ימלא את הנשמה שלו.
תמונת העולם מצטיירת לי כתוצאה ממהות לא נודעת שנפגשת עם החושים שלי. אני אף פעם לא תופס את המהות בעצמה. אפילו את מהותי עצמי אני לא מכיר. ולכן חסר לנו להגיע למילוי של האור, אבל להשיג מהו האור בעצמו לא חסר לנו כלל.
איך יכול להיות שלבורא חסר?
חופש הבחירה שלי הוא בלקבוע מאיזו חברה אני אתרשם.
איך אפשר לזרז את ההגעה שלנו למימוש מטרת הבריאה?
מה היה עושה מקובל במקום ראש הממשלה?
אחרי שמתחילים ללמוד קבלה פתאום צצים כל מיני רצונות אגואיסטיים. מה עושים איתם?
צפו בראיון נדיר עם אדם שהיה אנטישמי, והפך בעקבות עם הקבלה להיות אוהב יהודים.
ההרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר מהות חכמת הקבלה, מאת בעל הסולם.
יום רביעי, 26 ספטמבר 2007סגור לתגובות על החיים כחנות מכולת – גלגול נשמות הוא חשבון שלא נפרע
"הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבא וילוה, והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת והכל מתוקן לסעודה."
במשנה זו מתאר לנו רבי עקיבא את כל מערכת היחסים בין הטבע לנשמת האדם. אותו הטבע הכללי שלוחץ על נשמות האנושות כדי להביא אותן לאיזון בהתאם אליו. במשפט זה מתוארת התנהגותה של כללות הבריאה כלפי כל פרט בה בנפרד וכלפי כולם כאחד.
אם נדע לפענח את דברי רבי עקיבא בצורה הנכונה, נוכל להבין אילו כוחות פועלים בבריאה, מדוע הם פועלים כפי שפועלים ומה אנו יכולים לעשות לעומתם.
משנה זו מספקת פיתרון כללי לכל האנושות, מראשית הימים ועד גמר התיקון.
עוד בשיעור: • מהו גלגול נשמות? מדובר ברצון-לקבל שלי שמתגלגל עד שמתקן את עצמו. לכן אדם שלומד את חכמת הקבלה נמצא כל הזמן בגלגולים – מחליף את צורות הרצון-לקבל שלו בתדירות גבוהה.
• הגוף שלי לא מתגלגל, הרצונות שלי מתגלגלים – גלגול נשמות ולא גלגול גופים.
• גוף האדם הוא ביטוי של הרצון-לקבל דרך חמשת החושים הגשמיים המוכרים לנו.
• אין מה לתקן בעולם הזה. כלפי הרוחניות העולם הזה נמצא בבחינת דומם, עפר – זהו סוג הרצון שלא יכול להיתקן ולכן הוא יכול להתקיים ללא כל קשר לרוחניות. עלינו להתעלות מעל רצונות העולם הזה ולהתרכז אך ורק בתיקון הנשמה, היכן שניתנה לנו האפשרות לתיקון.
• חוסר הבנת תכלית הבריאה והמנגנון הפועל בה הוא השורש לכל הצרות בעולמנו. השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר השלום, ספר קבלה למתחיל, עמוד 131
יום רביעי, 19 ספטמבר 2007סגור לתגובות על אנחנו נשמות שעולות להיתקן
נוקבא דרחל בנויה מנשמות שעולות מבי"ע להיתקן. הנשמות הללו הן אנחנו. במידה שנוקבא דרחל מעוררת את הזעיר-אנפין לתיקונים, הוא משפיע לאותן נשמות ואז הן יכולות להתעורר ולהיתקן.
עוד בשיעור: • זעיר-אנפין דאצילות שהוא מקור האור פועל כלפי הנשמות רק לפי הנוקבאות שניצבות לידו. אותן הנוקבאות קובעות את מידת השפעתו לפי כמות הסבל שאותן נשמות יכולות להכיל.
• בזעיר-אנפין דאצילות ישנן שתי נוקבאות – לאה ורחל. לאה נמצאת למעלה מחזה דזעיר-אנפין ורחל נמצאת מתחת לחזה דזעיר-אנפין.
• נוקבא ננסרת מזעיר-אנפין בעשר פעולות המכונות "עשרה ימים", המתקיימות בין ראש השנה ליום כיפור.
• "שמאלו תחת ראשי" – זעיר-אנפין תומך בנוקבא במעשה הנסירה – הוא מספק לה כוח כדי שתוכל לסבול כשתתנתק ממנו ותהפוך לעצמאית. השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ח, אות קל"א
חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות קס"ד, שיעור 2
