קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק', "תורה שבכתב"

• כדי לאפשר לנברא העתידי קיום, הבורא מסדר לו תחום מיוחד, מקום, חלל, ששם הנברא יכול לקבוע את צורתו בעצמו מצידו, אך וודאי שאותה הצורה תהיה בהתאם למקום אותו השאיר עבורו הבורא להשלים.
• מלכות דאין-סוף היא המקום שלנו, ששם קיים מקום חלל פנוי מצד אחד, ומצד שני נבראה שם מערכת העולמות, שבה אנו יכולים להצטייד בכל מה שאנו צריכים, כדי למלא את אותו החלל הריק, כפי שהיה ממולא על-ידי הבורא.
• "תורה שבכתב" – התעוררות מלמעלה, שם הכול מסודר לנברא שירצה למלא בעצמו את החלל הריק; "תורה שבעל-פה" – התעוררות מלמטה, שהנברא ממלא את החלל בהדרגה בעצמו, במידה שהוא מקבל את אותה "תורה שבכתב" על עצמו.
• ההפרעות המגיעות לאדם, הן אותו הכלל שהשאיר עבורו הבורא, כדי שדווקא על-ידי התגברותו על ההפרעה, יגלה האדם את "אין עוד מלבדו", ו"טוב ומיטיב".
• אין דבר שהאדם לא יכול ולא חייב לחבר לבורא, לאותו המקום שהבורא סידר לו כחלל, שבעזרתו הוא יגיע לדבקות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קס"ד, "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות"

• "גשמיות" – כשאין לאדם אפשרות לסייע במאומה למה שקורה לו, אלא הכוח העליון מבצע בו את הכול, בדומה לדרגות דומם, צומח וחי; הרצון פועל לפי אותו הכוח שממלא את הנברא, כמו בגמר התיקון.
• ברוחניות יש לאדם אפשרות להשתתף בתהליך: הבורא מגלה לאדם את ההסתרה, ובהסתרה זו הנברא יכול לפתח את עצמו, עד שהוא מבין מה צריך להשלים בתמונת המציאות מצידו.
• האדם שמגלה את הבורא במקום שהבורא נסתר – בכל מלכות דאין-סוף, לומד את כל פעולות הבורא, ובזה שניהם נעשים כמבינים, כשותפים, כאוהבים, כרוצים זה את זה.
• האדם בונה את הבורא, לפי התיקון של תכונותיו עצמו.
• העבודה שלנו היא בפער בין מחשבתנו על הבורא כ"טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו" ובין האופן שבו אנו מגלים אותו בפועל.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר פ"ט, בכדי להבין את דברי הזוהר הקדוש

• על-ידי האור שברא אותו, האדם יכול לשנות את עצמו ולגלות דרגת התפתחות נוספת לדרגות הדומם, הצומח והחי, הנקראת "אדם" – הדומה לאור. כדי לעשות את התיקון הזה, ניתנה לנו חכמת הקבלה.
• לפני שפותחים את ספר הזוהר, צריכים להבין לשם מה עושים זאת, לשם מה הוא נכתב, איזה שינוי הוא צריך לעשות בי, מה אני דורש ממנו וכתוצאה מאיזו דרישה יבוא המאור וישפיע עלי.
• הקריאה בזוהר היא לא קריאה בספר היסטוריה, מיסטיקה או סגולות גשמיות; הסגולה היחידה היא, אם אני מכוון את עצמי נכון, הקריאה שלי בספר הופכת להיות כלי לשינוי עצמי, וכך אני גם מגיע לפתוח את הספר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי, מאמר מ"א, "מהו קטנות וגדלות באמונה"

• יש לנו קשר לגשמיות, רק בתנאי שהוא מזכיר לנו על הפעולות הרוחניות שאליהן עלינו להגיע.
• עד כמה שנשאל את עצמנו על כל פעולה ופעולה גשמית שאותה ננהיג במהלך הפסח ובכל השנה, זה יעזור לנו להגיע להרגשת השורשים הרוחניים.
• אין כל קודש או ייחוס בשום מנהג, אם הוא לא קשור לשורש הרוחני שלו, ורק בגלל שהוא קשור, יש לו זכות קיום וחשיבות בעינינו.
• אין גשמיות או רוחניות – כך מתרחשת המציאות בעינינו, כך הרצון לקבל שלנו מצייר לנו.
• שינויי השנה – חודש, שבוע, יום ולילה וכו', הם תוצאה ממצבי היחסים בין זעיר-אנפין ובינה דאצילות, ובייצובם זה מול זה, הם מייצבים, אפילו בעולם שלנו, השפעות שונות כגון זמן, התפתחות וכו'.
• על מי שרוצה להגיע להתעלות הרוחנית, יש בתקופות המועדים בעולם שלנו השפעה מיוחדת, העוזרת לו להיות קשור יותר לכוונות שמיועדות להשפעות הללו.
• עיקר הפסח זה השגת אור האמונה בפעם הראשונה, ולכן עלינו לחשוב על האור העליון, שבזמנים אלה מסוגל להעלות אותנו מעל האגו, ולהחזיק אותנו בתכונת האמונה, ההשפעה.
• חיבור בינינו והשתוקקות למאור שייקח אותנו מעל האגו הכללי של כל אחד ואחד, זו צריכה להיות הכוונה הכללית בימי הפסח.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי, מאמר י"ב, "עיקר עבודת האדם"

• בתחילה, האדם רוצה להשפיע מכיוון שזה נעים לו, ובשלב הבא, הוא רוצה להשפיע לשם ההשפעה עצמה – שאפילו התענוג מההשפעה לא יהיה לעצמו, אלא שיהיה כמקבל ושולח אותו בחזרה.
• "דבקות" – מצב בוא הבורא והנברא דומים זה לזה בהכל; עלינו לשאוף להרגיש כל מצב כמצב דבקות במידה מסוימת, וכלפי אמת מידה זו למדוד את עצמנו, כי במצב זה כלול הכל.
• את הרצון לקבל יכול לתקן המאור המחזיר למוטב בלבד, וכל האמצעים האחרים לעשות זאת, הם ממש כישלון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה ללימוד זוהר, קטעים נבחרים

• העבודה שלנו היא לעלות מהעולם הזה – הצורה הדמיונית אותה אנו תופסים, ולבקש שבתוכה תתלבש הצורה הרוחנית, ואז בשתי הצורות הללו, זו מתוך זו, נימצא בהשגה הנכונה.
• דווקא חוסר התפיסה שממנו מתרשמים בקריאת הזוהר, מושך אותנו קדימה, לייצוב התפיסה הנכונה.
• בזמן התיקון, התפיסה הרוחנית נתפסת אצלנו בין הדמיוני והאמיתי.
• "שמות הבורא" – צורות הדמיון שלי לבורא; כל דבר שאני משיג נקרא "שם ה'".
• אנו צריכים להגיע להשגה, רק זה הפיתרון.
• השבירה נותנת לנו את כל הדמיון; כתוצאה מזה שנעשה ריחוק בין חלקי המלכות, אני מבדיל ביניהם ורואה אותם כרחוקים האחד מהשני. בעזרת השבירה אני מרגיש את המציאות, ובלעדיה לא הייתה לי אפשרות להתקרב, להתחבר.
• במילוי החלל בין החלקים השבורים, באור החוזר שלי, אני בונה את דמות הבורא.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "חיי שרה", אות קנ"ד, שיעור 6

• לכל הבחן אור יש רצון משלו, ולכן לא יכול להיות שמתעורר איזה אור, שלא על-ידי זה שכלי מאותו החיסרון מעורר, מזמן אותו.
• "שחוק" – שמחה, תוצאה מהתיקון, מצב בו המסך העומד בפה הפרצוף מקבל את כל ההארה.
• אנו קוראים בזוהר ברצף, מכיוון שאנו צריכים להתרשם מהזרימה הכללית שעליה הזוהר מדבר.
• בדומה לפעולת המבוגר כלפי הילד, גם אנו צריכים לתת לאור הטמון בזוהר להשפיע עלינו ולעשות את עבודתו עלינו כדרך הטבע.
• בזמן הקריאה בזוהר, עלי לדמיין שכולנו נמצאים יחד בכלי אחד, ומה שכתוב בזוהר מתגלה בפנימיות הכלים הללו, כגילוי הבורא אלי.
• לפני השינה, על האדם להכין את עצמו לשיעור במשך זמן קצר, וכך זה יקרין עליו לאורך כל הלילה, וכאשר הוא יקום, זה יתחדש בו מיד.
• רק לעומק אתה מגלה את כל המציאות.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת אשה כי תזריע, אות צ"ו, שיעור 8

• איכות הלימוד תלויה אך ורק בכוונת האדם.
• כל העבודה שלנו, היא למשוך את המאור שיביא לנו את ה"ימין", ואז בהמשך הזמן, נוכל לקשור את ה"שמאל" תחת ה"ימין".
• הזוהר לא מדבר על מציאות העולם שלנו אפילו במילה אחת, אך לאט-לאט, כשממשיכים לקרוא בו, מתחילים להרגיש שנמצאים בתוך מערכת של כוחות רוחניים, שהקורא מתקשר אליהם והם פועלים דרכו.
• אל לנו לעשות דבר נגד כוחות הרע, אלא למשוך אליהם את האור – הכול מתקן על-ידי מיתוק.
• בזמן הלימוד, אנו צריכים לדאוג שהחברים יהיו בכוונות הנכונות.
• האחריות ההדדית בינינו, הופכת לכלי שנקרא, "מסך ואור חוזר", ובו אנו מגלים את הבורא.
• אנו צריכים להגיע למצב, שבו אנו הם גורמים לכל מצב ומצב; אנו לא בעלי הפעולה, אך אנו צריכים לגרום לפעולה.
• לא חסר לנו דבר מלבד חיבור, ולא משנה באיזה מצב האדם נמצא, כי בחיבור הוא ישלים את האחרים.
  המשך קריאה »