נעים מאד – "אני"
למה החיים כל-כך קשים?
האם מונחת בידי האדם היכולת לקבוע האם הוא עתיד לסבול מ"ייסורים" או ליהנות מ"מתנות"?
בעולם יש אנשים מאושרים ולעומתם רבים שהם אומללים, יש עשירים ולצידם עניים, יש כאלה שהם חכמים ויש גם חכמים פחות, חלקנו יפים ואחרים מכוערים. אז מה מכתיב את גורלו של האדם, האם הכול נקבע כבר מראש? ואם כן, אז מה הפואנטה…?
אושר על-אנושי
ישנם והיו אנשים לאורך ההיסטוריה, שהגיעו לתפיסה של כל המציאות, שיצאו מתוך עצמם לעולם שנקרא "זולת". כלומר, להשפיע באהבה – הם הפסיקו להיות מכורים לסיפוק רצונם הקטן והמוגבל אלא החלו לפעול למילוי רצון הזולת…
סרט אהבה
על פי חכמת הקבלה, החיים שלנו הם כמו סרט. יש תסריט, יש שחקנים, יש עלילה והסוף ידוע מראש. לא ניתן לשנות בו דבר, לבד מהעובדה שכבני אדם, ניתנה לנו הזכות לעלות לעמדת מקרין הסרט, לראות לפני כולם את הסוף ולהיערך לקראתו.
העיקר הכוונה
חוק מספר 18 בספר חוקי החיים קובע, שככל שדבר הוא יקר ערך, כך מוצבת עליו שמירה יתרה. יהלומים, כסף רב ומסמכים חשובים, מאוכסנים בכספות במרתפי בנקים ונשמרים בקפידה תחת עשרות אמצעי בטיחות אלקטרוניים ואנושיים. אני לא חושב שראיתם חנות מכולת שממוגנת באופן דומה…
אם נבחן את חייו של ראש הממשלה לדוגמה, נראה שהוא נוסע ברכב שרד מאובטח, מוקף במאבטחים חסונים וחמושים. אבל למי מאיתנו שישקיע את מיטב כספו כדי לסדר לעצמו אבטחה שכזו, מצפה התמודדות לא פשוטה עם לעג ומבטי תמיהה מצד הציבור.
קונגרס הקבלה העולמי, פברואר 2008 – עושים היסטוריה
בזמן שההמולה ועשן האוטובוסים אופפים את הערים ומערפלים את המציאות, בזמן שאנשים רצים וממהרים לעסוק בשגרת חייהם האפורה, מגיעים מכל קצוות תבל, מכ-50 מדינות ברחבי הגלובוס, אנשים דוברי שפות שונות, בעלי תרבויות שונות ונפגשים בנקודה אחת.
נקודת המפגש הפיזית תהיה בגני התערוכה בתל-אביב. אבל הנקודה האמיתית, הפנימית שבה הם נפגשים, היא רצונם המשותף להתחבר ולהתאחד על בסיס חכמת הקבלה, כדי לגלות ביחד את הכוח העליון שמנהיג את כל המציאות.
המשך קריאה »
(אם רק היה לי) תענוג שלא נגמר
שים לי בבקשה קילו בוטנים, חצי אגוזי קשיו, חצי פיסטוק. תן לי חמש חפיסות שוקולד, קופסת קרמבו ואת המעדנים החשבת? יופי, תארוז לי טוב כי אני עובר עוד בקונדיטוריה ליד, ואחר-כך בגלידרייה, ואחר-כך בסופרמרקט. אתה יודע, נו, זה סבב קניות שגרתי.
לפעמים כשאני מסתכל על המקרר בבית אני נדהם עד כמה אדם אחד מסוגל לאכול בחודש, בשבוע, ביום. איזה יום, כל חצי שעה משהו נכנס לפה, נלעס, נגרס והיה כאיננו…