קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קס"ד, "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות"

• "גשמיות" – כשאין לאדם אפשרות לסייע במאומה למה שקורה לו, אלא הכוח העליון מבצע בו את הכול, בדומה לדרגות דומם, צומח וחי; הרצון פועל לפי אותו הכוח שממלא את הנברא, כמו בגמר התיקון.
• ברוחניות יש לאדם אפשרות להשתתף בתהליך: הבורא מגלה לאדם את ההסתרה, ובהסתרה זו הנברא יכול לפתח את עצמו, עד שהוא מבין מה צריך להשלים בתמונת המציאות מצידו.
• האדם שמגלה את הבורא במקום שהבורא נסתר – בכל מלכות דאין-סוף, לומד את כל פעולות הבורא, ובזה שניהם נעשים כמבינים, כשותפים, כאוהבים, כרוצים זה את זה.
• האדם בונה את הבורא, לפי התיקון של תכונותיו עצמו.
• העבודה שלנו היא בפער בין מחשבתנו על הבורא כ"טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו" ובין האופן שבו אנו מגלים אותו בפועל.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר פ"ט, בכדי להבין את דברי הזוהר הקדוש

• על-ידי האור שברא אותו, האדם יכול לשנות את עצמו ולגלות דרגת התפתחות נוספת לדרגות הדומם, הצומח והחי, הנקראת "אדם" – הדומה לאור. כדי לעשות את התיקון הזה, ניתנה לנו חכמת הקבלה.
• לפני שפותחים את ספר הזוהר, צריכים להבין לשם מה עושים זאת, לשם מה הוא נכתב, איזה שינוי הוא צריך לעשות בי, מה אני דורש ממנו וכתוצאה מאיזו דרישה יבוא המאור וישפיע עלי.
• הקריאה בזוהר היא לא קריאה בספר היסטוריה, מיסטיקה או סגולות גשמיות; הסגולה היחידה היא, אם אני מכוון את עצמי נכון, הקריאה שלי בספר הופכת להיות כלי לשינוי עצמי, וכך אני גם מגיע לפתוח את הספר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע"ח, אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא

• מטרת הבריאה היא להביא את הרצון לקבל, שיהיה עצמאי וידמה לאור; זה נקרא ש"רצונו להיטיב לנבראיו".
• למרות ש"קוב"ה", "ישראל" ו"אורייתא" נמצאים כאחד, כלפי הנברא מצב זה מתחלק ל-3 חלקים: הבורא, הנטיות באדם המכוונות לבורא, והאמצעי שעל-ידו האדם משתנה.
• "ישראל" – אנשים אשר יש בהם נטייה להידמות לבורא, ובמקביל יש להם הרגשה שהם שונים, הפוכים ממנו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע"ז, נשמת אדם תלמדנו

• סתם אדם בעולם הזה הוא לא רע, אלא הוא רע כיוון שיש בו ניצוץ הקדוש מהבורא, נטייה לבורא, המתממשת בו לכיוון ההפוך.
• דווקא לאלה המרגישים את עצמם כרשעים, ניתנה התורה.
• ההתקדמות היא תמיד אישית, וכל אחד צריך להגיע למקום שממנו השתלשלה נשמתו, ולמלא אותו בסך-כל צרור הנשמות.
• חיים ללא התפתחות הם מוות, והאדם חייב להיות בכל רגע ורגע במערכת שתחייב ותמשוך אותו להתפתחות, עד שיגיע למטרת הבריאה, שיהיה מפותח כבורא.
• עד שלא נגלה את מטרת הבריאה, לשם מה להתפתח, לא נוכל לבנות את המערכת שתחייב את האנושות להתפתחות הרוחנית ולמימוש מטרת הבריאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע"ו – "על כל קרבנך תקריב מלח"

• אין האדם יכול לקבוע מראש, מה הוא ירגיש, איך הוא יחשוב או יתנהג ברגע הבא, כי ההתפתחות לא נעשית על-ידינו, אלא על-ידי המאור המחזיר למוטב, לפי תוכנית הבריאה, והאדם רק יכול לקבוע את קצב מימוש התוכנית.
• "טוב ומיטיב" הוא כלפי המטרה הסופית, ולא כלפי ההרגשה במצבנו הנוכחי.
• אם אני מרגיש באיזשהו מצב טוב, סימן שאני נמצא ברע.
• "ברית מלח" – הסכמת האדם, החלטה שלו לקבל כל מצב ומצב כטוב, שהוא רוצה שכך זה יקרה, ומחייב בזה את הכוח העליון שיבצע בו את שינוי התפיסה הזה.
• "ברית", זיווג דהכאה, ניתן לבצע רק למעלה מהחשבון שאפשר לעשות ברצון לקבל.
• כל העבודה שלנו במלכות דאין-סוף, זה לרכוש לה "ראש" – החשבונות הללו שנקראים "ברית".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בזה שהבורא חילק את הכלי שלי ל-2 חלקים, ל-"אני" ו-"מחוץ לי", הוא נתן לי הזדמנות לחשוב שמה שאני זה אני, ומה שמחוץ לי הוא זר, ואם אקרב את האני והזר, אני מתקרב מקבלה להשפעה.
• חלוקת הכלי לגלגלתא-עיניים ולאח"פ זו ההצלה שלנו, כי כך אנו יכולים להיות בביקורת, בכיוון, למה אנו נמשכים.
• הבורא נמצא מחוץ לי, באותם הכלים שנראים לי זרים, בקשר שלי אליהם; הכלי של הזר, זה אותו המקום שבו אני נפגש עם הבורא.
• הבורא נגלה בחושך שלנו, אך אנו דוחים את החושך הזה, כיוון שהוא בזולת.
• רק קבוצה שמכוונת אותי ליחס לזולת, יכולה לחייב אותי לצאת מהבועה של עצמי.
• הכלים החיצוניים הם דווקא הכלים העיקריים שלי, כלי הקבלה שלי; שם מתגלה אור החכמה, הבורא.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי מאמר קנ"ט – "ויהי בימים הרבים ההם"

• "יציאת מצריים" – יציאה לחיבור, לאיחוד; יציאה למי שהיה נקרא קודם לכן "זולת".
• המצב הקשה במצריים, הוא לא בגלל שהיו חיים גשמיים גרועים, אלא להפך; הרעב הוא תוצאה מהתגלותו של רצון חדש לרוחניות באדם, שאותו הוא לא יכול למלא.
• אפילו לאחר היציאה ממצריים וההתעלות מעל החשבונות האגואיסטיים, צריכים להגדיל את הרצון לקבל באדם כדי להתעלות עוד יותר, וזה נקרא שמתגלה מחדש מלך מצריים, ומושך אותם בחזרה.
• כיום בכללות, האנושות נמצאת לפני יציאת מצריים – חשבון חדש עם החיים שלנו באמת מתרחש בקרב האנשים, וכל אחד חייב לתת במשהו דין וחשבון לעצמו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי, מאמר מ"א, "מהו קטנות וגדלות באמונה"

• יש לנו קשר לגשמיות, רק בתנאי שהוא מזכיר לנו על הפעולות הרוחניות שאליהן עלינו להגיע.
• עד כמה שנשאל את עצמנו על כל פעולה ופעולה גשמית שאותה ננהיג במהלך הפסח ובכל השנה, זה יעזור לנו להגיע להרגשת השורשים הרוחניים.
• אין כל קודש או ייחוס בשום מנהג, אם הוא לא קשור לשורש הרוחני שלו, ורק בגלל שהוא קשור, יש לו זכות קיום וחשיבות בעינינו.
• אין גשמיות או רוחניות – כך מתרחשת המציאות בעינינו, כך הרצון לקבל שלנו מצייר לנו.
• שינויי השנה – חודש, שבוע, יום ולילה וכו', הם תוצאה ממצבי היחסים בין זעיר-אנפין ובינה דאצילות, ובייצובם זה מול זה, הם מייצבים, אפילו בעולם שלנו, השפעות שונות כגון זמן, התפתחות וכו'.
• על מי שרוצה להגיע להתעלות הרוחנית, יש בתקופות המועדים בעולם שלנו השפעה מיוחדת, העוזרת לו להיות קשור יותר לכוונות שמיועדות להשפעות הללו.
• עיקר הפסח זה השגת אור האמונה בפעם הראשונה, ולכן עלינו לחשוב על האור העליון, שבזמנים אלה מסוגל להעלות אותנו מעל האגו, ולהחזיק אותנו בתכונת האמונה, ההשפעה.
• חיבור בינינו והשתוקקות למאור שייקח אותנו מעל האגו הכללי של כל אחד ואחד, זו צריכה להיות הכוונה הכללית בימי הפסח.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »