קבלה לעם היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ק"ו, שיעור 5

• הנברא עושה את הקו האמצעי; זה הדבר היחיד שהנברא עושה, ורק על שמו הוא נקרא "נברא".
• כל שמות הנברא הם בקו האמצעי.
• בטבע אין קו אמצעי, אין נברא; הטבע רק הכין הכנות לעשיית הנברא, אותו בונה הנשמה בעצמה, משני הקווים הקיימים.
• הרוחניות זה לא ימין ולא שמאל, זה קו אמצעי.
• הדבר היחיד שבו נמדדת יגיעת האדם, הוא בציפייה, בחיסרון למאור המחזיר למוטב בזמן הלימוד.
• בזמן הלימוד כבר מאוחר לחשוב על המאור המחזיר למוטב; הכול תלוי בהכנה, וללימוד עליך לבוא בתשוקה, בחיסרון, ואז בזמן הלימוד כבר תצפה לזה מאליו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ע"ז, שיעור 4

• "עשו" – ג"ר דג"ר – משיכת חכמה ממעלה למטה; "יעקב" – ו"ק דג"ר קבלת האור ממטה למעלה, במגמה על-מנת להשפיע .
• ההתמזגות הנכונה בין ימין ושמאל, נקראת מידת האדם שבנו, מידת הדמיון שלנו לבורא.
• "יעקב" הוא מה שמתקבל כתוצאה מהשילוב הנכון בין "אברהם" ו"יצחק" – הכוונה, השיטה איך לעבוד עם כלי "עשו", הכלים האמיתיים.
• כל התורה לא מספרת יותר מאשר על שני הכוחות, ימין ושמאל, ועל הקו האמצעי שאנו בונים מהם.
• עד שאתה לא בונה בך קו אמצעי, בדומה לבורא, לא תגיע לטוב.
• דרך ההתפתחות הרוחנית היא דרך רמאות, דרך המשחק, כי רק בצורה כזו ניתן לקרב את תכונות הקבלה וההשפעה אחת לשנייה.
• האדם, כתא בגוף, חייב להעביר הלאה את כל מה שהוא מקבל, אחרת לא יהיו בו חיים אלא מוות, הרעלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות י', שיעור 2

• בזמן קריאת הזוהר, עלינו להשתדל לכוון שמציאות החוץ ומציאות הפנים תתחברנה לאחד.
• בזוהר לא מדברים אף פעם על בני אדם, אלא כך מכונות המדרגות הרוחניות.
• "חצות הלילה" – החושך מהמדרגה הקודמת שנרקבה כולה, הוא תנאי הכרחי לקבלת המדרגה החדשה, ובמצב זה האדם מתחיל לראות את המדרגה החדשה בחושך, שהאור העליון מייצב לו מקדימה, ואז האדם לא דורש את שינוי המציאות, אלא את שינוי תפיסת המציאות שלו.
• הזיווג הנכון הוא קודם כל לדאוג לדין רפה בנוקבא, ואז היא יכולה לקבל מזעיר-אנפין בעלה, ולהעביר לנשמות.
• כדי להגיע לאיזון, לקו אמצעי, אנו צריכים לגלות את תכונות ימין, שמאל ואמצע אצלנו, בחב"ד, חג"ת ונה"י; כל אחד ואחד נכלל מהתכונות הללו.
• דווקא מהרצון לקבל, אנו לומדים איך לרמות את הרצון לקבל, כי בו יש חכמה.
  המשך קריאה »

חלק 1: זוהר לעם, פרשת "בהעלותך", אות ק"מ, שיעור 11

• בעת קריאת הזוהר, אנו רוצים לזהות בתוכנו את מה שעליו הזוהר מדבר – פעולות בנשמה של כל אחד ואחד, ובזה אנו מעוררים את האור ומתחילים להרגיש בנו את התופעות כפי שהן באמת.
• כל העבירות שהאדם מקבל הן לא עבירות אלא דברים שעליו לתקן, וכל העונשים הם האור שצריך לבוא ולתקן אותו; הכול בדרך התיקון בלבד.
• בעת קריאת הזוהר לא צריכה להיות הבנה ברגש או בשכל, אלא עלינו להיות פתוחים להשפעתו, ואז סגולתו תפעל עלינו.
• הקבוצה צריכה לכוון כל אחד מחבריה, לרצון הנכון – להיות פתוחים להשפעה, למרות חוסר הקשר והטעם במה שקוראים.
• מלכתחילה, האדם נברא הפוך ממערכת העולמות בה הוא נמצא, עד שמתעוררת בו הנקודה שבלב, ואם הוא מתקשר עם יתר הנקודות שעומדות לפניו, הוא מתקשר למערכת העולמות.
• "תורה" – מערכת הקשר בין הרצון לקבל והרצון להשפיע, בין האור והכלי, בין הנברא והבורא.
• כל מצב חדש הוא תמיד הפכי למצב הקודם לו, ואי אפשר להגיע למצב הבא, עד שלא מיצית את המדרגה הנוכחית בשלמותה.
• כל הפנייה, הבקשה, הדרישה שלנו, היא לקו אמצעי, זעיר-אנפין, כי רק על-ידי פנייה לקו אמצעי, אנו יכולים לתקן את עצמנו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "אשה כי תזריע", אות קכ"ב, שיעור 9

• תלמידים מתחילים המעוניינים להשיג את האור הטמון בזוהר, צריכים להתקרב ולהתכלל בבעלי הניסיון, שנמצאים בהבנה ובהשגה מסוימת של הדברים.
• העיקר בזמן לימוד הזוהר, הוא לשאול כל פעם באיזה מצב אני צריך להיות כדי שיהיה גילוי.
• אנו זקוקים להשתוקק להשפעה; מתוך קשר הדדי בחברה, להשתוקק להגיע לבורא.
• "שערות" – סוער, שיש לו דינים, והוא לא יכול לעבוד עם כל הכלים שלו; מצב זה מגיע כתוצאה מצמצום ב'.
• "חוצפה" – כל דבר שאין לי עליו מסך, ואני דורש.
• הכול תלוי בייחוד הרצונות – ברצונות שלא נחבר יחד נרגיש את העולם הזה, וברצונות שנייחד נגלה את העולם הרוחני.
• ההרגשה הרוחנית מתגלה בחיבור בין הרצונות; מתגלה הקשר ביניהם, שנקרא המילוי, הבורא.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת אשה כי תזריע, אות צ"ו, שיעור 8

• איכות הלימוד תלויה אך ורק בכוונת האדם.
• כל העבודה שלנו, היא למשוך את המאור שיביא לנו את ה"ימין", ואז בהמשך הזמן, נוכל לקשור את ה"שמאל" תחת ה"ימין".
• הזוהר לא מדבר על מציאות העולם שלנו אפילו במילה אחת, אך לאט-לאט, כשממשיכים לקרוא בו, מתחילים להרגיש שנמצאים בתוך מערכת של כוחות רוחניים, שהקורא מתקשר אליהם והם פועלים דרכו.
• אל לנו לעשות דבר נגד כוחות הרע, אלא למשוך אליהם את האור – הכול מתקן על-ידי מיתוק.
• בזמן הלימוד, אנו צריכים לדאוג שהחברים יהיו בכוונות הנכונות.
• האחריות ההדדית בינינו, הופכת לכלי שנקרא, "מסך ואור חוזר", ובו אנו מגלים את הבורא.
• אנו צריכים להגיע למצב, שבו אנו הם גורמים לכל מצב ומצב; אנו לא בעלי הפעולה, אך אנו צריכים לגרום לפעולה.
• לא חסר לנו דבר מלבד חיבור, ולא משנה באיזה מצב האדם נמצא, כי בחיבור הוא ישלים את האחרים.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת אשה כי תזריע, אות כ"ו, שיעור 3

• ברוחניות, בכל רגע האדם הוא אדם חדש; אין משהו שנשאר מהעבר כמו בגשמיות, הכול מתחדש.
• אנו צריכים את כוח הסיטרא אחרא, האגו שיתעורר, כדי להתחיל פעולה רוחנית חדשה; בלעדיו אין קפיצת מדרגה.
• ברוחניות, כל פעולה היא לידה חדשה, מצב חדש שלא היה קודם, ולא ידוע איך לעשות אותו, זה בלתי אפשרי; לכן לאחר הכנות רבות מתגלה כוח ה"נחש", היצר הרע, שעוזר לנו לעשות את הקפיצה.
• ההתקדמות היא רק בהגדלת הופעת הדינים.
• אם אנו רוצים להיוולד ועושים הכנות טובות עבור זה, הדבר הבא שיקרה זה שיבוא "נחש" – זהו דבר הכרחי, בלעדיו אין תנועה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת מקץ, אות קס"א, שיעור 8

• בעת קריאת הזוהר עלינו להשתדל להיות "כאיש אחד בלב אחד", ולרצות שהאור שבעלי הזוהר גילו, ישפיע עלינו דרך כל המערכות שהם קשרו, והכינו על עצמם עבורנו.
• עלינו לראות בכל הכתוב בתורה תיקונים, ולא פעולות גשמיות למיניהן.
• "יום שלישי" הוא יום קשה, כיוון שהוא יום של התכללות הקווים ימין ושמאל.
• בעולם שלנו אין התכללות, יש חיבור בלבד; ההתכללות הרוחנית היא שמגיע משהו שלישי, ואמנם שהוא כלול מהשניים הקודמים לו ביסודו, זהו כבר דבר חדש לגמרי, שלא היה קיים קודם.
• כדי לכלול את שני הקווים יחד, חייבים להתקשר למקום שבו קיים האחד – הכתר של אותה המדרגה.
• כל המדובר, מדובר רק כלפי מלכות, הנשמה, שהיא המבחינה בהבחנות הללו.
• אנו צריכים לתפוס רק את נקודת היסוד, וכדי לעשות זאת, עלינו להיות מיוחדים בכוונה וברצון אחד, וזה המקום שכולם צריכים לדאוג לו, ובמגע של הטיפה האחת, נפתח כל העולם ליסוד.
  המשך קריאה »