רשימות משיעור הקבלה היומי – 25.11.09

יום רביעי, 25 נובמבר 2009 אין תגובות »

5678.jpgהכנה לשיעור

  • הבחינה הממוצעת המקשרת בין הפרצופים בהשתלשלותם ממעלה למטה, מאפשרת לאחר מכן את התהוות הנברא.
  • כל הבחינות הנוספות שיוצאות מתוך הפגישות של האורות והכלים, נותנות את אותו המישור, המימד, התדר, השטח הנוסף ששם קיים הנברא.
  • בהשתלשלות, ביציאת המדרגות, יוצאת לנו הבחנה שנקראת "נברא" – משהו שיכול לעמוד עם ההרגשה הנגדית שלו, כביכול נגד הבורא.
  • הפעולות בין הרמות, בין המצבים, מולידות יחס פנימי למה שקורה, ואז ברמה אחרת, יותר גבוהה, נעשה האבחון החדש שנקרא "נברא".
  • מכניסת ויצאת האורות והכלים, מתוך היחס ביניהם, מתגלות בי הרשימות מההשתלשלות ממעלה למטה וגם ממני, ממטה למעלה, שמביאות אותי ליחס של "אמת ושקר" – יחס נוסף ל"טוב ורע" שהוא התגובה הטבעית של החומר.
  • ההבחנות "אמת ושקר" הן כלפי שלום הכלל, וההבחנות "מר ומתוק" הן כלפי הטוב הפרטי; בהבחנות בין שניהם נברא האדם – דרגת המדבר.
  • האדם הוא מישהו שמסוגל להרגיש את החברה, את הסביבה או את האלוקות שזה היינו-הך; הרגשת החוץ לעומת הרגשת הפנים, זה אבחון "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
  • במידה שמעגל האדם יותר רחב, קומתו יותר גבוהה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 24.11.09

יום שלישי, 24 נובמבר 2009 אין תגובות »

12344.jpgהכנה לשיעור

  • ה"אני" והרצון לקבל של האדם זה אותו הדבר.
  • כל ההגדרות הן כלפי האדם עצמו – "לא לשמה", "לשמה", "לא על-מנת לקבל פרס"; הבורא תמיד נמצא בשלמות.
  • אנו צריכים לבדוק את עצמנו בכל רגע ורגע, מהו מצבנו כלפי המטרה.
  • אנו לא יכולים לראות יותר ממצבנו הנוכחי וחלק מהמצב העליון הבא.
  • "לא לשמה" – ברור לאדם שהוא עובד כדי לקבל מזה רווח לעצמו, אמנם שהוא רוצה להגיע לעשות נחת רוח לבורא, לזולת, ללא שום תמורה חוזרת לעצמו. זוהי דרגה מאד גבוהה, לפני הכניסה לרוחניות.
  • "חפץ חסד" – כאשר האדם יכול לעבוד לטובת הזולת, נותן כל מה שיש לו ולא דורש שום דבר בחזרה; "לשמה" – השפעה לשם השפעה, להשפיע על-מנת להשפיע.
  • "לא על-מנת לקבל פרס" – לקבל על-מנת להשפיע – האדם לא דורש שום כוח או תגובה חזרה כדי להשפיע. הוא עובד עם כל החומר שלו בדבקות בהשפעה – "תשובה מאהבה". במצב זה האדם דורש את גדלות "בעל-הבית" כדי לבצע את הפעולה, אך שהיא תהיה כחומר דלק בלבד, ללא כל רווח מלבד היכולת לבצע את הפעולה. בזה האדם עושה את עצמו דומה לבורא.
  • הכוח ההגנתי של האגו שלנו סותם אותנו ולא נותן לנו לשמוע, והאדם בורח מלבצע עצות שהן ממש אבני דרך. כתוצאה מכך הדרך הקצרה הופכת לארוכה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 20.11.09

יום שישי, 20 נובמבר 2009 אין תגובות »

zohar.jpgהכנה לשיעור

  • אנו לא יכולים לעשות ויתור מן הסתם – האדם יכול לוותר על משהו, רק תמורת משהו יותר גדול.
  • הרצונות כל הזמן משתנים – או על-ידי הרשימות המתחדשות, או על-ידי כניסה לחברה, שעוזרת להגביר רצון אחד על-פני הרצון השני.
  • אפילו אם האדם לא רוצה לקבל מהחברה התרשמות, אך הוא ידבק בה, הוא יקבל ממנה השפעה לשינוי רצונו.
  • הרצון הראשוני לרוחניות מתקבל כנקודה קטנה, ולא נקבל יותר ממנה לעולם; ביחד עם הנקודה אנו מקבלים חברה, ואם נרצה שהרצון הזה ישלוט בנו, עלינו להתכלל בה, ואז כל חשיבות המטרה הכללית ששורה בה, תשפיע עלי ולא יהיה לי קשה לתת יגיעה להתפתחות הרוחנית.
  • יגיעה היא מעל הכוח האנושי – אנו לא מסוגלים לעלות ממדרגה למדרגה בעצמנו ואפילו לא לבקש את העלייה; הבחירה החופשית היא רק בחיבור עם החברה, שנותנת לאדם כוח.
  • האדם נמדד לפי סדר חשיבות הדברים שבו – מה חשוב בעיניו, ואם הוא מתחיל לראות שהרוחניות חשובה מהכול, חוץ מדברים הכרחיים לקיומו, אז הוא סידר את עצמו נכון, וכך הוא מתקדם.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 9.11.09

יום שני, 9 נובמבר 2009 2 תגובות »

img_1334.JPGהכנה לשיעור

  • בשום אופן לא לשבור את המידות, כי כל המסך נבנה עליהן, על העביות.
  • כל האדם נבנה על-פני היצר הרע, ולכן אל לנו להרוס אותו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה.
  • המטרה היא להשתמש בכל הנתונים הקיימים – לא להרוס אף אחד, אלא לסדר אותם בהרמוניה לכיוון ההשפעה.
  • עלינו להתעלות על המידות רק בדבר אחד – חשיבות ההשפעה על-פני חשיבות הקבלה.
  • מי שמבריק בשכל, לא בהכרח מבריק בעבודה הרוחנית.
  • עד כמה שהאדם מרגיש יותר התנגדות, יותר הפרעות, זה סיוע – עכשיו נותר לו רק להתגבר על זה.
  • אין רגע מאושר יותר, מהרגע בו האדם מיואש מכוחותיו עצמו ורואה שלא יועיל לו כלום; אז מגיעה התפילה האמיתית.
  • הכוח היחיד נגד העצלות הוא חשיבות.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 4.10.09

יום ראשון, 4 אוקטובר 2009 אין תגובות »

6549.jpgחלק ראשון

  • האדם הוא רצון לקבל – כמו כל הבריאה, אך הוא היצור המפותח בכל הבריאה, ובגלל זה הוא גם היצור הכי עדין.
  • כמה שאנו מתקדמים יותר, אנו מורכבים יותר ולכן "מפונקים" ועדינים יותר; המכות שעברנו במשך הגלגולים הפכו אותנו לעדינים יותר ובעלי יתר הבחנות.
  • לכל אחד מאיתנו ניתנת בחירה חופשית – לעלות לדרגה עליונה יותר, המצטיירת כלפי כחושך, ומהצד השני, נותנים לי סביבה, כדי להתחזק בעזרתה כנגד החושך הזה, ואני נמצא בין שניהם וצריך לבחור.
  • אם חשוב לי לעלות לדרגה יותר עליונה, אני פונה לסביבה (קבוצה, ספרים, מדריך), ומקבל ממנה חיזוק, ואז יש לי כוחות לפנות דרך החושך לאור.
  • אור חכמה שמאיר לכלי שלנו מורגש בנו כחושך, כי יש אצלנו חוסר בחסדים.
  • חושך – חוסר השפעה, חוסר רוחניות, חוסר התגלות הבורא – תכונת ההשפעה.
  • המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 1.10.09

יום חמישי, 1 אוקטובר 2009 אין תגובות »

4567.jpgהכנה לשיעור

  • ההתקדמות שלנו היא רק באור – כמה שאנו משתדלים לעשות כמוהו, אנו מזמינים התקרבות מאיתנו אליו, ואז אנו מגלים שאנו הפוכים ממנו.
  • ההתקדמות היא בכוונה – שאני רוצה להיות כמוהו, ואז מקבלים את התמונה האמיתית – שאתה לא ראוי, שאתה הפוך.
  • זו לא ירידה, זו האמת – גילוי הכלי; ועכשיו, על-פני הגילוי הזה, תשתוקק עוד הפעם, ותגיע לתיקון.
  • אין לאדם כוחות להתגבר על גילוי הכלי החדש מעצמו – החיזוק הוא רק מהחברה.
  • הכול נבנה מהירידות, מאותו החומר, שאם נתקן אותו, ממנו יבנה לנו הכלי הרוחני; כל ההרגשות שאנו חווים, אם אנו הופכים אותן ל"עליות", מזה אנו בונים את הנשמה.
  • על האדם לשמוח שהכלי שלו גדל; עליו לבדוק, מעל הרגש, אם בכל פעם מתגלה לו כלי חדש, חיובי או שלילי, מעל מה שהיה לו קודם לכן.
  • אנו פועלים על החברה והחברה פועלת עלינו ב-2 מישורים: 1 – אני צריך לתת חשיבות לסביבה ושפלות עצמי, וזה בא בזמן העלייה ממני; 2 – בחזרה, אני צריך לקבל מהסביבה את חשיבות ההשפעה ושפלות הקבלה, אותם אני מקבל בזמן הירידה. אם אני דואג לשניים הללו, יש לי כוח.
  • פעולות אלו מתקיימות עד גמר התיקון; זו הסיבה שהנשמה התחלקה כביכול לשניים – כדי שיהיה לי משהו חיצון כביכול לעבוד כלפיו.
  • קנה המידה לרמת הוויתור הנוכחית שאליה הגיע האדם – רמת ה"לא לשמה" שלו, הוא רק כלפי החברה.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 30.9.09 – מתכוננים לסוכות

יום רביעי, 30 ספטמבר 2009 אין תגובות »

סכךהכנה לשיעור

  • המציאות שנמצאת לפנינו היא אחת – הכול אחד, וכול אחד מרגיש, מגלה אותה לפי הכלים שלו.
  • הכול קורה בתוך רצון האדם – מה שהוא מרגיש עכשיו, הוא, האנושות, היקום, חיים ומוות – אלה החיים עבורו.
  • הכול תלוי בהתפתחות הכלים, החושים שלנו, ולידם מתגלה השכל.
  • "תורה שבכתב" – מה שאנו קוראים או שומעים; "תורה שבעל-פה" – איך שכול אחד מפרש את הכתוב או הנשמע בהבנתו ובהרגשתו, לפי הכלים שלו.
  • כאשר האדם מגלה מצד אחד ייאוש ומהצד השני את חשיבות הרוחניות, הוא מגלה את החברה כאמצעי להשגת הבורא, לאחר מכן כמקום שבו מתגלה הבורא, ולאחר מכן כחלק מהבורא עצמו – הכלי שמתגלה ביחד עם האור.
  • בכל רגע נתון, האדם מגלה חלק מהמציאות, אך אותו החלק כולל את כל המציאות – 10 ספירות, לא פחות ולא יותר.

  dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

המשך קריאה »

החורבן האמיתי הוא החורבן שבלב

יום שני, 6 יולי 2009 אין תגובות »

תשעה באב הפך זה מכבר ליום יבש וחסר משמעות, שלא לומר מיותר. כמה טונות של אבנים קרות שנפלו לפני אלפיים שנה כבר לא כל כך מעניינות ציבורים רבים במדינה. בכלל, קשה להבין את אותו "משיח" שבחר לחכות לגאולה דווקא בעיר המסוכסכת הזו, שמנקזת לתוכה את כל הבעיות והמחלוקות של האנושות.

לו יכולנו להרכיב משקפיים מתוקנות, רוחניות, היינו מגלים כי הבחירה בירושלים כעיר הבירה הרוחנית של העולם אינה מקרית כלל וכלל. מאחורי חיצוניותה ה"מאובנת" לכאורה, מסתתרת לה מהות פנימית עמוקה ועשירה לאין קץ – "ירושלים של מעלה", עלינו רק למצוא את הקשר הנכון בינינו לבינה. אז רגע לפני שאתם בורחים או שוכחים ממנה סופית, הנה סיור קצר ברחובותיה הלא ידועים של ירושלים האמיתית, ירושלים שבלב.
המשך קריאה »