רשימות משיעור הקבלה היומי – 10.10.2010

יום ראשון, 10 אוקטובר 2010 אין תגובות »

1234.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "עניין למעלה מהדעת"

  • אנו צריכים להבדיל בין החיבור לכל דבר אחר; אני בודק את עצמי כלפי החברים, עד כמה שאני רואה אותם מועילים או מזיקים לחיבור, לקשר בינינו, וכלפי זה אני בודק אותם בדעת ובלמעלה מהדעת.
  • אני לא מוחק את הדעת שלי – אני רוצה לראות מי אני בכלים הנוכחיים שלי, ואיך אני צריך לקבל את החברה, באיזה גובה, כדי לדון את חברי לכף זכות.
  • ברמת העולם הגשמי אני פועל לפי החוק "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ובעולם הרוחני אני צריך להתעלות מעל הדעת, ולראות את החברים כצדיקים גמורים.
  • אין שקר ואין אמת, אלא הכול הוא לפי איך שאני קובע; אם אני קובע לפי דעתי אז ודאי שחוץ ממני אין צדיק בעולם, ואם אני הולך למעלה מהדעת אני צריך להגיד שכולם נמצאים בגמר התיקון ואני הרשע היחיד. זה נותן לי תמיד אפשרות להיות בשני המצבים – למעלה ובתוך הדעת, למעלה ובתוך האגו, וכך לעשות תרגילים, עד שאני אוגר ניסיון, חיסרון להיות בקביעה האמיתית, ואז אני נעשה מוכשר לראות את האמת.
  • רוחניות היא למעלה מהדעת, אך אני תופש אותה כבר בכלים החדשים בתוך הדעת, ומשם והלאה בכל מדרגה אני ממשיך והולך מעל הדעת, לעבר מה שנראה לי כחושך, להשפעה.
  • האדם צריך להבין שהוא אף פעם לא רואה את האמת, ובמקום לעשות כל הזמן ביקורת על האחרים, אם הוא יקבל אותם למעלה מהדעת, אפילו שיש להם שייכות וקשר לרוחניות במקצת, הוא כבר יכול להתקדם איתם.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 7.10.2010

יום חמישי, 7 אוקטובר 2010 אין תגובות »

12344.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו"

  • כל העבודה שלנו היא בהכנה; לא לטשטש את מה שמגיע לנו מהבורא בדרך ההתפתחות שלנו, אלא להכין את עצמנו לקבל את ההתפתחות המחויבת בצורה הנכונה.
  • אנו לא יכולים לשנות את הגורל שמגיע מלמעלה למטה, אנו רק יכולים להכין את עצמנו לראות אותו בצורה הנכונה. אם אני מזדהה עם האגו שלי, אני מקבל את הדברים כלא נעימים, אבל אם אני מתעלה מעל האגו אני מרגיש אותם כנעימים וטובים, ואת כל השגגות והזדונות כהזדמנויות להשפיע.
  • כל ההכנות יכולות להיות רק בחברה, כי כל התיקונים הם רק בחיבור כל הנשמות לנשמה אחת.
  • כל הטעות נובעת מזה שאנו חושבים שאנו צריכים לתקן את עצמנו בעצמנו. העבודה שלנו היא לא לנצח את הרע, אלא להידבק לבורא ובזה לנצח.
  • אני לא בורח כי ה"פרעה" שמתגלה הוא גדול ומפחיד, אלא כהזדמנות להידבק לבורא, אחרת לא הייתי נדבק אליו.
  • אף פעם אני לא נלחם בעצמי – אין לי מלכתחילה שום דבר, אלא רק כוח הבירור, ואני תמיד יכול לנצח אם אני מברר את הדברים נכון.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 6.10.2010

יום רביעי, 6 אוקטובר 2010 אין תגובות »

zolaam1.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "בכל דבר יש להבחין בין אור וכלי"

  • המציאות להשפיע עדיין לא קיימת בכלים שלנו, ולכן מאמרי המקובלים לא מובנים לנו. אין לנו הרגשה, רושם מכל המצבים שעליהם חכמת הקבלה מדברת, ועל העולם הזה היא לא מדברת במאום, אך עלינו להשתדל להעביר את דברי המקובלים לפסים רגשיים ולהבינם במידת האפשר.
  • ניתן להגיע להבנת דברי המקובלים רק על-ידי עבודה עם הזולת; עלינו להגיע להשתוות צורה עם האור, כלומר משנאה לאהבה; שנאה – תכונת הכלים הטבעית, אהבה – תכונת האור הטבעית.
  • "קבוצה" – חלק קטן מהאנושות, שמוכן במשהו לעשות את עבודת ההשפעה כדי להגיע להשתוות עם האור.
  • כמו עם האור, כך אנו צריכים לברר את עצמנו כלפי הקבוצה; במידה שאנו רוצים להשפיע לה, כך אנו מגלים את הבירורים שלנו.
  • לא יכול להיות שאדם נמצא ביחסים טובים ונכונים עם החברה, ובמידה אחרת עם הבורא, זה פשוט נמצא כאותו דבר. הבורא שבר בכוונה את הכלי שלנו ונתן לנו הרגשה בחלק מהכלי כמו בדבר זר, שאנו מתייחסים לחלק הזר הזה כמו אליו, כי הוא הכניס בחלק הזר הזה אותה תכונת ההשפעה ההפוכה מאיתנו, שלכן נראית לנו שנואה.
  • אם האדם כבר מבין שאין לו ברירה אלא להגיע לאור, לבורא, ולשם כך עליו לעשות עבודה מול החברה, אז הוא פועל ומעורר את החברה בצורה הדדית, כפי שהיה פועל כלפי הבורא, ללא הרגשתו. וכך האדם פועל ומעורר "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
  • הבורא מסתיר את עצמו ממני, אך את הקבוצה אני מסתיר מעצמי. ברצוני, במאמץ שלי, בכוחי לגלות קבוצה כמבנה הרוחני שנמצא מולי.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 4.10.2010

יום שני, 4 אוקטובר 2010 אין תגובות »

3465.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהי העזרה בעבודה שיבקש מה'"

  • הכל משתנה בכל רגע, ובכל פעם עלי לברר מי אני, מהי המטרה, מהם האמצעים, מה בכוחי או לא בכוחי לעשות, איך וממי לבקש וכו'. כל ההבחנות והשאלות הללו צריכות להתחבר ביניהן, כדי ליצור בסופו של דבר את הכלי הנכון לגילוי ולדבקות.
  • הכל מתחיל מאין סוף; מפני שהמצב הראשון הוא אין סוף, אנו חייבים להגיע ממצבנו לכל ההבחנות והתנאים שנקבעים באין סוף.
  • באין סוף, הכלי לא מוותר על דבר, ולכן מצב זה מכונה "אין סוף" – אין סוף לדביקות וחיבור לבורא.
  • "אין סוף" – אין גבול, אין שום פרט שיכול להיות לא נמצא בחשבון שלי.
  • סולם המדרגות מהעולם הזה ועד אין סוף, בנוי מדרגות ויתור הנברא על הדיוק שלו בדבקות לבורא.
  • כתוצאה מזה שיש נפילה ממדרגה למדרגה בהשתלשלות מאין סוף עד העולם הזה, ישנה היכולת להגיע מהמצבים השבורים למצבים המתוקנים, בתנאי שמזמינים את האור המחזיר למוטב על הרשימות המתעוררות.
  • אם האדם מסוגל לעמוד בכל פעם מול 2 הבחנות – בימין ובשמאל, אז בטוח שהוא מתקדם, כי כל דבר שנראה ממעלה למטה כנפילה ומצב שפל, הופך להיות בירור בקו ממטה למעלה.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 3.10.2010

יום ראשון, 3 אוקטובר 2010 אין תגובות »

nemal_tel_44_iy.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהי המתנה שהאדם מבקש מה'"

  • "צורך אמיתי" – אם יש לי רצון בדיוק כמו של הבורא.
  • "דבקות" – שאני נכלל, מתבטל, משתווה, עד שלא נשאר דבר מלבד תכונת ההשפעה שיש בבורא, הרוכבת על הרצון לקבל שלי, שלא מבדיל בינינו.
  • מהמטרה הסופית אני יכול למתוח אלי בחזרה את כל קו העבודה – מה אני צריך לעשות פחות  או יותר, אילו שינויים אצטרך לעבור בטבע שלי כדי להגיע ממי שאני עכשיו למי שאני צריך להיות בסוף הדרך, בדבקות.
  • אין מה לגלות מבחוץ, הכל טמון בתוכנו ואנו צריכים להזמין מתוכנו את כל הכוחות הללו כדי שהם יתקנו אותנו. הכוח הפנימי ביותר נקרא "בורא".
  • אדם המגיע לחכמת הקבלה רוצה לרכוש משהו אגואיסטי, ובהדרגה מבין שכל השינויים צריכים להתרחש בו. ברגע שהוא מבין שהוא צריך לשנות משהו בעצמו, מתחיל אצלו חשבון מאד חזק – או שהוא בורח מהמערכה או שהוא מתחיל להרגיש צורך לחברה, לסביבה, כמו כל חלש חולה או זקן הזקוקים לסביבה, לתמיכה, לערבות.
  • אם אין צורך קודם, אין פעולה, כי הפעולה עצמה היא בתוך הצורך – אין פעולה פיזית.
  • החברה והבורא הם אותו הדבר – בה נמצא הבורא. עד כמה שאני פונה אליה כדי להגיע להשפעה, לדבקות בהשפעה, לשליטת ההשפעה, שהשפעה תשלוט עליי – אז אני יכול לדרוש מהחברה שתביא לי התרוממות כוח, כיוון, הכול.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.9.2010 – סוכות

יום שלישי, 21 ספטמבר 2010 אין תגובות »

sukot.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מי מעיד על האדם"

  • כל העבודה היא להגדיל את הצורך להשפעה על-ידי הסביבה.
  • בתחילת דרכו, האדם מקבל מלמעלה התעוררות – הנקודה שבלב – ניצוץ שמגיע בכלי הרצון שמיואש מהעולם הזה, לאחר מכן עליו להיכנס לקבוצה, ומשם והלאה כל עבודתו היא להגביר את הניצוץ הזה כנגד כל הדברים האחרים.
  • הסביבה היא לא סתם חברים, אלא השכינה, מלכות דאצילות, כי במידה שהם יכולים להתקשר יחד, החיבור שלהם יכול להפוך לרצון שיתקבל במלכות דאצילות ולעלות למימוש.
  • "נעשה ונשמע" – בתמורה להשקעתו של האדם בסביבה, באמצעות כל מיני מעשים שהוא עושה למרות שהוא לא מרגיש בהם צורך, הוא מקבל את הצורך לאמונה, להשפעה.
  • בתוך שדה הסביבה שמאיץ אותי נמצא מרכיב נוסף שנקרא "הבורא" – הכוח המשפיע, ולכן אם אני מכוון את עצמי לגילויו בתוך הסביבה, אני מקבל בחזרה את המאור המחזיר למוטב – אור מקיף.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 20.9.2010

יום שני, 20 ספטמבר 2010 אין תגובות »

zolaam1.jpgחלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד"

  • הרצון הוא קבוע, וגדל על חשבון הרגשת הנותן. כל ההתפתחות חוץ מנקודת "יש מאין", באה מהרגשת הנותן.
  • לא יכולה להיות התפתחות ללא הרגשת המשפיע.
  • ברוחניות לא מודדים לפי נפח או משקל, אלא לפי איכויות בלבד – לפי החשיבות.
  • על אף שאנו לא רואים בחשיבות משהו שמשפיע על מציאותינו, החשיבות היא הדבר שהכי משפיע ופועל.
  • גם ברוחניות הכל מורגש כקבלה בתוך הכלי; בשלב הראשון גודל המילוי מורגש לפי גודל חשיבות הנותן, ובשלב השני, גודל המילוי נמדד במידה שאני יכול לתת לבורא את אותה דרגת החשיבות שהשגתי בשלב הראשון.
  • שום דבר לא משתנה במציאות חוץ מהיחס שלך. הכל משתנה כתוצאה מהסתכלות האדם.
  • בזה שנותנים לך להרגיש שהכל תלוי בך, נותנים לך להיות מלך – אתה הופך להיות בזה המרכז של כל העולם.
  • "לדבר אל המלך" – להשתדל לגלות בפנים את דמותו.
  • כאשר אנו רוצים להתקבץ יותר, בריכוז המאמץ באותה הנקודה, אם אנו מקבלים את החשיבות דרך אותו החור הקטן, ואנו מתחילים לראות את הבורא. ברגע שהחשיבות שלך מופנית אליו, אתה מתחיל להרגיש ולזהות אותו – הכל תלוי בחשיבות.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 15.9.2010 – יום כיפור

יום רביעי, 15 ספטמבר 2010 אין תגובות »

kipur.jpgכתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר"

  • בזה שהבורא ברא את הרצון לקבל, הוא נתן לנו הרגלים ותכונות שכולם ברצון לקבל, ובהדרגה הוא מקדם אותנו למצב שבו ישנה תכונה אחת במציאות – רצון להשפיע, תכונת ההשפעה.
  • כשנכיר את תכונת ההשפעה כאור, לעומת הרצון לקבל שאותו נכיר כחושך, נרגיש שאנו נמצאים בתענוגים מלרומם את תכונת ההשפעה על-פני הקבלה, מפני שבזה אנו עושים נחת רוח לבורא.
  • "ישראל" – מי שמתייגע בעבודה הזאת, שרוצה כל הזמן להיות בה, ומפחד שבאיזו צורה ייקחו לו אותה – שהוא לא יוכל להיות באמונה למעלה מהדעת, להתייגע בזה. לכן הוא צריך להסתיר את עצמו, לעשות לעצמו מקום עבודה, וכל הזמן לדאוג שיהיה בהסתרה ושיוכל להעדיף את ההשפעה על פני הקבלה בהסתרה כמה שיותר גדולה. ובזה הוא בהחלט עושה נחת רוח לבורא שלו וזוכה לדבקות.
  • אני לא רוצה שהבורא יתגלה, כי אם הוא יתגלה אני אפסיד הכל, כי תיעלם ממני נקודת האדם.
  • "אדם" – שאותו אני בונה בחושך, הבונה את עצמו בצורה עצמאית.
  • אם הבורא יגלה לאדם את השכר לפני סיום היגיעה, לא יהיה לאדם בזה שום רווח. בשלב הבא, הבורא מתגלה והאדם צריך להסתיר אותו, ובזה הוא בונה לעצמו את מקום העבודה.
  • הבורא מתגלה לאדם, לאחר שהוא הגיע להחלטה שתמיד צריך להיות בינו ובין הבורא מסך – או שהבורא יסתיר את עצמו מפני האדם, או שהאדם יסתיר את עצמו מפני הבורא.
  • כל הבדיקות שלי כלפי הבורא הן בתוך החברה – ביחס שלי לאחרים, כי את הבורא אני לא מזהה ואותם כן. כך אני יכול לכוון את עצמי למטרה שנמצאת מעבר לאופק.
    המשך קריאה »