קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו למעלה מהדעת, בעבודה"

• מעשי הבורא הם מעשי השפעה, ואני צריך להגיע למעשי השפעה כדי להכיר אותו. כלומר מזה שאבצע מעשים דומים לו, אבין התוכנית המטרה שלו כלפי, את המחשבות, הפקודות, אבין הכל לפי העיקרון "ממעשיך הכרנוך", ולפני זה לא.
• "דעת" – מה שאני יודע, מרגיש, רואה בחוש הרצון לקבל. "אמונה" – דרגה עליונה לדעת שאותה צריכים לרכוש. את האמונה רוכשים למעלה מהדעת, על-פני הדעת. לכן תחילה אני צריך לגלות את דעתי ולאחר מכן לקבל כוח מלמעלה, שיאפשר לי ללכת למעלה ממנה – בדיוק באותה הצורה, רק הפוכה ממנה. וזה נקרא שאני הולך "למעלה מהדעת".
• עד שהאדם מגלה את המציאות הרוחנית בחוש, עליו ללכת לפי עצות החכמים, כי אין דרך אחרת להגיע ולראות את העולם הרוחני.
• "אמונת חכמים" – פעולות שהאדם מבצע, כדי לרכוש את הכלי לראות את העולם החדש.
• "מלך" נקרא שהעליון שולט מעל ההסכמה והשכל שלי, ואני רוצה שהוא ישלוט.
• "אומות העולם" – אדם העובד בשכל שלו. "ישראל" – אדם העובד למעלה מהשכל שלו.
• בדרך התיקון אנו נתקלים פעמים רבות בהגדרות שקריות למושגים כגון "אמונה", "ישראל", "אומות העולם" ועוד, והעבודה שלנו בפירוש הנכון של המושגים לפי חכמת הקבלה, היא תיקון שאנו עושים בתוכנו.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו, שבריאת העולם היה בנדבה"

• לאדם שנמצא לפני כניסה לרוחניות, לפני גילוי הנותן והיחס ההדדי שיכול להיות ביניהם, גם מאמרי עבודת השם לא מובנים וברורים. ולכן אנו צריכים לעסוק גם במאמרים האלו בתקווה למאור המחזיר למוטב, כי עד שהוא לא מגיע, כל ההסברים של הכותב נשארים על הנייר ולא מובנים לנו ממש.
• העיקרון של התורה נקרא "נעשה ונשמע", ורק מתוך המעשה הנכון שהאדם משתדל לעשות בכל כוחו, שבזה הוא עולה מעל הרצון שלו לרצון שהוא מקבל מהסביבה ובצורה כזאת הוא מתקדם, הוא מגיע למצב שהאור המחזיר למוטב מגיע אליו, וכשהרצון הזה מתקן על ידי האור הוא מקבל כלי נכון, את הנשמה שלו, ובתוכו הוא מרגיש את פעולות הבורא עליו, ואז הוא יכול להבין על מה שהרב"ש כותב.
• הכלי שהאדם מקבל מהסביבה נקרא "השתוקקות" – תוספת רצון שמגיעה מהם שאיתה האדם פונה למעלה, ובהתאם לזה הוא זוכה לזה שמגיע מלמעלה האור המחזיר למוטב.
• הבדיקה אם קיבלת את ההשתוקקות מהסביבה, היא אם אתה רוצה להתחבר איתם אך לא מסוגל לזה. זהו החיסרון שמגיע למ"ן.
• בפניה לקבוצה אני מקבל כאלה חסרונות בי, שהם מיד מזמינים את המאור המחזיר למוטב.
• הכל נמצא בי – רק אם אני מגלה חיסרון יותר עמוק, ובו אני מגלה את המאור המחזיר למוטב.
• העלאת מ"ן – שהחיסרון לבורא הוא החיסרון הגבוה ביותר, המועדף עלי מכולם ולכן הוא "עולה". הכל מתרחש בתוך הלב – לא עולה ולא יורד שום דבר.
• "בורא" – תופעות ההשפעה בתוך הרצון להשפיע.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר – "מהו מבול מים, בעבודה"

• כל העבודה שניתנה לנו, היא מפני שאנו צריכים להגיע לבחירה חופשית ולהשיג את הבורא. לא לבצע את פקודות הטבע כמו שאנו מבצעים עכשיו, אפילו בחוסר ידיעה, אלא תכלית הבריאה היא שנכיר בכוח המחייב, ויחד עם זה שנכיר אותו, את תכליתו ואת תוכניתו כלפינו, ניקח ממנו בעצמנו את הכוחות ונתונים להתפתחות שלנו, ובעצמנו נרצה, נבין ונבצע את שלבי ההתפתחות.
• ביצוע שלבי ההתפתחות שלנו נעשה מעל נתוני ההתפתחות: הנתונים באים מהבורא בצורת רצון לקבל, רשימות מקולקלות, ואנו צריכים להצטייד בכוח התיקון ובכל האמצעים, כדי למצוא באיזה אופן אנו מתקנים אותו ועושים ממנו דומה לבורא. על-ידי עבודה הזאת אנחנו משיגים את האלוקות ונעשים עצמאיים.
• העבודה שלנו היא בזה שאנחנו רוכשים את כוח ההשפעה בהדרגה, ובתוך כוח ההשפעה הזה אנו משיגים את כוח החכמה העליונה.
• המימוש הנכון של הרשימות הוא בזה שהאדם מארגן את התנאים למימוש – הסביבה והלימוד – כל האמצעים שהופכים להיות כנושא להצלחה.
• ההצלחה היא ב"אמונה למעלה מהדעת" – כשהאדם נמצא בחברה ויכול לממש בה וכלפיה את הרשימות, כדי להגיע לבצע את אותו הדבר כנגד הבורא.
• הבורא הוא תופעה יותר פנימית, שמושגת בתוך הכלים של החברה.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים"

• "יהודי" על-פי חכמת הקבלה – אדם המשתוקק להגיע לייחוד, לחיבור עם הבורא.
• חיבור עם הבורא משיגים דרך חיבור עם הנבראים, מתוך הכלי שאותו אנו מתקנים בחיבור הדדי, בינינו.
• אדם שרוצה לעבוד מול הסביבה, הסביבה מוכנה לו, והוא יכול לראות את החברים, שבפנימיותם כולם גדולי הדור. כי מי שיש להם נטייה לרוחניות הם כבר מחוברים בפנים, זה מספיק ואז יש לך סביבה. ועד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפיהם ומעריך את הסביבה, כך אתה יכול לקבל מהם חיסרון לחיבור, עד שתגיע ל"שער הדמעות".
• "שער הדמעות" נקרא שזה נחוץ לך יותר מהכל ואין לך אפשרות להשיג את זה, ואז אתה מתחנן, כלפי אותה הצורה שאתה מגלה כהשפעה הדדית, הכוח המשותף שאתה מגלה בהשפעה ההדדית שנקרא ערבות.
• הכל תלוי בנחיצות, בהשתוקקות, בהעלאת מ"ן, בחיסרון לייחוד, לתיקון השבירה.
• "תפילת רבים" – שכל אחד מתפלל על כולם, ועל עצמו בתוך כולם.
• "בכי" – מצב של קטנות, שאני יודע שאני לא מסוגל להשיג את הייחוד הזה לבד, וגם לא מסוגל להשיג את החיסרון לזה לבד.
• בסביבה טמון הכוח הרוחני ואם אני פונה אליה, לאותו הקשר הפנימי שיש בינינו, שם אני מוצא את הכל.
• כל מה שאני לומד בחכמת הקבלה, אני מגלה בקשר בינינו, בין הנשמות.
  המשך קריאה »

חלק א':  כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ב' – "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

• מצד האור אין שינויים אלא רק הרצון משתנה, ולכן רק הוא קובע מהי עבירה ומהי מצווה – כלפי מה שמתגלה במגע שלו עם האור.
• המצווה היא לפי רצון ומגמת האור, בהשתוות הצורה, והניתוק מהאור שמגיע מאי השתוות הצורה הוא העבירה, כי זה נגד רצון האור.
• הכל נעשה בתוך האדם בלבד – שום דבר לא משתנה מבחוץ. הכל קורה מתוך ובתוך הנברא, כלפי המטרה הסופית "ואהבת את ה' אלוקיך".
• על האדם להגיע למצב שלא חשוב לו כל-כך באיזו צורה הוא נמצא – העיקר שלמרות ומעל כל המצבים, מהמנותק ביותר ועד למחובר ביותר, יש לו את נקודת הקשר עם האור. והניתוק מזה הוא בשבילו המצב הגרוע ביותר.
• החשיבות או חוסר החשיבות תלויים באדם בלבד – הבורא נמצא, והאדם מגלה או לא מגלה אותו.
• אם האדם משתדל, חושב, דרך הקבוצה, על השינוי שיקרה בו, שהוא מצפה לאור הזה שיבוא וישנה אותו, אז מגיע שינוי והוא מתחיל להעריך את העליון בגלל שהוא המשפיע. הוא מעריך את תכונות ההשפעה ושואף להידמות לעליון.
  המשך קריאה »

כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השיעור של תשובה"

• עלינו לעבור את כל השלבים שנקבעו במטרת הבריאה ואין בהם שלב מיותר. ההשתתפות שלנו היא בבחירה החופשית להשוות צורה לבורא עד כמה שאנו יכולים.
• אם האדם מבין שהדרך היא דרך תורה, ההשפעה, הוא מקבל את השיטה הזאת למימוש, או שהיא תעבור עליו בעל כורחו.
• אם בכל מצב שבו האדם נמצא הוא משתדל להיות המשפיע – מעל הדעת, מעל האגו שלו, לעשות פעולות שהן בהתעלות מעל החשבון לעצמו, לטובת הזולת ודרך זה לטובת הבורא – אז כבר עכשיו נמצא ב"שוב עד ה' אלוקיך", ובכל מצב הוא יממש אותו לנכון, וכך הוא יכול להתקדם במהירות.
• "לא לשמה" – כאשר האדם עובד לא לשם המטרה העתידה אלא עבור שכר, אלא שהשכר משתנה כלפיו בהדרגה. בצורה כזו אנו מתקדמים בעולם שלנו, וגם אנחנו צריכים להשתמש באגו שלנו כך שהוא יעזור לנו להתקדם בינתיים.
• עד שיוצאים ממצרים משתמשים באגו ואחר כך משתמשים בו בצורה ההפוכה. האדם החכם משתמש באגו בצורה ממש מועילה – הוא יודע איך לסובב אותו כך שתמיד האגו עוזר לו. זהו "עזר כנגדו".
• האדם צריך להחליף לחלוטין את כל היוצרות שלו, כי עם מה שיש לו עכשיו הוא לא נכנס לרוחניות – לא רגש, שכל, הבחנות, מדידות וחשבונות. לכן צריכה להיות לאדם חכמה גדולה מאד כדי לבטל את החכמה שלו, כי לא מוחא ולא ליבא מקנים לו כניסה לרוחניות, אלא אמונה. זה נקרא כוח שמתקבל ממעלה, מהאור.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות נ"א – מאמר "החיזיון של רבי חייא", שיעור 2

• בכל מה שנו קוראים ושומעים על ספר הזוהר, מדובר על אנשים גדולים שהשיגו את האלוקות ואת צורות ודרגות השגת הבורא. זה מה שהם מספרים לנו עליו, וודאי שהלשון שלהם לא כל כך מובנת לנו. אבל ההשתוקקות שלנו לגלות את זה ולהיות בזה, מביאה לנו את האור המחזיר למוטב שמושך אותנו לשם, מתקן אותנו ואז אנו מתחילים לגלות בדיוק את אותן הצורות והתכונות שעליהן אנו קוראים בזוהר.
• המאמר "החיזיון של רבי חייא" מתוך הקדמת ספר הזוהר, הוא חזק מאד ומועיל מאד למשיכת המאור המחזיר למוטב.
• הבושה הרוחנית מוכנה רק לנשמות הגבוהות, שזוכות להשוות את עצמן מול הבורא ואז יש להן בושה – האם עשיתי הכל כדי להשפיע לבורא. לעומת זאת הבושה בעולם הזה היא פחד אגואיסטי מחשיפה של חולשה שלי.
• בזמן קריאת הזוהר, רצוי להתאים את תיאורי המצבים בספר למצבים ברורים – אור, כלי, מסך וכן הלאה.
• רוחניות היא שלמות, ולכן כדי להשיג אותה נדרשת שלמות הרצון – כמו שהרצון לקבל שלך שולט בך כעת, שכך ישלוט בך כל הזמן הרצון להשפיע.
• כדי להשיג את הדרגות שעליהן כותב הזוהר צריך רצון גדול, שמושג על-ידי יציאת האדם מעצמו כלפי הזולת, רכישת רצונות הזרים נגד האגו שלו, ובצורה כזאת הוא עולה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ה- מאמר "בהבראם – באברהם"

• "אברהם" – חסד, התכונה היסודית שאנו צריכים לרכוש כדי להידמות לבורא.
• התכונה הראשונה שאנו רוכשים ברוחניות היא תכונת החסד, שבעזרתה הכלי מוכשר לקבל את אור החכמה.
• "פותח השערים" – אור החסד הוא אור הע"ב שיורד לכלים המצומצמים, נותן להם כוח להוריד את המלכות מנקבי עיניים למטה, וכתוצאה מזה הכלים יכולים לקבל באור החסדים אור חכמה.
• "נ' שערים" – דרגת הבינה לעומת דרגת המלכות. אנו לא משתמשים בשער ה-נ' כי הוא ל"ב האבן, שבו לא ניתן להשתמש עד גמר התיקון. עד גמר התיקון אנו משתמשים ב-ט' ראשונות בלבד – "מ"ט שערים".
• ע"ב (חכמה) גימטריה חסד – דבר זה מראה לנו עד כמה הכל תלוי רק באופן השימוש באותו האור.
• "אברהם" – שם הכלי המתוקן, בתכונה הראשונה שלו – חסד.
• "שם הקדוש" – תבנית של הרצון לקבל, שעובד בעל-מנת להשפיע.
• שם התיקון – אברהם, הצורה שהכלי מקבל – אלקים, הזיווג שמתקיים – הויה אלקים.
• חכמת הקבלה מכונה "חכמת הלב", כי רק ברצון המתוקן ניתן להרגיש אותה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »