יום שני, 1 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על לברוא את האדם הראשון
בתלמוד עשר הספירות נוכל למצוא את שורש קיומנו ואת התכלית אליה אנו מיועדים להגיע.
בחלק זה של תלמוד עשר הספירות אנו לומדים על לידת "אדם הראשון" – אותו מבנה רוחני המהווה את השורש לקיומנו בעולם הזה.
עוד בשיעור:
• יציאת העולמות – התכללות תכונת המלכות בתוך תכונת הבורא, ט' ראשונות, בינה.
• בריאת "אדם הראשון" – התכללות ט' ראשונות, בינה, בתוך תכונת המלכות.
• מבנה העולמות, מבנה האדם הראשון לאחר בריאתו.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקי"ג, אות מ"ה
צפו בשיעור המלא
הורידו MP3
יום ראשון, 30 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על לטפס במעלה העולמות העליונים
"אדם" הוא "עפר מן האדמה" – עפר = מלכות, אדמה = בינה. לאחר שהתחברו שתי התכונות הללו לראשונה, נולד "אדם הראשון". "אדם הראשון" מכונה כך כי הוא כולל בתוכו את הרצון-לקבל בכללותו, ויוכל בעתיד להידמות כולו לבורא.
"אדם" מלשון אדמה, דומה לבורא.
עוד בשיעור:
• "אדם" הוא חלק הרצון-להשפיע במערכת אדם הראשון. "חווה" היא חלק הרצון-לקבל באותה המערכת. "נחש" הוא החלק שלא ניתן לתיקון באותה המערכת, עד גמר התיקון.
• "אדם" הוא מלכות שרוצה להתחבר עם בינה ולתקן את עצמה על ידה.
• כל העולמות הם אור אין-סוף שעושה על עצמו העלמה, מעלים את עצמו בהדרגה.
• עולם אדם-קדמון לא מהווה העלמה, אלא רק מסדר את האורות לפי הכלים, המסכים.
• עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, התהוו לאחר צמצום ב' – עקב שיתוף המלכות בבינה.
• העולמות מסתירים בהדרגה את מידת שיתוף מלכות בבינה. ככל שמצליחים לחבר את התכונות הללו יחד, עולים בעולמות, וההפך.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקי"ב, אות מ"ג
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום שישי, 28 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על רכישת מסך היא כרטיס הכניסה לעולם הרוחני
מדוע קיים בעולם הרוחני ערך הפוך בין אורות וכלים?
בעולמנו, עד כמה שיש לי כלי גדול יותר, כך המילוי שאני מקבל גדול יותר, וההפך. אך ברוחניות קיים מרכיב שלישי הנקרא "מסך", כיסוי על הרצון-לקבל, שהופך את הכלי העבה ביותר לכלי הזך ביותר ואת הכלי הזך ביותר לכלי שיכול להכיל הכי מעט אור.
ככל שהכלי גדול יותר, בעזרת המסך, הופכת מידת השוואתו לאור לגדולה יותר.
עוד בשיעור:
• גודל הכלי נמדד לפי גודל החיסרון.
• עד כמה שהחסרונות בכלי גדולים יותר, על-ידי הכוונה להשתמש בהם בעל-מנת להשפיע, הם מושכים לתוכם יתר "הרגשת המשפיע" – אורות גדולים יותר.
• פרצוף כתר הוא מחשבת הבריאה.
• פרצוף כתר הוא מטרת הבריאה ופרצוף בינה הוא תיקון הבריאה.
• אנחנו לא יכולים לקבוע דבר מראש. אנו תוצאות, ולכן אנו מרגישים וחווים מצבים רק לאחר שכבר הופיעו בנו.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ"ג, ספר קבלה למתחיל
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום רביעי, 26 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על קבלה והשפעה הם שני הכוחות העיקריים הפועלים במציאות
כל פרצוף רוחני חייב להיות כלול הן מרצון-לקבל והן מניצוץ של כוח ההשפעה (התכללות בינה במלכות). תכונה זו מגיעה כבר מבחינה א' – "רצונו להיטיב לנבראיו": להיטיב – לתת, להשפיע, לנבראיו – לרצון-לקבל. אנו רואים שכבר במחשבת הבריאה ישנם מ"ה וב"ן.
עוד בשיעור:
• כל עצם רוחני כלול משני כוחות – השפעה וקבלה. חלוקה זו מגיע כבר מפרצוף "עתיק", בצורות – מ"ה, המשפיע ו-ב"ן, המקבל.
• אלקים = קטנות = ו"ק = כלים. הויה = גדלות = ג"ר = אורות.
• פעולת תיקון הכלים נקראת גם "אחור". תיקון הכלים מכונה "אחוריים" כי הכלים לעומת האורות מכונים "אחוריים".
• עיבור, יניקה ומוחין הם שלושת השלבים העיקריים של גדילת הנשמה. עיבור נקרא לעיתים "תיקון הכלים" ויניקה נקראת לעיתים "קבלת האורות".
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשע"א, אות קנ"ד
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום שני, 24 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על שיטת הקבלה היא המפתח להבנת הכתוב בתורה
לעינינו נראה שהתורה עוסקת כביכול במערכות יחסים בין בני אדם בעולם הזה. אך אם נתעמק בה, נגלה שמדובר ביחסים בין כוחות רוחניים בלבד – לאה, רחל, יעקב, ישראל, כולם הם כוחות המסך על-פני הרצון לקבל.
עוד בשיעור:
• לאה היא נוקבא דזעיר-אנפין שאיתה הוא יפעל כלפי מלכות בגמר התיקון. עד גמר התיקון, זעיר-אנפין יכול לתת למלכות רק לפי מידת רחל – לפי המידה שהתחתון יכול לקבל ממנו.
• רחל פועלת כלפי הנשמות מתוך מצב השבירה. לאה היא העוצמה המרבית שאיתה יכול לעבוד זעיר-אנפין כלפי הנשמות. דרך לאה צריך לעבור כל התיקון, אך בינתיים משתמשים בנוקבא דצמצום ב' – רחל.
• בכמה שהנשמות יכולות לעורר את עצמן לתיקון, הן נכללות בנוקבא דרחל. עקב התעוררות הנוקבא, זעיר-אנפין מזדווג איתה וכך נולדות הנשמות המתוקנות.
• "לבן" הוא הלובן העליון, אור החכמה המלא.
• "ישראל" – למעלה מחזה דזעיר-אנפין, "יעקב" – למטה מחזה דזעיר-אנפין". לכן הוא יקרא לעתיד "ישראל", אך כעת, במצב של צמצום ב', הוא נקרא "יעקב הקטן", במצב קטנות.
• חסדים מכוסים – חסדים שמכסים את כל אור החכמה. זהו המצב של מלכות דלאה.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תש"ס, אור פנימי, אות קל"ה
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום שישי, 21 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על ההיסטוריה של העולמות והנשמות
מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", מתאר את כל המציאות הרוחנית, מתחילת הבריאה "יש מאין" ועד ההשתלשלות לעולמנו.
ישנו רצון לקבל המקבל את האור העליון, הוא מרגיש תענוג ועם הרגשה זו מתחיל להרגיש שיש מישהו שנותן את התענוג. גילוי זה גורם לו להרגשת בושה כה גדולה שהוא עושה פעולה הנקראת "צמצום א'"- החלטה שאינו רוצה לקבל את האור.
חומר הבריאה, הרצון לקבל, מגיע למסקנה שיש משהו שנותן ואוהב אותו ולכן מחליט לעבוד עם "מסך" – כח מיוחד, יכולת מיוחדת.
ה"מסך" נבנה על בסיס הידיעה שאם הכוח העליון אוהב אותו ויש לו הנאה מכך שהנברא נהנה וסבל מכך שהנברא סובל, באמצעות המסך, הנברא משתמש באהבת הנותן אליו כדי לגרום תענוג לנותן.
עוד בשיעור:
• המסך הוא היכולת לקבל את התענוג מהנותן אך ורק אם בכך גורמים לו תענוג בחזרה.
• הקבלה מספרת לנו על השתלשלות ומבנה העולמות העליונים עד לעולם שלנו. בעולם אין-סוף קיבל הנברא תענוג אין-סופי באופן ישיר. לאחר מכן משתלשלים עולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה יצירה ועשיה עד לעולם הזה. בעולם הזה, בדומה לעולם אין-סוף, שוב מתקבל התענוג באופן ישיר לתוך הרצון, אך הפעם מדובר ברצון קטן מאוד המכונה "הגוף הגשמי" ובתענוג קטן מאוד המכונה "נר דקיק". המושג "גוף הגשמי" אינו מתייחס לגוף הפיזי שלנו אלא לרצון לקבל של הנברא.
• חכמת הקבלה לא עוסקת בביטול הרצון אלא בפיתוחו, הגדלתו ושינוי אופן השימוש בו. האדם בונה מעל רצונו ההולך ומתפתח לקבלת תענוגים, השתוקקות לרוחניות. האדם משתמש ברצון כדי להגיע לקשר עם נותן התענוג וכך מגיע באופן עצמאי לתענוג אין-סופי.
השיעור מבוסס על מאמרי בעל הסולם – פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ"ב, ספר קבלה למתחיל, עמ' 335
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום חמישי, 20 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על יום כיפור ועשרת ימי תשובה – דורמיטא נסירה וחיבוק השמאל
תלמוד עשר הספירות מתאר לנו את התהליך אותו עוברות הנשמות בדרכן אל עולם האינסוף עולם שכולו טוב. המקובל מתאר בפרטי פרטים את התהליך העובר על הנשמה. שיעור זה עוסק בזמן רוחני הנקרא עשרת ימי תשובה – מראש השנה ועד יום כיפור.
הנוקבא, המסמלת את אוסף הנשמות המאוחדות נבנית בשלושה שלבים דורמיטא (שינה), נסירה, וחיבוק השמאל.
בשינה נראה לנוקבא שהעליון שלה, זעיר-אנפין, מתרחק ממנה, הוא מציג עצמו כלפיה ככזה על מנת שתוכל להקים את עצמה בצורה עצמאית, בהמשך מקבלת הנוקבא כלים, חסרונות מבינה ותיקון לכלים מזעיר-אנפין.
החלק השלישי נקרא חבוק השמאל, הוא מכונה חיבוק, משום שזעיר-אנפין אינו יכול לתת לנוקבא על-ידי זיווג, אלא בצורה פחות ישירה, כאורות מקיפים בלבד. בחלק זה משתתפת גם הנוקבא מצידה – הריחוק והכוחות שמקבלת מהעליון מאפשרים לה מידת העצמאות.
עוד בשיעור:
• נצח והוד דעתיק המכונים גם דדי בהמה, פועלים על אוסף הנשמות הנשמות מעלות מ"ן לנוקבא דאצילות שמעלה מ"ן לזעיר-אנפין שמעלה מ"ן לאבא ואמא.
• כל פרצוף רוחני כולל שני חלקים – תכונת הקבלה ותכונת ההשפעה, ימין ושמאל.
• זיווג הוא מגע בין עליון לתחתון, ההשפעה שיש בין אחד לשני, ישנם סוגים שונים של זיווגים, ביסודות, דנשיקין, חיבוק.
השיעור מבוסס על תע"ס כרך ו' חלק ט"ז עמ' תשנ"ט אות קל"ג
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום רביעי, 19 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על אנחנו נשמות שעולות להיתקן
נוקבא דרחל בנויה מנשמות שעולות מבי"ע להיתקן. הנשמות הללו הן אנחנו. במידה שנוקבא דרחל מעוררת את הזעיר-אנפין לתיקונים, הוא משפיע לאותן נשמות ואז הן יכולות להתעורר ולהיתקן.
עוד בשיעור:
• זעיר-אנפין דאצילות שהוא מקור האור פועל כלפי הנשמות רק לפי הנוקבאות שניצבות לידו. אותן הנוקבאות קובעות את מידת השפעתו לפי כמות הסבל שאותן נשמות יכולות להכיל.
• בזעיר-אנפין דאצילות ישנן שתי נוקבאות – לאה ורחל. לאה נמצאת למעלה מחזה דזעיר-אנפין ורחל נמצאת מתחת לחזה דזעיר-אנפין.
• נוקבא ננסרת מזעיר-אנפין בעשר פעולות המכונות "עשרה ימים", המתקיימות בין ראש השנה ליום כיפור.
• "שמאלו תחת ראשי" – זעיר-אנפין תומך בנוקבא במעשה הנסירה – הוא מספק לה כוח כדי שתוכל לסבול כשתתנתק ממנו ותהפוך לעצמאית.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ח, אות קל"א
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
