יום ראשון, 28 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות קס"ו, שיעור 3
- הכוונה בזמן הלימוד: על-ידי ספר הזוהר אני מגיע להידמות לבורא.
- על-ידי כל כוחות הבורא שאותם הוא מפעיל עלינו בצורה הפוכה, מידה כנגד מידה, כדי לשבור בנו את צורות האגו שלנו, אנחנו משתנים בהדרגה, עד שכל הדמות שנקראת בכללות "נבכודנצר" מתרסקת ונעשית לחומר שממנו נבנה דמות דקדושה – הכוונה על-מנת להשפיע, על כל הרצונות שאיבדו את הכוונה על-מנת לקבל.
- על כל צורה שלילית שאנחנו מקבלים, אנחנו צריכים "להתלבש" בדיוק כדי להפוך אותה לחיובית, ש"הכל לטובה". עלינו רק לדעת איך לעשות זאת – לא לוותר לא על הצורה ולא על היחס כלפיה, אלא אנו צריכים קודם לראות את הנקודה הסופית, ועל פי אותה הדוגמה שאני מקבל לראות איך אנו הופכים אותה לדבר הנכון.
- הקבוצה היא המקום שבו אני מגלה את העליון, הבורא, העולם הרוחני.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום רביעי, 24 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קמ"ט, שיעור 9
- כל הקריאה והלימוד, הם כדי לגלות אהבה שתתעורר בנו כלפי הבורא.
- לא יכולה להיות תכונת ההשפעה והאהבה כלפי מישהו חוץ מכלפי הבורא, כי חוץ מאיתנו רק הוא נמצא.
- כדי להגיע לאהבת הבורא ניתן לנו העולם הזה, ובו נוכל להתאמן בסביבה המתאימה – במשפחה ובחברה, להגיע מאהבה עצמית לאהבת הזולת, וממנה לאהבת הבורא.
- עלינו לברר מה תלוי בנו להתקדמות, כדי לא לבזבז את הכוחות שלנו ולעשות בדיוק מה שצריך.
- האמצעי החזק ביותר במציאות הוא האור, שמבצע את הפעולה הסופית שמגיעה בסוף כל מאמץ שלנו וחותמת את התיקון.
- עלינו להבין שבכל מצב ומצב שלנו, אנחנו צריכים לראות קודם כל את פעולת האור. ומתוך זה שאנו מכירים בזה, עלינו להודות על זה ולראות את המצב כנכון להתקדמות.
- המצב הנכון להתקדמות הוא כל מצב שבו אני מבין שהוא בא מלמעלה. זה מספיק כי אז יש לי כבר קשר לסיבה, ומתוך זה אני כבר יכול להתעורר לפעולה שלי. והפעולה שלי היא להודות על מה שנעשה, גם בטוב וגם ברע, ולהשתדל מהמצב שבו אני נמצא להתאמץ להגיע לאיחוד ולגילוי הבורא, תכונת ההשפעה.
- "חכמה בגויים תאמין" – אין דבר שיכול להתמודד עם החכמה, השכל והלוגיקה שבעולם הזה, אך חכמת הקבלה עובדת עם שכל וחכמה אחרים, רוחניים, ולכן מי שמנסה להשתמש עם שכל העולם הזה בחכמת הקבלה הוא טיפש.
- כשאנו עושים תיקונים, אנו מגיעים לאותם המעשים ממטה למעלה, כפי שהבורא עשה אותם ממעלה למטה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום שלישי, 23 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קמ"ב, שיעור 8
- המרחק מהנקודה שבה אתה נמצא ועד אין סוף, כלומר בינך לבין כל האחרים, הם העולמות, וברגע שתתחיל להתקרב לאחרים תרגיש בזה את הרוחניות.
- זרימת ההשפעה ממך לאחרים ומהאחרים אליך, זה האור העליון שאתה רוצה לגלות, הקשר המתחדש שאתה רוצה לתקן בזמן הקריאה בזוהר.
- "טעין דחמרי" (מוליך החמורים): עזרה ממדרגה עליונה יותר, נשמה מיוחדת, כוח מיוחד שיעזור לנו לפתוח את הדרכים ולגלות את צורת הקשר בין הנשמות שבהן הזוהר מתגלה.
- מצד אחד כל אחד צריך לשמור על האישיות שלו, ומהצד השני על כל אחד להתעלות מעליה לחיבור עם האחרים, ובזה אנו משיגים את אור נרנח"י במקום אור נפש דנפש שהיה לנו מלכתחילה.
- עלינו להשתדל להוסיף כל יום לכוונה עומק, קשר, למען הערבות בינינו וכדי לעשות נחת רוח לבורא.
- עולם האצילות – המקום שבו אני יכול להגיע לחיבור עם האחרים.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום שני, 22 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': – רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ח, שיעור 7
- בזמן קריאת הזוהר, אנו צריכים לראות את המעשה הסופי האחרון – שאנו משפיעים לבורא.
- אנו צריכים לחשוב שמצבנו הסופי הוא שמתעוררת בנו כוונה להשפיע לבורא, ואנחנו משתדלים ליישם אותה.
- בעת הקריאה אנו צריכים לפרש את המילים בצורה הנכונה – אך ורק כלפי ההשפעה ולא כלפי הרגשתנו הטובה האגואיסטית.
- רק על-ידי הלילות אנו מגלים את היכולת לגלות את מצב גמר התיקון.
- רוב האור נשאר בראש הפרצוף ורק חלק קטן ממנו מגיע לתוך הפרצוף. לכן ראש הוא עיגולים ותוך הוא יושר.
- למרות שהזיווג שנעשה בראש מתפשט בקו לדרי מטה, הוא מתפשט גם לרצונות שלא יכולים להצטרף לזיווג, וכך יש בזה גם להם התקדמות לגמר התיקון.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום ראשון, 21 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ח, שיעור 6
- השורש הרוחני יורד ומתלבש בעולם הגשמי פעם אחת בהיסטוריה, אך הוא נותן לנו רק תוצאות. ואנחנו מדברים על השורשים שאליהם אנו צריכים להידמות. לכן אנו קוראים את הסיפורים כביכול הכתובים בזוהר, אך אנו צריכים לתאר לעצמנו אותם התכונות, הכוחות, והפעולות שמחברי הזוהר גילו, ולא ומקרים בעולם הזה.
- "שגגות" – המצבים ההתחלתיים שלי – לא מה שעשיתי אלא מה שאני מגלה. מתגלה החטא, חלק מהשבירה.
- "זדונות נעשים כשגגות" – כאשר אני שומר על עצמי לא לקבל על-מנת לקבל.
- "גיהנום" – לקבל על-מנת לקבל – אין דבר הגרוע מזה. "גן עדן" – בינה – אם אני עובד כמוה, אני מרגיש שאני נמצא בגן עדן.
- הכל זה בכוח הבקשה להתחבר עם הזולת שאני מעלה, ואז מגיע כוח מלמעלה שעוזר לי להתחבר.
- העיקר היא הכוונה בזמן הלימוד – איך אנו יכולים להשתמש ברצונות שלנו, ושטקסט הזוהר "יצלצל" ברקע.
- עלינו רק להשתדל לאתר את מקום החתך בינינו ולבקש תיקון.
- אנו מתקדמים תמיד מזה שאנו מגלים עוד חלק מהרצון לקבל המקולקל שלנו, ומהמקום הזה אנו צריכים לראות את קשר המצב עם המטרה – שהרצון לקבל המקולקל לא מרחיק אותנו מהמטרה, אלא נותן לנו אפשרות להתקדם אליה, כי אנו מביאים אותו לתיקון.
- כל אחד שייך לדתו ואין לאף אחד זכות לשנות בהן משהו, מכיוון שאין בין הדתות והאמונות המוכרות לנו כל קשר לרוחניות, אלא לתרבות בלבד.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום חמישי, 18 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ג, שיעור 5
- מה שאנו צריכים לעשות זה להתחבר ברצונות שלנו להשגת המטרה כאחד – אותם אנו צריכים לתקן ולחבר.
- כל הקלקול הוא שבירת הכלים וריחוק בין הניצוצות, כל התיקון הוא חיבור ביניהם, והוא נעשה על-ידי זה שאנו מנסים להתחבר בזמן קריאת מקור הקבלה האמיתי, שנכתב על-ידי מקובלים שהיו בהשגה של החיבור, של התיקון.
- "דוד" – מלכות שיכולה להיתקן מצד הזכר, מסך עם כוונה על-מנת להשפיע. "בת שבע" – מלכות שצריכה תיקון חסדים, על-מנת שתוכל להתחבר לדוד. "אוריה" – תיקון החסדים על מלכות.
- "גילוי עריות" – עבודה עם הרצון לקבל שעדיין לא ניתן לעבוד איתו בעל-מנת להשפיע, גילוי הכלים ללא מסך.
- המאבק הוא תמיד על הקו האמצעי – האם אנחנו מבררים נכון את המלכות ויכולים לבנות בה קו אמצעי שיהיה תמיד בעל-מנת להשפיע, או שיש בה עדיין חלק שהוא בעל-מנת לקבל.
- "קליפה" – הרצונות שלא יכולים לתקן בעל-מנת להשפיע, אבל הם הרצונות הגדולים והחשובים ביותר, כי בהם יתגלו האורות הגדולים.
- אנחנו לא הורגים את החלקים ברצון לקבל שהם על-מנת לקבל ושאותם אנחנו לא מסוגלים אותם לתקן לעת עתה, אנחנו חייבים שהם יחיו. אני בכל זאת מרגיש אותם בתוכי – הם קיימים וחיים בי ואני שולט בהם. לכן היחס לבריאה צריך להיות גלובאלי, כי לכל דבר יש מקום.
- אנחנו לא עובדים על הרצון הפרטי של האדם אלא על הרצון לקבל שבינינו, כי הוא זה שנשבר. וכתוצאה מתיקון דרגת האדם בינינו, מיתקנות גם דרגות חי, צומח ודומם שבכל אחד ואחד.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ב', מאמר "שושנה", שיעור 13
