קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מעוז צור ישועתי"

• אין בהתפתחות האנושית דבר חדש, אלא רק גילוי הקיים בהדרגה, בדרגות דומם, צומח וחי, בצורה שכבר כלולה בטבע.
• במין החי ישנה תוספת – מלבד האינסטינקטים, הרשימות הפנימיות שקיימות בדומם ובצומח, ישנה התפתחות מרשימות חיצוניות – רצונות לכסף, כבוד, שליטה ומושכלות, המתפתחות באדם על-ידי הסביבה ומפתחות אותו, עד שהוא מגלה שכל מה שנמצא סביבו קיים למעשה בתוכו.
• הרשימות החיצוניות מסודרות דווקא בצורה כזו מהבורא, כדי לתת לאדם אפשרות להיות בבחירה חופשית – לבחור את הסביבה שבה הוא יתפתח ובזה הוא משפיע על גורלו.
• בדומה להרגשת הבושה שהאדם מרגיש כתוצאה מחוסר בלבושים גשמיים, החברה יכולה לחייב אותו ללבוש לבושים רוחניים, כתוצאה מהבושה שמתגלה בו בשל היותו ערום מבחינה רוחנית.
• אדם שמבין את השפעת הסביבה כלפי הבושה שבו, יכול להשתמש בזה בצורה מבוררת על-מנת להביא את עצמו לרוחניות.
• הבחירה העיקרית הכללית, חייבת להיות בסביבה שמטרתה היא אהבת הזולת, אהבת הבורא.
• העיקר הוא ביקורת תמידית של החברה, כלפי אותה המטרה שהיא קבעה לעצמה.
• בזה שאני בוחר את השפעת הסביבה עלי, אני בוחר בכל פעם את הכלים והשינויים הפנימיים שלי.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויצא", אות נ"ט, שיעור 6

• אנו נמצאים ומרגישים הכל בתוך מלכות, לפי מידת ההשתוות שלנו לאור.
• האור העליון אינו מאיר, הוא נסתר, ועד כמה שהתחתון מתעורר להידמות לעליון, הוא מעורר בעליון תכונות המאירות כלפיו ונקראות "ספירות".
• במידה שהאדם מתקדם, תמונת המציאות הופכת כלפיו יותר עשירה ומורכבת אך מהצד השני, היא כולה מתקבצת ל-10 ספירות.
• ברמת העולם הזה אין יחס לכוונת הפועל. כשמתחילים לעבוד מחוץ לרצון לקבל, כל פרט ופרט נעשה מורכב מ-2 פעולות – בכוונה ובמעשה, ההפוכות זו מזו. זו עבודה קשה מאד של הרצון לקבל שלא שייך כלל לרוחניות, כקובע ומיישם פעולה רוחנית.
• אין לנו עבודה אחרת מלבד להרכיב את מערכת אדם הראשון – המערכת המתוקנת של עולם אין-סוף, וזה נעשה על-ידי שליטה – שכל אחד צריך להעריך את החיבור מעל כל שאר הדברים בחייו.
• האדם לא יכול לשלוט על עצמו לבד, כי אם היה יכול לעשות זאת הוא היה נשאר אגואיסט. לכן אנו משיגים את השליטה רק בעזרת הדבקות בבורא – שליטת כוח ההשפעה על כוח הקבלה.
• הזוהר הוא ביטוי של נשמה שנמצאת בדבקות הסופית עם הבורא, לכם אם האדם מקבל רגש כלשהו לרוחניות, הוא מרגיש את הזוהר כקרוב והוא לא יכול בלעדיו.
• במקורו, הזוהר כלל פירוש על כל התנ"ך – חב"ד חג"ת נה"י של מלכות הכללית, אך לנו נותר רק הפירוש על חלק התורה. הטקסט החסר בזוהר עוזר לנו להימשך לנשמות שבהן אותו הטקסט החסר נמצא, וכך תושלם נשמתו של כל אחד ואחד.
• השמירה שהחיבור יהיה לפניך כל הזמן כראשון בחשיבות, היא הסימן שאתה מכוון נכון למטרה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות ס"ד, שיעור 4

• אין לנו כוח להפוך את עצמנו מקבלה להשפעה, אנו יכולים לעשות זאת רק על-ידי האור העליון, שמאיר עלינו בזמן שאנו קוראים על פעולותיו, בעיקר בספר הזוהר, ולכן עלינו להיות בזמן הלימוד באיחוד, בדומה לו שהוא אחד, וכך נעורר על עצמנו את הכוח שישנה אותנו.
• הזוהר מספר לנו רק על הזיווג בין זעיר אנפין ונוקבא.
• בזמן שהאדם קורא ושומע את הזוהר, עליו להשתדל לעורר את עצמו להיות רגיש למה שכתוב בספר על היחס בין זעיר אנפין לנוקבא, שזה תלוי בו, כי אנו חלקי המלכות ובנו תלוי בכמה ובאיזו צורה יהיו הקשרים ביניהם.
• בזמן הלימוד, עלינו להתלבש ב"גיבורי" הזוהר, כי הם התכונות שלנו, ולהשתדל להרגיש מה הם מרגישים בתוך הסיפור.
• בכוונה הכללית שלנו, אנו מחזיקים את הרמה הכללית של הקבוצה, אך יכול להיות שבאותו הזמן יהיו אנשים למטה או למעלה מרמה זו. עלינו לדאוג בעיקר לאלה שמתחת לרמה הכללית של הקבוצה.
• לשם התיקון, עדיף להיות למטה מהקבוצה ובחיבור איתה, מאשר למעלה מהקבוצה ובניתוק ממנה.
• הקב"ה – תכונת ההשפעה שאנו משיגים בתוכנו.
• כל מה שעברנו עד היום בהיסטוריה, נעשה כהכנה הכללית ממעלה למטה על-ידי הכוח העליון, ורק בימינו מתחילה עבודת התחתון האמיתית ממטה למעלה.
• אנו נמצאים עם כל הנשמות שכבר הגיעו לגילוי, ועם החברים שלנו שמשתוקקים לגילוי, וכך גם אנו נזכה לגילוי.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות א', שיעור 1

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו לחשוב כיצד הזוהר מתקן אותנו. מתקן – מייחד לאותה הנשמה הכללית שבה כולנו נמצאים, והמידה שנרצה להיות בה, להרגיש אותה, תלויה בהשפעה ההדדית של כל אחד על כולם ושל כולם על כל אחד.
• בשלב זה, כל הלימוד שלנו נקרא "מעשה" – אנו רוצים שהאור העליון ישפיע עלינו ויעשה את המעשה שלו – יחזיר אותנו למוטב.
• ישנו האור שמקשר בינינו – אור תיקון הבריאה, ולאחר מכן אותו האור יהיה אור מילוי הבריאה, שממלא את הכלי שאותו הוא תיקן.
• העלאת המ"ן, התפילה, ההכנה היא עלינו, ולכן לא אכפת לי מה כתוב בספר – אני צריך להשיג את התגלות האור בתוך הרצון וזה לא שייך לשפה או הבנה, זה עניין רגשי.
• "חכמי הלב" – רצון שכבר יכול לקבל את אור החכמה בלקבל על-מנת להשפיע, דרגת הגדלות.
• ם – ג"ר דבינה; ס – ז"ת דבינה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות רמ"ח, שיעור 11

• עלינו לבצע רק פעולה אחת – להתחכם אחרי הבורא – להרגיש בתוכנו איך ומה הוא עושה ובזה ללכת אחריו.
• זמן, תנועה ומקום קיימים רק בעולם שלנו. בעולמות הרוחניים, כל ההבחנות הללו שייכות רק לנושא אחד – הרצון לקבל והאורות שמשפיעים יותר או פחות על הכלים.
• "כעס" – דינים המגיעים מלמעלה, כתוצאה מפיגור התחתונים בהתקדמותם לעבר התיקון.
• "ערווה" – הרצון לקבל שנשאר באדם, בו הוא רוצה לגלות את התענוג, והכול מכוון נגד החיבור והבורא. בתיקון אותה הערווה, האדם מתחבר לבורא.
• ברצונה לתת, בינה בונה בנו את הרצון לקבל, ולכן בדרך חזרה אנו מגלים את הערווה.
• כל כלי הקבלה שלנו הם מבינה, לכן בסופו של התהליך אנו מגלים את אח"פ דבינה.
• התועלת מלימוד הזוהר היא לא לפי הבנת האדם את הכתוב אלא לפי מידת השתדלותו, וזה נובע מקשר האדם עם החברה – במידה שאתה קשור אליהם, זה משפיע עליך.
• ברוחניות, הרצון הוא הקובע, הרצון הוא המעשה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק"ג, "ידבנו לבו"

• אנו לא מרגישים דבר מלבד התכונות, הצורות שבתוך הרצון, ואותן התכונות מספרות לנו על מי שממלא אותנו, שאותו אנו לא מכירים, אלא רק את המילוי ממנו; כתוצאה מהמילוי הזה, הכלי מתחיל להשתוקק להשתוות הצורה, להידמות למי שממלא אותו.
• אנו מודדים את פעולות האדם כלפי מטרת הבריאה, ולכן הפעולה הראשונה היא התעלות האדם מעל הרצון לקבל, תוך הסתפקות בהכרחיות, כתוצאה מזה שכולו נמשך להשפעה – עבודת הטהרה, להשפיע על-מנת להשפיע, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".
• השלב השני הוא התכללות האדם עם רצון הזולת, ודרך רצונו, למלא את רצון הזולת – עבודת הקדושה, לקבל על-מנת להשפיע, "ואהבת לרעך כמוך".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קמ"ו, "פירוש על הזהר"

• "בהמה כשרה" – ההבדל בין דרגת החי לדרגת האדם; כבר יש בה איזה ניצוץ הקדוש, שממנו והלאה מתפתחת דרגת האדם; דרגת "בהמה כשרה" היא אוכל, יסוד לדרגת האדם.
• מתוך דבר והיפוכו – חושך ואור, אור וחושך, האדם בונה את דמותו.
• אם האדם מתחיל לממש רשימו של חומר (דעביות), על-ידי רשימו של רוח (דהתלבשות), אז הוא כבר מתחיל להשתוקק לצורת המאציל, ובזה הוא מגיע לדרגת האדם.
• למרות שהאותיות הן חסרונות, האדם מצייר באמצעותן על גבי האור את צורת נשמתו, עד שהוא מגיע לפירוש הנכון של הזוהר, של האור, על נשמתו.
• האור הוא כלי, שנותן פירוש על האור המופשט.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי,  מאמר ס"ט, "מקודם יהיה תיקון העולם"

• התיקון נעשה מהקל לכבד, ולכן כל הכלים האמיתיים נמצאים בכלים החיצוניים, במה שמכונה "אומות העולם".
• "ישראל" – כלים מיוחדים שבהם יש נקודה שבלב, שיכולים וחייבים להתרומם לתיקון עצמם, וחובתם היא גם לדאוג לתיקון העולם.
• כתוצאה מהתכללות ישראל באומות העולם בזמן הגלות, התיקון מתבצע לסירוגין בין ישראל ואומות העולם, ללא גבולות ברורים.
• עיקר התיקון הוא תיקון תפיסת המציאות.
• בדיקת ההתקדמות היא, עד כמה אנו מתחילים לזהות תופעות רוחניות ביחד עם התופעות הגשמיות.
• התנאי הראשון להגיע לרוחניות, הוא חיבור בינינו בצורת "ערבות".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »