רשימות משיעור הקבלה היומי – 22.4.2010

יום חמישי, 22 אפריל 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: כתבי בעל הסולם, שמעתי מאמר נ"א, אם פגע בך מנוול זה

  • מצמצום ב' והלאה, כל מדרגה התחלקה לפנים ואחוריים, וכתוצאה מכך יוצא שכל פנים דתחתון הם אחוריים דעליון, וכל פנים דעליון הם אחוריים דתחתון; כך יוצא שאם האדם מאתר את האחוריים כפנים והופך אותם, הוא יהיה כצורת העליון.
  • היצר הרע הוא ממש "עזר כנגדו", ויותר מעזרה מלמעלה שתהפוך אותו לטוב, אנו לא צריכים דבר.
  • הכול תלוי באדם, שמבין שהכול תלוי, לא ביצר הרע שלו, בגופו, אלא במה שקורה מחוץ לגופו, ששם, אחרי הרצונות שלו, הוא יכול לראות את צורת העליון.
  • אין דבר מיותר במציאות; הכול בא כדי לכוון אותנו למטרת הבריאה.
  • העיקר הוא תמיכת החברה הנמצאת מחוץ לי, ואם אני מקבל ממנה תמיכה, אני יכול לצאת מחוץ לעצמי.
  • ללא היצר הרע שמתעורר, האדם לא יצליח לעורר את עצמו להתקדמות; לכן זו עזרה מלמעלה, שהבורא שולח לאדם בצורת אחוריים, ועלינו תמיד לזכור לראות את זה כ"עזר כנגדו".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 7.4.2010

יום רביעי, 7 אפריל 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע"ז, נשמת אדם תלמדנו

  • סתם אדם בעולם הזה הוא לא רע, אלא הוא רע כיוון שיש בו ניצוץ הקדוש מהבורא, נטייה לבורא, המתממשת בו לכיוון ההפוך.
  • דווקא לאלה המרגישים את עצמם כרשעים, ניתנה התורה.
  • ההתקדמות היא תמיד אישית, וכל אחד צריך להגיע למקום שממנו השתלשלה נשמתו, ולמלא אותו בסך-כל צרור הנשמות.
  • חיים ללא התפתחות הם מוות, והאדם חייב להיות בכל רגע ורגע במערכת שתחייב ותמשוך אותו להתפתחות, עד שיגיע למטרת הבריאה, שיהיה מפותח כבורא.
  • עד שלא נגלה את מטרת הבריאה, לשם מה להתפתח, לא נוכל לבנות את המערכת שתחייב את האנושות להתפתחות הרוחנית ולמימוש מטרת הבריאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 6.4.2010

יום שלישי, 6 אפריל 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע"ו – "על כל קרבנך תקריב מלח"

  • אין האדם יכול לקבוע מראש, מה הוא ירגיש, איך הוא יחשוב או יתנהג ברגע הבא, כי ההתפתחות לא נעשית על-ידינו, אלא על-ידי המאור המחזיר למוטב, לפי תוכנית הבריאה, והאדם רק יכול לקבוע את קצב מימוש התוכנית.
  • "טוב ומיטיב" הוא כלפי המטרה הסופית, ולא כלפי ההרגשה במצבנו הנוכחי.
  • אם אני מרגיש באיזשהו מצב טוב, סימן שאני נמצא ברע.
  • "ברית מלח" – הסכמת האדם, החלטה שלו לקבל כל מצב ומצב כטוב, שהוא רוצה שכך זה יקרה, ומחייב בזה את הכוח העליון שיבצע בו את שינוי התפיסה הזה.
  • "ברית", זיווג דהכאה, ניתן לבצע רק למעלה מהחשבון שאפשר לעשות ברצון לקבל.
  • כל העבודה שלנו במלכות דאין-סוף, זה לרכוש לה "ראש" – החשבונות הללו שנקראים "ברית".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 1.4.2010 – פסח ברוחניות

יום חמישי, 1 אפריל 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור

  • בזה שהבורא חילק את הכלי שלי ל-2 חלקים, ל-"אני" ו-"מחוץ לי", הוא נתן לי הזדמנות לחשוב שמה שאני זה אני, ומה שמחוץ לי הוא זר, ואם אקרב את האני והזר, אני מתקרב מקבלה להשפעה.
  • חלוקת הכלי לגלגלתא-עיניים ולאח"פ זו ההצלה שלנו, כי כך אנו יכולים להיות בביקורת, בכיוון, למה אנו נמשכים.
  • הבורא נמצא מחוץ לי, באותם הכלים שנראים לי זרים, בקשר שלי אליהם; הכלי של הזר, זה אותו המקום שבו אני נפגש עם הבורא.
  • הבורא נגלה בחושך שלנו, אך אנו דוחים את החושך הזה, כיוון שהוא בזולת.
  • רק קבוצה שמכוונת אותי ליחס לזולת, יכולה לחייב אותי לצאת מהבועה של עצמי.
  • הכלים החיצוניים הם דווקא הכלים העיקריים שלי, כלי הקבלה שלי; שם מתגלה אור החכמה, הבורא.
    המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 31.3.2010 – יוצאים ממצרים

יום רביעי, 31 מרץ 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי מאמר קנ"ט – "ויהי בימים הרבים ההם"

  • "יציאת מצריים" – יציאה לחיבור, לאיחוד; יציאה למי שהיה נקרא קודם לכן "זולת".
  • המצב הקשה במצריים, הוא לא בגלל שהיו חיים גשמיים גרועים, אלא להפך; הרעב הוא תוצאה מהתגלותו של רצון חדש לרוחניות באדם, שאותו הוא לא יכול למלא.
  • אפילו לאחר היציאה ממצריים וההתעלות מעל החשבונות האגואיסטיים, צריכים להגדיל את הרצון לקבל באדם כדי להתעלות עוד יותר, וזה נקרא שמתגלה מחדש מלך מצריים, ומושך אותם בחזרה.
  • כיום בכללות, האנושות נמצאת לפני יציאת מצריים – חשבון חדש עם החיים שלנו באמת מתרחש בקרב האנשים, וכל אחד חייב לתת במשהו דין וחשבון לעצמו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 29.3.2010 – פסח שמח!

יום שני, 29 מרץ 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי, מאמר מ"א, "מהו קטנות וגדלות באמונה"

  • יש לנו קשר לגשמיות, רק בתנאי שהוא מזכיר לנו על הפעולות הרוחניות שאליהן עלינו להגיע.
  • עד כמה שנשאל את עצמנו על כל פעולה ופעולה גשמית שאותה ננהיג במהלך הפסח ובכל השנה, זה יעזור לנו להגיע להרגשת השורשים הרוחניים.
  • אין כל קודש או ייחוס בשום מנהג, אם הוא לא קשור לשורש הרוחני שלו, ורק בגלל שהוא קשור, יש לו זכות קיום וחשיבות בעינינו.
  • אין גשמיות או רוחניות – כך מתרחשת המציאות בעינינו, כך הרצון לקבל שלנו מצייר לנו.
  • שינויי השנה – חודש, שבוע, יום ולילה וכו', הם תוצאה ממצבי היחסים בין זעיר-אנפין ובינה דאצילות, ובייצובם זה מול זה, הם מייצבים, אפילו בעולם שלנו, השפעות שונות כגון זמן, התפתחות וכו'.
  • על מי שרוצה להגיע להתעלות הרוחנית, יש בתקופות המועדים בעולם שלנו השפעה מיוחדת, העוזרת לו להיות קשור יותר לכוונות שמיועדות להשפעות הללו.
  • עיקר הפסח זה השגת אור האמונה בפעם הראשונה, ולכן עלינו לחשוב על האור העליון, שבזמנים אלה מסוגל להעלות אותנו מעל האגו, ולהחזיק אותנו בתכונת האמונה, ההשפעה.
  • חיבור בינינו והשתוקקות למאור שייקח אותנו מעל האגו הכללי של כל אחד ואחד, זו צריכה להיות הכוונה הכללית בימי הפסח.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 25.3.2010

יום חמישי, 25 מרץ 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: מאמרי שמעתי, מאמר ע"א, "במסתרים תבכה נפשי"

  • העליון מראה לתחתון, לפי שפת התחתון, איך התחתון מתייחס אליו.
  • המצב האידיאלי ביותר נקרא "דבקות" – שהנברא נמצא באותה הצורה שהבורא נמצא כלפיו, בהתאם לדרגתו.
  • בכי מלמטה – שהתחתון בוכה מכיוון שהוא לא יכול ליהנות לעליון מחוסר כלים; בכי מלמעלה – שהעליון בוכה שהוא לא יכול לתת לתחתון מחוסר כלים של התחתון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

רשימות משיעור הקבלה היומי – 24.3.2010

יום רביעי, 24 מרץ 2010 אין תגובות »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ס"ג, "לוו עלי ואני פורע"

  • "אור של שבת" – האור שאותו הנברא צריך לגלות, לאחר שסיים את כל התיקונים.
  • בדרגות ההתפתחות הראשונות של הרצון לקבל, כל השינויים עוברים בצורה מחויבת מהאור – התעוררות מלמעלה, עד שהנברא מגיע למצב שהוא מתחיל להכיר בעצמו במי שמנהל אותו – התעוררות מלמטה.
  • ההתעוררות מלמעלה היא נסתרת, וההתעוררות מלמטה היא גלויה.
  • האור שפועל על הרצון לקבל לתיקון ולמילוי הוא אותו "אור של שבת", שאמור למלא את הנברא במצבו הסופי, כי רק אור זה יכול להביא את הנברא למצב של דבקות מלאה.
  • "אהבה" – כאשר כל אחד כלול מרצון השני, משמש לו במלואו, וכולו קיים רק כדי לשרת לרצון הזה מתוך אהבה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »