קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר י"ד, מהו רוממות ה'

• כל העבודה שלנו היא על הרוממות; לאחר שהאדם מחליט מה גבוה ולמה, אז נקרא שהוא כבר מתחיל את דרכו בחיים.
• כל העבודה היא בבירור, מה אני רוצה שיהיה לי יותר חשוב, גדול, ואז אני מבקש אותו מהקבוצה, וכתוצאה מהשפעתה עלי, אני יכול לפנות לגורם עליון יותר – הבורא.
• "למעלה מהדעת" – נגד דעתי; וכמה שהדעת יותר גדולה, כך גם ההתנגדות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה ללימוד זוהר, קטעים נבחרים

• העבודה שלנו היא לעלות מהעולם הזה – הצורה הדמיונית אותה אנו תופסים, ולבקש שבתוכה תתלבש הצורה הרוחנית, ואז בשתי הצורות הללו, זו מתוך זו, נימצא בהשגה הנכונה.
• דווקא חוסר התפיסה שממנו מתרשמים בקריאת הזוהר, מושך אותנו קדימה, לייצוב התפיסה הנכונה.
• בזמן התיקון, התפיסה הרוחנית נתפסת אצלנו בין הדמיוני והאמיתי.
• "שמות הבורא" – צורות הדמיון שלי לבורא; כל דבר שאני משיג נקרא "שם ה'".
• אנו צריכים להגיע להשגה, רק זה הפיתרון.
• השבירה נותנת לנו את כל הדמיון; כתוצאה מזה שנעשה ריחוק בין חלקי המלכות, אני מבדיל ביניהם ורואה אותם כרחוקים האחד מהשני. בעזרת השבירה אני מרגיש את המציאות, ובלעדיה לא הייתה לי אפשרות להתקרב, להתחבר.
• במילוי החלל בין החלקים השבורים, באור החוזר שלי, אני בונה את דמות הבורא.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות קמ"ז, שיעור 7

• כאשר אנו קוראים בספר הזוהר, ומנסים לחפש בנו את ההבחנות הכתובות בו, אנו מגלים את הכוח העליון.
• בזמן הלימוד, כל אחד משתדל לאתר בתוכו איפה הן אותן ההבחנות שעליהן הזוהר מדבר.
• ה"נחש" חייב להתגלות, על-ידי שיכירו בו שהוא רע; אם הרצון לקבל היה עובד בשקט ובעדינות, לא היינו מגיעים לגילוי, שהוא מקור כל הרע בחיים.
• הקדושה לא מסוגלת לגלות את הקליפה; הקליפה צריכה לגלות בעצמה את עצמה כרעה.
• "יום" – תוספת חסדים, וכתוצאה ממנה מתגלה אור חכמה; "לילה" – אין חסדים ולכן מתגלה חושך.
• ספר הזוהר המקורי לא מחולק לאותיות, ובדומה, ספר התורה נכתב כולו מילה אחת, אך אנו הקטנים, זקוקים לחלוקה שנעשתה בהם, כדי לתפוס משהו מהם בדרגתנו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות י', שיעור 2

• בזמן קריאת הזוהר, עלינו להשתדל לכוון שמציאות החוץ ומציאות הפנים תתחברנה לאחד.
• בזוהר לא מדברים אף פעם על בני אדם, אלא כך מכונות המדרגות הרוחניות.
• "חצות הלילה" – החושך מהמדרגה הקודמת שנרקבה כולה, הוא תנאי הכרחי לקבלת המדרגה החדשה, ובמצב זה האדם מתחיל לראות את המדרגה החדשה בחושך, שהאור העליון מייצב לו מקדימה, ואז האדם לא דורש את שינוי המציאות, אלא את שינוי תפיסת המציאות שלו.
• הזיווג הנכון הוא קודם כל לדאוג לדין רפה בנוקבא, ואז היא יכולה לקבל מזעיר-אנפין בעלה, ולהעביר לנשמות.
• כדי להגיע לאיזון, לקו אמצעי, אנו צריכים לגלות את תכונות ימין, שמאל ואמצע אצלנו, בחב"ד, חג"ת ונה"י; כל אחד ואחד נכלל מהתכונות הללו.
• דווקא מהרצון לקבל, אנו לומדים איך לרמות את הרצון לקבל, כי בו יש חכמה.
  המשך קריאה »

חלק 1: זוהר לעם, פרשת "בהעלותך", אות ק"מ, שיעור 11

• בעת קריאת הזוהר, אנו רוצים לזהות בתוכנו את מה שעליו הזוהר מדבר – פעולות בנשמה של כל אחד ואחד, ובזה אנו מעוררים את האור ומתחילים להרגיש בנו את התופעות כפי שהן באמת.
• כל העבירות שהאדם מקבל הן לא עבירות אלא דברים שעליו לתקן, וכל העונשים הם האור שצריך לבוא ולתקן אותו; הכול בדרך התיקון בלבד.
• בעת קריאת הזוהר לא צריכה להיות הבנה ברגש או בשכל, אלא עלינו להיות פתוחים להשפעתו, ואז סגולתו תפעל עלינו.
• הקבוצה צריכה לכוון כל אחד מחבריה, לרצון הנכון – להיות פתוחים להשפעה, למרות חוסר הקשר והטעם במה שקוראים.
• מלכתחילה, האדם נברא הפוך ממערכת העולמות בה הוא נמצא, עד שמתעוררת בו הנקודה שבלב, ואם הוא מתקשר עם יתר הנקודות שעומדות לפניו, הוא מתקשר למערכת העולמות.
• "תורה" – מערכת הקשר בין הרצון לקבל והרצון להשפיע, בין האור והכלי, בין הנברא והבורא.
• כל מצב חדש הוא תמיד הפכי למצב הקודם לו, ואי אפשר להגיע למצב הבא, עד שלא מיצית את המדרגה הנוכחית בשלמותה.
• כל הפנייה, הבקשה, הדרישה שלנו, היא לקו אמצעי, זעיר-אנפין, כי רק על-ידי פנייה לקו אמצעי, אנו יכולים לתקן את עצמנו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "אשה כי תזריע", אות קכ"ב, שיעור 9

• תלמידים מתחילים המעוניינים להשיג את האור הטמון בזוהר, צריכים להתקרב ולהתכלל בבעלי הניסיון, שנמצאים בהבנה ובהשגה מסוימת של הדברים.
• העיקר בזמן לימוד הזוהר, הוא לשאול כל פעם באיזה מצב אני צריך להיות כדי שיהיה גילוי.
• אנו זקוקים להשתוקק להשפעה; מתוך קשר הדדי בחברה, להשתוקק להגיע לבורא.
• "שערות" – סוער, שיש לו דינים, והוא לא יכול לעבוד עם כל הכלים שלו; מצב זה מגיע כתוצאה מצמצום ב'.
• "חוצפה" – כל דבר שאין לי עליו מסך, ואני דורש.
• הכול תלוי בייחוד הרצונות – ברצונות שלא נחבר יחד נרגיש את העולם הזה, וברצונות שנייחד נגלה את העולם הרוחני.
• ההרגשה הרוחנית מתגלה בחיבור בין הרצונות; מתגלה הקשר ביניהם, שנקרא המילוי, הבורא.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת אשה כי תזריע, אות צ"ו, שיעור 8

• איכות הלימוד תלויה אך ורק בכוונת האדם.
• כל העבודה שלנו, היא למשוך את המאור שיביא לנו את ה"ימין", ואז בהמשך הזמן, נוכל לקשור את ה"שמאל" תחת ה"ימין".
• הזוהר לא מדבר על מציאות העולם שלנו אפילו במילה אחת, אך לאט-לאט, כשממשיכים לקרוא בו, מתחילים להרגיש שנמצאים בתוך מערכת של כוחות רוחניים, שהקורא מתקשר אליהם והם פועלים דרכו.
• אל לנו לעשות דבר נגד כוחות הרע, אלא למשוך אליהם את האור – הכול מתקן על-ידי מיתוק.
• בזמן הלימוד, אנו צריכים לדאוג שהחברים יהיו בכוונות הנכונות.
• האחריות ההדדית בינינו, הופכת לכלי שנקרא, "מסך ואור חוזר", ובו אנו מגלים את הבורא.
• אנו צריכים להגיע למצב, שבו אנו הם גורמים לכל מצב ומצב; אנו לא בעלי הפעולה, אך אנו צריכים לגרום לפעולה.
• לא חסר לנו דבר מלבד חיבור, ולא משנה באיזה מצב האדם נמצא, כי בחיבור הוא ישלים את האחרים.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת אשה כי תזריע, אות כ"ו, שיעור 3

• ברוחניות, בכל רגע האדם הוא אדם חדש; אין משהו שנשאר מהעבר כמו בגשמיות, הכול מתחדש.
• אנו צריכים את כוח הסיטרא אחרא, האגו שיתעורר, כדי להתחיל פעולה רוחנית חדשה; בלעדיו אין קפיצת מדרגה.
• ברוחניות, כל פעולה היא לידה חדשה, מצב חדש שלא היה קודם, ולא ידוע איך לעשות אותו, זה בלתי אפשרי; לכן לאחר הכנות רבות מתגלה כוח ה"נחש", היצר הרע, שעוזר לנו לעשות את הקפיצה.
• ההתקדמות היא רק בהגדלת הופעת הדינים.
• אם אנו רוצים להיוולד ועושים הכנות טובות עבור זה, הדבר הבא שיקרה זה שיבוא "נחש" – זהו דבר הכרחי, בלעדיו אין תנועה.
  המשך קריאה »