יום ראשון, 10 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "עניין למעלה מהדעת"
- אנו צריכים להבדיל בין החיבור לכל דבר אחר; אני בודק את עצמי כלפי החברים, עד כמה שאני רואה אותם מועילים או מזיקים לחיבור, לקשר בינינו, וכלפי זה אני בודק אותם בדעת ובלמעלה מהדעת.
- אני לא מוחק את הדעת שלי – אני רוצה לראות מי אני בכלים הנוכחיים שלי, ואיך אני צריך לקבל את החברה, באיזה גובה, כדי לדון את חברי לכף זכות.
- ברמת העולם הגשמי אני פועל לפי החוק "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ובעולם הרוחני אני צריך להתעלות מעל הדעת, ולראות את החברים כצדיקים גמורים.
- אין שקר ואין אמת, אלא הכול הוא לפי איך שאני קובע; אם אני קובע לפי דעתי אז ודאי שחוץ ממני אין צדיק בעולם, ואם אני הולך למעלה מהדעת אני צריך להגיד שכולם נמצאים בגמר התיקון ואני הרשע היחיד. זה נותן לי תמיד אפשרות להיות בשני המצבים – למעלה ובתוך הדעת, למעלה ובתוך האגו, וכך לעשות תרגילים, עד שאני אוגר ניסיון, חיסרון להיות בקביעה האמיתית, ואז אני נעשה מוכשר לראות את האמת.
- רוחניות היא למעלה מהדעת, אך אני תופש אותה כבר בכלים החדשים בתוך הדעת, ומשם והלאה בכל מדרגה אני ממשיך והולך מעל הדעת, לעבר מה שנראה לי כחושך, להשפעה.
- האדם צריך להבין שהוא אף פעם לא רואה את האמת, ובמקום לעשות כל הזמן ביקורת על האחרים, אם הוא יקבל אותם למעלה מהדעת, אפילו שיש להם שייכות וקשר לרוחניות במקצת, הוא כבר יכול להתקדם איתם.
המשך קריאה »
יום חמישי, 7 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו"
- כל העבודה שלנו היא בהכנה; לא לטשטש את מה שמגיע לנו מהבורא בדרך ההתפתחות שלנו, אלא להכין את עצמנו לקבל את ההתפתחות המחויבת בצורה הנכונה.
- אנו לא יכולים לשנות את הגורל שמגיע מלמעלה למטה, אנו רק יכולים להכין את עצמנו לראות אותו בצורה הנכונה. אם אני מזדהה עם האגו שלי, אני מקבל את הדברים כלא נעימים, אבל אם אני מתעלה מעל האגו אני מרגיש אותם כנעימים וטובים, ואת כל השגגות והזדונות כהזדמנויות להשפיע.
- כל ההכנות יכולות להיות רק בחברה, כי כל התיקונים הם רק בחיבור כל הנשמות לנשמה אחת.
- כל הטעות נובעת מזה שאנו חושבים שאנו צריכים לתקן את עצמנו בעצמנו. העבודה שלנו היא לא לנצח את הרע, אלא להידבק לבורא ובזה לנצח.
- אני לא בורח כי ה"פרעה" שמתגלה הוא גדול ומפחיד, אלא כהזדמנות להידבק לבורא, אחרת לא הייתי נדבק אליו.
- אף פעם אני לא נלחם בעצמי – אין לי מלכתחילה שום דבר, אלא רק כוח הבירור, ואני תמיד יכול לנצח אם אני מברר את הדברים נכון.
המשך קריאה »
יום שלישי, 5 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, שלבי הסולם, א', מה לדרוש מאסיפת חברים
- האור, הבורא ברא את הרצון, ורוצה שעל-ידי הרצון שהוא ברא, ועל-ידי האור שבו הוא נותן לנו להשתמש, אנחנו ננהל את הרצון ונביא אותו בדיוק לאותה המטרה שהוא קבע לעצמו – להידמות לבורא.
- אנו יכולים לבצע את הפעולות האלו, אם אנו מגיעים להבנה, להכרה, לכוח לעשות אותם. ויש לנו מלכתחילה את כל היוצרות והתנאים, שעל-ידם אנו יכולים בהדרגה לבנות את אותו המצב – עולם אין סוף.
- האדם מאד מבולבל בחייו, אפילו יותר מתינוק שנולד. בהדרגה אנו מתקדמים להבנת היסודות, להרגשה מה זה החומר, מה הכוח שאני צריך כדי לעשות משהו עם החומר. זה לוקח זמן אבל זו העבודה, זו הבריאה.
- כדי להביא אותנו למימוש אינטנסיבי ואפקטיבי, סידרו לנו את המצב שבו אנחנו נמצאים – העולם הזה, שממנו אנו יכולים להתחיל לבנות את עצמנו – ממצב בהמה, למצב שנקרא "מדבר", "אדם" – צורה רוחנית, יצור רוחני שאותו אני הולך לבנות.
- את האדם אני בונה על-ידי זה שאני לוקח את שני הכוחות – הרצון והאור, ובשילוב ביניהם יוצא משהו שלישי, ודווקא אני יכול לעשות זאת, על-ידי זה שאני מארגן את הסביבה.
המשך קריאה »
יום שני, 4 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהי העזרה בעבודה שיבקש מה'"
- הכל משתנה בכל רגע, ובכל פעם עלי לברר מי אני, מהי המטרה, מהם האמצעים, מה בכוחי או לא בכוחי לעשות, איך וממי לבקש וכו'. כל ההבחנות והשאלות הללו צריכות להתחבר ביניהן, כדי ליצור בסופו של דבר את הכלי הנכון לגילוי ולדבקות.
- הכל מתחיל מאין סוף; מפני שהמצב הראשון הוא אין סוף, אנו חייבים להגיע ממצבנו לכל ההבחנות והתנאים שנקבעים באין סוף.
- באין סוף, הכלי לא מוותר על דבר, ולכן מצב זה מכונה "אין סוף" – אין סוף לדביקות וחיבור לבורא.
- "אין סוף" – אין גבול, אין שום פרט שיכול להיות לא נמצא בחשבון שלי.
- סולם המדרגות מהעולם הזה ועד אין סוף, בנוי מדרגות ויתור הנברא על הדיוק שלו בדבקות לבורא.
- כתוצאה מזה שיש נפילה ממדרגה למדרגה בהשתלשלות מאין סוף עד העולם הזה, ישנה היכולת להגיע מהמצבים השבורים למצבים המתוקנים, בתנאי שמזמינים את האור המחזיר למוטב על הרשימות המתעוררות.
- אם האדם מסוגל לעמוד בכל פעם מול 2 הבחנות – בימין ובשמאל, אז בטוח שהוא מתקדם, כי כל דבר שנראה ממעלה למטה כנפילה ומצב שפל, הופך להיות בירור בקו ממטה למעלה.
המשך קריאה »
יום ראשון, 3 אוקטובר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהי המתנה שהאדם מבקש מה'"
- "צורך אמיתי" – אם יש לי רצון בדיוק כמו של הבורא.
- "דבקות" – שאני נכלל, מתבטל, משתווה, עד שלא נשאר דבר מלבד תכונת ההשפעה שיש בבורא, הרוכבת על הרצון לקבל שלי, שלא מבדיל בינינו.
- מהמטרה הסופית אני יכול למתוח אלי בחזרה את כל קו העבודה – מה אני צריך לעשות פחות או יותר, אילו שינויים אצטרך לעבור בטבע שלי כדי להגיע ממי שאני עכשיו למי שאני צריך להיות בסוף הדרך, בדבקות.
- אין מה לגלות מבחוץ, הכל טמון בתוכנו ואנו צריכים להזמין מתוכנו את כל הכוחות הללו כדי שהם יתקנו אותנו. הכוח הפנימי ביותר נקרא "בורא".
- אדם המגיע לחכמת הקבלה רוצה לרכוש משהו אגואיסטי, ובהדרגה מבין שכל השינויים צריכים להתרחש בו. ברגע שהוא מבין שהוא צריך לשנות משהו בעצמו, מתחיל אצלו חשבון מאד חזק – או שהוא בורח מהמערכה או שהוא מתחיל להרגיש צורך לחברה, לסביבה, כמו כל חלש חולה או זקן הזקוקים לסביבה, לתמיכה, לערבות.
- אם אין צורך קודם, אין פעולה, כי הפעולה עצמה היא בתוך הצורך – אין פעולה פיזית.
- החברה והבורא הם אותו הדבר – בה נמצא הבורא. עד כמה שאני פונה אליה כדי להגיע להשפעה, לדבקות בהשפעה, לשליטת ההשפעה, שהשפעה תשלוט עליי – אז אני יכול לדרוש מהחברה שתביא לי התרוממות כוח, כיוון, הכול.
המשך קריאה »
יום שני, 20 ספטמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד"
- הרצון הוא קבוע, וגדל על חשבון הרגשת הנותן. כל ההתפתחות חוץ מנקודת "יש מאין", באה מהרגשת הנותן.
- לא יכולה להיות התפתחות ללא הרגשת המשפיע.
- ברוחניות לא מודדים לפי נפח או משקל, אלא לפי איכויות בלבד – לפי החשיבות.
- על אף שאנו לא רואים בחשיבות משהו שמשפיע על מציאותינו, החשיבות היא הדבר שהכי משפיע ופועל.
- גם ברוחניות הכל מורגש כקבלה בתוך הכלי; בשלב הראשון גודל המילוי מורגש לפי גודל חשיבות הנותן, ובשלב השני, גודל המילוי נמדד במידה שאני יכול לתת לבורא את אותה דרגת החשיבות שהשגתי בשלב הראשון.
- שום דבר לא משתנה במציאות חוץ מהיחס שלך. הכל משתנה כתוצאה מהסתכלות האדם.
- בזה שנותנים לך להרגיש שהכל תלוי בך, נותנים לך להיות מלך – אתה הופך להיות בזה המרכז של כל העולם.
- "לדבר אל המלך" – להשתדל לגלות בפנים את דמותו.
- כאשר אנו רוצים להתקבץ יותר, בריכוז המאמץ באותה הנקודה, אם אנו מקבלים את החשיבות דרך אותו החור הקטן, ואנו מתחילים לראות את הבורא. ברגע שהחשיבות שלך מופנית אליו, אתה מתחיל להרגיש ולזהות אותו – הכל תלוי בחשיבות.
המשך קריאה »
יום רביעי, 15 ספטמבר 2010 אין תגובות »
כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר"
- בזה שהבורא ברא את הרצון לקבל, הוא נתן לנו הרגלים ותכונות שכולם ברצון לקבל, ובהדרגה הוא מקדם אותנו למצב שבו ישנה תכונה אחת במציאות – רצון להשפיע, תכונת ההשפעה.
- כשנכיר את תכונת ההשפעה כאור, לעומת הרצון לקבל שאותו נכיר כחושך, נרגיש שאנו נמצאים בתענוגים מלרומם את תכונת ההשפעה על-פני הקבלה, מפני שבזה אנו עושים נחת רוח לבורא.
- "ישראל" – מי שמתייגע בעבודה הזאת, שרוצה כל הזמן להיות בה, ומפחד שבאיזו צורה ייקחו לו אותה – שהוא לא יוכל להיות באמונה למעלה מהדעת, להתייגע בזה. לכן הוא צריך להסתיר את עצמו, לעשות לעצמו מקום עבודה, וכל הזמן לדאוג שיהיה בהסתרה ושיוכל להעדיף את ההשפעה על פני הקבלה בהסתרה כמה שיותר גדולה. ובזה הוא בהחלט עושה נחת רוח לבורא שלו וזוכה לדבקות.
- אני לא רוצה שהבורא יתגלה, כי אם הוא יתגלה אני אפסיד הכל, כי תיעלם ממני נקודת האדם.
- "אדם" – שאותו אני בונה בחושך, הבונה את עצמו בצורה עצמאית.
- אם הבורא יגלה לאדם את השכר לפני סיום היגיעה, לא יהיה לאדם בזה שום רווח. בשלב הבא, הבורא מתגלה והאדם צריך להסתיר אותו, ובזה הוא בונה לעצמו את מקום העבודה.
- הבורא מתגלה לאדם, לאחר שהוא הגיע להחלטה שתמיד צריך להיות בינו ובין הבורא מסך – או שהבורא יסתיר את עצמו מפני האדם, או שהאדם יסתיר את עצמו מפני הבורא.
- כל הבדיקות שלי כלפי הבורא הן בתוך החברה – ביחס שלי לאחרים, כי את הבורא אני לא מזהה ואותם כן. כך אני יכול לכוון את עצמי למטרה שנמצאת מעבר לאופק.
המשך קריאה »
יום שלישי, 14 ספטמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, שלבי הסולם, כרך א', מאמר "הכנה לקבלת התורה מהו"
- את כל הפעולות עושה האור, אך ישנו חלק בהתפתחות הרצון לקבל, שבו הרצון לקבל יכול לקבוע את עצמיותו – כשהוא מתחיל לגלות את היחס שלו לאור, הוא בעצם מתחיל לגלות את עצמו. שלב התפתחות זה מתחיל להתגלות בימינו.
- כתוצאה מ-2 ההשפעות – טוב ורע, ו"אני ה'" (אני המקור, המיטיב, הסיבה), ניתן להתחיל לדבר על עבודת ה' – איזו עבודה ה' עושה עלינו, באיזו צורה עלינו להגיב עליה והיכן העצמאות שלנו.
- היצר הרע לא רע מפני שרע לי או שאני עושה רע לאחרים – אלו עדיין דרגות דומם, צומח וחי שבמין המדבר. הראויים לתיקונים רוחניים, קובעים שהיצר הוא רע כי הוא מפריד אותם מהבורא.
- קרבה לבורא – מידת השתוות הצורה לבורא; השפעה, אהבה, שמתגלה באדם קודם כל כאהבת הזולת.
- 2 שלבים בהתקדמות: 1 – "בראתי יצר רע" – זדונות ושגגות שצריכים לגלות, 2 – "בראתי לו תורה תבלין" – שדווקא אותו היצר הרע עוזר לאדם להידבק בבורא.
- אין יצר רע ואין יצר טוב – כל התכונות הללו מתחברות יחד, ומהן אנו בונים בנו את הדמות של אותו הכוח, הבורא, המקור הקיים היחיד בכל המציאות.
- הבדיקה, הביקורת על כל המצבים שלנו, יכולה להיות רק בתוך הקבוצה.
- מתוך הבלבולים אנו בונים את דמות הבורא – מערכת של הנהגה והשפעה המכונה "אור חוזר", שעל-ידה האדם מגיע להשתוות הצורה עם הבורא.
המשך קריאה »
