קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב',  מאמר "מהו שכתוב "והשבות אל לבבך"

• אנחנו לומדים שאין חידוש בבריאת העולם – "אני הויה לא שניתי" – שמלכתחילה הכול נעשה ונגמר ולא חסר כלום. לכן תמיד אצלנו זה "ממעשיך הכרנוך", "כל הפוסל במומו פוסל", כלומר אנחנו תמיד מגלים את הבורא מתוך התכונות שלנו.
• כדי לתת לנברא את ההרגשה מיהו, מהו, איפה הוא נמצא, מי הוליד וברא אותו ועוד הבחנות במעמד של הנברא, עד שכל הטוב והמטיב של הבורא יתגלה, הנברא עובר שינויים. וכל השינויים האלה הם נובעים מ"סוף מעשה במחשבה תחילה", שבמחשבה תחילה הבורא רוצה שהנברא יהיה כמוהו, במצב הטוב ביותר.
• ודאי שמצד הבורא הכול הוא רחמים גמורים, אבל כלפי הנברא, בתוך הנברא, חייבים להתפתח כל המדרגות האלו, הכוחות, ההכרות, בזה אחר זה. והנברא חייב לעבור מצבים שונים ומנוגדים כדי להכיר את הבורא ואת עצמו, ולהוסיף את ההבנה, ההכרה, הגילוי, ההרגשה, את ה"אני" שלו כולו, שישתתף בתהליך בצורה מלאה.
• המצב השלם כולל בתוכו שתי הבחנות: 1- אני עצמאי, שווה לבורא, בגובה, בעוצמה, ביכולת, בהכול. 2- אני דומה לבורא בהכול. אז נקרא שאני עצמאי ושלם. ובכל מדרגה ומדרגה שאני עובר, אני חייב להגדיל את זה כנגד זה, ושהם יחזיקו זה את זה ולא יבטלו זה את זה – דבר והיפוכו.
• כדי לתת לנו להתקדם למצב השלם, צריך חוץ מ"הוא" ו"אני" , להעמיד משהו שלישי. שהשלישי הזה יהיה מקום המפגש, הגילוי, שבשלישי הזה אני מגלה את עצמי, שאני עצמאי, ואת הבורא שנגדי. חייב להיות איזה שטח ששם אנחנו יכולים להיות כשותפים ההפוכים והמתחברים בשווה. השטח הזה נקרא כלל הנשמות, השכינה, מלכות.
• לכן בהכנה להשגת המטרת הבריאה נעשתה שבירה בנברא, שנשבר להרבה מאוד חלקים נפרדים. והחלקים הנפרדים אלה בעצם מהווים לנברא את מידת העצמאות שלו, את הריחוק, את הניתוק שלו מצד אחד, ומהצד השני אנחנו חייבים לתת לכל אחד אפשרות ועזרה כדי להגיע להשתוות הצורה לבורא.
• המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ה- מאמר "בהבראם – באברהם"

• "אברהם" – חסד, התכונה היסודית שאנו צריכים לרכוש כדי להידמות לבורא.
• התכונה הראשונה שאנו רוכשים ברוחניות היא תכונת החסד, שבעזרתה הכלי מוכשר לקבל את אור החכמה.
• "פותח השערים" – אור החסד הוא אור הע"ב שיורד לכלים המצומצמים, נותן להם כוח להוריד את המלכות מנקבי עיניים למטה, וכתוצאה מזה הכלים יכולים לקבל באור החסדים אור חכמה.
• "נ' שערים" – דרגת הבינה לעומת דרגת המלכות. אנו לא משתמשים בשער ה-נ' כי הוא ל"ב האבן, שבו לא ניתן להשתמש עד גמר התיקון. עד גמר התיקון אנו משתמשים ב-ט' ראשונות בלבד – "מ"ט שערים".
• ע"ב (חכמה) גימטריה חסד – דבר זה מראה לנו עד כמה הכל תלוי רק באופן השימוש באותו האור.
• "אברהם" – שם הכלי המתוקן, בתכונה הראשונה שלו – חסד.
• "שם הקדוש" – תבנית של הרצון לקבל, שעובד בעל-מנת להשפיע.
• שם התיקון – אברהם, הצורה שהכלי מקבל – אלקים, הזיווג שמתקיים – הויה אלקים.
• חכמת הקבלה מכונה "חכמת הלב", כי רק ברצון המתוקן ניתן להרגיש אותה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", אות ל"ב, שיעור 5

• לפני שלומדים תורה צריכים לדעת מה ובשביל מה לומדים – מה זה ייתן לי. זה העיקר כי זה האמצעי היחיד שעל-ידו אנו יכולים להשיג את המטרה.
• רק לאחר שהאדם מגלה את היצר הרע שלו הוא לומד תורה – אז יש לו קשר עם המערכת שעוזרת לו להשתנות.
• "תורה" – מכשיר לתיקון האדם עד תכונת הבורא.
• קודם כל אני צריך לגלות מה יש בי שאני צריך לשנות; לא מה אני יכול לקבל מזה, אלא מה מקולקל אצלי ומה צריך להיות מתוקן. עלי לצייר את 2 הצורות האלו לעצמי בצורה כמה שיותר ברורה, ואז לצפות לישועה – שהכוח הזה יעזור לי לעבור ממצבי לצורה המתוקנת.
• לימוד תורה לשמה – לימוד על-מנת להשפיע, ללא כוונה לשום רווח פרטי.
• אותיות – כוחות שפועלים מראש עולם האצילות לנשמות, ובעזרתם אנו מתקרבים לתיקון.
• מערכת האותיות נבראה כתוצאה מהשבירה, ולכן יש בה את כל צורות השיתוף בין בינה ומלכות שאנו צריכים לקבל.
• צורת האותיות היא צורת הרצון לקבל שמקבל בהשפעה. האות עבורי היא סימן למה שאני צריך להרגיש בתוכי כאופי, כתכונה.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו"

• הבורא מביא את האדם למקום ואומר לו "קח לך", והאדם צריך לקבל את המקום הזה, לבדוק אם הוא מתאים לו או לא ולקבל החלטה, כי ללא החלטה, המקום לא יחזיק אותו.
• המעגל הפנימי בקבוצה חייב להיות ברור – אלה שנמצאים הם הגרעין הרוחני, ולכן בקבוצות המקובלים תמיד היה הסכם או תקנון שחברי הקבוצה היו צריכים לעמוד בו.
• תיקון הנשמה שעלינו לעשות דורש מסירות נפש. במילים אחרות, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו", זאת אומרת שאת כל מה שיש לו לחיים האלו חוץ מהכרחיות, הוא מוכר לרוחניות.
• אדם זה הולך למעלה מהדעת שלו, ועד כמה שהדעת תשתנה ותגדל כל הזמן, הוא משתדל ללכת למעלה מזה. הוא עושה ברית עם הסביבה, שבכל מה שרק אפשר הוא מחזק אותם, מחזיק אותם, נמצא איתם יחד, ומשקיע את כל הכוחות שלו כדי ללכת בחיבור, בברית. ומתוך החיבור, שיהיה לכל אחד ואחד כוח לעלות יותר ויותר, כי אף אחד לא יכול לקבל את כוחות העלייה, אלא מתוך חיבור עם החברה, שבתוכה הוא מוצא את האור.
• אדם שמוסר את עצמו לחברה, נעשה לחברה ולסביבה נכס גדול מאוד, כי ברוחניות כל אחד הוא כנשמת אדם הראשון, וכל נשמה משיגה את כל הנשמות.
• אם האדם משתדל למכור את עצמו לסביבה, בזה שהוא "מוכר את קורות ביתו", זאת אומרת את האגו שלו, ונכלל בסביבה מעל האגו, מעל הדעת, הוא מביא כוח גדול מאוד איתו. דרכו כבר אפשר למשוך לכולם את האור המחזיר למוטב.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך"

• אנחנו מתחילים מגילוי השבירה, זה המצב ההתחלתי שלנו. אנחנו נמצאים כאן במדרגה התחתית, הגרועה ביותר, שעדיין לא התגלתה לנו בכל הרע, בכל החורבן שנמצא בה.
• העבודה שלנו היא עבודה בתיקונים. התיקונים נעשים על-ידי המאור המחזיר למוטב, בהתאם לבקשה, לדרישה מאיתנו, בתנאי שהבקשה היא נכונה, כלומר שאנו מבינים המצב ומה צריך להיות במקום המצב הזה.
• ההתקדמות היא באיתור מקום השבירה – שהיא הייתה רק בין הנשמות ושם גם עלינו לבצע את התיקונים. חוץ מזה לא צריך לתקן כלום.
• מי שמגלה את הרע בצורה מטרתית יותר, מגיע לקבוצה, היכן שנותנים לו לראות הרע במקורו – מאיפה המקור של הרע, מאיפה הוא מתגלה ומתפזר בכל הבריאה – מתוך חוסר הקשר, בשנאה. ואז, בהתאם לכמה שמבינים ומאתרים את זה, מתחילים לתקן.
• התיקון הוא בערבות – "כל ישראל ערבים זה לזה"; ישר-אל – מי שרוצה להגיע, אז הדרך שלו היא דרך הערבות, שהיא סימן ההתקשרות הנכונה בין הנשמות.
• בהתקשרות הנכונה ישנם 2 שלבים: 1- להגיע לדרגת חפץ חסד, שהאדם מרגיש את עצמו כשליח, מלאך, עושה ב"למעלה מהדעת", מילה, בינה. דרגה זו מושגת כתוצאה מהזמנת המאור המחזיר למוטב דרך החברה, במידת התבטלות האדם כלפיה. 2 – שלב האהבה – גילוי הארת החכמה, העברתה לאחרים ברשת הקשר שהאדם בנה בדרגת הבינה, ומילוי האחרים בכל מה שהוא מסוגל לקבל ולהשיג בשבילם. בזה הוא מתחיל להרגיש את מטרת הבריאה ולהכיר את האלוקים.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, שלבי הסולם, א', מה לדרוש מאסיפת חברים

• האור, הבורא ברא את הרצון, ורוצה שעל-ידי הרצון שהוא ברא, ועל-ידי האור שבו הוא נותן לנו להשתמש, אנחנו ננהל את הרצון ונביא אותו בדיוק לאותה המטרה שהוא קבע לעצמו – להידמות לבורא.
• אנו יכולים לבצע את הפעולות האלו, אם אנו מגיעים להבנה, להכרה, לכוח לעשות אותם. ויש לנו מלכתחילה את כל היוצרות והתנאים, שעל-ידם אנו יכולים בהדרגה לבנות את אותו המצב – עולם אין סוף.
• האדם מאד מבולבל בחייו, אפילו יותר מתינוק שנולד. בהדרגה אנו מתקדמים להבנת היסודות, להרגשה מה זה החומר, מה הכוח שאני צריך כדי לעשות משהו עם החומר. זה לוקח זמן אבל זו העבודה, זו הבריאה.
• כדי להביא אותנו למימוש אינטנסיבי ואפקטיבי, סידרו לנו את המצב שבו אנחנו נמצאים – העולם הזה, שממנו אנו יכולים להתחיל לבנות את עצמנו – ממצב בהמה, למצב שנקרא "מדבר", "אדם" – צורה רוחנית, יצור רוחני שאותו אני הולך לבנות.
• את האדם אני בונה על-ידי זה שאני לוקח את שני הכוחות – הרצון והאור, ובשילוב ביניהם יוצא משהו שלישי, ודווקא אני יכול לעשות זאת, על-ידי זה שאני מארגן את הסביבה.
  המשך קריאה »

חלק א' : כתבי רב"ש, כרך ב': מאמר "מהו ענין יסורים בעבודה"

• "ישראל" – אלה שמתקדמים בעבודה הפרטית שלהם, שיש להם כבר רשימות, שהם נבדלים מכל כלל האנושות, והבורא רוצה לקרב אותם אליו, וכתוצאה מכך הם נכנסים לתהליך הדרגתי מיוחד שנקרא גילוי הנשמה, גילוי הרוחניות, גילוי הבורא.
• אנו לא משנים את המצבים עצמם או את הסדר שלהם; אנו יכולים רק לזרז את ההתפתחות שלנו, בתנאי שעל-ידי מה שניתן לנו, אנו מבררים יותר מהר ונכון את המצבים שאנו עוברים.
• כתוצאה מהשקעה בחיזוק הקשר בינינו, אנו יכולים להגביר את הרגישות לכל המצבים שאנו עוברים, וכך אנו מבררים אותם ומזרזים את מהירות חילופם.
• אנו לא יכולים לפעול ולשנות דבר, מלבד היחס שלנו לכל מה שעובר עלינו.
• "כוונה" – היחס שלי למה שאני מרגיש וממי שאני מרגיש, כי "אין עוד מלבדו".
• "רצון" – היכן שאני מרגיש את כל התופעות. "שכל" – היכן שאני מברר למי ולשם מה אני מרגיש.
• במידה שאני מסוגל להיות בביקורת בלתי תלותית ברגש שלי, תלויה ההצלחה שלי להבין את המצבים.
• להצדיק את המצבים – למרות שאני מרגיש אותם כבלתי נעימים, לרצות אותם, על אף שכל מצב חדש הוא גילוי של חיסרון חדש.
• היחס לחיסרון כבר משנה את הרגשת החיסרון, כי הקשר עם הבורא נותן לאדם פי כמה וכמה התפעלות מאשר הרגשת הייסורים.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהו ההבדל בעבודת ה' בין כללי לפרטי"

• המטרה היא "אמונה שלמה". ניתן למדוד את מידת האמונה השלמה לפי כמה שהאדם עוסק ב"תורה ומצוות" – פעולות כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא.
• "יצר הרע" – רצון מיוחד שאין בנו מלכתחילה, שאותו אנו מבררים על-ידי המאור המחזיר למוטב, וכתוצאה מכך אנו נעשים "גברים".
• העולם הזה – שכר ועונש, מר ומתוק. העולם הבא – גילוי הבורא, אמת ושקר.
• עלינו להשתוקק תמיד למטרה ולא לרע, אך להבין שאם הרע מתגלה בדרך, זהו דבר הכרחי.
• לא נוכל לשנות דבר במציאות, אלא אם נעסוק בגילוי הכוח הפועל היחיד, וכתוצאה מכך נזמין את הכוח מהטבע שיעשה טוב.
• הבורא – כוח כללי טוב ומיטיב, השפעה ואהבה, ולכן הגילוי שלו הוא לפי השתוות הצורה, התכונות.
• אנו נמצאים רק בבירור, וברגע שאנו מבררים את המקום, הוא מיתקן.
• אנו רק צריכים לרצות השפעה, ואז אנו מקבלים אותה מן המוכן – "ואכלתי ישן נושן".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »