קבלה לעם היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת "חיי שרה", אות צ"ג, שיעור 4

• בזמן הלימוד, על כל אחד לחשוב שרק יחד אנו יכולים, רק בערבות הדדית, ורק על זה אני חושב ומבקש מהחברים בפנימיותי, שיחשבו על זה ויחזקו אותי ואני אותם, וזה מביא את היגיעה האיכותית ביותר.
• "עפרון" – רצונות שבהם האדם לא מרגיש רווח, אלא הרגשת חושך.
• כל השמות הכתובים בזוהר הם חלקי הנשמה הכללית, וחלקי כל פרט בתוך אותה המערכת. כל אחד צריך לתאר שאלה הם חלקי הנשמה שלו ומעשים המתבצעים בה, והוא יצטרך לעבור על כולם; זה נקרא, לכתוב או לקרוא את התורה.
• "אברהם" – מידת החסד, ההשפעה, התיקון הראשון שיש לנו אחר החטא.
• "שדה" – חלק הרצון שאפשר לתקן; "מערה" – חלק הרצון שאותו לא ניתן לתקן.
• "מערת המכפלה" – הדרגה החדשה של אברהם, בה הוא קובר את המלכות – שרה, ומתעלה ומתקדם בתיקונים. "מכפלה" – כשמלכות ובינה נמצאות בחיבור ביניהן, וניתן לתקן את מלכות בעזרת בינה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "חיי שרה",  אות א', שיעור 1

• עם ישראל הוא לא עם, זו קבוצת מקובלים, אנשים, שהתאספו רק כדי להשיג את האלוקות, ולכן אם אנשים מתחברים לזה, זהו מימוש חכמת הקבלה.
• העיקר הוא לא לשכוח על הכוונה; הטקסט עצמו לא מוסיף ידיעה ולא פועל בשום צורה חיצונית על האדם, אלא אם כן האדם רוצה לקבל ממנו רפואה, תיקון, שינוי.
• כל הקושי לעשות חשבון בקו אמצעי, הוא בגלל הקליפה – חלק שכביכול מפריע, אך בזכותו נגד בסופו של דבר, לעשות חשבון מדויק.
• קיימת מערכת אחת בלבד – עולם אין-סוף, וכל יתר העולמות הם אותו עולם אין-סוף, שכביכול מתקלקל בהדרגה בקשר בין החלקים.
• כתוצאה מההשתוקקות שלי לגלות את העומד מאחורי המילים הכתובות בזוהר, מגיע אלי כוח שמושך אותי מהעולם הזה לעולם הרוחני.
• לא כל-כך חשוב מהם התנאים הפנימיים והחיצוניים בהם אנו נמצאים, אלא עלינו להשתדל במה שניתן לנו.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת וישב, אות קמ"ח

• לאחר ההתפעלות וההתעוררות הראשונות מלימוד הזוהר שניתנות לנו מלמעלה, הן עוברות, כיוון שמתעורר באדם רצון לקבל חדש, שאליו הוא חייב להוסיף התעוררות מצידו, ובצורה הזו להתקדם.
• מצד אחד, העבודה שלנו נקראת יגיעה, ומהצד השני "עבודת ה'" – שהבורא עושה את העבודה, והיא נקראת על שמו. על האדם להגיע לחיסרון, לתפילה, לבקשה, וזהו למעשה הכלי – כך מגיעים לשותפות עם הבורא.
• אנו צריכים לראות את עבודתנו כעבודת פיסול, בבניית הכלים, בהעלאת חשיבות המטרה, ודווקא בזה שקשה לנו – ללא הבנה, נתנו לנו הזדמנות להשתוקק להבנה, וללא הרגשה, נתנו לנו הזדמנות להשתוקק להרגשה.
• העבודה שלנו היא לא על המילוי שיבוא, כמו בעבודות העולם הזה, אלא לרצות, ואז המילוי מגיע מלמעלה.
• דווקא החיסרון לכלי הוא החשוב; למילוי אני לא צריך לדאוג – הוא קיים בשפע וללא גבול.
• בזמן קריאת הזוהר, היגיעה למצוא משהו מלמעלה, תמורת כל המילים, הצלילים האלה, זו היגיעה שאני נותן; במקום כל המילים האלו, אני רוצה להתחיל להרגיש הרגשה חדשה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו מגיעים לעולם העליון באותן המובאות, הצעדים, כמו בעולם שלנו.
• כשמקבלים רצון להיוולד בעולם העליון – הנקודה שבלב, מביאים אותנו למקום היכן שאנו יכולים לפתח אותה – קבוצה.
• קבוצה זה לא אנשים, אלו רצונות שאם אנו מארגנים אותם נכון לידנו, אנו יכולים להתפתח.
• אם אני מארגן סביבי את ה"רחם", את הקבוצה, ורוצה להיקלט בה, אני בונה הכול בעצמי, נכנס ל-"9 ירחי לידה" ואז נולד; "לידה" – כאשר אני מקבל את רצונות הקבוצה שהופכים לשלי.
• "ישראל" – מי שרוצה להגיע להיות דומה לבורא; "אורייתא" – כל האורות, הכוחות שהאדם מקבל מהסביבה; "קוב"ה" – הכוח שטמון בסביבה, שקושר את הנקודות שבלב – הבורא.
• העבודה שלנו מתחלקת ל-2 חלקים: 1 – "נגלה" – מה שאנו צריכים לעשות, יגיעה להתקשרות לסביבה כדי למצוא את כוח הבורא, אלוקים; 2 – "נסתר" – מה שהעליון עושה, ואבין רק כשאעלה לדרגתו.
• להתייחס לנקודות שבלב של החברים כסביבה שעל-ידה אני מתפתח, זה דבר הכרחי.
• מלמעלה לא בא תיקון, אלא בהקדם המ"ן – בקשה מלמטה.
• עלי לגלות בקבוצה קנאה, וזה יהיה לי כוח ההתקדמות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• החוק הרוחני הראשון – אם הנברא רוצה להרגיש את החיים, הוא צריך להרגיש את הבורא, להיות באותה התכונה, באותו הרצון.
• במידה שהנברא יכול להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.
• "לבוש" – כוונה, עבודה עם הרצון לקבל על-מנת להשפיע.
• חכמת הקבלה היא שיטה, ללמוד איך "להלביש" את הרצון, שיוכל לקבל ויחד עם זאת שיהיה דומה לבורא.
• הניתוק והמגע עם הרוחניות מתקיים תוך זמן קצר מאד, והאדם צריך להרגיל את עצמו להיכנס למגע בכול מצב בחייו.
• במידה שהתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון; אנו יכולים למלא את העליון רק בחיסרון.
• הכול מגיע מלמעלה, דרושה רק העלאת מ"ן מצידנו.
• בכול אחד מאיתנו קיים רצון אין-סופי בגודל ובנפח כמו הבורא, אך אנו לא מרגישים אותו כרגע; בנקודה שבלב, אני מתחיל ממש לגלות את האגו שלי.
• אנו לא מרגישים את האור, אלא עד כמה אנו הפוכים ממנו; עד כמה שאנו מרגישים שאנו הפוכים מהאור, זו ההתקדמות שלנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק ראשון

• ישנה "דרך תורה", וישנה "דרך בעלי בתים"; "בעל בית" – אדם שחי בתוך הרצון לקבל שלו, ולא מלמדים אותו שצריך להתעלות או לצאת ממנו. לאנשים כאלה לא נותנים הכבדת הלב, כי הם לא יוכלו לעמוד בה. מ"בעלי הבתים" נסתרת הבריאה, היצר הרע, ולכן הם לא מתחילים בדרך.
• קיים סוג אחר של אנשים, שרוצים להתעלות למשהו גבוה יותר, למעלה מהחיים הללו. מביאים אותם לקבוצה וללימוד אמיתי ובעזרתם הם מושכים את "המאור המחזיר למוטב", ובמידה והם מצוידים בתיקון, מעלים בהם את החומר, את הרצון לקבל, כדי שיתקנו אותו, וכתוצאה מכך הם מרגישים הכבדת הלב – שהאגו שלהם גדל.
• מהרגע שהאדם נכנס לקבוצה וללימוד הנכון, המדידה היא רק כלפי האור והרצון, וניתן למדוד זאת בגדילת כמות ההפרעות.
• דווקא אצל אלה שמתעוררים למטרת הבריאה, מתעוררות כל התאוות, וזה קורה כדי שיהיה להם מה לתקן.
• גילוי הרע זה גילוי מלמעלה, בלימוד יש מאור, כוח, ועלינו להפגיש את האור והאגו שלנו.
• אתה חייב להיות נוכח – בלעדיך אי אפשר לנהל את הקרב בין ה"בורא" ו"פרעה".
• עד כמה שאנו רוצים להתקדם, יהיו "פיצוצים" בין שני הכוחות הללו, עד ששניהם יתכללו יחד – הנשמה המתוקנת.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• אנחנו לומדים ש"אחור וקדם צרתני" – כל המחשבות והרצונות שיש באדם באים מהבורא.
• אם האדם רוצה להתקדם לבורא, סימן שהבורא רוצה אותו, וכך הוא שם לו את המילים הללו בלב ובפה; ואם האדם לא רוצה, סימן שהבורא לא רוצה אותו, ומסדר לו שירגיש כך.
• חוץ מהרשימות שמתגלות בפרצוף, נותנים לאדם יכולת לראות את המצב מהצד, כדי שיוכל לבקר אותו. זו דרגת האדם – דרגת ההתפתחות הרוחנית.
• ניתן לאדם לראות את עצמו, איך הבורא משחק עימו, ונותן לו כל פעם התפעלויות שונות.
• בכל רגע ומצב, אנו חייבים להגיב עליו בחזרה, ואז כל החיים שלנו הופכים לדו-שיח עם הבורא.
• את עיקר התודה אני נותן כיוון שאני נמצא בהכרה, במגע איתו, ויוכל לבקש בחזרה עוד יותר התקדמות, ושההתקדמות הזו לא תהיה עם עצמי, אלא שאני רוצה בסכך-הכול להיות קרוב אליו, כדי לגרום לו נחת רוח ממני.
• כתוצאה ממאמצים אלה, נפתח לאדם מצב, מקום, ששם הוא רואה שכל, רגשות ומציאות חדשים.
• אם בכל מצב האדם זוכר שזה נעשה בכוונה מלמעלה, זו הצלה מצד הבורא והזמנה להתקדמות.
• אם האדם מאבד לחלוטין את נקודת הביקורת, רק החברה יכולה לעזור ולנענע אותו, כך שמתוך קנאה וכבוד עצמי, הוא יאתר את הנקודה הזו, וגם זה מגיע מלמעלה.
• מערכת הנשמות היא דבר חי ומשתנה כל הזמן ("הארת השכינה"); הנשמות המממשות את בחירתן החופשית, קובעות כיצד תתקדם המערכת לגמר התיקון.

המשך קריאה »

כתבי רב"ש, כרך ב': אגרות רב"ש – אגרת י"א

• כל התהליך שעברנו משך ההיסטוריה, הוא רק כדי להביא את האנשים למצב שבו הם יתקנו את עצמם.
• ההתקרבות היא הדרגתית: בשלב הראשון, הנקודה שבלב נשלטת על-ידי הלב – רצון אגואיסטי לרוחניות, ובשלב הבא, אם מחליטים שחייבים יחד, במאמץ הדדי, לעזור זה את זה, אז כל אחד ברצונו, עוזר לכולם להעלות את הנקודה שבלב מעל ללב.
• רק כנגד המאמץ הכללי בין כולם, פועל האור המקיף.
• המאור המחזיר למוטב זה האור הכללי שממלא את הנשמה; הטבע שלו זה האין-סוף, ומגיע מתוך חיבור הזרים, המנוגדים זה לזה; לכן רק בתנאי שכלים זרים ומנוגדים מתחברים ביניהם, מגיע המאור המחזיר למוטב.
  המשך קריאה »