קבלה לעם היום

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות ק"ו, שיעור 5

• הזוהר הוא החלק המועיל ביותר מהתורה.
• כל הספרים הקדושים נכתבו מתוך השגה רוחנית, וכשאנו קוראים אותם, אנו יכולים להזמין משם את המאור המחזיר למוטב, ואז נקרא שאנו עוסקים בתורה.
• ההכנה לתורה היא חיסרון לתיקון; הרגשת הטבע שלנו כרע, שאנו לא מסוגלים להתחבר בינינו, ובמידת השתדלותנו להתחבר, נדרוש את המאור.
• כל הבעיה היא איך לאזן את הקווים ימין – חסדים ושמאל – חכמה, המכחישים זה את זה ולא יכולים לעשות פשרה ביניהם. הפיתרון הוא הקו האמצעי – קבלת אור חכמה מלובש באור חסדים.
• כלי הקו האמצעי רחב הרבה יותר משני הקווים ימין ושמאל, כי הוא נמצא למעלה מהדעת ומחבר את שני הקווים יחד, כך שהם נמצאים בשימוש מלא – התענוג מורגש בתוך הנברא ומטרת התענוג מורגשת בבורא.
• "רד"ו (210) שנים" – תיקון עד אמצע הבינה, שנעשה בזמן גלות מצריים.
• "יעקב" – קטנות דקו אמצעי; "יוסף" – גדלות דקו אמצעי.
• הגלות היא דרגה רוחנית – גילוי האחוריים של הבורא.
  המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות ס"ד, שיעור 4

• אין לנו כוח להפוך את עצמנו מקבלה להשפעה, אנו יכולים לעשות זאת רק על-ידי האור העליון, שמאיר עלינו בזמן שאנו קוראים על פעולותיו, בעיקר בספר הזוהר, ולכן עלינו להיות בזמן הלימוד באיחוד, בדומה לו שהוא אחד, וכך נעורר על עצמנו את הכוח שישנה אותנו.
• הזוהר מספר לנו רק על הזיווג בין זעיר אנפין ונוקבא.
• בזמן שהאדם קורא ושומע את הזוהר, עליו להשתדל לעורר את עצמו להיות רגיש למה שכתוב בספר על היחס בין זעיר אנפין לנוקבא, שזה תלוי בו, כי אנו חלקי המלכות ובנו תלוי בכמה ובאיזו צורה יהיו הקשרים ביניהם.
• בזמן הלימוד, עלינו להתלבש ב"גיבורי" הזוהר, כי הם התכונות שלנו, ולהשתדל להרגיש מה הם מרגישים בתוך הסיפור.
• בכוונה הכללית שלנו, אנו מחזיקים את הרמה הכללית של הקבוצה, אך יכול להיות שבאותו הזמן יהיו אנשים למטה או למעלה מרמה זו. עלינו לדאוג בעיקר לאלה שמתחת לרמה הכללית של הקבוצה.
• לשם התיקון, עדיף להיות למטה מהקבוצה ובחיבור איתה, מאשר למעלה מהקבוצה ובניתוק ממנה.
• הקב"ה – תכונת ההשפעה שאנו משיגים בתוכנו.
• כל מה שעברנו עד היום בהיסטוריה, נעשה כהכנה הכללית ממעלה למטה על-ידי הכוח העליון, ורק בימינו מתחילה עבודת התחתון האמיתית ממטה למעלה.
• אנו נמצאים עם כל הנשמות שכבר הגיעו לגילוי, ועם החברים שלנו שמשתוקקים לגילוי, וכך גם אנו נזכה לגילוי.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות קלד', שיעור 9

• בכל אדם בקבוצה יש כוח להשפיע, אבל הוא קטן מאד ולא יגדל יותר באדם מעצמו. הוא יגדל רק בתנאי שהאדם יתחבר לאחרים, ואם הוא מוכן לבטל את עצמו ולראות את חברי הקבוצה כגדולים, הוא יוכל לקבל מהם את הרצונות שלהם להשפיע ואיתו למשוך את המאור המחזיר למוטב שטמון בספר הזוהר.
• ההכנה לקריאת התורה צריכה להיות בחברה, בהתכללות עם האחרים כדי לגבש רצון חדש, ואז נצליח.
• הבורא ברא "יש מאין" ואת כל היתר הוא נתן לנו, כדי שנגדיל את הנקודה שבלב למימדי מלכות דאין-סוף.
• העיקר זה לדרוש כל הזמן את שלמות הכלי, שלמות החיסרון – שיהיה ראוי לתיקון.
• אנו צריכים להגיע לחיסרון, שרק ב"ברכה" מלמעלה הכלי יכול להיוולד, ולא בשום מצב אחר, ושאנו נכללים בכוח הברכה, באיחוד עם הבורא.
• "העלאת מ"ן" – בקשה לכוח ההשפעה.
• בלתי אפשרי לפתח מ"ן לבד, אלא רק בחיבור הרצון המשותף.
• קניית החבר היא בעיקר לאחר שאני מגלה שאי אפשר להגיע למטרת הבריאה בלי להתחבר איתו, ואז אני מוכן לתת הכל תמורת החיסרון של החברים, מכיוון שללא החיסרון הזה, לא אוכל להגיע למטרת הבריאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות תי"א, שיעור 17

• מחלוקת זה דבר רצוי; מתוך המחלוקת לא ניתן להתקדם, לכן חייבים לפתור אותה ואז האדם מתקדם.
• את המחלוקת ניתן לפתור רק בהכרעת הימין על השמאל.
• על האדם להשתדל להיות תמיד במחלוקת ולפתור אותה, ולהכין את הסביבה לזמן שבו תתעורר בו המחלוקת, לשם תמיכה.
• השפעה היא תמיד בלמעלה מהדעת על הקבלה.
• בזה שהשמאל הורס את הימין, הוא הורס את עצמו, מכיוון שהוא מקבל מימין את כל חיותו.
• על מגמתנו להיות תמיד קדימה; המגמה היא הכוונה מעל כל המצבים המתגלים.
• המלכות עצמה נמצאת בגמר התיקון, באיחוד מלא עם זעיר-אנפין, ובמידת רצונו של האדם להיכלל במלכות המתוקנת כתוצאה מרצונו להתאחד עם יתר הנשמות, מתגלה לו פעולה מסוימת של מלכות כלפי זעיר-אנפין, וכך עד גמר התיקון.
• כל השבירה היא בזה שאנחנו מרגישים את עצמנו כל אחד לבד, ולא יכולים לתאר מה זה להיות בכולם.
• כלולים זה שאין לך "אני", אלא "כולנו יחד".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות שכ"ג, שיעור 14

• בזמן קריאתו הזוהר יכול להיות, כמו כל התורה, סם החיים או סם המוות, ולכן על האדם להיזהר אם הוא מגיע ללימוד כדי להגיע ל"לשמה", ואז התורה היא מאור המחזיר למוטב, או לצורך קבלה ומילוי שלו, שזוהי עבודה זרה, ואז הלימוד הופך להיות לסם המוות ומרחיק אותו מהמטרה.
• אין לנו קשר עם הבורא, עם המציאות האמיתית, העליונה, אלא כתוצאה מהארת המאור המחזיר למוטב, שיאיר בתנאי שנשתוקק אליו. את החיסרון לאור ניתן לקבל רק מהסביבה.
• "אישה" – רצון, חיסרון מגולה, שבלעדיו לא ניתן להמשיך אפילו צעד אחד קדימה, אך לא טוב שרצון זה שולט, אלא ה"גבר" צריך לשלוט – המסך שיהפוך את הרצון מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
• השינוי הגדול נעשה מהרגע שבו האדם מבין שעליו להתכלל בקבוצה, כדי לקבל ממנה כוח גדול יותר מאשר יש לו מה"נקודה שבלב" הפרטית שלו.
• החיסרון הפרטי של האדם לעולם לא יהיה לתיקון. רק עם החיסרון הנוסף שהאדם מקבל מהסביבה, חיסרון להשפעה, האדם יכול לפנות לבורא בבקשה שיתקן אותו.
• פעולות ההפצה המשותפות מעוררות אותנו לקשר בינינו, ומתוך הקשר החיצוני, מתעורר רצון לקשר פנימי בין האדם לחברים.
• אם ישנו קושי לשמור על הכוונה בזמן הלימוד, סימן שהאדם לא נכלל מהסביבה. אם האדם ירצה כל הזמן להיות בין כולם, הוא יוכל לקבל מהם חסרונות, וכתוצאה מכך להיות מכוון לבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות רמ"ח, שיעור 11

• עלינו לבצע רק פעולה אחת – להתחכם אחרי הבורא – להרגיש בתוכנו איך ומה הוא עושה ובזה ללכת אחריו.
• זמן, תנועה ומקום קיימים רק בעולם שלנו. בעולמות הרוחניים, כל ההבחנות הללו שייכות רק לנושא אחד – הרצון לקבל והאורות שמשפיעים יותר או פחות על הכלים.
• "כעס" – דינים המגיעים מלמעלה, כתוצאה מפיגור התחתונים בהתקדמותם לעבר התיקון.
• "ערווה" – הרצון לקבל שנשאר באדם, בו הוא רוצה לגלות את התענוג, והכול מכוון נגד החיבור והבורא. בתיקון אותה הערווה, האדם מתחבר לבורא.
• ברצונה לתת, בינה בונה בנו את הרצון לקבל, ולכן בדרך חזרה אנו מגלים את הערווה.
• כל כלי הקבלה שלנו הם מבינה, לכן בסופו של התהליך אנו מגלים את אח"פ דבינה.
• התועלת מלימוד הזוהר היא לא לפי הבנת האדם את הכתוב אלא לפי מידת השתדלותו, וזה נובע מקשר האדם עם החברה – במידה שאתה קשור אליהם, זה משפיע עליך.
• ברוחניות, הרצון הוא הקובע, הרצון הוא המעשה.
  המשך קריאה »

מתוך הרצאה פומבית של הרב לייטמן בטורונטו, קנדה:

• 2 סיבות להופעת חכמת הקבלה בזמנינו: 1 – בימינו האדם שואל לשם מה הוא חי, אחרת קשה לו להמשיך בחייו; 2 – בימינו מתגלה תלות הדדית בין כל חלקי האנושות, ובו בזמן האגו גדל עד שאיננו יכולים לסבול האחד את השני. חכמת הקבלה היא שיטה שמסבירה כיצד האדם יכול להסתדר בחייו במצב מיוחד זה.
• חכמת הקבלה מיועדת לעזור לכל אדם לגלות את נשמתו, ובה הוא יתחיל לגלות את העולמות העליונים, עד לגילוי כל המציאות כולה, בזמן שהוא נמצא בגופו בעולם הזה.
• ללא התקדמות האנושות באמצעות חכמת הקבלה, הטבע ידחוף אותנו להתקדמות על-ידי ייסורים. ההתקדמות קדימה היא על-ידי גילוי הכוחות שמפעילים אותנו, ולאחר שנגלה אותם נדע איך לנהל אותם וניכנס לטבע העליון.
• אין כל קשר בין חכמת הקבלה לבין מיסטיקה; הסיבה לדעה הקדומה היא שב-2000 השנה האחרונות, שיטת הקבלה הייתה נסתרת.
• בניגוד לזמני קדם, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה רק ליחידיי סגולה, כיום חכמת הקבלה מתגלה לכל העולם, כי העולם הפך לגלובאלי ודורש תיקון.
• ספר הזוהר נכתב בזמן המעבר מתקופת הגילוי לתקופת ההסתרה, לפני כ-2000 שנה, אך הוא מיועד לגילוי בדורנו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק"ג, "ידבנו לבו"

• אנו לא מרגישים דבר מלבד התכונות, הצורות שבתוך הרצון, ואותן התכונות מספרות לנו על מי שממלא אותנו, שאותו אנו לא מכירים, אלא רק את המילוי ממנו; כתוצאה מהמילוי הזה, הכלי מתחיל להשתוקק להשתוות הצורה, להידמות למי שממלא אותו.
• אנו מודדים את פעולות האדם כלפי מטרת הבריאה, ולכן הפעולה הראשונה היא התעלות האדם מעל הרצון לקבל, תוך הסתפקות בהכרחיות, כתוצאה מזה שכולו נמשך להשפעה – עבודת הטהרה, להשפיע על-מנת להשפיע, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".
• השלב השני הוא התכללות האדם עם רצון הזולת, ודרך רצונו, למלא את רצון הזולת – עבודת הקדושה, לקבל על-מנת להשפיע, "ואהבת לרעך כמוך".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »