קבלה לעם היום

חלק ראשון

• החומר שלנו, הבסיס, הוא הרצון לקבל, ולכן לפני שאני בכלל שומע, מרגיש או מגיב על משהו, כל החלקים בי מסודרים בהתאם אליו.
• אנו רואים בצורה בררנית, רק את מה שאנו רוצים לראות; אין הסתרות, אנו בעצמנו מסתירים את כל המציאות מעצמנו.
• חכמת הקבלה מסבירה לנו איך לקלוט את המציאות הנצחית שנמצאת סביבנו.
• כדי לפתח את החושים, להרחיב את הקליטה שלנו ולראות דברים הקיימים למעלה מהרצון לקבל, אנו צריכים עזרה חיצונית: סביבה וספרים – שיטה שתספר לנו על חשיבות שינוי רמת הקליטה, ואת הכוח העליון – כל המציאות הרחבה שנמצאת מחוץ לנו, שתעזור לנו במצבי המצומצם.
• המציאות שבה קיימים אני והאחרים, היא דמיון מסודר ומכוון, וכתוצאה מהניסיון להתקשר מעליו למה שכביכול קיים מחוץ לנו, אנו בונים חוש מורחב, מוגדל שבו אנו קולטים את העולם הרוחני.
• העבודה שלנו היא להשתדל לפתח את החוש הזה – של קליטה בהשפעה ולא קליטה בקבלה.
• על-ידי זה שאני קולט את הדברים מחוץ לי, יש לי עביות  – כיוון שהזולת נשאר זר כלפי, וזכות – כיוון שהזולת הוא כמוני, ואז הקליטה שלי היא קליטה רוחנית.
• עלינו לקשור את שני הדברים – האגו הבוער והקשר ההדדי, יחד, ל"קו אמצעי".
• כל ההבדל בין שיטת הקבלה לשאר השיטות הוא בשמירה על "קו שמאל".
• בלתי אפשרי להיות ב"קו ימין" וב"קו שמאל" יחד; לכן כתוצאה ממאמצי האדם לעשות זאת, הוא מפתח נחיצות לכוח השלישי – לבורא, ואז באמצע, בין השנאה והאהבה, מתגלה כוח ההשפעה – "איש ואישה זכו שכינה ביניהם".
• חכמת הקבלה זו השיטה היחידה שיכולה להביא את האדם לצורך בעזרה מלמעלה.
• אל לנו לברוח מקו אחד לשני, אלא רק לראות את המצב ולדרוש את התיקון.
• חכמת הקבלה מיוחדת בזה שהיא מחייבת אותך לשמור על כל מה שיש לך, ולראות כיצד להשתמש בכל דבר ודבר בצורה הנכונה.
• לעומת זמני העבר, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה ליחידי סגולה, חכמת הקבלה מתגלה בימינו להשגה קבוצתית, ולכן הספר המתאים ביותר ללימוד בתקופה זו הוא ספר הזוהר, שנכתב בקבוצה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• כדי לעבור מצורה אחת לצורה שנייה, אנו צריכים לעשות באמצע צמצום – להפסיק להשתמש לגמרי באותו הרצון, באותם הדברים, ורק אחר כך לקבוע את צורת השימוש החדשה.
• ברוחניות, בכל דרגה חדשה נמחק העבר, ואתה בונה יחס חדש; אם נשאר משהו מהעבר זה כישלון.
• כל דבר חייב להתחיל מקומה חדשה, מיחס חדש, שאין שום קשר למה שהיה קודם – הכול צריך להיות כקומה חדשה שלמה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• לא ניתן להתקדם בעזרת התעוררות הנקודה שבלב הראשונית, ההתקדמות היא רק באמצעות הגברת הרצון על-ידי הסביבה.
• מלבד הנקודה הראשונית, לא יתנו לנו יותר רצון לרוחניות; הבחירה החופשית היא, איך אנו יכולים להוסיף לרצון ההתחלתי שניתן לנו.
• "ואהבת לרעך כמוך" – אני צריך לאהוב את הרצונות לבורא של הזולת, ובמידה שאני מצרף אותם אלי, אני בונה את הנשמה שלי.
• עלינו "לפתוח עיניים", להסתכל על השני ולחפש במה לקנא בו בדברים החיוביים – לחפש חסרונות נוספים להתקדמות.
• ללא יגיעה, האדם לא מרחיב את מידת הדבקות שלו באין-סוף.
• חוץ מהנקודה, כל יתר הרצונות שבנשמה, עד אין-סוף, הם מתוך חיבור עם רצונות הזולת.
• עלינו להשפיע, להבליט ולהפיץ את נקודת הקשר בינינו, על-פני כל הדברים האחרים.
• 99% מזמן ההכנה מבוזבז על הסתכלות על דברים שאין בהם תועלת, וכתוצאה מכך לא עוסקים בדבר החשוב.
• המטרה היא חיבור הנקודות תוך התעלות מעל האגו, על-פני כל ההפרעות שמתגלות – טובות ורעות; זוהי עבודת הבירורים.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• התיקון שלנו הוא קודם כל בהכרת הרע; הכרת הרע קיימת לכל אורך ההיסטוריה – האדם מקבל בכל פעם רע, וממנו הוא בורח.
• ההתפתחות תוכננה בצורה כזו שאנו חייבים להגיע לזה שרע לנו, וחוץ מזה, יש עוד משהו שמושך אותנו לטוב.
• זה שהאגו שלי עושה לי רע, זה עדיין לא נקרא "יצר הרע" – הסיבה שרע לי בכל פעם ממשהו, לא שייכת למטרה.
• הכרת הרע היא במקום שבו הייתה שבירה – ביחס לאחרים, לזולת; הכרת הרע היא לא ברצון אלא בכוונה.
• המלחמה העיקרית היא על הכוונה, וכאן רק האור יכול לשנות בצורה גלויה את טבע האדם, את היוצרות שלו, את מה שנשבר.
• אנו לא יכולים לשנות את הרצון, אלא את הכוונה, שתהפוך את הרצון מיצר רע ליצר טוב.
• כשאני עושה מעשה בקבוצה, אפילו ללא כוונה, האור פועל עלי; אם אני נמצא בעולם הזה באיזו שהיא התאמה לדרגה עליונה יותר – קבוצה, ספרים, לימוד – אפילו ללא הכוונה הנכונה, האור פועל עלי.
• היגיעה היא, עד כמה מעל המעשים שלי, אני מסוגל להוסיף תוספת רצון, מתוך הבנה, הכרה, שהיא כבר שייכת למקום השבירה.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• כל הבעיה היא הכוונה; כוונה נבנית מחשיבות – למה שיותר חשוב לי, אני מתכוון.
• אני לא בעל הבית על הכוונה – האדם הוא לא בעל מעשה, אלא על ההכנה הנכונה.
• האפשרות היחידה שלי להשפיע על הבורא, היא רק בקשר עם החברים, עם הנקודות שבלב.
• "אחישנה" זה בזירוז האיחוד בין הנשמות.
• כל העלייה, ההתקדמות, ההתפתחות, היא בזה שהאדם מרגיש יותר ויותר אהבה עצמית, אבל זה קורה לו רק במידה שהוא מגיע יותר ויותר לאהבת ה'.
• דת – אם אנו נמצאים באהבה עצמית ללא מודעות, וממנה מדברים על אהבת ה'; אם מתחילים לרכוש "קו שמאל", מתחילה להיות ביקורת כלפי אני או האחרים, והכול הולך לפי החשיבות.
• אם האדם לא מקבל תמיכה מהסביבה כדי לעבוד איתה, כדי להשפיע על הסביבה ולקבל ממנה את גילוי הרע, הוא בורח; בורחים מפני שלא יכולים לרכוש בכל מיני אמצעים, את חשיבות המטרה מעל לכל.
• מי שרוצה להתקדם ולהיכנס פנימה, צריך כל הזמן לדאוג לחשיבות – זהו אימון בלתי פוסק.
• כל הדברים שאנו עושים בעולם, נעשים באופן אוטומאטי לטובת הרצון לקבל שלנו, וצריך להיות מאמץ כנגד זה – כמה שאפשר ובכל האמצעים, להביא להתפתחות של חשיבות הרוחניות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• "ראש חודש" – כאשר ישנו חידוש.
• מיד לאחר שהושג המצב, אנו צריכים כבר לראות את התחלת המצב הבא.
• ברוחניות אין מצב ללא חידוש; כל הבלמים להתקדמות שלנו הם הקליפות, שנכנסות בין הפעולות ויוצרות את הזמן.
• החידוש צריך להיות שבכל פעם, גדלות הבורא, המשפיע, תהיה גדולה יותר – או מצד הכלי – שהצורך יהיה גדול יותר, או מצד האור – שהחשיבות כבר ממלאה את הכלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו מגיעים לעולם העליון באותן המובאות, הצעדים, כמו בעולם שלנו.
• כשמקבלים רצון להיוולד בעולם העליון – הנקודה שבלב, מביאים אותנו למקום היכן שאנו יכולים לפתח אותה – קבוצה.
• קבוצה זה לא אנשים, אלו רצונות שאם אנו מארגנים אותם נכון לידנו, אנו יכולים להתפתח.
• אם אני מארגן סביבי את ה"רחם", את הקבוצה, ורוצה להיקלט בה, אני בונה הכול בעצמי, נכנס ל-"9 ירחי לידה" ואז נולד; "לידה" – כאשר אני מקבל את רצונות הקבוצה שהופכים לשלי.
• "ישראל" – מי שרוצה להגיע להיות דומה לבורא; "אורייתא" – כל האורות, הכוחות שהאדם מקבל מהסביבה; "קוב"ה" – הכוח שטמון בסביבה, שקושר את הנקודות שבלב – הבורא.
• העבודה שלנו מתחלקת ל-2 חלקים: 1 – "נגלה" – מה שאנו צריכים לעשות, יגיעה להתקשרות לסביבה כדי למצוא את כוח הבורא, אלוקים; 2 – "נסתר" – מה שהעליון עושה, ואבין רק כשאעלה לדרגתו.
• להתייחס לנקודות שבלב של החברים כסביבה שעל-ידה אני מתפתח, זה דבר הכרחי.
• מלמעלה לא בא תיקון, אלא בהקדם המ"ן – בקשה מלמטה.
• עלי לגלות בקבוצה קנאה, וזה יהיה לי כוח ההתקדמות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• הבחינה הממוצעת המקשרת בין הפרצופים בהשתלשלותם ממעלה למטה, מאפשרת לאחר מכן את התהוות הנברא.
• כל הבחינות הנוספות שיוצאות מתוך הפגישות של האורות והכלים, נותנות את אותו המישור, המימד, התדר, השטח הנוסף ששם קיים הנברא.
• בהשתלשלות, ביציאת המדרגות, יוצאת לנו הבחנה שנקראת "נברא" – משהו שיכול לעמוד עם ההרגשה הנגדית שלו, כביכול נגד הבורא.
• הפעולות בין הרמות, בין המצבים, מולידות יחס פנימי למה שקורה, ואז ברמה אחרת, יותר גבוהה, נעשה האבחון החדש שנקרא "נברא".
• מכניסת ויצאת האורות והכלים, מתוך היחס ביניהם, מתגלות בי הרשימות מההשתלשלות ממעלה למטה וגם ממני, ממטה למעלה, שמביאות אותי ליחס של "אמת ושקר" – יחס נוסף ל"טוב ורע" שהוא התגובה הטבעית של החומר.
• ההבחנות "אמת ושקר" הן כלפי שלום הכלל, וההבחנות "מר ומתוק" הן כלפי הטוב הפרטי; בהבחנות בין שניהם נברא האדם – דרגת המדבר.
• האדם הוא מישהו שמסוגל להרגיש את החברה, את הסביבה או את האלוקות שזה היינו-הך; הרגשת החוץ לעומת הרגשת הפנים, זה אבחון "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
• במידה שמעגל האדם יותר רחב, קומתו יותר גבוהה.
  המשך קריאה »