יום ראשון, 10 אוגוסט 2008 אין תגובות »
הביולוגים פיתחו מיקרוסקופ כדי לזהות חיידקים, וחוקרי הכוכבים בנו טלסקופים על-מנת להגדיל את טווח הראייה שלהם. חכמי הקבלה לעומת זאת, הם אנשים שפיתחו חוש מיוחד שמאפשר להם לראות ולהרגיש את הפעולות של הכוח העליון.
הם מסבירים לנו שכל מה שמתרחש בעולמנו הוא העתקה של מה שקורה בעולם עליון שנעלם מחושינו. מהשורשים בעולם העליון נמשכים מעין "חוטים נעלמים" שמגיעים עד לענפים שלהם בעולם שלנו ומעניקים להם חיים…
המשך קריאה »
יום שני, 16 יוני 2008 אין תגובות »
למה התכוונת כשעשית מה שעשית? האם התכוונת לטוב או לרע? האם הכוונה שעומדת מאחורי המעשה משנה בכלל משהו?
לפי חכמת הקבלה רק הכוונה שעומדת מאחורי המעשה משנה. לכן היא נקראת גם "חכמת הנסתר", השיטה היחידה שיכולה לעזור לנו לחדור לחלק הנסתר של המציאות – רמת הכוונות…
המשך קריאה »
יום חמישי, 29 מאי 2008 אין תגובות »
חכמת הקבלה עוסקת ב"רצון לקבל" שלי ובאופן שעלי לטפל בו. היא לא מדברת על גופים גשמיים או על העצמים החומריים שבעולם הזה – קבלה עוסקת רק ברצונות האדם.
כשאנו נתקלים בספרי הקבלה במילים שמוכרות לנו מחיי היום-יום, עלינו לזכור שהן מכוונות אל השורשים הרוחניים ולא אל המתרחש בעולם שלנו. וזאת הסיבה לכך שלא נוכל להבין באמת את ספרי הקבלה כל עוד העולם העליון נסתר מאיתנו…
המשך קריאה »
יום רביעי, 16 ינואר 2008 סגור לתגובות על אושר על-אנושי
ישנם והיו אנשים לאורך ההיסטוריה, שהגיעו לתפיסה של כל המציאות, שיצאו מתוך עצמם לעולם שנקרא "זולת". כלומר, להשפיע באהבה – הם הפסיקו להיות מכורים לסיפוק רצונם הקטן והמוגבל אלא החלו לפעול למילוי רצון הזולת…
המשך קריאה »
יום ראשון, 7 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על שפת הענפים היא שפת המקובלים
אין קשר בין רוחני וגשמי. לדוגמא, השמות "ארץ ישראל", "ירדן" ו"סוריה" המוזכרים בחלק ט"ז של תלמוד עשר הספירות מתארים מצבים רוחניים וכתובים ב"שפת הענפים":
מכיוון שהרוחניות מופשטת מזמן, מקום ותנועה, מילים מהעולם שלנו אינן יכולות לתאר אותה. המקובלים יצרו בינם לבין עצמם שפת קוד מיוחדת שנקראת "שפת הענפים". באמצעות שפה זו הם החליפו ביניהם רשמים וידיעות, ותיארו את השגותיהם הרוחניות בספרים שכתבו.
על-מנת לעשות זאת, הם עשו שימוש במילים מהעולם שלנו, אך השתמשו בהן רק כדי לתאר מצבים ותהליכים בעולם העליון. לדוגמא: כאשר המקובל כותב את המונח "ארץ ישראל", הוא אינו מתכוון לאזור גיאוגרפי בעולם שלנו, אלא הוא מתאר שורש רוחני מסוים בעולם העליון, שעליו מצביעה המושג "ארץ ישראל".
לכן כל אדם שרוצה לפענח את הקוד הזה, זקוק למורה – מקובל שיִפְתַח אותו בפניו ויאפשר לו לגלות את מה שמסתתר מאחורי המילים. אם אדם קורא בספרים ללא ההדרכה הנכונה, הוא יכול להבין מהם את הרובד החיצוני בלבד, כלומר, רק את משמעות המילים שמוכרת לו מהעולם שלנו. ואז, במקום להבין ולהרגיש את העולם הרוחני שעליו כתבו המקובלים, הוא מתאר לעצמו את העולם הגשמי וחושב שרק עליו מדובר.
עוד בשיעור:
• עולם "אדם-קדמון" הוא לא עולם, הוא לא מעלים את האור. הוא רק מסדר את האורות לעומת הכלים.
• הספירה העליונה כוללת את כל הספירות שתחתיה.
• ברוחניות, האיכות נחשבת ולא הכמות.
• האור העליון ברא עשר ספירות – ט' ראשונות – כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, וספירה עשירית – מלכות. מהתכללות מלכות בט' הספירות הראשונות, התהוו העולמות ומהתכללות ט' הראשונות במלכות, נולדה מערכת "אדם-הראשון" או הנשמות.
• "גן-עדן" הוא החלק מפרצוף אדם-הראשון שנמצא במקום נוקבא דאצילות.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקכ"ב, אות נ"ד
צפו בשיעור המלא
הורידו MP3
יום רביעי, 5 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על ראש חודש רוחני וגשמי – מצא את ההבדלים
מהם זמנים רוחניים? שבת, חול, יום, לילה, ראש חודש… כל אלה הם מצבים רוחניים – עוצמות האור, האופי של הכלי שהולך להיתקן.
בהתקדמות האדם למטרת הבריאה, לדבקות על ידי השתוות הצורה, הכול תלוי בעד כמה האדם יעורר על עצמו השפעה של אור העליון המתקן אותו. אבל פרט להתעוררות מלמטה, עלית מ"ן, ישנה גם התעוררות מלמעלה הנקראת "ימים מיוחדים". "יום" ברוחניות, משמעו התגלות האור. מיוחדים – בגלל שהאור מתגלה ללא בקשה מוקדמת של התחתון. אורות כאלה "מלמעלה" מכונים "ראשי חודש", "שבתות", "חגים" וכו'. הזמנים הללו מהווים התחלת דרגה חדשה של התפתחות הנשמה. לכן גם בעולם שלנו האדם חוגג את הביטויים הגשמיים שלהם.
חגיגה של ראש חודש בעולם שלנו לא תביא את האדם לדרגה רוחנית חדשה, למימוש כביכול של תנאי של ראש חודש רוחני. אבל שמירת הסממן הזה בעולם שלנו מעידה על השתוקקות האדם להשיג מתישהו גם את הקיום הרוחני של המצב הזה. ולכן הסימנים הללו מחזיקים אותו במסגרת מסוימת שסוללת את דרכו לקיום אמיתי, רוחני של "ראש חודש".
עוד בשיעור:
• שבעת ימי השבוע ברוחניות – הכנות ובירורים במשך "שישה ימים", ובשבת – מנוחה – האור מגיע ומתקן את הכול. "מה שהכנת בערב שבת, תאכל בשבת". במחזוריות כזו האדם מתקן את הכלים שלו: שלב של הכנה ואז מגיע האור ומתקן, וחוזר חלילה.
• "למטה" – רצון לקבל, "למעלה" – רצון להשפיע. כשהאור מאיר על הרצון, הוא "מעלה" אותו מתכונת הקבלה ליתר השפעה.
• אנו עולים בחזרה לעולם אין-סוף, בדיוק באותם השלבים בהם ירדנו ממנו לעולם הזה, מהסוף להתחלה.
• כיצד נבנה עולם הנקודים ומה דרוש כדי למנוע שבירה בעולם האצילות
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, שאלה רפ"ח, תשובה בעמוד א' תתפ"ד
לצפיה בשיעור המלא
להורדת MP3
יום שני, 3 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על הקב"ה אנחנו אוהבים אותך
"הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" הצהירה הסיסמא על הרכב שעקף אותי, בדרך לעבודה. ניצלתי את השהייה ברמזור האדום, כדי להרהר במשמעות הביטוי. "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך", איזו הגדרה עולה לנו במילון הפנימי שלנו למשמע ארבעת המילים הללו.
הקבלה מסבירה כי הבורא הוא כוח ההשפעה, כוח הנתינה. משמעות הביטוי "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" אם כן הוא: אנחנו אוהבים לתת.
בתחילה האדם חושב: "אני מוכן לאהוב גם את הכוח העליון, כי אני מרגיש מזה תועלת, ולכן אין לי שום בעיה להוסיף לרווח האגואיסטי שלי, גם את אהבת ה'."
אולם יש כאלה אנשים, שאינם מסתפקים בסיסמאות. ישנם כאלה שצריכים קשר, ידיעה והשגה של הכוח העליון. האנשים האלה פונים אל הכוח העליון לא מתוך הרצון האגואיסטי, אלא מתוך הנקודה שבלב, מתוך השאלה לדעת מהי מטרת החיים. ואז, גם הדרישות שלהם אחרות.
יש שני מסלולי לימוד: בראשון אני לומד כי חינכו אותי שכך שצריך לעשות, כי "הבורא צווה!". במסלול הזה יש רווח אישי ולכן הוא מנותק לחלוטין מהבורא, מכוח ההשפעה(נתינה).
המסלול השני מתחיל כשהאדם שואל למה הבורא צווה, אז הוא מתחיל לגלות שהוא הפוך מתכונת ההשפעה, הוא מגלה את האגואיזם שבו. ואז הוא יכול לתקן את עצמו בזמן הלימוד על ידי "המאור המחזיר למוטב", על ידי הכוח הרוחני שמעלה אותו לדרגת האהבה ובנתינה כמו הבורא.
במסלול השני האדם לא דורש להיות חכם, הוא אינו סופר את הדפים שלמד, אלא הוא דורש את הכוח שיתקן אותו ויביאו להשוואת הצורה לבורא, לתכונת ההשפעה,תכונת הנתינה. שני האנשים האלה יכולים ללמוד מאותם הספרים, אולם הדרישה שלהם שונה.
הרמזור התחלף לירוק, ואני חשבתי לעצמי: מה אדרוש בשיעור קבלה הבא שאלמד…
עוד בשיעור:
• הכלי תמיד קודם לאור, הכרת הרע תמיד קודמת לפעולה.
• כדי לעבור מיחס לחיצוניות אל יחס לפנימיות צריך לעבור מחסום פסיכולוגי.
• ההבדל בין גוי לבין ישראל הוא במה שדורשים מהתורה: חכמה או כוח התיקון.
• הבורא עוזר למי שרוצה להגיע אליו על ידי מכשולים.
• מתי אבוא לתכונת ההשפעה? רק בזה חייב אדם לראות את שכר הלימוד שלו.
השיעור מבוסס על – מאמר שמע קולנו, רב"ש, שלבי הסולם, מועדים – כרך ד', דף 1
לצפייה בשיעור המלא
להורדתMP3
