קבלה לעם היום

חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ח, שיעור 6

• השורש הרוחני יורד ומתלבש בעולם הגשמי פעם אחת בהיסטוריה, אך הוא נותן לנו רק תוצאות. ואנחנו מדברים על השורשים שאליהם אנו צריכים להידמות. לכן אנו קוראים את הסיפורים כביכול הכתובים בזוהר, אך אנו צריכים לתאר לעצמנו אותם התכונות, הכוחות, והפעולות שמחברי הזוהר גילו, ולא ומקרים בעולם הזה.
• "שגגות" – המצבים ההתחלתיים שלי – לא מה שעשיתי אלא מה שאני מגלה. מתגלה החטא, חלק מהשבירה.
• "זדונות נעשים כשגגות" – כאשר אני שומר על עצמי לא לקבל על-מנת לקבל.
• "גיהנום" – לקבל על-מנת לקבל – אין דבר הגרוע מזה. "גן עדן" – בינה – אם אני עובד כמוה, אני מרגיש שאני נמצא בגן עדן.
• הכל זה בכוח הבקשה להתחבר עם הזולת שאני מעלה, ואז מגיע כוח מלמעלה שעוזר לי להתחבר.
• העיקר היא הכוונה בזמן הלימוד – איך אנו יכולים להשתמש ברצונות שלנו, ושטקסט הזוהר "יצלצל" ברקע.
• עלינו רק להשתדל לאתר את מקום החתך בינינו ולבקש תיקון.
• אנו מתקדמים תמיד מזה שאנו מגלים עוד חלק מהרצון לקבל המקולקל שלנו, ומהמקום הזה אנו צריכים לראות את קשר המצב עם המטרה – שהרצון לקבל המקולקל לא מרחיק אותנו מהמטרה, אלא נותן לנו אפשרות להתקדם אליה, כי אנו מביאים אותו לתיקון.
• כל אחד שייך לדתו ואין לאף אחד זכות לשנות בהן משהו, מכיוון שאין בין הדתות והאמונות המוכרות לנו כל קשר לרוחניות, אלא לתרבות בלבד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ג, שיעור 5

• מה שאנו צריכים לעשות זה להתחבר ברצונות שלנו להשגת המטרה כאחד – אותם אנו צריכים לתקן ולחבר.
• כל הקלקול הוא שבירת הכלים וריחוק בין הניצוצות, כל התיקון הוא חיבור ביניהם, והוא נעשה על-ידי זה שאנו מנסים להתחבר בזמן קריאת מקור הקבלה האמיתי, שנכתב על-ידי מקובלים שהיו בהשגה של החיבור, של התיקון.
• "דוד" – מלכות שיכולה להיתקן מצד הזכר, מסך עם כוונה על-מנת להשפיע. "בת שבע" – מלכות שצריכה תיקון חסדים, על-מנת שתוכל להתחבר לדוד. "אוריה" – תיקון החסדים על מלכות.
• "גילוי עריות" – עבודה עם הרצון לקבל שעדיין לא ניתן לעבוד איתו בעל-מנת להשפיע, גילוי הכלים ללא מסך.
• המאבק הוא תמיד על הקו האמצעי – האם אנחנו מבררים נכון את המלכות ויכולים לבנות בה קו אמצעי שיהיה תמיד בעל-מנת להשפיע, או שיש בה עדיין חלק שהוא בעל-מנת לקבל.
• "קליפה" – הרצונות שלא יכולים לתקן בעל-מנת להשפיע, אבל הם הרצונות הגדולים והחשובים ביותר, כי בהם יתגלו האורות הגדולים.
• אנחנו לא הורגים את החלקים ברצון לקבל שהם על-מנת לקבל ושאותם אנחנו לא מסוגלים אותם לתקן לעת עתה, אנחנו חייבים שהם יחיו. אני בכל זאת מרגיש אותם בתוכי – הם קיימים וחיים בי ואני שולט בהם. לכן היחס לבריאה צריך להיות גלובאלי, כי לכל דבר יש מקום.
• אנחנו לא עובדים על הרצון הפרטי של האדם אלא על הרצון לקבל שבינינו, כי הוא זה שנשבר. וכתוצאה מתיקון דרגת האדם בינינו, מיתקנות גם דרגות חי, צומח ודומם שבכל אחד ואחד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזהר, מאמר "לילה דכלה", שיעור 2

• מערכת העולמות – מערכת שעוזרת לנו לשנות את הרצון ולהידמות לאור.
• מלכות דאצילות מקבלת כוח מזעיר-אנפין דאצילות – כתר דמלכות – הקדוש ברוך הוא – המשפיע אלינו – העליון שלנו, ורק איתו יש לנו עסק, כי ממנו אנו מקבלים הכל.
• כל האור שמגיע אלינו, מגיע מאין סוף לאריך אנפין, ממנו לאבא ואמא, מהם לזעיר-אנפין וממנו למלכות.
• העיקר הוא איך אנו, הנשמות השבורות שנמצאות בעולמות בי"ע, עולות למלכות דאצילות, כי מי שנכלל בה נכלל בתיקונים.
• ספר הזוהר עוזר לנו לעלות לעולם האצילות, כתוצאה מהשפעת האור המקיף עלינו.
• אנו משיגים את החיבור בינינו, אך ורק אם האור משפיע עלינו.
• דווקא בחושך, בזמן הפירוד, כשאין אור ששולט בין האנשים שרוצים להתחבר ביניהם ולגלות את הבורא, זו העבודה האמיתית.
• "גמר התיקון" – חיבור של כל התיקונים הפרטיים, משך כל הפעולות שעשתה כל נשמה ונשמה.
• בכל רגע ישנה בחירה לאדם להתחזק על-ידי הקבוצה, לקבל משם רצון, נטייה לתיקון, ולדרוש מהבורא את המאור המחזיר למוטב.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, אגרת מ'

• העבודה החיצונית המשותפת היא מנוף, אמצעי לחיבור בינינו, ועם זאת עלינו להיות בכוונה הנכונה בזמן שאנו עושים אותה.
• בהזדמנות שלנו להיות משרתים זה לזה בכנס הקרוב ובכלל, נסתרת ההצלחה שלנו. זהו החיבור – לקנות חבר – שאתה משקיע בשני והוא משקיע בך, וכתוצאה מזה נבנה הכלי המשותף.
• הן בעולם אין סוף והן בעולם הזה, כל אחד הוא נקודה. כשהאדם חוזר לאין סוף, דרך 5 העולמות, לפי השתוות הצורה, הוא גדל, נעשה עצמאי, עד כדי כך שכל נקודה הופכת לאין סוף, ואז האין סוף מתמלא באור שנקרא נרנח"י.
• בנקודת הרשימו הראשונה, נמצא כל המידע על התפתחותו, גורלו ועתידו של האדם, ובזה שהאדם מממש את הרשימו על-ידי זה שהוא עצמו דוחף אותו להתפתח, הוא רוכש את האין סוף שלו – הרגשת עצמאות ושליטה מלאה על מציאותו.
• הבורא רוצה שנגיע להיות כמוהו, אך אנו צריכים לגרום לעצמנו לגדול במאמצינו; כל הבריאה נועד כדי להכין את עצמנו לגלות את המקום שבו אנו קיימים.
• שום דבר מצד הבורא לא צריך להשתנות – כל ההכנות הן בנו.
• השוני בין בני האדם נעשה בגלל השבירה, ולכן בזה שאנו מתחברים מעל השבירה, אנו מתקנים אותה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל"

• כל הנשמות באות מנשמה אחת – נשמת אדם הראשון, ובחכמת הקבלה מדובר רק על מה שקורה בה.
• כלפי הנבראים, נשמת אדם הראשון התחלקה להרבה נשמות, כתוצאה מזה שנכנס בה "חטא" – רצון המנוגד לאיחוד, וכתוצאה מכך מתעורר בנבראים הרצון לתקנה.
• כלפי חלק הנשמה, יתר החלקים הם חלקים שלמים והסיבה לזה שנראה לו שהם מקולקלים היא בעצם הקלקול שבו, החטא שלו. אם האדם משתדל לראות את זה כך על-ידי עבודה פנימית, הראייה שלו משתנה והוא מגיע לחטא הכללי של אדם הראשון, וכשהוא שמתקן את עצמו הוא חוזר להיות כאדם הראשון ומחזיר את הכוונה הכללית על כל חלקי אדם הראשון לפני שהתחלקה ל"שישים ריבוא".
• התיקון הוא מקל לכבד, בהתאם לכוח הדחייה שהאדם מרגיש כלפי יתר החלקים. לא נותנים לאדם דרגה שהוא לא מסוגל לתקן בבחירתו החופשית.
• התיקון מתחיל מתיקון החיבור בחיצוניות, ועל-ידי זה האדם מתחיל לקבל מהמערכת הפנימית המתוקנת הארות, שעוזרות לו לעבור מהחיצוניות להרגשה פנימית. האורות האלה מגיעים לאדם דרך אותן הנשמות הגבוהות שכבר תיקנו את עצמן בכל הזמנים, ולכן כל אחד יכול לתקן את עצמו, ללא שום קשר לתיקונם של האחרים.
• השגת הדרגה הראשונה הוא השלב הקשה ביותר, כי זה שינוי התפיסה, היחס; המון פרטים משתנים באדם ואופן ההסתכלות שלו משתנה בצורה מהותית.
• במידה שאתה נכלל עם הקבוצה – ההדגמה העליונה שאליה אתה צריך להגיע, היא תיראה לך מחוברת יותר ויותר, ובהתאם לזה אתה צריך כל הזמן לעבוד בלהשתוות עימה.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

• "תרי"ג מצוות" – מושג שמעיד על ביצוע כל פעולות התיקון; איך שכל רצון ורצון יהיה בביטול הרצון לקבל שלו וברכישת המסך, כלומר כוונה על מנת להשפיע, או אפילו לקבל על מנת להשפיע.
• אנו לא רואים מדרגות ברוחניות, ואין סולם מוכן מראש. אני הוא זה שבונה את הסולם, במידה שאני מבטל את עצמי. הביטול נותן לי דרגות אחיזה בכלל החברה, ובהתאם לזה מצטייר ומצטבר בי כלי אחד כלפי בורא אחד.
• אנחנו בונים את האחד הזה כתוצאה מכל המאמצים והתיקונים שלנו. אם האדם מברר בתוך עצמו מה נקרא עבורו "אחד", למה האחד הזה מכוון את עצמו, ואת כל היתר שבו הוא מדכא, זה נקרא שהוא מכוון את עצמו בצורה נכונה לחיבור.
• אין טוב בלי רע; הטוב לא קיים בטבע ("בראתי יצר רע"), ונבנה רק על-פני הרע.
• אל תחפש שיהיה בעולם משהו טוב – הכל רע. כל העבודה שלנו היא לגלות את הטוב. ולכן עלינו להיות מוכנים לזה שכדי לגלות כל דבר, נצטרך לגלות קודם לכן את הרע.
• אנו כל הזמן מסתירים את הרע בחיים שלנו, אנחנו בורחים מההרגשה הרעה. הכוח ההגנתי שבנו מצייר לנו כל הזמן כל מיני שקרים רק כדי להרגיש טוב, לפצות על המצב שבו אנו נמצאים, לא להרגיש את האמת, לא לדבר עליה כי זה לא נעים, בשביל מה לסבול? האגו מסתיר את זה.
• גילוי הרע הוא דבר טוב, כי הרע מתגלה רק במידה שאנו יכולים לעלות מעליו ולתקן אותו.
• אם אני מבטל את עצמי כלפי החברה, אני בזה בונה כלי אובייקטיבי, בלתי תלוי באגו שלי, ובו אוכל להתייחס נכון לעולם ולבורא. זה נקרא שבניתי את החוש השישי, ועל-ידו אני יכול כבר לראות ולהבחין, אני נמצא בהכרה.
  המשך קריאה »

חלק א': שלבי הסולם, מאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר – ב', כתבי רב"ש, כרך א'

• הצורה היחידה שקיימת היא "הוא ושמו אחד", וכל הצורות האחרות שכביכול גם קיימות, קיימות רק כלפי המקבלים, הנבראים.
• מה שאנו צריכים לעשות, זה להחליט מהן הפעולות שעל-ידן אנו מחזירים את עצמנו לאותו מצב היחידי הנכון הקיים – "הוא ושמו אחד", שהאור והכלי, הנברא והבורא, נמצאים בדבקות, ולבצע אותן.
• עד רכישת הדרגה הרוחנית הראשונה אנו נמצאים בשלב ההכנה, שבו אנו נמצאים בבלבול ובחוסר הבנה. בשלב זה עלינו להשתמש בחכמת הקבלה ובעצות המקובלים כבסגולות, שעל-ידן נגיע לדרגה הרוחנית הראשונה, ומשם והלאה הכל יהיה ברור יותר עבורנו.
• במצב השלם, צורות היחס "זולת", "אדם לחברו" ו"אדם למקום", צריכות להיות מחוברות, בדבקות, שלא יהיה אחד חשוב יותר מהשני.
• העבודה בקבוצה – "מאהבת הבריות לאהבת ה'", היא צורת העבודה הבטוחה ביותר, מכיוון שאנו יכולים לעבוד בה גם כשאנו נמצאים בניתוק מוחלט מהאור.
• היחס ביני לבין הזולת זהה ליחס שביני ובין הבורא, ולכן תמיד אפשר לבדוק את עצמנו ולוודא האם אנו עובדים נכון.
• העיקרון הוא אחד: קבוצה שמשתוקקת לעבוד בין חבריה, כך שהיא דורשת שהבורא יתגלה בה, כדי לדעת איך להשפיע זה לזה בצורה הנכונה, כדי לגלות אותו. שהוא יהיה החיבור, העד, ושאליו נתחבר כולנו כדי להשפיע, וחוזר חלילה.
• כל ההשפעות שהקבוצה מקבלת מבחוץ – מדרגות הדומם, הצומח, החי והאדם, הן אך ורק כדי לחזק את המגמה הפנימית שלה. לכן עליה לדון אותן לכף זכות, כי זה מגיע אליה מהבורא, מהחיצוניות, שבסך הכל מחזיק ומחזק אותם, ומייצב את כל המצב.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"

• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומתוך זה שהבורא הוא טוב ומיטיב, הוא נתן לנו אפשרות להגיע למצב הגבוה ביותר – שנהיה כמוהו.
• אנו הופכים להיות כבורא ב-2 נקודות עיקריות: 1- עצמאות, כי הבורא הוא קדמון לכל, והאדם צריך להגיע למצב שגם הוא יהיה קדמון במה שהוא עושה, אחרת הוא לא יהיה עצמאי. 2- להשפיע כמו הבורא.
• מגיעים לזה על-ידי תנאים, הכנות הקיימות בתוך האדם; באדם נמצאים שני כוחות מנוגדים זה לזה – קבלה והשפעה, ובשילוב שניהם האדם בונה את העצמאות שלו.
• "ברית" – כאשר האדם מקבל על עצמו לבנות את האדם שבו, מתוך הנתונים ששולח ומייצב לו הבורא.
• "ישראל" – מי שמכוון את עצמו ישר-אל, ומבין שהוא צריך להיות באמונה למעלה מהדעת בכל מצב ומצב, אחרת הוא לא יכול להתקרב, לעשות צעד קדימה.
• העיקר הוא העבודה בזמני הירידה, החושך, הניתוק מהבורא. בזמנים אלה על האדם להשתדל להרכיב בצורה הנכונה את כל האמצעים העומדים לרשותו, ומהם לבנות את המצב הנכון בעצמו, כפי שהבורא נתן לו להרגיש את עצמו בזמן העלייה – במצב רוח, בביטחון ובהסכמה להשפיע.
• גם בזמן העלייה עלינו לבקר את מה שקורה לנו – שזה מגיע לנו מהבורא כדוגמא, ובזמן הירידה עלינו להשתמש באותה הדוגמא, כקטן הלומד מהגדול.
  המשך קריאה »