קבלה לעם היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת מקץ, אות ע"ט, שיעור 5

• בעת לימוד הזוהר, אנו צריכים להרגיש את עצמנו שאנו עומדים כנגד מעמד הר סיני; עומדים עם הרגשת השנאה שמתפרצת בין כולם, ובבקשה גדולה, שרק כוח התורה, ספר הזוהר, שדרכו יאיר לנו המאור המחזיר למוטב, יכול לשנות את הטבע שלנו, ובזכות הספר הזה יפתח ליבנו, ונגיע למימד הרוחני.
• ספירת היסוד היא נקודת המגע בינינו ובין הבורא, ודרך היסוד, כיוון שהוא כולל את כל מה שלפניו, אנו משיגים כביכול את כל אותן הספירות העליונות לו, עד הכתר.
• הטיפול ברצון לקבל הוא על-ידי לחצים והגבלות, עד שמרגישים שחייבים לשנות אותו, ואז מצפים למאור המחזיר למוטב, כי השינוי יכול להתבצע רק על-ידי האור, שברא אותו.
• חומר הרצון לקבל – נוקבא; צורה מלובשת בחומר – הספירות העליונות לה.
• כדי להתקדם בדרך "אחישנה", אנו צריכים להכין את עצמנו בכוח לגילוי הקלקולים החדשים.
• "העולם הבא" – כאשר מלכות מקבלת את תכונות הבינה; "העולם הזה" – כאשר מלכות נשארת בתכונותיה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת מקץ, אות כ"ז, שיעור 3

• כל פעולה שאנו עושים, היא כדי ליצור את הכלי המשותף, כלי דהשפעה.
• עלינו לחפש את התכונות והפעולות הכתובות בזוהר, שיתגלו בכלי הכללי, שכלול מעשרה כלים, להויה שלמה.
• זיווג באבא ואמא – זיווג בנתינה; זיווג בזו"ן – זיווג בקבלה.
• "שלום" – זיווג שלם בין זעיר-אנפין ונוקבא.
• אי אפשר לעסוק בתורה ב"יום", כי ביום הכול גלוי, לכן כל העבודה שלנו היא רק ב"לילה".
• אנו נמצאים במצב המושלם, כל שעלינו לעשות הוא רק לבחור בו, בזמן ה"לילה".
• באור החוזר שלי, אני מביא במקום החושך את היום, ולכן כל היגיעה וכל הבחירה היא בלילות.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת מקץ, אות ז', שיעור 2

• כרגיל, לפני שאנו קוראים ספרי קבלה, ומיוחד בספר הזוהר, אנו צריכים לכוון את עצמנו אל המטרה.
• ביחס להשפיע לזולת, אגלה רצון חדש; אם אפתח קשר נכון לכל הרצונות שנמצאים מחוץ לי, הם יהיו הרצון שלי. זה הכלי של העולם הרוחני, המקום הרוחני נמצא מחוץ לי.
• יחס המקבל כלפי דומם, צומח וחי הנמצאים מחוץ לי, מכניסים אותי להרגשת "גהנום", ויחס המשפיע כלפיהם, מכניס אותי להרגשת "גן עדן".
• כדי לשכנע את עצמו שהרוחניות נמצאת מחוץ לו, על האדם לבקש עזרה מבחוץ, מהקבוצה.
• כל לימוד הקבלה הוא כדי לעזור לנו להשיג את היחס הנכון דלהשפיע ודאהבה כלפי הזולת, ולמצוא בו את הבורא והשכינה שורים בו יחד – "הוא ושמו אחד".
• הקשר ביני לבין האחרים זו הנשמה שלי.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות קמ"ח, שיעור 9

• המילים הן סמלים, המורכבים מאותיות, שהן סימנים בלבד – תכונות רוחניות, וסכום האותיות מעביר לנו פעולה, מבנה רוחני, רצון שמשתנה ומקבל מגוון של אופנים שונים.
• עלי להתייחס למילים הכתובות בזוהר כסימנים שאני לא יודע עליהם כלום.
• כשאנו קוראים את הזוהר, עלינו להתנתק מהיחס המוקדם שלנו לכל מילה ומילה, לחפש מה זה, ולהיות בטוחים שזה קורה בנו.
• אנו לא מדברים על האור עצמו אף פעם, אלא על הרצון שמקבל את צורת האור.
• העיקר הוא, האם לאחר כל המאמץ, האדם מצפה שהאור ישנה, יעלה אותו, ייתן לו הבנה, קשר, לכבד, לרצות להיות באותן תכונות ההשפעה שעליהן הזוהר מספר.
  המשך קריאה »

זוהר לעם, פרשת בא, אות צ', שיעור 7

• כל העבודה היא בכוונה, בהכנות – בראש, ורק אחר כך זה הביצוע – ההתפשטות בגוף.
• "ראשי העם" – המחשבות, הכוונות העיקריות שיש לאדם.
• בזמן קריאת הזוהר, עלינו להרגיש בכל פסוק מיוחדים יותר, ואת "אין עוד מלבדו" יותר בבירור, כשורש אחד.
• אנו חושבים שהשבירה הייתה, איך השבירה לא הייתה; אנו צריכים לגלות את השבירה, כי עכשיו הרצון, החיים שלנו, נראים לנו שלמים.
• ההתקדמות שלנו היא בזה שאנו בעצמנו, על-ידי היגיעה שלנו, מגלים שאנו נמצאים במצב לא שלם, שבור, הנשבר לעינינו.
• ספר הזוהר בא כדי להתאים את האדם לרוחניות, בצורה המהירה והנוחה ביותר.
• בסך הכול, הזוהר מדבר עלי, על הבורא ועל ההתאמה בינינו.
  המשך קריאה »

נולדתי הכי מיוחד בעולם. אימי מספרת שעוד ביום שנולדתי, סבא שלי אמר "הקטן הזה עוד יהיה ראש הממשלה". הוא לא טעה בהרבה.

עוד בשנות הגן הראשונות שלי גילו את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בי ושלחו אותי לחוגים מיוחדים שבהם למדתי לקרוא ולכתוב בכמה שפות ולפתח את היכולות השכליות שלי. בכיתה ג' קפצתי שתי כיתות ואת התואר הראשון בכלכלה סיימתי כבר בגיל 19, עוד לפני גיוסי לצבא…

המשך קריאה »

זוהר לעם, פרשת בא, אות ס"ח, שיעור 6

• בסך הכול, הניתוק הוא הסיבה לכל הרע, ובסך הכול, החיבור הוא הסיבה לכל הטוב, לאיחוד, להתעלות הרוחנית.
• מלמעלה נותנים לנו רק הזדמנות ואפשרות להתקדם – בגילוי הקשר הרע, היצר הרע שלנו, ואנו צריכים להפוך אותו ליצר, לקשר הטוב.
• הזוהר מדבר לאדם האחד השלם, כי כל אחד מאיתנו חייב להיות כבורא, כאחד.
• אופן כתיבת הזוהר משאיר לנו מקום למאמץ, לאתר שעכשיו זה קורה בתוכי, בפעולות שלי, ונותנים לי במיוחד "סיפור" כדי שאחפש מה זה, ודווקא החיפוש מוליד בי תכונות, הבחנות חדשות, שעל-ידן אני מגלה תחושות חדשות.
• במידת האור החוזר, מגיע אור ישר.
• ברוחניות אין כלום חוץ מיגיעה – "יגעתי ומצאתי".
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות ל"ו

• תלמיד חכמת הקבלה הוא גם ה"ילד" וגם המחנך של עצמו – אנו ילדים, מתחילים מאפס, מחוסר תפיסה ורגש, ובמקביל, אנו צריכים לראות מהצד את ההתפתחות שלנו.
• אם בעולם שלנו הטבע הוא זה שמחייב את האדם לגדול, בעולם הרוחני, אנו צריכים רק לארגן סביבה שתדרבן אותנו להתפתחות הזו, כי לאדם בעצמו אין כוח להתפתח.
• הבחירה החופשית היא לא בשלבי ומטרת ההתפתחות, אלא בכוח ההתפתחות, שרק באמצעותו נעבור את שלבי ההתפתחות. את אותו הכוח ניתן להשיג רק מהקבוצה, וזו הבחירה החופשית היחידה שלנו.
• עלינו להיות סבלניים, ולסבול את שלבי ההתפתחות שלנו ושל החברים, והעיקר הוא לכוון את עצמנו, לאחר שקיבלנו את כוח הקבוצה הכללי, להתפתחות הפנימית.
• כל הריכוז שלי חייב להיות בתוך עצמי, ועלי להרגיש שאני מפתח את בחינת ההרגשה – בחינה ד', שיחד איתה מתפתח השכל.
• כל התיאורים שהזוהר מביא לנו, הם רק כדי לפתח את כלי ההרגשה הפנימיים שלנו.
• לא חשוב כמה אני מצליח להבין או להרגיש את הכתוב בזוהר, חשוב המאמץ בלבד.
  המשך קריאה »