קבלה לעם היום

חלק א': זהר לעם, פרשת נח, אות שס"ח

• אנו צריכים לזכור שהזוהר ניתן לנו כדי להחזיר אותנו למצב המתוקן – נשמה אחת שמקבלת התגלות של בורא אחד.
• כל פעולה שלנו צריכה להתחיל מ"סוף מעשה בכוונה תחילה", בכמה שאנו מסוגלים לעת עתה.
• איחוד לא למען המטרה הנכונה, גורם להרס.
• אם נשתדל ללכת בחיבור כדי להתקדם לקראת הבורא, כדי לייצר את אור החסדים על-מנת שיתגלה בו אור חכמה, נוכל להגיד שאנו מדברים זה אל זה ב"לשון הקודש" (קו אמצעי), ובונים את הכלי הנכון.
• את הכול אנו מקבלים מלמעלה, אך החיפוש, איך אנו יכולים לבנות "עיר ומגדל" כשכינה הקדושה, ולא כבבל, הוא ההבדל בין "לשון הקודש" ו"לשון זרה".
• למעשה, עד היום כל העולם נמצא בחורבן בבל, עד שלא נתחיל להקים אותו.
• הסיבה לכל הרע בעולם היא חוסר קשר עם המערכת האלוקית.
• בימינו, שתי הקבוצות שיצאו מבבל – הקבוצה המקורית (אומות העולם), והקבוצה שהייתה ברוחניות וירדה ממנה (ישראל), מחפשות דרך משותפת לתיקון העולם.
• גילוי הרע, הן לאורך ההיסטוריה והן לאורך התיקון, הוא מחויב; תלוי איך ניגשים לרע הזה – אם מצד ימין, אז הרע הזה מגיע כחוק, במגמה לתיקון. לכן הכול תלוי במגמה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת נח, אות שמ"ח

• בזמן שאנו קוראים את הזוהר, אנו צריכים להשתדל להיכנס ממש פנימה; להתנתק ממה שאני, ולהשתדל לבנות את התמונה בעזרת כל האפשרויות שעומדות לפניי.
• אנו צריכים לתאר בכל האפשרויות והפנטזיות שלנו, שהזוהר מדבר על העולם החדש שלי, בו קיימים רק שני כוחות – ימין ושמאל, וביניהם אני – קו אמצעי.
• עלינו להשתדל לאתר בתוכנו את הכתוב בזוהר; לא חשוב כמה אנו מצליחים, חשובה ההשתדלות.
• בתחילתה של כל פעולה שאנו מבצעים, אנו לא יכולים לזהות אם היא נכונה או לא, האם החשבון שלנו הוא בסדר או לא; דבר זה מתגלה מחצי הפעולה והלאה, כי רק כאשר האורות נכנסים לכלים, אנו יכולים להבחין בכוונת הפעולה המקורית.
• רק בלמעלה מהדעת, בהתכללות בעליון, שהעליון יהיה לי לראש, ניתן לבצע בביטחון את הפעולה הנכונה.
• הסברה שהעולם מתפתח בהרחבה היא מוטעית, כך מצייר לעינינו האגו שלנו. השורש הוא קו דק שעובר בכל המציאות בפנימיותה, ולכן על כל אחד מאיתנו לחפש בתוכו מצב פנימי יותר.
• ספר הזוהר הוא הספר שהעליון מציג לי, בדומה להורה הפועל כלפי התינוק; ובדומה לתינוק המתפתח, נגלה באותו הטקסט הבחנות וקשרים חדשים. זו כל העבודה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם: פרשת נח, אות ש"ט, עמוד 51

• אנו צריכים לחזור שוב ובכל פעם, לתפיסת העולם האמיתית – שהכול קורה באדם.
• "אהרון" – תכונת החסד המתפתחת בנו, כמו כל דבר, על-ידי התפתחות הרצון לקבל, שבזכותו אנו זוכים להעלות הכול למעלה, להשתוות עם הבורא.
• "יין" – אור חכמה; "שתיית יין" – קבלת אור חכמה; "שכרות" – קבלת אור חכמה ממעלה למטה במקום קבלתו ממטה למעלה ב"קו אמצעי".
• "אש" – שימוש ברצון בעל-מנת להשפיע; "אישה" – שימוש ברצון בעל-מנת לקבל.
• "בנים" – רצונות שנולדו מתוך המצב הקודם.
• "יפת" (קו אמצעי), "שם" (קו ימין) – רצונות מתוקנים שהתגלו מתוך מצב "נח"; "חם" (קו שמאל) – רצון רע שהתגלה מתוך מצב "נח".
• הנחש (ל"ב האבן, קליפת שמאל), קיים עד גמר התיקון, ובכל מדרגה צריך לברר חלק ממנו.
• התורה לא נכתבה במאום על ההיסטוריה, כל המדובר בה הוא כלפי האדם בלבד. ה"אני" הוא מי שמרגיש את מה שעליו הזוהר כותב.
• על-ידי הקריאה בזוהר, וחיפוש התכונות הכתובות בו בתוכי, אני פותח את נשמתי לעבודת השם האמיתית.
  המשך קריאה »

חלק א': ספר הזוהר – קטעים נבחרים, פרשת נח, אות ש"ב

• לפני שאנו קוראים בספר הזוהר ובתורה בכלל, אנו צריכים לכוון את עצמנו בצורה הנכונה; אנו צריכים לסדר את התכונות הפנימיות שלנו כדי שנהיה מסוגלים לתפוס את מה שקיים סביבנו.
• ניתן לגלות את הכוח העליון, רק במידה שאנו דומים לו; זאת כל מטרתנו – לאסוף את כל התכונות שלנו ולסדרן כך שהן יהיו דומות לבורא, לכוח העליון שבו אנו נמצאים – "אדם".
• לפי אור החסדים שאנו יכולים לגלות מתוכנו, אנו מגלים את אור החכמה שסובב אותנו.
• מבינה (אלוקים), יוצאים כל הכוחות – חכמה וחסדים, לזעיר-אנפין בקטנות, המתפקד כ"שסתום", ובמידה שאנו, הנשמות, יכולות לתכלל ממטה למעלה במלכות דאצילות, היא מתחברת לזעיר-אנפין, שיכול להוביל את האורות מבינה למלכות ומשם לנשמות.
• כל הקיום, הוא האורות שמגיעים מבינה למלכות דאצילות.
• לא קיימים בתורה או במציאות תכונות או כוחות רעים; כל התכונות מצויות בהרמוניה ביניהן, והאור צריך להגיע דרכן לכל הנשמות.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אדם המתחיל לצעוד בדרך ההתפתחות הרוחנית, חייב את עזרת הכוח החיצון – קבוצה, בורא, כיוון שבאמצעות מה שיש לו עצמו, הוא לא יכול להגיע לשורש – מה שקיים מחוץ לאדם.
• הרגשת תלות בכוח הקבוצה ודרכה בכוח העליון, היא ממש הצלה מלמעלה; את ה"הבדלה" הזו מביא לאדם האור, לאחר שהוא השקיע את עצמו בכמה שהוא מסוגל ובכל מה שניתן לו.
• כל עצות המקובלים עוסקות באיך למשוך את המאור המחזיר למוטב, וכל התקדמות האדם תלויה במידה שהוא מיישם אותן.
• על הקבוצה להבין כי מטרתה היא להביא לכל חבר וחבר את הבירור והמחשבה, במה תלויה ההצלחה, על-ידי מה אנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, על-ידי מה כל אחד יכול להשתנות, ואז נראה בנו שינויים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• בדומה לכל דבר במציאות, גם האדם מתפתח ב-4 דרגות התפתחות – דומם, צומח, חי ומדבר.
• מבנה ההתפתחות הוא מבנה של פירמידה: אנו מתפתחים לאורך שנים רבות בדרגת הדומם, וזמן קצר יותר ויותר בדרגות הצומח, החי והמדבר בהתאמה; דרגות הדומם, הצומח והחי הן הכנה לדרגת המדבר.
• בתחילת דרגת המדבר, מתעוררת באדם ה"נקודה שבלב", ואז הוא מתחיל לשאול על הטעם בחייו; הוא נכנס לייאוש, לחושך ומתחיל להרגיש הסתר רוחני – שמשהו נסתר ממנו, משהו מעבר לקיום הגופני, הגשמי, ואז מביאים אותו למקום בו יוכל לממש את הרצון החדש שלו – ספרים, חברה ומורה.
• 4 שלבי ההתפתחות הרוחנית: 1 – האדם לא מרגיש כלום; 2 – האדם מרגיש שהוא לא רוצה את תכונת ההשפעה; 3 – האדם מרגיש שהוא רוצה את תכונת ההשפעה אך לא יכול להשיגה; 4 – שלב היישום. השלב הראשון הוא הארוך ביותר ושאר השלבים מתקצרים בהדרגה.
• אנו לא מתפתחים מתוך קריאת החומר, כוח הטבע הוא המפתח אותנו, כתוצאה מהשתדלותנו ודרישתנו הפנימית.
• אותו הכוח שמפתח אותנו בגשמיות, מפתח אותנו ברוחניות, וכל העבודה שלנו היא לעורר את אותו הכוח על-ידי הלימוד והספרים, שישפיע עלינו יותר מהר.
• אנו משפיעים על המאור המחזיר למוטב בדברים שכלל לא נראים לנו חשובים כעת; מי שאקטיבי יותר, מתקדם יותר מהר.
• "יגעתי ומצאתי" – תן יגיעה ותמצא.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': ספר הזוהר – קטעים נבחרים, פרשת נח, אות רע"ג

• אנו קוראים את הזוהר כדי להתחבר יחד, בלב ובנפש; שהרצונות שלנו – הלבבות, יהיו מחוברים כאחד, לפי מחשבת הבריאה.
• עד כמה שנצליח להתחבר, נהיה שם; בתוך החיבור נבין מה כתוב בזוהר.
• על-ידי הקריאה בזוהר נוכל להתחבר, ועל-ידי החיבור, נבין מה שאנו קוראים.
• כל ההבחנות – "אבן שתיה", "מצבה", "בית המקדש" וכו', הן תכונות הקיימות בתוך האדם; אנו צריכים להשתדל לאתר אותן בנו, ומהתמונה החיצונית, עלינו לחדור לרמת היחסים בין הכוחות הללו.
• מצד האלוקים, הבינה, אנו מגלים את התכונות שבנו, ומתחילים לעבוד עימן, לסדר אותן ולהגיב בעזרתן בחזרה לאלוקים.
• תיקון הגוף – תיקון הרצונות; תיקון הלב – שכל הרצונות הללו יהיו מכוונים בעל-מנת להשפיע.
• "חצות הלילה"- מצב של החושך העמוק ביותר, של חוסר אונים.
• "צדיקים", "הקב"ה", "בית המדרש" – אנו בונים את ההבחנות הללו פנימה, בתוכנו; ברוחניות לא קיים דבר – עד שהאדם לא בונה מתוך הרצונות, התכונות והכוונות שלו, "מקום" – רצון שמקבל ציור מיוחד, הוא לא קיים.
• "האדם עולם קטן" – העולם זה כל מה שהאדם מתאר בתוכו; אין עולם – העולם זו תמונה מוגבלת, שהאדם מסוגל להרכיב מכל התכונות והכוחות הפנימיים שלו.
• בזוהר, אף פעם לא מדברים על אדם לבד; אדם לבד לא יכול להיות בזוהר.
  המשך קריאה »

חלק א': ספר הזוהר – קטעים נבחרים, פרשת ויחי, פרשת נח

• "תפילה בציבור" היא הדבר העיקרי.
• התיקון היחיד הוא לחבר את כל חלקי נשמת אדם הראשון שנשברה, ולכן אם כל הבקשות שאנו מעלים הן לא לחיבור בינינו, הן פשוט לא באות במגע עם הכוח שאמור לחבר אותנו וכתוצאה מכך לפתוח לנו את המציאות.
• לא חשוב מי אתה ומה אתה, חשוב מה אתה מבקש.
• לא חשובים האדם ותכונותיו, החשוב הוא אותו המצב שאותו האדם מתאר לעצמו כמתוקן, כרצוי; אם הוא במשהו דומה למצב שהיה לכלי לפני השבירה, הוא מיד זוכה לתשובה.
• אם אנו מתפללים עבור השכינה, עבור הכלל, לחבר את כל הרצונות שמהן נכללת השכינה, אנו מגיעים לרצון שמזמין מיד כוח, שמשנה ומקדם אותנו.
• "ישראל" – ישר-אל – אותו הכוח שבנו, שרוצה להתחבר, להתקשר, להגיע לדבקות בבורא.
• כל מדרגה עליונה, היא יתר חיבור בין הנשמות, להיות כאחד, עד שמגיעים להיות אחד ממש, כמו הבורא.
• אנו צריכים לבקש חיבור בינינו ואף מילוי אחר – החיבור בינינו הוא זה שימלא אותנו.
• הזוהר מכוון אותנו לפתוח את העולם שבתוכנו, כי כל מה שאני יכול לתאר לעצמי, כולל אני בעצמי, נמצא בתוכי.
• ספר הזוהר מספר עלי – שבי נמצאות כל ההבחנות; כל מה שאני קורא בזוהר מתרחש בי – אני הוא המסך, וכוח הרצון מצייר על המסך שלי כל מיני צורות, דמויות, מעשים, ברמות דומם, צומח, חי ומדבר.
  המשך קריאה »