הסתר = משבר
"אני ראשון ואני אחרון": כוח אחד, עליון, פועל בטבע. הכוח הזה לא משתנה, זהו כוח ההשפעה. תחתיו אנו נמצאים, על-ידו אנו נפעלים ובהתאם לייצובנו כלפיו אנו מרגישים את חיינו…
האיזון הקדוש
חכמת הקבלה היא חכמה מערכתית המלמדת עד כמה כל חלק מתוך מערכת האדם הראשון פעיל בה באופן בריא ונכון.
אנו חיים במערכת הטבע, ובה שולט חוק אחד – חוק האיזון. חוק זה מתחלק לשתי פעולות עיקריות – קבלה ונתינה. במצב האיזון האידיאלי, החוק לקבל הוא "כל אחד לפי צרכו" וחוק הנתינה הוא "כל אחד לפי יכולתו". האדם צריך לברר את שני הנתונים הללו בלבד, הטבע לא דורש יותר מזה…
מה זה חופש?
לרובנו נדמה שנהיה חופשיים אם לא נהיה תלויים באחרים. מה שנראה לנו כחירות המושלמת, יהיה כרוך תמיד ובהכרח בהיבדלות שלנו משאר הציבור בצורה כזאת או אחרת…
מכבש ההתפתחות
"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ…" (ישעיה יא,ו) – למצב הזה צריכה להגיע כל האנושות: להפוך את טבעה האגואיסטי לטבע שכולו השפעה.
הטבע דוחף כל אדם בעולם להגיע להרגשה שחייו תלויים במערכת האנושית בכללותה. עובדה זו מתחילה להתגלות אט-אט בעולם. ועד כמה שנרצה להיות מבודדים זה מזה, תתגלה התלות של כל פרטי המערכת האנושית זה בזה יותר ויותר, עד שכל אדם יבין שהוא חייב להפוך את טבעו האגואיסטי מקבלה להשפעה, אחרת הוא ירגיש שהוא עומד להיעלם, להימחק מתוך מציאות החיים…
החוק הכולל של המציאות
מקובלים הם אנשים שגילו את המציאות השלמה, מציאות שנסתרת מרוב חלקי האנושות. כיצד הם עשו זאת? הם בסך הכול קיימו את הכלל שהורישו להם המקובלים הקודמים להם – "ואהבת לרעך כמוך". הם למדו ש"ואהבת לרעך כמוך" זה "כלל גדול בתורה".
מה זאת אומרת כלל גדול בתורה? זאת אומרת שהחוק הזה הוא החוק הכללי שמקיף את כל המציאות. שזה הכוח הכי חזק שקיים במציאות. שזה כוח שאי אפשר להתנגד לו. שזה כוח שבגלל שרובנו לא מאוזנים איתו, אנו סובלים. שזה כוח שאם נהיה מאוזנים איתו, נגיע לגילוי המציאות השלמה בדיוק כמו כל המקובלים הגדולים…
אמת ואמונה לפי חכמת הקבלה
בחכמת הקבלה לא קיים המושג "אמונה" כפי שהוא מוכר בציבור הרחב. הסיבה לכך היא כי חכמת הקבלה היא מדע ובמדע אין דבר כזה אמונה או להאמין למשהו שמישהו סיפר לי עליו – הקבלה עוסקת אך ורק בדברים שאפשר לחקור, להשיג ולבדוק.
יותר מזה, את אותם הדברים חייבים גם אחרים להשיג ולהרגיש מתוך מחקר ונסיון, אחרת מדובר בדמיון של אדם בודד ולא במציאות. ניתן ללמוד זאת מתוך אמרת חז"ל "מה שלא נשיג לא נדעהו בשם", כלומר המקובלים לא עוסקים כלל בדברים מופשטים, שלא כל אחד מאיתנו יכול לתפוס בעצמו…