יום שלישי, 6 נובמבר 2007סגור לתגובות על חינוך ילדים לעתיד טוב יותר
האנושות מתקדמת כך שכל דור מפותח יותר מקודמו. לדור החדש יש רצונות חדשים, שאיפות גדולות יותר, ואגו גדול יותר מלדור הקודם. לכן הערכים עליהם חינכנו את ילדנו בדור הקודם, אינם מספקים את הדור הצעיר, אינם ממלאים את הצורך הפנימי שמתעורר בו, ונראים לו ריקים מתוכן. לכן חינוך ילדים בימינו כל כך קשה ומתסכל, וכמעט אף פעם אינו מביא לתוצאות הרצויות. הילדים בדור הזה דורשים לדעת את האמת.
הכול מתחיל בחינוך ילדים נכון. הקבלה מסבירה שאם נשדרג את שיטת החינוך הקיימת בכזו שמותאמת לדרגת ההתפתחות שבה נמצאים ילדינו, נוכל לשנות את פני הדברים ואת העולם כולו.
כדי לגרום לשינוי אמיתי בתחום של חינוך ילדים, עלינו להתחיל ללמד אותם שיש תכלית לחיים. עלינו להסביר להם למה אנחנו כאן ומה צופן לנו העתיד. אם נעשה זאת, דברים רבים ישתנו. חינוך ילדים לא נועד "לנפח" את מוחם בידע, אלא לקשור אותם לתהליך הנקרא "חיים". כדי להעניק לילדינו כלים מעשיים להתמודד עם המציאות, אנו צריכים ללמד אותם את החוקיות שעל פיה פועל הטבע.
עלינו ליצור מערכת כזו לחינוך ילדים שתסביר להם מהי מטרת הבריאה, וזה כבר ישנה את הגישה שלהם לחיים. פתאום הם יראו שברגע שהם הולכים נגד המטרה שאליה מוביל אותנו הטבע, מיד הם חוטפים מכה. עם חינוך ילדים נכון, הם ידעו להימנע מהמכה הבאה.
הרי יש לנו דוגמאות לכך מחיינו – אם נכניס יד לאש או נקפוץ מבניין גבוה, אם נלך נגד חוקי הטבע, נסבול. רק שמלבד החוקים המוכרים לנו, יש חוקים נוספים, נסתרים מעינינו, ואותם עלינו ללמד את ילדינו.
עוד בתוכנית שאל את המקובל:
• מהי חכמת הקבלה? ולמי מותר ללמוד אותה?
• מה קורה אחרי המוות? ולאן מגיעה הנשמה בגמר התיקון?
• מה זה "בורא"? ומדוע היום אין ניסים שמשנים את המציאות?
• מהו ההבדל בין רב "רגיל" לרב מקובל?
• איך יכול להיות שהבורא נמצא במנוחה מוחלטת כשהעולם שרוי במצב כל כך קשה?
• אנחנו נמצאים בדור המשיח, "הדור האחרון", מהו הסוף של עם ישראל?
• בעולם שלנו ההבדלים בין גבר ואישה מטושטשים. האם בעולם הרוחני הדברים ברורים יותר?
• מה קורה במימד הרוחני בזמן שהאדם ישן? והאם השתוות הצורה עם הבורא, משמעותה להיות איתו באותו תדר אנרגטי?
• מהו החומר הקדום ביותר?ו האם יש קשר בין הארועים בעולם הרוחני למזג האוויר בעולם שלנו? והאם ניתן להתפלל לקבל רצון להשפיע, למרות שאין לי באמת רצון כזה?
יום שלישי, 6 נובמבר 2007סגור לתגובות על מציאות – נא להכיר
מהי מציאות אמיתית וכיצד אנו תופסים אותה? האם היא קיימת בפני עצמה, או שהיא תמונה שמצטיירת בתוכֵנו ותלויה בתכונותינו הפנימיות?
לכאורה, כל אחד מאיתנו יודע מהי מציאות. הרי מציאות היא כל מה שנראה לעין – הבתים והעצים מסביב, האנשים, היקום כולו. מציאות היא מה שאפשר למשש ולגעת בו, מה ששומעים, טועמים ומריחים. זוהי מציאות. מה, לא?!
בוקר. אתם מתעוררים משינה עמוקה ומתמתחים על המיטה. יום חדש מתחיל. אבל עמוק בפנים אתם מרגישים שזה לא זה. התעוררתם על "צד שמאל" והדבר האחרון שאתם רוצים זה לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום. אתם נזכרים בגעגוע ביום שלישי שעבר, שהיה יום מושלם – מהרגע שהתעוררתם הרגשתם שזה הולך להיות יום נהדר ובאמת כך היה. אבל היום, היום אין חשק לכלום. אז מה בעצם השתנה, האם מציאות העולם השתנתה או אולי אנחנו השתנינו?
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל הרגשות האדם, הן הטובות והן הרעות, מתעוררות מתוך פנימיות האדם. ולמרות שנראה לנו שמציאות העולם קיימת מחוץ לנו, תמונת מציאות חיינו תלויה לחלוטין בתכונות הפנימיות שלנו ורק אנחנו יכולים לשנות אותה.
מטוס שטס בשמיים
דמיינו לעצמכם עשרה אנשים שצופים במטוס שטס בשמים הנראה להם ממרחק כנקודה קטנה. כל אחד מהם מחזיק במשקפת שמגדילה את דמות המטוס, אך כל משקפת מגדילה אותה במידה שונה. כתוצאה מכך מתפתח ויכוח בין המשקיפים: אדם אחד קובע שגודלו של המטוס הוא ארבעה מטרים, השני סבור שגודלו עשרים מטרים, השלישי בטוח שאורכו רק חצי מטר וכן הלאה.
כל אחד מהעשרה חושב שהוא הצודק, הרי הוא רואה זאת בבירור, זו מציאות בעיניו. עם כל זאת, לכל אחד מהם ידוע שהמטוס אינו משתנה ונשאר באותו הגודל – כל השינויים הם רק חווייתם האישית של הצופים ותוצאה של מה שהם רואים דרך משקפותיהם.
את הדוגמה הפשוטה אך המאוד עמוקה הזו, מביא הרב המקובל ברוך שלום אשלג (הרב"ש) כדי להמחיש לנו כי מציאות העולם היא אחת, אולם אנו מתפתחים ומשתנים מבפנים ועם כל שינוי אנו רואים את אותה מציאות בצורה שונה.
מציאות חיצונית ומציאות פנימית
המקובלים ממשיכים ומסבירים כי קיימות שתי רמות שבהן יכול האדם לתפוס את מציאות העולם ושתיהן מושפעות באופן מוחלט מתכונותיו הפנימיות:
כל אדם נולד כאגואיסט – תכונה ההפוכה לתכונתו של הטבע. בתכונה האגואיסטית שבה אנו מתקיימים כעת, כל אחד מאיתנו מרגיש את עצמו נבדל מהאחרים, אינו מתחשב בזולת ומנסה לנצל אותו לטובתו האישית. מקובלים גילו שהאגואיזם האנושי הוא הסיבה לכך שבתמונת המציאות שלנו, אנו חווים עולם שיש בו מלחמות, אסונות, עוני ושחיתויות.
אך אותם המקובלים גם גילו תכונה פנימית יותר באדם, תכונה נסתרת, שהיא אהבה ונתינה מוחלטת, בדומה לתכונתו של כוח הטבע. אדם שמגיע להכרת התכונה הזו בתוכו, חש מציאות שונה לחלוטין: הוא רואה כיצד כל בני האדם מתפקדים כחלקים במערכת אחת, פועלים בהדדיות ונוצר ביניהם מעגל אינסופי של הנאה עילאית, נצחית ומושלמת.
להתעורר מהחלום למציאות חדשה
מההסבר הזה אנו יכולים להבין שבאופן טבעי, מציאות העולם האמיתית נסתרת מאיתנו. אנו לא מרגישים אותה, כי אנו תופסים את עצמנו ואת העולם בהתאם לתכונות הפנימיות שטבועות בנו, וכרגע הן אגואיסטיות.
אך אם נשנה את תכונת האגואיזם שבנו לתכונת הטבע, תכונת האהבה והנתינה, נחווה ונזהה סביבנו דברים אחרים לחלוטין. בנוסף לכך, כל מה שראינו בעבר, ייראה פתאום שונה לחלוטין – שלם, נצחי ובעל תכלית. למצב הזה קוראים המקובלים, "עולם הפוך ראיתי".
עוד בשיעור: • מתוך אגרות בעל הסולם: משל על מלך אוהב שביקש לגדל את עבדו לרום המעלות: כיצד המלך מגדל את העבד לדרגה הגבוהה ביותר?
• מיהו המלך, מיהו העבד ומיהם שרי המלך המחופשים לגנבים, רוצחים וגזלנים? הגזלן, הרוצח ושאר ההרגשות השליליות, מתעוררים מתוך טבע האדם. הם לא נמצאים מבחוץ, הם ציורים של הרצון האגואיסטי שבאדם, לבוש חיצון לכוחות הרעים שנלחמים בתוכו.
• מדוע המקובלים כתבו עבורנו משלים? מדוע הם "מבלבלים" אותנו עם משלים ציוריים ולא מספקים לנו נוסחאות פשוטות לעבודה בדרך? השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – ספר "פרי חכם אגרות", אגרת 1, עמ' 26
יום שני, 5 נובמבר 2007סגור לתגובות על צריך שניים לטנגו – הבורא מזמין אותנו לריקוד
מי אחראי לבחירת דרכו של האדם? האם האדם הוא הקובע את דרכו או הבורא הוא זה שמכתיב אותה? במילים אחרות, מי בוחר במי, האדם בבורא או הבורא באדם?
רבים מאמינים שקיים משגיח לעולם, שהוא טוב ומיטיב, ש"הכול מגיע מלמעלה" וש"הכול לטובה". אך קיים הבדל עקרוני בין אמונה מסוג זה ובין הכרה חווייתית בהנהגתו של הבורא את העולם ואת מציאות חיינו.
ההבדל בין המושג "אמונה", במובנו המוכר בעולמנו ובין דבקות אמיתית בבורא, הוא בהשתתפותו של האדם במערכת היחסים הזו, בינו לבין הבורא:
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהעולם הזה קיים רק כדי שנוכל להתעלות ממנו לעבר העולם הרוחני. לשם הבורא רוצה שנגיע וכדי להאיץ בנו לעשות זאת, הוא מפיל עלינו מכות וייסורים. זוהי ה"השגחה הכללית" שקיימת בעולמנו.
אך אם האדם רוצה להיות שותף לבורא במעשה הבריאה ולהפסיק להיות נשלט על-ידו במאה אחוזים, כבובה על חוטים, הוא צריך להיכנס למסלול התפתחות רוחני המכונה "השגחה פרטית".
"השגחה פרטית" משמע, שהאדם מקדים את פעולת הבורא עליו ברצונו העצמי להתקדם לעבר השגת העולם הרוחני. נכון, הכול כבר ידוע וקבוע מראש, אבל אם השתתפות האדם בנטייתו, ברצונו להתקרב לבורא, קודמת לפעולת הבורא עליו, מתחילה ביניהם מערכת יחסים שונה לחלוטין ממערכת היחסים של הבורא עם שאר האנושות. וזוהי צורת ההתפתחות הרצויה, הן מצידנו והן מצד הבורא.
עוד בשיעור: • הרגשה רעה מתעוררת באדם דווקא כשהאור העליון מאיר יותר – אז חלק נוסף של האגו מתגלה לאדם.
• חברה היא "אני" שהתחלק לשני חלקים – "אני" ו"הזולת". זה קרה כדי שתהיה לי אפשרות להגיע לבחירה חופשית.
• חברה היא כמו בנק – רק אם אני משקיע בה היא עזר בשבילי ומה שאני משקיע זה מה שאני מקבל בחזרה.
• רק במצב ההפוך לשלמות, אדם מוצא מקום לשאלה ולמחקר. בעזרתם הוא לומד את מעמד הבורא. השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – ספר "פרי חכם אגרות", אגרת 1, עמ' 25
חוק יסוד בחכמת הקבלה: הבורא הוא טוב ומטיב לכל אדם, באשר הוא שם.
על פניו נראה שיש פה סתירה. אך ההפך הוא הנכון – קיים רק עיקרון בסיסי שחשוב להבין ולהפנים:
לבורא יש רק תכונה אחת – תכונת האהבה. וככזה, הוא העניק לנבראיו את המתנה הגדולה ביותר שקיימת במציאות – האפשרות להיות כמוהו. אך כדי שהאדם לא יפתח תלות בבורא אלא ירוויח בעצמו את המעמד האדיר המיועד לו, יצר אותו הבורא עם תכונה הפוכה מתכונת האהבה, כאגואיסט.
כל מה שנותר לאדם לעשות זה רק להפוך את תכונת האגואיזם לתכונת האהבה. ובנקודה זו טמונה גם הסיבה לכל משבר וסבל אנושי וכן האפשרות למנוע אותם.
מקורם של כל משבר ואכזבה
החוק הוא פשוט: מהבורא מגיעים כל התנאים הדרושים להתקדמות אל עבר רכישת תכונת האהבה. אך האגואיזם שטבוע באדם קולט זאת בצורה הפוכה לחלוטין, שמלווה בהרגשה רעה ומחשבות מטרידות. אי ידיעת אותו החוק גורמת לאדם לחשוב שהוא יכול להיות "גיבור" ולהילחם ישירות באגו, בדרך כלל על ידי סיגופים והגבלות, אך זוהי דרך שמובילה תמיד לכישלון.
חכמת הקבלה מלמדת שמאותו הרגע שבו מכירים את חוק הטבע העליון, אין צורך לסבול יותר. במקום לנסות להתנגד לאגו, להתעמק ולדוש בו, על האדם לשים אותו בצד ולהימשך לטוב, לרצות להתקדם לעבר תכונתו של הבורא, תכונת האהבה.
עוד בשיעור: • דווקא משבר וייסורים, הם שגורמים לאדם להתעלות למדרגה גבוהה יותר, אך זאת בתנאי שלא מתעמקים בהם אלא מתעלים מעליהם ליתר השפעה.
• האגואיזם גורם לאדם לחשוב שהוא הראשי והבורא משני לו, לכן במקרים רבים מעדיף האדם להמשיך לסבול ולהמתין עד שהסבל יעבור. זוהי טעות גדולה, מכיוון שבכך מיוחס הקלקול לבורא, במקום לדבר המקולקל היחיד שקיים, האגו.
• בשיטות רבות מאמינים שהייסורים נשלחו על ידי הבורא ולכן הם מוצדקים או לחלופין, שהסבל גורם לזיכוך האדם ולכן קיים סבל בעולם. סברות אלו אינן נכונות. להיפך, בכך חש האדם גאווה מכך שהוא סובל ומתרחק ממטרת הבריאה במקום להתקדם לעברה.
• שטות גמורה לחשוב שהבורא רוצה שתסבול רגע אחד בחייך. השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – ספר "פרי חכם אגרות", אגרת 8, עמ' 18
יום חמישי, 1 נובמבר 2007סגור לתגובות על קבלה לעומת מיסטיקה – הפכים מוחלטים
מיסטיקה: כשאדם מבצע כל מיני פעולות לא הגיוניות ומצפה לקבל בעזרתן תוצאה שאינה קשורה כלל לפעולות שביצע. מדובר במשיכה לברכות, טקסים וסגולות למיניהן.
קבלה: קבלה אינה עוסקת בפעולות וטקסים אלה כלל, אלא חושפת בפני האדם רשת כוחות נסתרים הפועלים במציאות. לכן ביצוע כל פעולה הכתובה בכתבי קבלה מקוריים, מיועדת למטרה אחת בלבד- גילוי האלקות.
סגולה: במיסטיקה, אדם מבצע פעולה, מצפה לתוצאה בעקבותיה ודבר זה נחשב בעיניו לסגולה. קבלה מלמדת את חוקי הטבע העליון, גם לאדם שאינו מכיר או מבין אותם, אך לעומת המיסטיקה, היא לא דורשת או מצפה ממנו להאמין להם – בעזרת הלימוד האדם מגלה בהדרגה את אותם החוקים בעצמו ולכן לא דרושים כאן אמונה עיוורת או ביצוע של מעשים לא הגיוניים.
עוד בשיעור: • מהי קבלה מעשית? אין מדובר כלל בכשפים או בניסים. המונח "קבלה מעשית" מתייחס לאדם שגילה את הכוח העליון ומבצע פעולות פנימיות על מנת לקבל ממנו את השפע.
• ברכה לא ניתן לקבל מפי אדם, אלא רק מפי הכוח העליון, הבורא.
• אין אמת במיסטיקות. אם היינו מכירים את רשת הכוחות העליונה, היינו מבינים מדוע דבר מה קורה כך או אחרת.
• הניסיונות להתפתחות רוחנית בתוך האגו גרמו להיווצרות המיסטיקות והפילוסופיות בעולמנו. כדי להגיע לרוחניות אמיתית, מעל טבעו האגואיסטי של האדם, האדם צריך לחקור את החלק הנסתר של המציאות בצורה מדעית, באמצעות חכמת הקבלה. השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – אגרת 6, ספר "פרי חכם אגרות", עמ' 14
יום שני, 29 אוקטובר 2007סגור לתגובות על התפתחות רוחנית – רק "למעלה מהדעת"
מהו ההבדל בין המושגים "למטה מהדעת", "בתוך הדעת" ו"למעלה מהדעת" בעבודה רוחנית?
לכל אדם קיימות שלוש דרכי התייחסות ופעולה כלפי המצב שבו הוא נמצא באותו הרגע: למעלה מהדעת, בתוך הדעת ולמטה מהדעת. המושג "דעת" מעיד על ה"אני" של האדם – כל השכל שבו, עולם המושגים שלו, הניסיון שצבר במהלך חייו וכן הלאה. לכן משמעותו של המושג "בתוך הדעת" הוא שהאדם בודק ומקבל רק את מה שמתאים לתפיסתו באותו הרגע, למשל כמו בצורת המחקר המדעית המקובלת בעולמנו.
"למטה מהדעת" הוא ביצוע פעולה ללא בדיקה או ביקורת אישית. ביטוייה של דרך פעולה זו הם פנאטיות וחינוך שתלטני, שבהם האדם הולך אחרי מדריכיו כעיוור ולא מעיז לחקור, לבדוק או לבחור בעצמו את פעולותיו. בשיטה זו משתמשים כדי לחנך אנשים לקיום הרגלים מסוימים בתקווה שייטמעו בהם לכל החיים, למשל כמו ברוב הדתות בעולמנו.
"למעלה מהדעת" משמעו שהאדם בודק היטב את הנתונים שניצבים לפניו, מבין שהם בניגוד לרצונו ולתפיסת המציאות שלו, אך למרות זאת הוא מקבל אותם, מפני שהם הגיעו מדרגה עליונה יותר שעליה הוא סומך יותר מאשר על עצמו.
אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית, מצמצם את דרכי פעולתו להתקדמות בשיטת "אמונה למעלה מהדעת": בדיוק כמו ילד שמחקה כל פעולה שהמבוגר עושה, גם אם אינו מבין את מהות הפעולה. אך כאשר הוא מתבגר ומגיע לגילו של אותו המבוגר, הוא מבין את הפעולה שביצע בילדותו. אנו רואים שבעקבות הפעולה למעלה מדעתו, הילד נעשה חכם יותר.
לפיכך, אדם שמעוניין להמשיך ולהתפתח צריך להישמע לגדולים ממנו. לכן אם נרצה לרכוש את העולם העליון, הנסתר מאתנו, אין לנו שום אמצעי אחר אלא לקיים את עצות המקובלים "למעלה מדעתנו", כלומר להישאר כילדים המשתוקקים להתפתח, כמו שכתוב בספר הזוהר: "כילד קטן וחכם ולא כמלך זקן וכסיל".
עוד בשיעור: • אנו לא קובעים את המדרגות אלא רק את קצב ההתקדמות בהן.
• אדם מרגיש כל מצב ומצב בתחילה כשלילי, וזאת כדי להגיע להבנה האמיתית של המצבים.
• איך ניתן לחיות עם הדעת ומעל הדעת בעת ובעונה אחת? "דעת" זהו הכלי שלי, "מעל הדעת" זהו האור שממלא את הכלי. הם מתחברים עלי ידי המסך וזו הפעולה שלי. כשאני מחבר ביניהם זה נקרא, "זווג דהכאה". השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, תלמוד בבלי, כרך ה, דף 122, "ענין למעלה מהדעת"
יום חמישי, 25 אוקטובר 2007סגור לתגובות על הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
הרב יהודה ליב הלוי אשלג (1884-1954) מכונה "בעל הסולם" על שם "הסולם", הפירוש שכתב לספר הזוהר. כל ימיו עסק בעל הסולם בפירוש חוכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם. בעל הסולם התאים את שיטת הקבלה העתיקה לדורנו, ובכך הוא אפשר לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה הוא חי ולהתוודע אל שורשיה ואל מטרתה.
אספנו עבורכם, את עיקרי כתביו, וכן תכנים נבחרים אודותיו. מפאת היקף פועלו האדיר הפוסט לא מכיל את כל כתביו, אולם בכוונתנו להרחיב ולהתמקד בתחומים נוספים אודות בעל הסולם בפוסטים הבאים. למי שלא יכול להמתין מוזמן לגלוש אל ספריית האתר "קבלה למתקדם" ולמצוא את כל כתבי בעל הסולם במרוכז.
יום רביעי, 24 אוקטובר 2007סגור לתגובות על נשמה שלי
נשמתנו ירדה 125 מדרגות שהרחיקו אותה מהבורא, עכשיו הגיע הזמן לעלות בחזרה, לחזק את הקשר: נשמה- בורא. אז כיצד ירדה נשמתנו מהעולם העליון? וכיצד אנו יכולים לעלות בחזרה?
כל רצונו של הבורא הוא להעניק שפע אינסופי לאדם. אותו תענוג מתקבל בנו ב כלי רוחני שנקרא נשמה או נשמת האדם. כדי שיוכל לממש את רצונו יצר הבורא נשמה כללית אחת שתהיה מסוגלת לקבל ממנו את כל הטוב שהוא רוצה להעניק לה, והיא נקראת : נשמת אדם הראשון. אולם במצב הבריאה הראשוני, אותה נשמה כלל לא עצמאית מכיוון שהתענוג שהבורא רוצה להעניק לה חזק ממנה, והיא נשלטת על ידו באופן מוחלט.
כדי שהנשמה תרכוש רצון עצמאי וחופשי משליטת התענוג, ותוכל לבנות מערכת יחסים אמיתית עם הבורא, יש צורך לנתק בינה לבין מקור התענוג. ולכן, בדומה לאב שרוצה שילדו יגדל ויהיה כמוהו, הבורא מתרחק מהנשמה בהדרגה, כדי לאפשר לנשמה ללמוד כיצד להגיע אל הבורא, אלא שהפעם עליה לעשות זאת בכוחות עצמה.
ניתוק הקשר נשמה – בורא לא נעשה בבת אחת, אלא באמצעות "ירידה הדרגתית" של 125 שלבים, המכונים מדרגות, עד לדרגת "העולם הזה". בתהליך זה, כל "מדרגה" שירדה הנשמה מסמלת את הריחוק שהולך וגדל בינה לבין הבורא.
תהליך ההתרחקות מסתיים בשבירת הנשמה הכללית לחלקים רבים, לנשמות רבות. בסוף התהליך, "נופלות" נשמות אלה למקום הרחוק והחיצוני ביותר ביחס לבורא, אל העולם הזה. מצב זה, שבו מציאות הבורא נסתרת לחלוטין מפני הנשמות, נקרא "העולם הגשמי".
ניתוק הקשר בין הבורא לנשמת האדם נועד לאפשר לו לשוב בכוחות עצמו אל הבורא. חכמת הקבלה מאפשרת לנו, לבחור לטפס במעלה 125 המדרגות בחזרה לשורשנו, אל הרגשת המציאות השלמה – אל הבורא. את הדרך לשם אנו עושים בעזרת הלימוד בספרי המקובלים. כשאנו קוראים בספרים אלה על מצבנו המתוקן, עם כוונה לעורר על עצמנו את השפעת הכוח הרוחני שטמון בהם, אנו מתחילים להימשך אל שורש נשמתנו ולעלות במעלה הסולם הרוחני.
עוד בהרצאה:
העולם היום במצב מיוחד – יש לנו הכול, אבל ריק לנו בלב. משעמם לנו בעולם הזה. האם נולדתי כדי לרוץ ולא להשיג? למה האושר נוזל לי מבין האצבעות? אומרים המקובלים שיש לידנו עכשיו את "המסיבה" הגדולה ביותר, ואנחנו לא בה. כואב להם כי הם באותה מסיבה, והם רוצים שגם אנחנו נבוא. האדם יתמלא כשאור הבורא ימלא את הנשמה שלו.
תמונת העולם מצטיירת לי כתוצאה ממהות לא נודעת שנפגשת עם החושים שלי. אני אף פעם לא תופס את המהות בעצמה. אפילו את מהותי עצמי אני לא מכיר. ולכן חסר לנו להגיע למילוי של האור, אבל להשיג מהו האור בעצמו לא חסר לנו כלל.
איך יכול להיות שלבורא חסר?
חופש הבחירה שלי הוא בלקבוע מאיזו חברה אני אתרשם.
איך אפשר לזרז את ההגעה שלנו למימוש מטרת הבריאה?
מה היה עושה מקובל במקום ראש הממשלה?
אחרי שמתחילים ללמוד קבלה פתאום צצים כל מיני רצונות אגואיסטיים. מה עושים איתם?
צפו בראיון נדיר עם אדם שהיה אנטישמי, והפך בעקבות עם הקבלה להיות אוהב יהודים.
ההרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר מהות חכמת הקבלה, מאת בעל הסולם.
