קבלה לעם היום

עוד בשיעור:
• "עבודת השם" – הבורא הוא החוק הכללי של הטבע. אדם שמשתתף באופן נכון, אינטגרלי במערכת הזו, הוא אדם שעובד את עבודת הטבע, עבודת הבורא, עבודת השם.
• "וגר זאב עם כבש" – שני כוחות מנוגדים, קבלה והשפעה, מתאחדים יחד בשלמותם, וללא פגיעה או סירוס של אחד מהכוחות הללו. זוהי תכלית הבריאה.
• ההשתתפות הנכונה במערכת הטבע זה להיות המשפיע כלפיה בכללותה.
• מערכות הטבע פועלות בשלמות – מחקרים מגלים שלמות בפעולות הטבע החיצוניות לאדם. אנו רואים כיצד הטבע הכין מערכת מושלמת לגידול העובר ולהתפתחות הילד הקטן. אך ברגע שהאדם מתנתק מקרקע גידולו והופך להיות עצמאי, מיד הטבע מתחיל ללחוץ על האדם ודורש ממנו להילחם על מקומו בעולם. מדוע זה כך? לאדם חסרה ההבנה כיצד הוא יכול להתקיים בתוך מערכת הטבע המושלמת. תחום זה נסתר מעיניו. קבלה עוסקת בדיוק בתחום הנסתר הזה ופותחת אותו בפני האדם החפץ לגלות ולהבין אותו.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "מאמר השלום", ספר קבלה למתחיל

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

נוקבא דרחל בנויה מנשמות שעולות מבי"ע להיתקן. הנשמות הללו הן אנחנו. במידה שנוקבא דרחל מעוררת את הזעיר-אנפין לתיקונים, הוא משפיע לאותן נשמות ואז הן יכולות להתעורר ולהיתקן.

עוד בשיעור:
• זעיר-אנפין דאצילות שהוא מקור האור פועל כלפי הנשמות רק לפי הנוקבאות שניצבות לידו. אותן הנוקבאות קובעות את מידת השפעתו לפי כמות הסבל שאותן נשמות יכולות להכיל.
• בזעיר-אנפין דאצילות ישנן שתי נוקבאות – לאה ורחל. לאה נמצאת למעלה מחזה דזעיר-אנפין ורחל נמצאת מתחת לחזה דזעיר-אנפין.
• נוקבא ננסרת מזעיר-אנפין בעשר פעולות המכונות "עשרה ימים", המתקיימות בין ראש השנה ליום כיפור.
• "שמאלו תחת ראשי" – זעיר-אנפין תומך בנוקבא במעשה הנסירה – הוא מספק לה כוח כדי שתוכל לסבול כשתתנתק ממנו ותהפוך לעצמאית.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ח, אות קל"א

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מקובלים הם אנשים שחיים בעולם הזה, ויחד עם הרגשתם את העולם הזה הם מרגישים קשר עם הבורא, לפי מדת השתוות צורתם עמו. מידות שונות בהרגשת הבורא נקראות "עולמות".

המילה "עולם" נגזרת מהמילה "העלמה". העולמות זוהי מערכת העלמה על האור, על השפעת הבורא לנבראים. הכוונה היא שהעולם משמש כמסננת שמעלימה ומקטינה את כמות האור, כמות התענוג שמגיעה אל האדם.

ישנו כוח אחד הפועל במציאות – כוח ההשפעה, הבורא, והוא סידר מערכת שדרכה הוא משפיע לנברא במגוון אופנים. כאמור, "עולם" הוא מדת גילוי או הסתרה של הבורא כלפי הנבראים. ההסתרה המוחלטת נקראת "העולם הזה" והתחלת הרגשת הבורא היא המעבר בין "העולם הזה" לעולם הרוחני. בין ההסתר לגילוי השלם ישנן חמש מדרגות כלליות של התגלות חלקי הבורא לנבראים. חלקים אלה נקראים "עולמות".

עוד בשיעור:
• ללא נשמות אין עולמות. לכן כל מערכת העולמות נמצאת בכוח ולא בפועל, עד שתגענה נשמות שתגלנה אותם.
• בעולם האצילות אין כלל כיסויים על האור. רק מתחתיו, מפרסא ומטה, בעולמות בריאה, יצירה ועשיה, ישנן מדרגות, חסרונות, טוב ורע, וכן הלאה. כל ייעודם של עולמות ההסתר – עולמות בי"ע, הוא לגרום לנו לפתח רצון להתעלות מעליהם, לעבר גילוי הבורא, כדי לבנות את עצמנו ובסופו של דבר להתכלל בעולם אצילות.
• כיסויי עולמות בי"ע, מבצעים באור המופשט שינוי כלפי הנשמות, כמעין זכוכיות צבעוניות שצובעות את האור כלפי המביט דרכן.
• באור אין שינויים, כל השינויים הם באופן העלמת האור. על הנברא לכסות את הרצון-לקבל שלו ב"מסכים" בהתאם למסכי העולמות המכסים את האור המופשט. בכך הנברא ינטרל את מסכי ההסתרה ויוכל להתייחד עם האור העליון. מכאן אנו יכולים להבין שדווקא על-ידי ההעלמה, הנברא יכול להשוות את תכונותיו לתכונות האור.
• בעוד שההתפתחות הגשמית מתרחשת כמו מעצמה, כל צעד בהתפתחות הרוחנית חייב להיות בהקדם רצון מצד האדם. האדם חייב לתאר לעצמו מהי מדרגתו הרוחנית הבאה ולרצות להגיע אליה בטרם יתקדם לעברה.
• תהליך הבריאה ידוע מראש, מתחילתו ועד סופו. לאדם נותרה הבחירה בזירוז ההתפתחות לעבר תכלית הבריאה בלבד.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה ל"פתיחה לחכמת הקבלה", אות י"א, ספר "קבלה למתחיל", עמוד 275

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מערכת העולמות מסודרת בדיוק באופן הנכון כדי לתקן את הנשמות. אותה המערכת שייצבה את עצמה לאחר שבירת הכלים של העולמות נקראת "עולם אצילות".

עולם האצילות הוא המרכז: מצדו האחד עולם אין-סוף, משם מגיע כל האור, ומצדו השני עולמות בריאה, יצירה ועשיה, שבהם פועלות הנשמות שמבקשות את תיקונן.

עוד בשיעור:
• זעיר-אנפין מסתיר את עצמו ובכך נותן לנוקבא לגדול. זעיר-אנפין "נעלם" בחציו, ובזה נוקבא יכולה לקבל השפעה מאמא. בזה שנוקבא מדמה את עצמה לאמא, היא מתחילה להיבנות ובסופו של התהליך, תהפוך לעצמאית ותוכל להיות לצד זעיר-אנפין.
• הכל נקבע בפרצוף אריך-אנפין, המתפקד כמקבל ההחלטות. אבא ואמא הם המבצעים את החלטותיו. אריך- אנפין מתפקד כמעין מנכ"ל המפעל, ואבא ואמא מתפקדים כמנהלי המפעל.
• קבלת ההחלטות מתבצעת באריך-אנפין כיוון ששם נמצאות כל הרשימות מהשבירה. שם גם מתקיים גמר התיקון של זו"ן.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשס"ד, אות קמ"א

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

הרב ברוך שלום אשלג, בנו וממשיך דרכו של הרב יהודה אשלג (בעל הסולם), היה מקובל נסתר במלוא מובן המילה. למרות גובהו הרוחני העצום הוא היה אדם צנוע מאוד שסלד מפרסום והעביר את כל זמנו בלימוד ובכתיבה.

עם זאת, קשה למצוא מילים כדי לתאר, ולו במקצת, את תרומתו העצומה של המקובל הגדול הזה לדורנו ולדורות הבאים אחרינו. שש-עשרה שנים להסתלקותו.

במובן מסוים היה הרב ברוך אשלג (הרב"ש) "המוהיקני האחרון". הוא היווה את החוליה האחרונה בשרשרת מפוארת של גדולי המקובלים, שהתחילה עם המקובל הגדול הראשון, אברהם, ונסתיימה עם אביו, הרב יהודה אשלג (בעל הסולם). תפקידו בשרשרת זו הוא אולי התפקיד המשמעותי ביותר לימינו – לחבר בין כל גדולי המקובלים לבין העולם שלנו ולהתאים את שיטת הקבלה לנשמות בדורנו.

למרות שהוא עצמו ניצב במרום הסולם הרוחני, רגליו של הרב"ש לרגע לא התנתקו מהקרקע, מהאדם הפשוט שרוצה לגלות אם קיים דבר מה גבוה יותר ממה שיש לעולם הזה להציע. מתוך השגתו הרוחנית הגבוהה, הרב ברוך אשלג הבין את הצורך של האדם בסוף המאה העשרים לגלות את סוד החיים, והצליח להתאים את חכמת הקבלה בצורה הנוחה, הפשוטה והמתאימה ביותר לכך. הרב"ש פתח בפנינו את השער לעולם מופלא ונצחי וסלל בפירוט ובפשטות את הדרך הבטוחה ביותר להגיע אליו.

תלמידו של אביו

למרות שלא היה לו צורך באותות של כבוד, הרב"ש נענה לדרישת אביו וקיבל הסמכה לרבנות מהזרם החרדי ומהזרם הציוני גם יחד. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל ו הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשי של ירושלים ומנהיגה הרוחני והפוליטי של הקהילה החרדית בארץ באותן השנים, הם שהסמיכו אותו והוא בן שבע-עשרה בלבד.

התשוקה לגלות את סוד החיים החלה לפעום בו כבר מגיל צעיר והוא לא התפשר על דבר מלבד זאת. רצונו היחיד היה להפוך לתלמידו של אביו, המקובל הגדול ביותר בדורו, להמשיך את דרכו ולהתעמק בלימוד חכמת הקבלה. הוא ידע שרק הקבלה מסוגלת לספק מענה לרצון שבער בו. ואכן, לאחר שהרב ברוך הוכיח את רצינות כוונותיו, הסכים בעל הסולם לקבלו לקבוצת תלמידיו.

שמעתי

במרוצת השנים הפך הרב"ש לתלמידו הקרוב ביותר של בעל הסולם ואף החל ללמוד עמו ביחידות. אביו, אחד המקובלים הגדולים ביותר בכל הזמנים, לימד אותו את "תלמוד עשר הספירות" ואת "ספר הזוהר", ענה לשאלותיו הרבות והכין אותו לתפקיד שהרב ברוך אשלג היה עתיד למלא – הפצת חכמת הקבלה ברבים בשפה הפשוטה והמתאימה ביותר לימינו.

את כל ששמע מאביו רשם התלמיד המסור בשקדנות במחברת אישית שעל כריכתה התנוסס הכיתוב "שמעתי". כך הצטברו ברשותו אלפי רשימות ייחודיות המתעדות את הסבריו של בעל הסולם על עבודתו הרוחנית של האדם. על ערש דווי הוריש הרב"ש את אותה מחברת לתלמידו ועוזרו האישי, הרב מיכאל לייטמן, וזה הוציאה לאור שלוש שנים מאוחר יותר.

מקובל נסתר

בדומה לאביו, הרב"ש לא רצה שיכירו אותו ויפרסמו את שמו בחוצות בתור מקובל, ולכן סרב לקבל על עצמו את התפקידים הרשמיים הרבים שהוצעו לו. במקום לזכות לכבוד ולעמוד בראשם של ארגונים ציבוריים גדולים, הקדיש הרב ברוך אשלג את כל כולו לעבודה הפנימית ולהכנת תלמידים מקובלים שיפיצו את חכמת הקבלה וימשיכו בנאמנות את דרכו של בעל הסולם. בפנימיותו היה הרב"ש מקושר לכל העולם, אך בחיצוניותו הוא היה מבודד ממנו. אלמנתו, הרבנית פייגה אשלג, מעידה על כך: "אפילו שכנינו לא ידעו שהוא מלמד את תורת הנסתר". אבל למרות כל צניעותו, מי שחיפש באמת, מצא לבסוף את דרכו אל הרב"ש. תלמידו ועוזרו האישי, הרב מיכאל לייטמן, מספר שבין אלה שהגיעו אליו בסתר, היו גם רבנים ידועים מאוד בציבור, שנהגו להגיע לבית הרב"ש כדי ללמוד ממנו ביחידות את חכמת הנסתר.

ירושה שהיא אוצר של ממש

בשנת 1983 התרחשה נקודת מפנה בחיי הרב"ש. עד לאותה תקופה הוא לימד תלמידים ספורים שליוו אותו לאורך שנים. לפתע הגיעו לקבוצתו 40 תלמידים חדשים, צעירים וחילוניים מכל רחבי הארץ, שהשתוקקו לגלות את סוד החיים. הם הגיעו מכל שכבות החברה הישראלית והיו שונים מאוד מהתלמידים שבהם פגש הרב"ש עד אז.

בעבודתו הייחודית עם תלמידיו החדשים הוא פיתח את השיטה הרוחנית המתאימה ביותר לדורנו. מדי שבוע כתב להם מאמר ובו תיאר לפרטי פרטים ובשפה פשוטה כל שלב ושלב בעבודתו הפנימית של האדם בדרכו אל הרוחניות. בדרך זו הוא הוריש לנו אוצר של ממש, שיטה שלמה ובדוקה שמסוגלת להביא כל אדם בימינו להרגשת העולם הרוחני. ברבות הימים, אספו תלמידי קבוצת "בני ברוך" שהקים הרב מיכאל לייטמן והקרויה על שמו של הרב"ש, מאמרים אלה ואגדו אותם לסדרת ספרים בשם "שלבי הסולם".

הרב"ש הותיר אחריו קבוצות לימוד רבות ברחבי הארץ וברחבי העולם, שמתאספות ולומדות מספריו ומספרי בעל הסולם. הרב ברוך אשלג הצליח לעשות את מה שלא עשה אף מקובל לפניו – לפרוש בפני כל אחד מאיתנו את הדרך המתאימה ביותר בשבילו לגילוי הרובד הפנימי והעמוק ביותר בכל המציאות.

לצפייה בישיבת חברים לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש

לצפייה בסרט "תמיד איתי"

מצד הבורא, מגיעים לאדם כל הזמן וללא הפסקה כוחות להתקדמות. השימוש הנכון או השגוי בהם תלוי באדם עצמו.

הבורא הוא החוק הכללי שעליו מושתתת כל המציאות – חוק של השפעה טהורה שלא משתנה ולא יודע פשרות.

הבורא לא יכול לשנות את השפעתו עלינו מרעה לטובה או להיפך כפי שלרוב אנו מתארים – אנחנו הם אלה שמשתנים. בטבע אין שינוי, חוקי הטבע העליון הם גמורים ומוחלטים, בדומה לחוקי הטבע הגשמי – חוק המשיכה, חוקי הכימיה ועוד.

לאדם ניתנו כל הכלים – שכל, כוחות ובחירה חופשית, להתמודדות עם המצבים שהבורא מציב לו במהלך חייו. לעומת הבהמה, לאדם ישנה בחירה חופשית, האם לטעות או לא.

עוד בשיעור:
• הבורא הוא רק מה שמתגלה בתוך הנברא המתוקן ולכן אל לנו להתייחס לבורא כאל כוח מופשט. הבורא הוא תכונת ההשפעה הבלתי מוגבלת שצריכה להתגלות בכלים שלנו. אין בורא מחוץ לנו. כל התפילות שלנו הן השתוקקות להשגת אותו מצב רצוי ולא למשהו חיצוני לאדם כביכול.
• מהו העולם? הכלים הלא מתוקנים שלי שאותם אני מרגיש כנפרדים ממני. ברגע שאתקן את עצמי, ארגיש את כל העולם קיים בתוכי.
• "תיקון העולם במלכות שדי" – אם אתה רוצה לתקן את העולם, תקן אותו במלכות שדי – ש-די – שים על הרצון שלך הגבלה וכתוצאה מכך תגלה את העולם האמיתי, הרוחני.
• "להיות עם חופשי בארצנו" – ארץ מלשון רצון. עלינו להיות חופשיים ברצונות שלנו ולא להיות נשלטים על-ידם.
• בעלייתו מהעולם הזה לעולם אין-סוף, האדם משתמש יותר ויותר באגו שלו, אבל באגו מתוקן בעל-מנת להשפיע.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה ל"פתיחה לחכמת הקבלה", אות ח', ספר "קבלה למתחיל", עמוד 274

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

עוד בשיעור:
• לאחר "חטא אדם הראשון", אנו נולדים בעולם הזה כבר בצורה מקולקלת. לכל מאיתנו יש חובה להגיע ל"תשובה" – השתוות צורה עם הבורא. לחזור בידוק לאותו המצב המתוקן שהיה לפני החטא. על-ידי לימוד חכמת הקבלה, אנו מזמינים על עצמנו את המאור המחזיר למוטב, והוא "מחזיר אותנו בתשובה".
• אדם שצועד בדרך התפתחות רוחנית, מגיע לעיתים למצבים בהם הוא מתאכזב מהעובדה שהוא לא מקבל את העזרה לה ייחל "מלמעלה". הסיבה לכך היא שהוא עדיין לא הגיע למצב שבו הוא מרכז את כל יגיעתו, מאמציו וייסוריו, לכלל הרגשה הנקראת "תפילה לתיקון" – לעבור מתכונת הקבלה לתכונת ההשפעה.
• בזמן ההסתר, האדם צריך לגלות הבחנות רבות, חלקן הגדול הן הרגשות לא נעימות ואף קשות. למרות זאת, הוא חייב ללכת למעלה מכלי הרגשתו לקראת האמת. עליו להחשיב ולהעדיף את האמת הנצחית על פני הרגשתו הרגעית. הרגשת חשיבות האמת יכולה להגיע רק מהשפעת חברה התומכת בדרך זו על האדם. במצב זה האדם מרגיש עד כמה הוא תלוי בחברה.
• מה שאנו מרגישים מתרחש ברצונותינו ורק מתוך מידת הקלקול או התיקון שלנו אנו קובעים מהו טוב ומהו רע – עד כמה שאני מתוקן אני מרגיש את המציאות כיותר מתוקנת וההפך. לכן, אם האדם מצליח להתעלות מעל רצונותיו, הוא יכול לבחון את המציאות באופן אובייקטיבי. כל עבודת האדם היא לייצב את עצמו נכון כלפי המציאות.
• בכלי קבלה לא יכולה להיות הרגשה טובה – הם פשוט לא מיועדים לזה. עלינו להתעלות מעליהם ולרכוש על פניהם כוונות השפעה – רק כך נוכל לזכות להרגשה טובה.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם ד', נביאים, עמ' 13, "מהו ענין כשלון בעבודה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

אסטרונומיה הוא מדע העוסק בחקר הכוכבים. הקבלה מסבירה כי כל מערכות הטבע שאנו מכירים, הן העתקה ממערכות רוחניות.
מדוע השנה מחולקת ל365 ימים? מדוע יש בטבע מערכות של יום ולילה, חודשים, שבועות, שעות ושניות – הכול נובע מהמערכת הרוחנית שבעולם האצילות.

לא בכדי העניקו המקובלים לקבלה את התואר מדע. אופן החקירה הקבלית אינו שונה מכל חקירה אחרת במדעי הטבע, מסביר בעל הסולם במאמרו "תורת הקבלה ומהותה". כשם שהאדם צריך להכיר את חוקי הטבע החומרי השולטים בעולם, כך ואף יותר מזה הוא מוכרח להכיר את חוקי הטבע הרוחני, שהם שולטים במציאות כולה, קובע הרב קוק (מתוך הפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה).

עוד בשיעור:
• תקופת ראש השנה מציינת מצב פנימי באדם. מצב שבו הוא מחליט להיכנס תחת השפעת הכוח העליון.
• האם יש קשר בין לוח הזמנים שבעולם הזה, דוגמת החגים ובין לוח הזמנים הפנימי שאותם מציינים החגים? לא! אין שום קשר בין גשמיות לרוחניות.
• האם בכל זאת יש תועלת מזה שבתקופת החגים רוב העם חוגג יחד? בעשותנו כך אנו מתקנים את עצמנו ברמת ה"דומם דקדושה". אנו מזמינים על עצמנו הארה קטנה שמחזיקה אותנו ברמת הדומם. כלפי הרוחניות הדומם לא זז, אין לו בחירה חופשית.
• המקובלים לא נגד המנהגים. הם רק רוצים לעורר אותנו להתעלות מעל לדרגת הדומם.
• האם ביום הכיפורים אנו עומדים למשפט מול בורא העולם? מי שמתאר לעצמו יד שרושמת, אותו בספר כזה או אחר – עובד עבודה זרה! כל הספרים הקדושים מדברים רק על רוחניות, כלומר האדם עובר את המצבים שהסימנים מציינים בפנימיותו.
• מה מסמלים לנו על פי הקבלה: ראש של דג, רימון,תפוח בדבש, גזר, תקיעה בשופר ועוד.

צפו בחלק הראשון

חלק שני

הורידוMP3