קבלה לעם היום

על לימוד "תלמוד עשר הספירות" – אם האדם היה יודע איך בנויה נשמתו, אם היה מרגיש את חלקיה וכיצד הוא עובד איתם, הוא היה מגלה בזמן הקריאה בתע"ס את מה שכותב המחבר, בתוכו. הוא היה עובר על ההבחנות הללו והיה מבין כיצד הוא בנוי, את מבנה נשמתו.

עוד בשיעור:
• "חיבוק השמאל" – מלכות מקבלת מזעיר-אנפין גבורות דזעיר-אנפין כדי לבנות את עצמה כפרצוף עצמאי. זעיר-אנפין חייב להיכנס למצב שנקרא "דורמיטא" (בארמית, שינה), ואז נוקבא יכולה לקבל ממנו גבורות.
• דורמיטא – העלאת מ"ן, נסירה – נה"י שננסרים, חיבוק שמאל – זעיר-אנפין מוסר למלכות מוחין דאבא. התהליך הזה עוזר לנשמה להתפתח מנקודה התחלתית לפרצוף שלם. כל זה נעשה במצב שנקרא "ראש השנה" – תחילת בניית הנוקבא, הנשמה.
• כל התפילות במצב "יום הכיפורים" גורמות לנוקבא לעלות לאמא.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ט, אות קל"ג

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

חשבון רוחני שונה לחלוטין מחשבון גשמי – בחשבון גשמי חושבים אך ורק על רווח עצמי, מקסימום תועלת עצמית במינימום מאמץ. ברוחניות, התועלת היא לזולת, למשהו חיצוני לי. אלה בדיוק אותם חשבונות כדאיות ויעילות, אך לטובת הזולת ולא לטובת עצמי.

עוד בשיעור:
• מהי "חזרה בתשובה" ברוחניות? כיצד אדם יודע היכן היה ולאן הוא צריך לחזור? מקובלים מספרים לנו שיש בנו משהו מקולקל ,שהיה פעם טוב ואותו אנו צריכים לגלות.
• מהו "חטא אדם הראשון" האמיתי?
• "אמונה" היא תכונת ההשפעה – חשבונות לטובת הזולת. "ואהבת לרעך כמוך" – כפי שאתה עובד כדי להשיג מקסימום תוצאה במינימום מאמץ לטובתך, כך תעשה לטובת הזולת. אדם שמגיע לרכישת תכונת ההשפעה, מגלה שכל הטבע מסודר כך.
• מתי אדם יכול להגיד שהוא עובר מקבלה עצמית להשפעה? כאשר הוא מפסיק לחשוב על תועלת עצמו ומתחיל לחשוב על תועלת הבורא. בכך הוא מחליף את המטרה שלו, לשם מה הוא עובד. ובזה האדם "עובר מחסום" ונכנס למציאות רוחנית.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, נביאים – כרך ד', דף 22, "מהו השיעור של תשובה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

זו השאלה העקרונית בחיינו – מדוע ישנו סבל בעולם? האם נבראנו כדי לסבול?

מצד אחד, ההשגחה העליונה הציבה את התנאים האופטימליים לגידול הילדים – העובר גדל ברחם האם מוגן ומלא בשפע, לאחר מכן ההורים דואגים לכל מחסורו של הילד הקטן, הסביבה מטפחת אותו ותומכת בו עד שמגיע לבגרותו. אז היחס לאדם מתחיל להשתנות, עד שבסופו של דבר, חיי האדם הופכים למלחמת קיום של ממש – עול פרנסה, משפחה, זוגיות, מחויבויות שונות…

מהרגע שהתבגר האדם ויכול לבצע פעולות נכונות ובאופן עצמאי, החיים מתחילים לדרוש ממנו אחריות ונטילת שליטה על מהלך חייו. מדוע הבורא, הטבע, לא מתייחס אלינו כמו לתינוקות שלו במשך כל החיים?

התשובות נמצאות בכתבי הקבלה: קיימים חוקים כלליים, גדולים ומקיפים יותר, שאותם האדם חייב לקיים מרגע בגרותו ואילך. ולפני שהוא נעשה בוגר, הטבע מתייחס אליו בהתאם למידת התפתחותו ולא דורש ממנו לקיים את החוקים הללו.

הטבע ברא אותנו כך שבחלק השני של חיינו נהיה חייבים לבחור בעצמנו משמעות לחיינו. שהטעם בחיינו לא יהיה תלוי בקניית תענוגים, אלא בהשוואת הצורה לבורא, המשפיע. והשפעה היא כבר קניית טבע אחר.

אבל הלחץ הוא אותו לחץ. עד הבגרות יש לאדם רצון טבעי להתפתחות. ומעבר לזה, ההתפתחות היא מתוך בחירה חופשית, חופש שמציב לאדם ייסורים, שאת סיבתם הוא חייב לחקור בעצמו, ומתוכם להגיע להחלטה שעליו להשתנות.

עוד בשיעור:
• אם היינו בוחנים את עולמנו מתוך העולם הרוחני, לא היינו רואים שישנם נבראים. עצמים רוחניים הם עצמים חופשיים מהבורא, עצמאיים, שלא נשלטים על ידו. וכל עוד שאין ישות עצמאית, נפרדת מהבורא, לא נקרא שיש משהו חוץ ממנו. לכן עדיין אין נברא.
• מלאכים הם כוחות הטבע – לדוגמא, כוח המשיכה, כוח המגנט והכוח האלקטרוסטטי, גם הם מלאכים. מלאך הוא חלק אחד מהמלך ששולט במציאות. הבורא הוא מחשבה שמתוכה יוצאים כוחות שפועלים – מלאכים. ישנם אין ספור מלאכים. אין להם בחירה חופשית או קיום בפני עצמם. הם נפעלים מרצון הבורא.
• כל הצרות שלנו נובעות מההסתר. האנושות לא מכירה את כל רובדי המציאות כפי שהיא, כיצד פועל הטבע ולכן היא מגיעה למצב של ייאוש. חסר לאדם מידע נוסף, על החלק הנסתר במציאות, כדי להבהיר את התמונה. לא ברור לו כיצד הוא משפיע על העולם וכיצד השפעתו חוזרת אליו בחזרה – זאת מפני שפעולות אלו עוברות דרך מערכת הנסתרת מחושי האדם.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה לפנים מאירות ומסבירות, אות י"א, ספר "קבלה למתחיל", עמוד 246

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

תקיעת שופר רוחנית: זעיר-אנפין עולה לאבא ומלכות עולה לאמא. זעיר-אנפין מקבל מאמא בבת אחת את כל האור ועל-ידי תקיעת שופר, יורד לנוקבא ומשפיע לה בעשר מנות את שקיבל. כל מנה כזו נקראת "יום" – "עשרת ימי תשובה".

עוד בשיעור:
• תקיעת שופר היא התחדשות והתעוררות המוחין דזעיר-אנפין, שישפיע לנוקבא. את זעיר-אנפין תמיד צריכים לעורר ב"תקיעת שופר".
• זעיר-אנפין מוסר לנוקבא את כל הדינים (תוספת על הדינים שהיו לה מלכתחילה), ולאחר מכן הוא מתקן אותה – אז היא ראויה לזווג עימו. בדומה לאדם שהולך בדרך ההתפתחות הרוחנית – אם הוא משתוקק לדבקות הוא מגלה דינים שאותם מוסר לו העליון.
• ביום הראשון של ראש השנה זעיר-אנפין מקבל מוחין מאבא עבור נוקבא.
• מדוע ביום הראשון של ראש השנה הדינים קשים וביום השני דינים קלים ולא להיפך כפי שמתבקש?
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ז, אות קכ"ח

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

אנשי הכנסת הגדולה, המקובלים הגדולים שכתבו לנו את סידור התפילה, מנו עבורנו את כל רשימת העבירות הרוחניות שהאדם מבצע מדי רגע ברגע. השאלה היא – האם האדם שקורא בסידור, מוצא שם את עצמו או רק משנן את התפילה בפיו?

אדם שמתקדם בדרך ההתפתחות הרוחנית בצורה הנכונה, מגלה את עצמו כעבריין – את כל העבירות הכתובות בסידור הוא ביצע ומבצע בעצמו. וזו מידת ההכרה הנכונה כדי להגיע לתשובה – תיקון העברות הללו על-ידי המאור המחזיר למוטב.

אדם שלא מתקדם בדרך הנכונה – על-ידי לימוד חכמת הקבלה, לא מרגיש שהוא רע, כי הוא לא עובד כלפי האור ואז הוא לא רואה שהוא רע.

עוד בשיעור:
• האדם לא צריך לגלות שהוא רשע או צדיק דווקא, אלא מיהו באמת. אם הוא מגלה את האמת כלפי האור, מתגלה לו שהוא הפוך ממנו בתכונותיו – תכונת ההשפעה של האור הפוכה לתכונת הקבלה של האדם. אז הוא רואה את מצבו האמיתי ויכול לבקש מהבורא שיתקן את תכונותיו בהתאמה לתכונות הבורא.
• האדם לא בחר אילו תכונות יהיו לו ולכן הוא לא צריך לבקש סליחה על תכונותיו, מעשיו או רצונותיו בעבר. על האדם לבקש את תיקון כוונת התכונות הללו, מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
• מהי חרטה? חרטה נכונה היא חרטה בשל העובדה שהאדם מגלה שתכונותיו מונעות ממנו להדבק בבורא, להיות כמוהו. לא לבקש להשמיד את התכונות הרעות אלא לתקנן, שינוי השימוש בהן, מלטובת עצמו ללטובת הבורא.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ד' – נביאים, דף 18, "עד כמה שיעור התשובה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

ההבדל העיקרי בין חכמת הקבלה ליתר השיטות הוא שבשיטת הקבלה, הרצון-לקבל, האגו, לא מתבטל וממשיך לגדול בהתמדה. בהתאם לאגו המוגדל בכל שלב ושלב, האדם בונה את עצמו כהפוך לו, בשנאה כלפיו. ואפילו אם האדם מגיע למצב שהוא ממש מתעב את תכונת האגו שבו, אסור לו למחוק אותה או חלקים ממנה, אלא רק להתעלות מעליה ביתר כוונת השפעה.

בשיטות האחרות (שיטות רוחניות אחרות, דתות ועוד), העבודה מתרכזת בביטול הרצון לקבל, האגו – להרוג אותו ולהפסיק את קיומו.

ההבדל בין ללכת למעלה ממנו, בשיטת הקבלה ובין להרוג אותו, הוא בביקורת – כשאני מתעלה מעל האגו, הוא ממשיך לחיות בי, עם כל הטענות והמענות שלו. לפי נטיותיו הוא צודק, אך למרות שאני רואה שזה כך, שזו האמת שמתגלה כלפי כרגע, אני עולה למעלה מזה. אלה חיים בשתי רמות של התנהגות, ושתיהן לא מבטלות אחת את השניה.

אנו צריכים להתייחס לכל הנטיות, הרצונות והמחשבות שלנו, למה שקיבלנו מהלידה, מהסביבה בה גדלנו ומהחינוך שקיבלנו, כנתונים. אנו לא צריכים לעסוק בהם יתר על המידה או להילחם בהם, אלא רק להשתדל "להרכיב" עליהם כוונת השפעה. לא משנה באילו תכונות מדובר, תהינה הגרועות ביותר – ברגע שתהיה עליהן כוונה על-מנת להשפיע, הן תהפוכנה לתכונות אלוקיות.

עוד בשיעור:
• "על כל פשעים תכסה אהבה" – אני משתמש בכל הרצונות הגרועים ביותר שלי ובכל הזוועות שבטבע שלי בעל-מנת להשפיע. דווקא על ידם אוכל להגיע למידת האהבה.
• מה פירוש המושג "מלכות"?
• ברוחניות, ברגע שאדם מגיע להכרה שהוא יכול להתחיל מחדש, נקרא שהוא מתחיל שנה חדשה או יום חדש. מכאן והלאה עליו להפסיק לעשות חשבון על מה שהיה קודם לכן, "לנקות את הדף", ועל פני כל הנטיות וההפרעות שמתגלות לו, להתעלות לכוון יתר השפעה.
• מהי אמת? אמת זו לא קבלה ולא השפעה – זו אמת אובייקטיבית המנותקת מהכול. כשיש לי כלי קבלה וכלי השפעה באיזון מושלם ביניהם, זו נקראת מידת האמת.
• בתקופת החגים יש יתרון בזה שמספר גדול של אנשים נמצאים בחיפוש פנימי ופחות מזלזלים בחשבונות רוחניים. באותם הזמנים משפיעה המחשבה הכללית על פרטי העם השונים.
• מהו "חג" ברוחניות? חג הוא הצטברות נתונים מיוחדת – השפעה מחזורית (חג מלשון חוגה, עיגול), של מערכת העולמות על מערכת הנשמות, שעוזרת להן להתעלות ליתר השפעה ומקרבת אותן למימוש מטרת הבריאה. בזמני החגים בעולמנו, אנו כמו "משחקים" בתהליכים שמתרחשים בעולם הרוחני.
מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, מועדים – כרך ד', דף 22, "מהו הנסתרות לה' אלוקינו, בעבודה", ד"ה: "אולם בזמן…"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

הבעל שם טוב קשר את תורת האר"י למציאות העולם הזה, דרך פעולות ומעשים לביצוע האדם ולכן דרכו נקראת "דרך הלב". הוא ארגן קבוצות לימוד שבהן, על-ידי חיבור החברים, ניתן היה להגיע להתקרבות ולדבקות בבורא.

הוא הקים את תנועת החסידות כדי למשוך את המון העם ללימוד התורה וכדי שמי מהם שהיה בעל נטייה ללימוד תורת הנסתר, יוכל ללמוד אותה, אפשרות שהיתה שמורה ליחידי סגולה עד אותם הימים.

מאותן הקבוצות קמו החסידויות השונות, שהיו בבסיסן קבוצות מקובלים.

כיום, עם ירידת הדורות, בזמנים בהם אין "חכמים" ו"תלמידי חכמים", ניתנה לנו שיטת בעל הסולם – שיטה שמתאימה לכל אדם בעל רצון להגיע לרוחניות. בימינו לא נדרש ניסיון קודם או לימוד ש"ס ופוסקים כבעבר כדי לממש את מטרת הבריאה.

עוד בשיעור:
• בעל הסולם מעיד על עצמו שלא חידש מאומה על תורת האר"י אלא רק פישט את השפה עבור הדור שראוי לבצע את התיקון, דורנו.
• מהו תיקון? תיקון הכוונה מעצמי לזולת – במקום לאהוב את עצמי, לאהוב את הזולת.
• תחילה היתה התנתקות האור מהכלי. גדולי האומה, מאברהם אבינו והלאה, עוזרים לאנושות לקרב את עצמה בחזרה לאור, על-ידי תיקונים, סדרים ופיתוח השיטה בהתאם לדור בו הם חיו ולנחיצות הזמנים.
• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראים – להיות כמו הבורא, כי אין יותר טוב מזה.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה לפנים מאירות ומסבירות, אות ט', ספר "קבלה למתחיל", עמוד 245

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מהי "תקיעת שופר" ברוחניות? על-ידי התעוררות מלמטה, על-ידי מ"ן שהנשמות מעלות, אנו מבקשים, מחייבים את זעיר-אנפין לרדת לנוקבא ולהשפיע לה.

ביום הראשון של ראש השנה אנו מבצעים את פעולת ה"תקיעה" וביום השני זעיר-אנפין יורד לנוקבא. תקיעה, תרועה, שברים – הם סוגי המ"ן שמלכות מעלה לזעיר-אנפין.

עוד בשיעור:
• מהם "עשרת ימי תשובה" ברוחניות?
• "רחל" היא אותם הכלים שצריכים לקבל את האור בעל-מנת להשפיע. "לאה" היא אחוריים דבינה, הנפולים בתוך זעיר-אנפין.
• מדוע אורכו של ראש השנה הוא יומיים ומהו ההבדל בין הימים?
• מהם דינים? הנשמות עדיין לא מוכשרות לקבל מלמעלה את מה שהן רוצות לקבל. "המתקת הדינים" – כאשר התחתון מוכן לקבל על עצמו את שליטת העליון.
השיעור מבוסס על  תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ה, אות קכ"ה

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3