קבלה לעם היום

לפני שאתם קוראים את הפוסט הבא, תעצרו רגע. תפנו לכם כמה דקות של שקט, קחו נשימה עמוקה ונסו לתאר את הכתוב בו.

כי בשגרת החיים שמתנהלת לרוחב, יש כמה אירועים שמאפשרים להתעלות לגובה. ומה שהיה נראה כבלתי אפשרי, לפתע הופך למציאות… 

המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "ויתרוצצו הבנים בקרבה"

• הבורא ברא רצון לקבל, ובו אין שום שינוי. כדי לעזור לנו להקים את עצמנו בצורה עצמאית, הרצון לקבל כולו נסתר, ומתגלה בנו רק במידה שאנו מסוגלים להתמודד עימו – להעביר את הכוונה על-מנת לקבל – "עשו", שמתעוררת על-ידי סביבה רע, לכוונה על-מנת להשפיע – "יעקב", שמתעוררת על-ידי סביבה טובה.
• הבחירה היא רק בסביבה.
• "הקדוש ברוך הוא" – הכוח העליון שנמצא אחרי הקבוצה, הספרים והמדריך, אשר פועל דרכם עלי ומחליף את הכוונה שלי.
• כל המאבק הוא רק על הכוונה, והבירור הוא רק על-ידי הסביבה.
• אם כולנו דואגים להתכלל מהסביבה, ומבטלים בזה את עצמנו כדי להתכלל ממה שיש לאחרים, אנו נכנסים באופן אוטומאטי למישור פנימי יותר בינינו.
• הביקורת באיזו כוונה אתה נמצא – לקבל או להשפיע, היא בהתאם לסביבה שאליה אתה נמשך – טובה או רעה.
• עלי לחפש יותר ויותר פנימה את רשת הקשר שבה אנו מחוברים; זו הכוונה הפשוטה ביותר שבה עלי להתרכז בזמן כנס הקבלה הקרוב.
• הקליפה תמיד תגיד לך שעדיין לא עשית מספיק, ואתה חייב לענות לה – לא, כאן ועכשיו. ואת ההתרשמות הזו אתה גם יכול לקבל מהסביבה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

• "תרי"ג מצוות" – מושג שמעיד על ביצוע כל פעולות התיקון; איך שכל רצון ורצון יהיה בביטול הרצון לקבל שלו וברכישת המסך, כלומר כוונה על מנת להשפיע, או אפילו לקבל על מנת להשפיע.
• אנו לא רואים מדרגות ברוחניות, ואין סולם מוכן מראש. אני הוא זה שבונה את הסולם, במידה שאני מבטל את עצמי. הביטול נותן לי דרגות אחיזה בכלל החברה, ובהתאם לזה מצטייר ומצטבר בי כלי אחד כלפי בורא אחד.
• אנחנו בונים את האחד הזה כתוצאה מכל המאמצים והתיקונים שלנו. אם האדם מברר בתוך עצמו מה נקרא עבורו "אחד", למה האחד הזה מכוון את עצמו, ואת כל היתר שבו הוא מדכא, זה נקרא שהוא מכוון את עצמו בצורה נכונה לחיבור.
• אין טוב בלי רע; הטוב לא קיים בטבע ("בראתי יצר רע"), ונבנה רק על-פני הרע.
• אל תחפש שיהיה בעולם משהו טוב – הכל רע. כל העבודה שלנו היא לגלות את הטוב. ולכן עלינו להיות מוכנים לזה שכדי לגלות כל דבר, נצטרך לגלות קודם לכן את הרע.
• אנו כל הזמן מסתירים את הרע בחיים שלנו, אנחנו בורחים מההרגשה הרעה. הכוח ההגנתי שבנו מצייר לנו כל הזמן כל מיני שקרים רק כדי להרגיש טוב, לפצות על המצב שבו אנו נמצאים, לא להרגיש את האמת, לא לדבר עליה כי זה לא נעים, בשביל מה לסבול? האגו מסתיר את זה.
• גילוי הרע הוא דבר טוב, כי הרע מתגלה רק במידה שאנו יכולים לעלות מעליו ולתקן אותו.
• אם אני מבטל את עצמי כלפי החברה, אני בזה בונה כלי אובייקטיבי, בלתי תלוי באגו שלי, ובו אוכל להתייחס נכון לעולם ולבורא. זה נקרא שבניתי את החוש השישי, ועל-ידו אני יכול כבר לראות ולהבחין, אני נמצא בהכרה.
  המשך קריאה »

חלק א': שלבי הסולם, מאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר – ב', כתבי רב"ש, כרך א'

• הצורה היחידה שקיימת היא "הוא ושמו אחד", וכל הצורות האחרות שכביכול גם קיימות, קיימות רק כלפי המקבלים, הנבראים.
• מה שאנו צריכים לעשות, זה להחליט מהן הפעולות שעל-ידן אנו מחזירים את עצמנו לאותו מצב היחידי הנכון הקיים – "הוא ושמו אחד", שהאור והכלי, הנברא והבורא, נמצאים בדבקות, ולבצע אותן.
• עד רכישת הדרגה הרוחנית הראשונה אנו נמצאים בשלב ההכנה, שבו אנו נמצאים בבלבול ובחוסר הבנה. בשלב זה עלינו להשתמש בחכמת הקבלה ובעצות המקובלים כבסגולות, שעל-ידן נגיע לדרגה הרוחנית הראשונה, ומשם והלאה הכל יהיה ברור יותר עבורנו.
• במצב השלם, צורות היחס "זולת", "אדם לחברו" ו"אדם למקום", צריכות להיות מחוברות, בדבקות, שלא יהיה אחד חשוב יותר מהשני.
• העבודה בקבוצה – "מאהבת הבריות לאהבת ה'", היא צורת העבודה הבטוחה ביותר, מכיוון שאנו יכולים לעבוד בה גם כשאנו נמצאים בניתוק מוחלט מהאור.
• היחס ביני לבין הזולת זהה ליחס שביני ובין הבורא, ולכן תמיד אפשר לבדוק את עצמנו ולוודא האם אנו עובדים נכון.
• העיקרון הוא אחד: קבוצה שמשתוקקת לעבוד בין חבריה, כך שהיא דורשת שהבורא יתגלה בה, כדי לדעת איך להשפיע זה לזה בצורה הנכונה, כדי לגלות אותו. שהוא יהיה החיבור, העד, ושאליו נתחבר כולנו כדי להשפיע, וחוזר חלילה.
• כל ההשפעות שהקבוצה מקבלת מבחוץ – מדרגות הדומם, הצומח, החי והאדם, הן אך ורק כדי לחזק את המגמה הפנימית שלה. לכן עליה לדון אותן לכף זכות, כי זה מגיע אליה מהבורא, מהחיצוניות, שבסך הכל מחזיק ומחזק אותם, ומייצב את כל המצב.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"

• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומתוך זה שהבורא הוא טוב ומיטיב, הוא נתן לנו אפשרות להגיע למצב הגבוה ביותר – שנהיה כמוהו.
• אנו הופכים להיות כבורא ב-2 נקודות עיקריות: 1- עצמאות, כי הבורא הוא קדמון לכל, והאדם צריך להגיע למצב שגם הוא יהיה קדמון במה שהוא עושה, אחרת הוא לא יהיה עצמאי. 2- להשפיע כמו הבורא.
• מגיעים לזה על-ידי תנאים, הכנות הקיימות בתוך האדם; באדם נמצאים שני כוחות מנוגדים זה לזה – קבלה והשפעה, ובשילוב שניהם האדם בונה את העצמאות שלו.
• "ברית" – כאשר האדם מקבל על עצמו לבנות את האדם שבו, מתוך הנתונים ששולח ומייצב לו הבורא.
• "ישראל" – מי שמכוון את עצמו ישר-אל, ומבין שהוא צריך להיות באמונה למעלה מהדעת בכל מצב ומצב, אחרת הוא לא יכול להתקרב, לעשות צעד קדימה.
• העיקר הוא העבודה בזמני הירידה, החושך, הניתוק מהבורא. בזמנים אלה על האדם להשתדל להרכיב בצורה הנכונה את כל האמצעים העומדים לרשותו, ומהם לבנות את המצב הנכון בעצמו, כפי שהבורא נתן לו להרגיש את עצמו בזמן העלייה – במצב רוח, בביטחון ובהסכמה להשפיע.
• גם בזמן העלייה עלינו לבקר את מה שקורה לנו – שזה מגיע לנו מהבורא כדוגמא, ובזמן הירידה עלינו להשתמש באותה הדוגמא, כקטן הלומד מהגדול.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "הראני את כבודך"

• המתחילים בדרך עדיין לא מבדילים בינם ובין הבורא ולא יכולים לראות את עצמם מהצד ולייצב את עצמם בצורה הנכונה; שהם נמצאים ב"מעבדה" ניסיונית, אך עליהם להיות לא כחיה שמבצעים עליה ניסוי ומזדהה עם מצבה בלבד, אלא להזדהות עם הבורא ועם מה שהוא עושה להם.
• אדם שעובד על עצמו ומתחבר יותר ויותר עם הקבוצה, יכול לראות את עצמו ואת הרצון לקבל שלו מהצד, ולבחון את המצבים והרגשות שעוברים עליו ברצון לקבל מנקודת מבט חיצונית.
• ביציאה מעצמו האדם נעשה "אדם" – למעלה מהרצון לקבל שלו שנמצא בדרגת חי, תוך הזדהות עם דרגת המדבר. אדם זה מרגיש שה"אחוריים" מתגלים על-מנת שישים את ליבו למי שמעורר אותם, מאיזו סיבה הוא מעורר אותם וכן הלאה.
• הבורא לא יכול לעורר את האדם בצורה אחרת, כי רק כשהתענוג לא ממלא את האדם, הוא שואל מדוע זה מגיע לו. לכן הבורא שולח רעות, וכאן על האדם להבין שאלה כרוזים שמגיעים אליו, שהבורא מעורר אותו, רוצה לקשור אותו אליו ולתת לו את ההרגשה שהוא תלוי בו, שאבוא לידו וביחד נלך ל"פרעה".
• אם האחוריים מורגשים באדם כפנים, הוא מתחיל להבין שאין רע, ומודה על הרע כמו על הטוב ועוד יותר מזה. כי דווקא הרע עוזר לו להתקרב, להתקדם, לבקר את עצמו בצורה נכונה ולדרוש מהבורא תיקונים על עצמו.
• אם האדם תופס את נקודת התצפית הנכונה, שהוא לא נמצא בתוך ההרגשה, אלא רואה את ההרגשה כנושא לבירור, נקרא שהוא נמצא ב"אמונה למעלה מהדעת".
• כל ההתקדמות היא בכמה שהאדם יכול לראות את עצמו מעל ההרגשה והשכל הקודמים שלו, ולהיות דבוק לבורא.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לעולם ימכור אדם קורות ביתו"

• הבורא מביא את האדם למקום ואומר לו "קח לך", והאדם צריך לקבל את המקום הזה, לבדוק אם הוא מתאים לו או לא ולקבל החלטה, כי ללא החלטה, המקום לא יחזיק אותו.
• המעגל הפנימי בקבוצה חייב להיות ברור – אלה שנמצאים הם הגרעין הרוחני, ולכן בקבוצות המקובלים תמיד היה הסכם או תקנון שחברי הקבוצה היו צריכים לעמוד בו.
• תיקון הנשמה שעלינו לעשות דורש מסירות נפש. במילים אחרות, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו", זאת אומרת שאת כל מה שיש לו לחיים האלו חוץ מהכרחיות, הוא מוכר לרוחניות.
• אדם זה הולך למעלה מהדעת שלו, ועד כמה שהדעת תשתנה ותגדל כל הזמן, הוא משתדל ללכת למעלה מזה. הוא עושה ברית עם הסביבה, שבכל מה שרק אפשר הוא מחזק אותם, מחזיק אותם, נמצא איתם יחד, ומשקיע את כל הכוחות שלו כדי ללכת בחיבור, בברית. ומתוך החיבור, שיהיה לכל אחד ואחד כוח לעלות יותר ויותר, כי אף אחד לא יכול לקבל את כוחות העלייה, אלא מתוך חיבור עם החברה, שבתוכה הוא מוצא את האור.
• אדם שמוסר את עצמו לחברה, נעשה לחברה ולסביבה נכס גדול מאוד, כי ברוחניות כל אחד הוא כנשמת אדם הראשון, וכל נשמה משיגה את כל הנשמות.
• אם האדם משתדל למכור את עצמו לסביבה, בזה שהוא "מוכר את קורות ביתו", זאת אומרת את האגו שלו, ונכלל בסביבה מעל האגו, מעל הדעת, הוא מביא כוח גדול מאוד איתו. דרכו כבר אפשר למשוך לכולם את האור המחזיר למוטב.
  המשך קריאה »

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', "אני ראשון ואני אחרון"

• מתוך הרצון לקבל, האדם קובע שלא קיים דבר מלבדו. מתוך הרצון לקבל המתוקן, תצטייר באדם דמות הבורא ואז הוא יגלה את קיומו בפועל.
• כשהשליטה העליונה מתגלה באדם כתוצאה מהשתוות הצורה, אז הוא והבורא מצויים בדבקות, ואז האדם יכול להיות בטוח שהוא סיים את הפעולה.
• כל מה שאנו צריכים לעשות, זה לבדוק בצורה מעשית ועניינית, מה יש לנו בתוך הכלים שלנו, לפי הקלקול, התיקון והאמצעים והיכולת שלהם להיתקן.
• אם אנו מתייחסים בצורה כזאת למציאות, אנו מגלים שבסך הכל אנו נמצאים בין "אני ראשון" ו"אני אחרון", ובאמצע יש לנו בחירה חופשית – למשוך את הכוח המתקן, על ידי פעולות נעשה ונשמע, בלימוד יחד, כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב.
• העבודה היא רק בחיבור בקשר בין הנשמות, כי שם הייתה השבירה, ושם הבורא מעורר אותנו מהשבירה. לכן רק שם עלינו לבצע את פעולות התיקון ולגלות את הדבקות.
• דרגות הדומם, הצומח, החי והאדם מתקיימות על ידי האור שמאיר על הרצון, ומתוך 4 סוגי הרצון האלה, רק סוג המדבר יכול להגיב על פעולות הבורא כלפיו בצורה מטרתית.
• האדם סובל יותר מכולם כי הוא רגיש יותר מכולם, ובידיו נמצא קצה החוט שיכול לבצע את פעולת הדבקות ולמשוך אחריו גם את דרגות דומם, צומח וחי.
• ניתן להבין את ההשגחה בצורה נכונה, רק מתוך המקום הנכון, היכן שההשגחה צריכה להתבצע – מתוך הקבוצה.
  המשך קריאה »