קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• הבחינה הממוצעת המקשרת בין הפרצופים בהשתלשלותם ממעלה למטה, מאפשרת לאחר מכן את התהוות הנברא.
• כל הבחינות הנוספות שיוצאות מתוך הפגישות של האורות והכלים, נותנות את אותו המישור, המימד, התדר, השטח הנוסף ששם קיים הנברא.
• בהשתלשלות, ביציאת המדרגות, יוצאת לנו הבחנה שנקראת "נברא" – משהו שיכול לעמוד עם ההרגשה הנגדית שלו, כביכול נגד הבורא.
• הפעולות בין הרמות, בין המצבים, מולידות יחס פנימי למה שקורה, ואז ברמה אחרת, יותר גבוהה, נעשה האבחון החדש שנקרא "נברא".
• מכניסת ויצאת האורות והכלים, מתוך היחס ביניהם, מתגלות בי הרשימות מההשתלשלות ממעלה למטה וגם ממני, ממטה למעלה, שמביאות אותי ליחס של "אמת ושקר" – יחס נוסף ל"טוב ורע" שהוא התגובה הטבעית של החומר.
• ההבחנות "אמת ושקר" הן כלפי שלום הכלל, וההבחנות "מר ומתוק" הן כלפי הטוב הפרטי; בהבחנות בין שניהם נברא האדם – דרגת המדבר.
• האדם הוא מישהו שמסוגל להרגיש את החברה, את הסביבה או את האלוקות שזה היינו-הך; הרגשת החוץ לעומת הרגשת הפנים, זה אבחון "אמת ושקר" לעומת "מר ומתוק".
• במידה שמעגל האדם יותר רחב, קומתו יותר גבוהה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• ה"אני" והרצון לקבל של האדם זה אותו הדבר.
• כל ההגדרות הן כלפי האדם עצמו – "לא לשמה", "לשמה", "לא על-מנת לקבל פרס"; הבורא תמיד נמצא בשלמות.
• אנו צריכים לבדוק את עצמנו בכל רגע ורגע, מהו מצבנו כלפי המטרה.
• אנו לא יכולים לראות יותר ממצבנו הנוכחי וחלק מהמצב העליון הבא.
• "לא לשמה" – ברור לאדם שהוא עובד כדי לקבל מזה רווח לעצמו, אמנם שהוא רוצה להגיע לעשות נחת רוח לבורא, לזולת, ללא שום תמורה חוזרת לעצמו. זוהי דרגה מאד גבוהה, לפני הכניסה לרוחניות.
• "חפץ חסד" – כאשר האדם יכול לעבוד לטובת הזולת, נותן כל מה שיש לו ולא דורש שום דבר בחזרה; "לשמה" – השפעה לשם השפעה, להשפיע על-מנת להשפיע.
• "לא על-מנת לקבל פרס" – לקבל על-מנת להשפיע – האדם לא דורש שום כוח או תגובה חזרה כדי להשפיע. הוא עובד עם כל החומר שלו בדבקות בהשפעה – "תשובה מאהבה". במצב זה האדם דורש את גדלות "בעל-הבית" כדי לבצע את הפעולה, אך שהיא תהיה כחומר דלק בלבד, ללא כל רווח מלבד היכולת לבצע את הפעולה. בזה האדם עושה את עצמו דומה לבורא.
• הכוח ההגנתי של האגו שלנו סותם אותנו ולא נותן לנו לשמוע, והאדם בורח מלבצע עצות שהן ממש אבני דרך. כתוצאה מכך הדרך הקצרה הופכת לארוכה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• ישנן הרבה הבחנות בין אור לחושך, והאחד לא יכול להתקיים ללא השני.
• כאשר אנו מתחילים, מחוסר הכרה, אנו לא מבחינים הבחנות רוחניות, ולא יודעים ומבחינים מה שייך לאור ומה לחושך, לטוב ולרע.
• התקופה בה אנו מכינים את עצמנו לרוחניות, נקראת "תקופת ההסתרה" – הסתרה בחושים שלנו, מה זה טוב ומה זה רע רוחניים.
• הגלות היא כדי לצייר נכון לאדם, מה זה נקרא "גאולה".
• עד שהאדם לא מגיע לציור הנכון של הגאולה, הוא לא מסיים את הגלות.
• משיגים את הבורא בביטול האגו הפרטי, שמביא לי צורות גלוי אחרות.
• עד שלא נוכל לצייר את הגלות בצורה ברורה – מהי ולמה אנו מחכים מהגאולה העתידה, הגאולה לא באה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו לא יכולים לעשות ויתור מן הסתם – האדם יכול לוותר על משהו, רק תמורת משהו יותר גדול.
• הרצונות כל הזמן משתנים – או על-ידי הרשימות המתחדשות, או על-ידי כניסה לחברה, שעוזרת להגביר רצון אחד על-פני הרצון השני.
• אפילו אם האדם לא רוצה לקבל מהחברה התרשמות, אך הוא ידבק בה, הוא יקבל ממנה השפעה לשינוי רצונו.
• הרצון הראשוני לרוחניות מתקבל כנקודה קטנה, ולא נקבל יותר ממנה לעולם; ביחד עם הנקודה אנו מקבלים חברה, ואם נרצה שהרצון הזה ישלוט בנו, עלינו להתכלל בה, ואז כל חשיבות המטרה הכללית ששורה בה, תשפיע עלי ולא יהיה לי קשה לתת יגיעה להתפתחות הרוחנית.
• יגיעה היא מעל הכוח האנושי – אנו לא מסוגלים לעלות ממדרגה למדרגה בעצמנו ואפילו לא לבקש את העלייה; הבחירה החופשית היא רק בחיבור עם החברה, שנותנת לאדם כוח.
• האדם נמדד לפי סדר חשיבות הדברים שבו – מה חשוב בעיניו, ואם הוא מתחיל לראות שהרוחניות חשובה מהכול, חוץ מדברים הכרחיים לקיומו, אז הוא סידר את עצמו נכון, וכך הוא מתקדם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אין דבר הנחוץ לנו יותר מחשיבות – סדר העדיפות שנמצא לפני.
• תוכנית הבריאה היא שהכוח המושך והכוח הדוחה יהיו כאחד.
• אם האדם מקבל הזדמנות להתפתחות חופשית, שהיא כולה שייכת להתפתחות הרוחנית – השתוות הצורה הגדולה ביותר בין המקבל והנותן, הוא צריך להשלים את אותה ה"תוכנה" – מה עבורו חשוב יותר ומה פחות, על-פני כל מאורעות חייו.
• על-ידי התחברות נכונה עם הסביבה, האדם משלים את ה"תוכנה" –  מחשבת הבריאה, ומתקדם במדרגות השתוות הצורה, עד שמגיע לדבקות השלמה.
• במידה שהאדם משלים את עצמו, הוא משלים את הטבע, וכך מגיע להצדקת הבורא, לתיקון עצמו, להשלמת ה"תוכנה".
• החשיבות היא אמצעי – במידת חשיבות הדבר בעיני, אני נדבק אליו ומשקיע בו.
• החיסרון לחשיבות הוא ייאוש, ריקנות; הכלי לחיסרון הוא הנקודה שבלב, במידה והאדם מפתח אותה נכון.
• "הליכה באמונה" – רכישת כוח ההשפעה עד כמה שניתן.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו מגיעים לעולם הזה, להרגשת המציאות הזו, כדי לעלות ממנה למציאות היחידה שקיימת – מחוסר הכרה להכרה; זה כל היעוד שלנו.
• צרכים להתייאש, להתרגש ולא להבין מספיק, כדי להגיע ל-3 הגורמים – רב, ספרים וקבוצה, ולהשתמש בהם בצורה הנכונה.
• בכל רגע האדם חייב לעשות חשבון, האם הוא נמצא בתקופת "3 עד 5 שנים", ובסיום התקופה, הוא חייב לשנות משהו כדי להגיע "לשמה".
• זלזול מצד האדם – דחיית הזמנת הבורא אליו, נחשב לביזיון שאי אפשר לתאר; לכן על האדם לעשות "גדר ביטחון" שלא תאפשר לו לברוח ברגע קשה.
• על האדם לבדוק את מצבו בהתאם להגדרות הנכונות, ולברר האם בכל רגע הוא נמצא בדרך הנכונה או לא.
• "סימן יפה" – להגיע לתחילת תכונת ההשפעה; לעבור מחסום.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אם הסביבה הייתה חזקה דיה, היה לנו יותר כוח לתקן את עצמנו, ולכן בכל רגע היינו מגלים יותר ויותר רע.
• אם האדם מרגיש את עצמו טוב, המצב לא כל-כך טוב.
• הטוב ביותר הוא לראות את עצמך "חצי חייב וחצי זכאי" – השמאל מתגלה ומיד מיתקן על-ידי הימין.
• לא מגלים לאדם את יצרו הרע מלמעלה, אם הוא לא הקדים והכין כנגדו סביבה, לימוד ושאר ההכנות הדרושות.
• לא מגלים לנו רשימות, לפני שאנו "מכינים את הקרקע".
• עלינו להשתדל לא לברוח מהרע, אלא לקבל אותו ולהעביר אותו לבירור הנכון.
• האדם לא מסוגל לראות את הדברים בצורה הנכונה – הוא רצון לקבל; אם יש סביבו סביבה המחשיבה את הרוחניות, ואם האדם נכלל בה, ברגע שמופיע הרשימו הסביבה מחייבת אותו לבחון את המצב ב"אמת ושקר" וזהו בירור לא ברצון לקבל.
• עלי להשתוקק לאור, להשפעה, לאמת ובזה לאחוז; את זה לא ניתן לעשות בעזרת הכלים שלנו, אלא רק בעזרת כלי חיצון – סביבה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• החוק הרוחני הראשון – אם הנברא רוצה להרגיש את החיים, הוא צריך להרגיש את הבורא, להיות באותה התכונה, באותו הרצון.
• במידה שהנברא יכול להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.
• "לבוש" – כוונה, עבודה עם הרצון לקבל על-מנת להשפיע.
• חכמת הקבלה היא שיטה, ללמוד איך "להלביש" את הרצון, שיוכל לקבל ויחד עם זאת שיהיה דומה לבורא.
• הניתוק והמגע עם הרוחניות מתקיים תוך זמן קצר מאד, והאדם צריך להרגיל את עצמו להיכנס למגע בכול מצב בחייו.
• במידה שהתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון; אנו יכולים למלא את העליון רק בחיסרון.
• הכול מגיע מלמעלה, דרושה רק העלאת מ"ן מצידנו.
• בכול אחד מאיתנו קיים רצון אין-סופי בגודל ובנפח כמו הבורא, אך אנו לא מרגישים אותו כרגע; בנקודה שבלב, אני מתחיל ממש לגלות את האגו שלי.
• אנו לא מרגישים את האור, אלא עד כמה אנו הפוכים ממנו; עד כמה שאנו מרגישים שאנו הפוכים מהאור, זו ההתקדמות שלנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »