קבלה לעם היום

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות ק"ו, שיעור 5

• הזוהר הוא החלק המועיל ביותר מהתורה.
• כל הספרים הקדושים נכתבו מתוך השגה רוחנית, וכשאנו קוראים אותם, אנו יכולים להזמין משם את המאור המחזיר למוטב, ואז נקרא שאנו עוסקים בתורה.
• ההכנה לתורה היא חיסרון לתיקון; הרגשת הטבע שלנו כרע, שאנו לא מסוגלים להתחבר בינינו, ובמידת השתדלותנו להתחבר, נדרוש את המאור.
• כל הבעיה היא איך לאזן את הקווים ימין – חסדים ושמאל – חכמה, המכחישים זה את זה ולא יכולים לעשות פשרה ביניהם. הפיתרון הוא הקו האמצעי – קבלת אור חכמה מלובש באור חסדים.
• כלי הקו האמצעי רחב הרבה יותר משני הקווים ימין ושמאל, כי הוא נמצא למעלה מהדעת ומחבר את שני הקווים יחד, כך שהם נמצאים בשימוש מלא – התענוג מורגש בתוך הנברא ומטרת התענוג מורגשת בבורא.
• "רד"ו (210) שנים" – תיקון עד אמצע הבינה, שנעשה בזמן גלות מצריים.
• "יעקב" – קטנות דקו אמצעי; "יוסף" – גדלות דקו אמצעי.
• הגלות היא דרגה רוחנית – גילוי האחוריים של הבורא.
  המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות ס"ד, שיעור 4

• אין לנו כוח להפוך את עצמנו מקבלה להשפעה, אנו יכולים לעשות זאת רק על-ידי האור העליון, שמאיר עלינו בזמן שאנו קוראים על פעולותיו, בעיקר בספר הזוהר, ולכן עלינו להיות בזמן הלימוד באיחוד, בדומה לו שהוא אחד, וכך נעורר על עצמנו את הכוח שישנה אותנו.
• הזוהר מספר לנו רק על הזיווג בין זעיר אנפין ונוקבא.
• בזמן שהאדם קורא ושומע את הזוהר, עליו להשתדל לעורר את עצמו להיות רגיש למה שכתוב בספר על היחס בין זעיר אנפין לנוקבא, שזה תלוי בו, כי אנו חלקי המלכות ובנו תלוי בכמה ובאיזו צורה יהיו הקשרים ביניהם.
• בזמן הלימוד, עלינו להתלבש ב"גיבורי" הזוהר, כי הם התכונות שלנו, ולהשתדל להרגיש מה הם מרגישים בתוך הסיפור.
• בכוונה הכללית שלנו, אנו מחזיקים את הרמה הכללית של הקבוצה, אך יכול להיות שבאותו הזמן יהיו אנשים למטה או למעלה מרמה זו. עלינו לדאוג בעיקר לאלה שמתחת לרמה הכללית של הקבוצה.
• לשם התיקון, עדיף להיות למטה מהקבוצה ובחיבור איתה, מאשר למעלה מהקבוצה ובניתוק ממנה.
• הקב"ה – תכונת ההשפעה שאנו משיגים בתוכנו.
• כל מה שעברנו עד היום בהיסטוריה, נעשה כהכנה הכללית ממעלה למטה על-ידי הכוח העליון, ורק בימינו מתחילה עבודת התחתון האמיתית ממטה למעלה.
• אנו נמצאים עם כל הנשמות שכבר הגיעו לגילוי, ועם החברים שלנו שמשתוקקים לגילוי, וכך גם אנו נזכה לגילוי.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות י', שיעור 2

• בהתכללות אין גדול או קטן – כולם שווים.
• בערבות אין הבדל בין המשתתפים, לא בגובה, לא במשקל ולא בניסיון – אם כולם נכללים הם יזכו – זהו הכוח הנפלא שיש בערבות.
• "אדם" – דומה לבורא, שנברא על-ידי התורה ובזה הוא ממש בורא את העולמות.
• בזמן הלימוד עלינו להיות בכוונת האיחוד, שהאור יבוא ויקשור בינינו ובו נגלה את הכוח העליון. מאיתנו נדרשת רק נכונות להתקשר יחד.
• מידות הקשר בין זעיר אנפין ומלכות, מייצבות לנו את תמונות העולם ואת כל מה שאנו מרגישים כתהליך ההתפתחות שלנו.
• "עד שישים נשימות" – קבלה ממטה למעלה בדחייה, באור חוזר.
• "חצות הלילה" הן 6 שעות יחסיות מתחילת הלילה, וב-6 השעות היחסיות מחצות הלילה והלאה, מתרחשת הכנת הכלים.
  המשך קריאה »

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות קלד', שיעור 9

• בכל אדם בקבוצה יש כוח להשפיע, אבל הוא קטן מאד ולא יגדל יותר באדם מעצמו. הוא יגדל רק בתנאי שהאדם יתחבר לאחרים, ואם הוא מוכן לבטל את עצמו ולראות את חברי הקבוצה כגדולים, הוא יוכל לקבל מהם את הרצונות שלהם להשפיע ואיתו למשוך את המאור המחזיר למוטב שטמון בספר הזוהר.
• ההכנה לקריאת התורה צריכה להיות בחברה, בהתכללות עם האחרים כדי לגבש רצון חדש, ואז נצליח.
• הבורא ברא "יש מאין" ואת כל היתר הוא נתן לנו, כדי שנגדיל את הנקודה שבלב למימדי מלכות דאין-סוף.
• העיקר זה לדרוש כל הזמן את שלמות הכלי, שלמות החיסרון – שיהיה ראוי לתיקון.
• אנו צריכים להגיע לחיסרון, שרק ב"ברכה" מלמעלה הכלי יכול להיוולד, ולא בשום מצב אחר, ושאנו נכללים בכוח הברכה, באיחוד עם הבורא.
• "העלאת מ"ן" – בקשה לכוח ההשפעה.
• בלתי אפשרי לפתח מ"ן לבד, אלא רק בחיבור הרצון המשותף.
• קניית החבר היא בעיקר לאחר שאני מגלה שאי אפשר להגיע למטרת הבריאה בלי להתחבר איתו, ואז אני מוכן לתת הכל תמורת החיסרון של החברים, מכיוון שללא החיסרון הזה, לא אוכל להגיע למטרת הבריאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ס"ב, שיעור 4

• עלינו לבדוק את עצמנו, אם איזו כוונה אנו באים ללימוד הזוהר, מכיוון שהוא הטיפול החזק ביותר נגד הטבע שלנו.
• בזמן לימוד הזוהר, עלינו רק לפתוח את הלב לתרופה, שליבנו האגואיסטי יתרכך על-ידי הסגולה שיש בקריאה ובשמיעה שלנו.
• בזמן לימוד הזוהר עלינו להכין מקום, היכן שהאור יוכל לתקן אותו – מקום הקשר הגרוע בינינו – רע מצד אחד וחיסרון מהצד השני, ואז במידת הדרישה האור מגיע, כי רק החיסרון מושך את האור.
• התוצאה מכל יום צריכה להיות פשוטה – שבפעם הבאה שאגיע לשיעור, אגיע עם חיסרון מבורר יותר, ללא קשר למצב אליו הגעתי.
• לא מתקנים את הזעיר-אנפין, אלא את המלכות, שתהיה מסוגלת לקבל השפעה מזעיר-אנפין.
• עלינו לבקש מהאור העליון לתת לנו את היכולת לדעת מה זה להשפיע. זה ניתן במידה שאני מתעלה מעל השכל והגישה שלי לתכונת ההשפעה הטהורה, ולא רוצה דבר מלבד השפעה.
• "חרות" – אור הבינה.
  המשך קריאה »

זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ל"א, שיעור 3

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו להשתדל לראות את עצמנו דבוקים במערכת האחת, כאיש אחד בלב אחד, שהאור העליון שקיים במערכת יתקן אותנו, וכל מה שאנו קוראים עליו הם פעולות ומצבים שבאותה המערכת.
• הזוהר מדבר כל הזמן על ג' קווים – איך אנו מאחדים את קו שמאל המקולקל עם הימין, השפעה, ובמידה שאנו יכולים לחבר אותם יחד, נקרא שבנינו את עצמנו, את הנשמה, וכך אנו מתקדמים.
• על האדם להשתדל לחפש ולאתר כל פעם בחושך, היכן ההבחנות הכתובות בזוהר נמצאות בו, כי כל המערכת זה הוא, וכל השמות, הפעולות וכו', הם הבחנות פנימיות שלו ברצונות שלו. זו העבודה בקריאת הזוהר, וכמה שנחפש יחד בחושך, נצליח.
• שני הקווים ימין ושמאל נתונים לנו מלמעלה, מהטבע, מהבורא, ואם אנו לא עובדים בקו האמצעי, אנו נקראים "בהמה", הנפעלים על-ידי שני הקווים הללו.
• הנקודה שבלב היא תחילת הקו האמצעי, הזמנה לקחת מלמטה את שתי המושכות, ימין ושמאל, ולנהל אותן על-ידי הנקודה שבלב, וכך להתקדם.
• עלינו להתייחס לשני הקווים, ימין ושמאל, כשלמים, הבאים מהבורא כדי לתקן אותנו, ואז נראה בכל מצב רוחני שיזדמן לנו, כהזדמנות איך לנהל את הבהמה שלי ולכוון אותה בכל רגע למטרה.
• אין לנו דבר מלבד תיקון הכיוון.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות א', שיעור 1

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו לחשוב כיצד הזוהר מתקן אותנו. מתקן – מייחד לאותה הנשמה הכללית שבה כולנו נמצאים, והמידה שנרצה להיות בה, להרגיש אותה, תלויה בהשפעה ההדדית של כל אחד על כולם ושל כולם על כל אחד.
• בשלב זה, כל הלימוד שלנו נקרא "מעשה" – אנו רוצים שהאור העליון ישפיע עלינו ויעשה את המעשה שלו – יחזיר אותנו למוטב.
• ישנו האור שמקשר בינינו – אור תיקון הבריאה, ולאחר מכן אותו האור יהיה אור מילוי הבריאה, שממלא את הכלי שאותו הוא תיקן.
• העלאת המ"ן, התפילה, ההכנה היא עלינו, ולכן לא אכפת לי מה כתוב בספר – אני צריך להשיג את התגלות האור בתוך הרצון וזה לא שייך לשפה או הבנה, זה עניין רגשי.
• "חכמי הלב" – רצון שכבר יכול לקבל את אור החכמה בלקבל על-מנת להשפיע, דרגת הגדלות.
• ם – ג"ר דבינה; ס – ז"ת דבינה.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות תי"א, שיעור 17

• מחלוקת זה דבר רצוי; מתוך המחלוקת לא ניתן להתקדם, לכן חייבים לפתור אותה ואז האדם מתקדם.
• את המחלוקת ניתן לפתור רק בהכרעת הימין על השמאל.
• על האדם להשתדל להיות תמיד במחלוקת ולפתור אותה, ולהכין את הסביבה לזמן שבו תתעורר בו המחלוקת, לשם תמיכה.
• השפעה היא תמיד בלמעלה מהדעת על הקבלה.
• בזה שהשמאל הורס את הימין, הוא הורס את עצמו, מכיוון שהוא מקבל מימין את כל חיותו.
• על מגמתנו להיות תמיד קדימה; המגמה היא הכוונה מעל כל המצבים המתגלים.
• המלכות עצמה נמצאת בגמר התיקון, באיחוד מלא עם זעיר-אנפין, ובמידת רצונו של האדם להיכלל במלכות המתוקנת כתוצאה מרצונו להתאחד עם יתר הנשמות, מתגלה לו פעולה מסוימת של מלכות כלפי זעיר-אנפין, וכך עד גמר התיקון.
• כל השבירה היא בזה שאנחנו מרגישים את עצמנו כל אחד לבד, ולא יכולים לתאר מה זה להיות בכולם.
• כלולים זה שאין לך "אני", אלא "כולנו יחד".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »