יום חמישי, 8 אוקטובר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- מעולם אין-סוף, ששם זה כלי ואור שלמים הנמצאים יחד, שניהם משתלשלים ומגיעים עד למקום הנמוך ביותר; הכלי מגיע למצב שנקרא "גוף האדם", והאור מגיע למצב שנקרא "החיים שבאותו הגוף".
- שני הדברים שהשתלשלו ממעלה למטה הם מנוגדים ועומדים זה מול זה, והאדם צריך לכרוך אותם יחד, וכך לעלות.
- נותנים לנו בכל פעם קצת יותר רצון לקבל וקצת אור, והאדם צריך לעשות מהם התמזגות נכונה – להשוות את הרצון לקבל עם האור; שהשימוש ברצון לקבל יהיה כצו השימוש של האור, ואז הם יהיו כרוכים יחד.
- האדם לא יכול לתאר לעצמו איזה רצון יהיה לו במדרגה הבאה, וגם אותו הוא יצטרך לכרוך עם האור, וכך בכל מדרגה.
- תוספת הרצון לקבל בכל פעם היא בריאה חדשה, וכמה שהאדם התגבר במדרגה הקודמת, אם מתגלה לו גרם אחד של רצון לקבל, הכול נופל והופך לחושך, למצב בלתי מובן, שנוא, והאדם לא יכול לעשות עימו דבר.
- הכוח לתיקון האדם מוכן; רק האדם צריך לקשור את כל האמצעים והמרכיבים יחד – הוא ויתר הנשמות.
- היפוך הרצון לקבל לרצון להשפיע, זה רק שינוי היחס בין הנשמות.
- הרצון לקבל אומר לאדם שהוא נבדל מהאחרים, ואם הוא קושר את אותו הרצון לאחרים, הוא מיד מקבל את הכלי המתוקן, אך הוא יכול לעשות זאת רק על-ידי המרכיב השלישי – הבורא.
- כל זה בנוי כדי להזדקק למרכיב השלישי – הבורא.
- ההבדל בין הירידה ממעלה למטה ובין העלייה ממטה למעלה, הוא שבירידה היה נוכח המרכיב השלישי שביצע זאת, ובעליה על האדם לפנות אליו דרך החברה, כדי שיכריע בין שני הכוחות – הרצון לקבל והאור, ולכן העלייה היא תמיד בהשגת יתר דבקות.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום שלישי, 6 אוקטובר 2009 אין תגובות »
הכנה לשיעור
- אנחנו צריכים לא לשכוח, שיש לנו תמיד עסק רק עם הבורא; אין חוץ ממנו שום דבר לפנינו.
- כל מה שנראה לנו – דומם, צומח, חי ומדבר, אנו מרגישים בתוך הרצונות שלנו, וכל הדמויות, המעשים והמקרים, מורגשים בתוך הרצון לקבל שבנו, כתוצאה מנוכחות הבורא בנו, שרוצה לתת לנו הרגשת מציאות מסוימת.
- עלינו לשאוף להרגיש גם את מה שהוא שולח לנו, וגם אותו – לא חשוב מה שאני מרגיש, העיקר שאני מרגיש שיש לי קשר עם מקור ההרגשה שלי, עם מקור המציאות, עם הבורא.
- לא חשוב לי מה קורה בתוך הכלים שלי, אלא רק דבר אחד – שאני לא מנותק מהשורש שלי.
- מעל מצב זה, הבורא מתחיל לעשות עם האדם תרגילים, נעימים ומבלבלים יותר ופחות, ואם הוא רוצה רק להיות יותר דבוק בשורש מעל כל התרשמות, אפשר לראות שבהחלט הוא מעדיף להיות קשור עם הבורא – תכונת ההשפעה והאהבה.
- ההרגשה הזו – "מונח על הארץ", עוברת על כל רצונות האדם, עד שבכל העביות שלו, הוא מעדיף להישאר רק כנכלל בבורא.
- זהו מצב "עובר גמור" – המעדיף רק דבקות, ואין בו חשבון עם עצמו, אלא רק להיות שרוי בתכונת ההשפעה ואהבת הזולת.
- אדם בדרגה זו נמצא בכל הכלים שלו, אך בגלל שהוא רוצה רק להידבק בשורש, נקרא שהוא נמצא בדבקות בדרגת עביות שורש.
- בשלב הבא, נותנים לאדם אפשרות ליהנות כתוצאה מניתוק מהשורש, ועליו להעדיף את הדבקות על פני כל תענוג.
- בשלב הבא, אם האדם יכול להיות בתענוגים שכליים או רגשיים ובאותו הזמן גם בדבקות בבורא, נקרא שהוא עובד ב"קו אמצעי".
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
שיחת מבוא לקונגרס הקבלה בבאפלו, ניו-יורק, ארצות הברית 
