משחקים של גדולים
חדר המשחקים של דודי הקטן הוא המקום האהוב עליו בכל העולם כולו. לפעמים דודי חושב שהחדר הקטן שלו הוא באמת כל העולם כולו. הרי יש לו שם את כל מה שהוא צריך – לגו, דפים וצבעים לציור, מחשב עם שני ג'יגה זיכרון ומבחר פאזלים וצעצועים שלא יבייש חנות משחקים ממוצעת בכל עיר גדולה.
הוא גם יכול לדמיין בחדר שלו, זה כיף לדמיין… לדמיין את החיים מחוץ לחדר המשחקים, כאדם מבוגר ועצמאי. לטייל בעולם, להכיר אנשים, לחוות חוויות… אבל בינתיים יצאה גרסה חדשה של משחק המחשב האהוב עליו, "או", חושב לעצמו דודי, "סופסוף משהו חדש שאפשר ליהנות ממנו בתקופה הקרובה".
נס? נא לבדוק שנית…
אחי הקטן הוא מכבי מודרני בישראל של המאה ה-21: הוא לא מפסיד אף משחק של מכבי תל אביב בכדורסל ובחיים לא ילבש אדום.
בשנות ה-90 אחי זכה לחוות כמעט בכל חג חנוכה, את הגרסה למתקדמים של מלחמת המכבים ביוונים – תמיד בחנוכה קרה שמכבי תל אביב שיחקה נגד קבוצה יוונית וכשהצהובים ניצחו, היו נשמעות שאגות בכל הבית: "נס!! נס חנוכה קורה שוב!"
לפני כמה שנים עבר אחי יחד עם קבוצתו האהודה אירוע שאותו הוא כינה: "נס ז'לגיריס". מאז הוא המשיך ופיתח פילוסופיה שלמה סביב הנושא: "יש ניסים בעולם, נס ז'לגיריס הוא ההוכחה החיה לכך!"
האומנם?
בעולם שלנו אין ניסים. אמנם יש אירועים שההסתברות לכך שיקרו היא קטנה, אך עדיין קיים סיכוי שיתרחשו. פעם שמעתי סיפור על פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת הארוורד שנתן לתלמידיו משימה – לחשב מה ההסתברות שכדור-הארץ יחד עם כל מה שנמצא עליו, יעלם לפתע ויופיע במקום אחר בחלל. מסתבר שהסיכויים מאוד קלושים, אבל קיימים.
אז מאיפה קיבלנו את הרעיון שקיימים ניסים בעולם? ולמה אנחנו חוגגים כל שנה "נס" שהתרחש כביכול לפני 2000 שנה?
ברוחניות אכן מתרחשים אירועים שקרויים "ניסים". פח שמן קטנטן שמספיק לשמונה ימים הוא אמנם אירוע חריג, אבל לא על כך השמחה והחגיגה. בחנוכה אנו חוגגים נס גדול, רוחני. הוא קורה כשניצוץ קטן שמתעורר באדם, משיכה לגלות את מה שקיים מעבר לחיי השגרה שבעולם הזה, גורם לו להתעלות ולגלות את העולם הרוחני.
בתוך כל מי שקורא את הפוסט הזה עכשיו, יש נר דקיק של רצון להשיג משהו מעבר לעולם הזה, להרגיש הרגשה נעלה, גבוהה וחזקה יותר מאלו שחווינו עד היום בחיינו. אם נרצה בכך מספיק ונפעל כדי לממש את הרצון הקטן שהתעורר בנו, יקרה הנס. נס שיגרום לנר הדקיק שבוער בנו להאיר את כל היכל המלך.
עוד בשיעור:
• עבודת הכוהנים – התיקון הראשון שמבצע אדם בכניסתו לרוחניות באמונה למעלה מהדעת, בזה הוא מנצח את היוונים שמסמלים את שיטת העבודה בתוך הדעת, לפי חשבונות האדם.
• שיטת היהודים – להגיע לייחוד עם הבורא, שכל רצונות האדם יהיו מוקדשים לנתינה.
• שמונה ימים – העלאת מלכות לבינה מתבצעת בשמונה שלבים, שמונה מדרגות.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – דרגות הסולם חלק ב', מאמר תר"ע, "מהו נס חנוכה"
מהסתר לגילוי – מכירים מציאות
האדם מסתיר את עצמו בעצמו מהבורא, מהכרתו את מציאות ההשגחה האמיתית. הוא נמצא תחת הסתרה מוחלטת, בגלל שתכונת האגו שלו היא בחוסר השתוות הצורה מוחלטת לתכונת הבורא, תכונת ההשפעה, הנתינה.
מטרת הבריאה היא להביא את האדם למצב שבו הוא יגלה שהוא בעצמו מסתיר את עצמו מהכרת מציאות האור העליון ושהוא חייב לבצע כל מיני תחבולות ופעולות כדי להסיר את מציאות ההסתרה, על-ידי השתוות הצורה לבורא.
רוב האנשים כלל לא מרגישים את מציאות ההסתרה כי כדי להרגיש זאת, האדם צריך לחוש שקיים משהו מחוץ לו. אם כלי התפיסה שלו חשוך כולו, הוא לא מרגיש כלום. צריך קצת אור כדי להרגיש שהכלי חשוך.
במידה שהאור מאיר לכלי אפשר לגלות עד כמה הכלי נמצא באי השתוות הצורה וההפך. את השלב הראשון של היציאה מתוך ההסתרה – השגת ההסתרה, רוכשים בעקבות לימוד חכמת הקבלה ויישומה בחיי האדם.
עוד בשיעור:
• על פי חכמת הקבלה, רע נחשב ריחוק מהמשפיע וטוב זה התקרבות להמשפיע, להשתוות צורה.
• אי אפשר לבקש מהבורא מילוי כי הוא עשה את חוסר המילוי בך, אלא אפשר לבקש ממנו רק מה שהוא יכול לתת – יתר התקרבות לתכונת ההשפעה.
• כל העולם לא מבקש תיקון אלא שהצרות יעברו. זה נקרא שכבר אין לאדם כוח לבקש מהבורא שיעזור לו. במה הבורא יכול לעזור? שייקח את הרגשת הכאב, את סימני המחלה? הדבר דומה לנטילת כדור נגד כאבים כאשר קיימת מחלה מסוכנת. הכאב מסמן על סיבה חמורה ואם מטפלים בסיבה משורשה, גם הכאב חולף.
• אם האדם מבקש להתעלות מעל ייסורים או תענוגים ליתר השפעה, ורוצה שהם יישארו אבל שהוא יתעלה מעליהם, אז המסך מתהפך – ממסך המסתיר למסך המגלה את מציאות העולם הרוחני.
• צריך להודות על הטוב ועל הרע ולהשתמש בשניהם בקפידה. ביחס כזה של שמירה על שני חלקי הטבע, האדם קובע שהוא מצדיק את הבריאה, שכך היא באה אליו.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "שמעתי", מאמר ח', מהו הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א
התפתחות רוחנית באמצעות "תורה" ו"מצוות"
עד לפני כמה שנים, חשבתי שאני יודע מהי תורה ומהי מצווה. הרי תורה היא הספר הקדוש ליהודים, שניתן למשה בהר סיני, ומצווה היא פעולה שאני עושה. כשהתבררה לי המשמעות האמיתית של מושגים אלה, הפכו חיי לברורים ומובנים יותר. בימינו, מספקת חכמת הקבלה לכל אדם באשר הוא את אפשרות להבין מהן באמת "תורה ומצוות" ואת הקשר שלהן לחיינו.
תורה היא הדרך שלי להגיע למטרה של החיים. כמו חולה שמבקר אצל הרופא ונוטל תרופות, כך גם אצל מי שהולך בדרך של התפתחות רוחנית ופועל כדי להגיע למטרה, ישנה עזרה שמסייעת לו תמיד – הארה שנקראת תורה.
בדרך התפתחות רוחנית עוברים שלב אחר שלב עד שמגיעים למטרה. בכל צעד כזה יש חלק שבו חשים כישלון ואכזבה ולאחר מכן מתגברים עליו במאמץ לתקן את המצב. בסופו של כל שלב כזה מקבלים הארה שמרוממת ונותנת כוחות להמשיך בדרך. חלק ההתגברות ומשיכת האור בעקבותיה, נקרא עשיית מצווה.
עוד בשיעור:
• התורה מדברת רק על ההרגשה שהאדם צריך לגלות בתוכו – לא מדובר בפילוסופיות או תיאוריות.
• כל העיסוק והתרבות של היום מתמקדים באיך לברוח מהמציאות – לא ניתן להתמלא אז באילו דרכים אפשר לברוח מהרגשת הריקנות. חכמת הקבלה זו השיטה היחידה שיכולה לעזור לדור הנוכחי להתמלא.
• כדי להצליח בתהליך התפתחות רוחנית, צריך לארגן סביבה תומכת שעוזרת להמשיך להתפתח ללא קשר למצב הרוח הנוכחי שלי.
• בעומק הלב מתגלה שכל רצון, אפילו רצון שנראה השפל ביותר, קשור לבורא.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "שמעתי", מאמר ו', מה סמכין בתורה, בעבודה
המתכון עבור חינוך נכון
איך גורמים לילד לקום כל בוקר עם חיוך לבית הספר? כיצד גורמים לו לפתוח את הספרים בחדווה, להעמיק, לחקור, לרצות לדעת עוד ועוד?
בצורה שבה מתנהל החינוך היום, התלמיד לא מרוויח מביקוריו בבית הספר יותר מאשר מילוי תאי המוח שלו בידע שהנחיצות שלו לחייו בהמשך הדרך מוטלת בספק. אם במדעים מדויקים מלמדים את החוקים שלפיהם פועל הטבע, מקצועות הומאניים כמו גיאוגרפיה והיסטוריה נלמדים באופן שונה בכל מדינה ומדינה ומושפעים משיקולים שאינם תמיד לטובת הילדים. פלא שהם מעדיפים לשחק במקום ללמוד?
באופן טבעי, ילדים רוצים ללמוד על החיים. סקרנותם דוחפת אותם להתפתח ולגלות את העולם. אם מלעיטים אותם במידע במקום לספק להם את מה שהם רוצים וצריכים, הם מואסים בכך. בוודאי שזוהי אינה אשמתם.
חינוך ילדים נכון יכול להצליח ובזמן קצר. חינוך כזה מסביר לילד על האופן שבו מתנהל העולם ועל החוקים האמיתיים שלפיהם הוא פועל. הוא מספק לו מידע חיוני כל כך, על הסיבה והטעם בחייו.
שאלות על החיים
הסיבה להצלחת שיטת חינוך כזו טמונה בעובדה שהיא עונה על הצורך הבסיסי של הילד – לשאול שאלות על החיים. בנוסף, ילדים מסוגלים לתפוס את ההסברים בקלות יתרה מאשר מבוגרים, שהתרגלו כבר למערכות מלאכותיות, שטובות רק באופן תיאורטי.
חינוך נכון אינו מבוסס על פרקי מוסר וכדומה, אלא על פיתוח של קשר נכון, אמיתי וטבעי בין בני אדם. לכן גם הורים שלא מאמינים באידיאל הקבלי של השפעה ונתינה לזולת, ישמחו לחנך את ילדיהם בצורה כזו, הרי בכל מקרה, חינוך ילדים ליחס טוב כלפי הזולת הוא החינוך הרצוי לילדים, שיעזור לשמור ולהגן עליהם בעתיד.
עוד בשיעור:
• חינוך לא ימנע מהילד להתנהג בצורה אגואיסטית בחיי היום-יום, אך בכל זאת ישפיע על ההתנהגות ויגרום לשיפור ניכר, במיוחד יחסית למשבר הקיים בימינו.
• לא ניתן לחנך את הנוער בצורה הנוכחית. הרצון לקבל לא יאפשר זאת.
• אם ניקח לדוגמה כיתה אחת בבית ספר שמתחנכת נכון, אפשר יהיה לראות בפרק זמן קצר את ההבדלים בינה לבין יתר הכיתות.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "שמעתי", מאמר ה', "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?"
מציאות קיימת רק בתוך הכלי
בחכמת הקבלה, אנחנו מדברים תמיד רק על הכלי, הנברא – כל התופעות שאנו חשים בחיינו, הן בעולם הזה והן בעולם הרוחני, נובעות מתוך הכלי ומהתרחשויות שקורות בו. לא קיימת מציאות מחוץ לכלי – מחוץ לנברא קיים "עצמותו", השורש הקדום של הכלי, שלא מושג אף פעם.
גם "בורא" הוא צורה המתלבשת בתוך הרצון לקבל, בתוך הכלי. בחכמת הקבלה מדברים על הבורא רק כשהוא מלובש בנברא ולא כישות עצמאית שקיימת בפני עצמה. ואילו "אור" הוא מידת ההתפעלות של הכלי מתכונתו של הבורא, תכונת ההשפעה.
עוד בשיעור:
• הבורא ברא רק נקודה יש מאין. הנקודה מתפתחת בהכרת עצמה, עד גמר התיקון.
• חמשת החושים הגשמיים שלנו הם העתקה מחמשת הספירות – חמשת הספירות מאירות ולעומתן, חמשת החושים הגשמייים הם כצל ופועלים מתוך החושך, מתוך הסתר.
• מהו מלאך? אין מדובר על יצורים מעופפים בשמיים. מדובר על צורת השגת תכונת ההשפעה בדרגת "חי" או עביות ג'.
• כל מצב במציאות נמצא במחשבת הבריאה עד לפרט האחרון, בכוח. הנברא רק משיג, מגלה את כל זה בהדרגה.
• מאין נובעות תופעות כמו שיגעון בעולם?
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "שמעתי", מאמר ג', "עניין ההשגה הרוחנית"
לגלות את האני – למצוא מציאות חדשה
כולנו אוהבים להכיר אנשים חדשים. היכרויות חדשות מלוות תמיד בסיפורים שעוד לא שמענו, מובילות לחוויות שעוד לא חווינו ופותחות הזדמנויות חדשות בחיים.
אבל יש אדם אחד בעולם שרוב הסיכויים שעוד לא פגשנו. תקראו לו נשמה, תקראו לו אדם, בשורה התחתונה, זהו האני האמיתי שלנו.
מי אני? אני מרגיש, אני רוצה, אני עושה. מסביבי קיימת מציאות יומיומית ומתוכה אנו מגדירים מי אנחנו.
אז למה כל כך הרבה אנשים הולכים לפסיכולוגים, סדנאות וגורואים למיניהם כדי למצוא את עצמם? מהיכן נובעים משפטים נפוצים כל כך בימינו כמו "גיליתי את עצמי מחדש" או "הכרתי דברים שלא היו קיימים בי"? האם התרחש שינוי פתאומי ששינה אותנו מהקצה אל הקצה או שלהיפך, קיים בתוכינו הרבה יותר ממה שאנו מכירים ומודעים אליו, דבר מופלא ואינסופי שמתגלה בהדרגה?
לאחר שרובינו התפתחנו ועברנו שלבים שבהם רצינו כסף, כבוד מהחברה, לשלוט על אחרים או לצבור ידע ללא תכלית ברורה, מתגלה לפתע שאמנם נחמד להיות עשיר, מכובד ויודע-כל, אך הסיפוק מכל אלה נגמר בסופו של דבר. יש משהו שחסר, שמשאיר ריקנות בפנים. הנקודה הזו, של חוסר סיפוק וריקנות, היא תחילתה של הכרת ה"אני" האמיתי ואפשרות של גילוי מציאות חדשה.
מציאות הנברא
ה"אני" הוא הדבר היחיד שנברא במציאות הזו. הנברא הזה יכול להשיג מציאות שעולה על כל דמיון וחסרת גבול, לכן היא מכונה "עולם אין-סוף". גילוי אותה מציאות של עולמות רוחניים שעליהם מספרת חכמת הקבלה, תלוי אך ורק בנכונות שלנו לגלות אותה.
חשוב להבין שלא מדובר בפילוסופיית ניו-אייג' מהזן הכל-כך פופולארי היום. מדובר בשיטה עתיקה, בדוקה ומדעית אך עם זאת מלאת רגש. אז איך להגיע אליה? פרטים והדרכה בשיעור שלפניכם.
עוד בשיעור:
• לנברא יש שורש קדום שנקרא "עצמותו". אנו לא יודעים עליו כלום ולכן לא מדברים עליו. אנו רק יכולים לגלות את יחסו לנבראים, יחס שמכונה "רצונו להיטיב לנבראיו" ללא גבול.
• צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי לעבור את הדרך הזו במהירות, עד שמגיעים לגילוי הבורא. לא להיתקע באמצע.
• מציאות החיים שאותה אני מרגיש סביבי תלויה אך ורק בחיבור בין הנשמות. מידת החיבור עם יתר הנשמות מכונה "העולם", עד שמתחברים כאיש אחד בלב אחד. מצב נפלא זה נקרא "עולם אין-סוף".
• האגו שלנו עוזר לנו להחליף מציאות – קנאה, תאווה וכבוד מוציאים את האדם מן העולם ועוזרים לו להגיע לרוחניות.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "שמעתי", מאמר ג', "עניין השגה רוחנית"