קבלה לעם היום

לשם מה אני צריך חברה, סביבה, אנושות…?

חברה היא הגורם היחיד שיכול לקדם את האדם על-ידי בחירתו החופשית בה. נתנו לכל אחד ואחד מאיתנו את האפשרות להתכלל בסביבה. לפי הטבע שלנו, אנו מתייחסים לכל שאר האנשים בצורה אגואיסטית ורוצים רק לקבל ולשאוב מהם, להשתמש בהם להנאת עצמנו.

אדם שנכלל בתוך חברה שמטרתה להגיע לתכונה ההפוכה, תכונת ההשפעה, תכונת הבורא, מבצע כל מיני תרגילים כנגד טבעו האגואיסטי בעבודה באותה חברה, כדי להגיע לחיסרון שלם להידמות לאותה תכונה אלוקית.

לכן נאמר "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה" – ניתנה לנו האפשרות לבנות מגוון צורות ויחסים כלפי הזולת, ולכל הפעולות הללו חייבת להיות תכלית אחת – להגיע להשתוות צורה עם האור, עם הבורא.

לאחר שהאדם יגיע לרצון שלם, תכונת ההשפעה תתלבש בו והוא יחוש את המציאות הרוחנית שקיימת מחוץ לו.

עוד בשיעור:
• חברה רוחנית היא ספק חסרונות לרוחניות מצד אחד ואמצעי לתיקון האדם מהצד השני.
• חברה קדישא – חברה קדושה, חברה הרוצה להגיע לתכונת ההשפעה.
• נבראנו מלכתחילה כלא שווים. אנו צריכים לסדר בינינו את היחסים כך שכל אחד ואחד יקבל את החיסרון המקסימלי להגיע להשפעה, לאהבה.
• אהבה שלא תלויה בדבר יכולה להתקיים רק אם לא יהיה מעורב בה ולו שמץ רצון לרווח עצמי.
• אדם שלומד את חכמת הקבלה, מתחיל להרגיש בהדרגה כיצד הסביבה והטבע פועלים עליו בכל רגע ורגע לשם קידומו למטרת הבריאה.
• אהבה היא איחוד בין הנשמות: אם אני מרגיש את חיסרון הזולת והוא מרגיש את החיסרון שלי, אנו יכולים למלא אחד את השני, להתיחד ולהפוך לגוף אחד.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – בעניין חשיבות חברים, ספר קבלה למתחיל

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

"אין מצב יותר מאושר בעולמו של אדם, אלא בשעה שמוציא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות, ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו יתברך, שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת. וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפילתו שלמה. ועל זה אומר "רם ה' ושפל יראה"". (בעל הסולם, פרי חכם אגרות).

"לב שבור" נקרא כך, מפני שהוא מגלה את השבירה שנעשתה בכלי "אדם הראשון". רק מאותו המקום שבו נעשתה השבירה ובעקבות בקשת האדם הנכונה, יכול להגיע האור ולתקן אותה.

עוד בשיעור:
• ההבדל העיקרי בין דת וקבלה הוא שבדת, הנברא מבקש מהבורא שישתנה כלפיו – כאילו שקיים כוח אחר ששולח לו את הצרות והייסורים בחייו. לפי תפיסת חכמת הקבלה, אדם המרגיש ייסורים מרגיש כך מפני שהוא הפוך בתכונותיו לבורא, לכוח הטוב והמיטיב השולט בעולם. לכן על האדם להשתנות כלפי אותו הכוח ואז הוא ירגיש אותו כטוב.
• אדם המתקדם בצורה נכונה בדרך של התפתחות רוחנית, נדחה לרוב על-ידי הכלל, כי הוא צועד בדרך של השפעה והכלל בוחר בדרך הפוכה לחלוטין, דרך הקבלה. בידודו של אותו אדם עוזר לו בדרכו, כי הוא מונע ממנו להיסחף אחר טבעו הגשמי, טבע חמקמק שהיה נכנע בקלות לדעת רוב העולם.
השיעור מבוסס על שמעתי, מאמר כ"ז, "מהו רם ה' ושפל יראה"

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

מהו מילוי? מילוי הוא מה שמתקבל בתוך כלי המשתוקק לו. אם אני רוצה משהו ובעקבות הרגשה זו אני מרגיש סיפוק נקרא שיש לי מילוי. ואולי ברגע הבא אני מתחיל להשתוקק למשהו אחר ואז אין לי מילוי…

במידת שינוי הכלי, משתנה גם הצורך למילוי – ילד קטן משתוקק לצעצוע, בשלב מאוחר יותר לספר ובשלב מאוחר יותר לרכישת ידע וכן הלאה. כך גם בעבודה רוחנית – הרצון למילוי רוחני הולך ומתפתח במהלך העבודה, התיקון מוביל להשתוקקות למילוי מושלם, נצחי ואמיתי יותר ויותר.

אם בתחילת דרכי הרוחנית השתוקקתי לקבלת תענוגים רוחניים בכלי הקבלה שלי, תהליך התיקון משנה אותי ובהדרגה אני מתחיל להבין שמילוי רוחני מתקבל על-ידי מילוי הזולת, בזה אני ארגיש את המילוי הרוחני שלי.

יתרה מזאת – לא שאני מקבל שפע אינסופי וממלא בו את הזולת, אלא שאני נותר בחוסר כל בכלי הקבלה הטבעיים שלי ועל פני הכלים הריקניים אני ממלא את הזולת. עקב זאת אני מרגיש שאני מתמלא במילוי נצחי ואינסופי.

עוד בשיעור:
• לא ניתן למלא את הרצון לקבל, כי ברגע המפגש של השפע עם התענוג הרצון מתבטל. ברגע פגישת השפע עם הכלי, הכלי מתרוקן ועקב כך מתגלה בו רצון למילוי כפול, מילוי שלעולם לא יושג בו בגלל אותה הסיבה, וחוזר חלילה. לכן צריכה להיות השתוקקות בכלי בלתי פוסק. כיצד לעשות זאת? רק על-ידי השפעה.
• עלי להקדיש את כל פעולותי רק כדי להבין כיצד אוכל לתקן את היחס שלי כלפי הבורא, כי השפע שלו יכול להופיע בי רק בהשתוות הצורה שלי כלפיו.
• החושך שאנו חשים מגיע רק כדי להראות לנו עד כמה הרצון-לקבל שלנו לא יכול לקבל את השפע באופן ישיר ולכן השימוש בו אסור. כמו פרפרים שנמשכים לאש ומיד נשרפים בה, כך הם בני האדם בעולם הזה – מנסים פעם אחר פעם למלא ישירות את הרצון-לקבל ובכל פעם נכשלים וחשים סבל.
• את התיקון מבצע האור, אך החיסרון לתיקון חייב להגיע מהאדם. זוהי תפילה אמיתית – לא חיסרון להתמלא אלא חיסרון למלא את הזולת. זהו חוק החיים, "ואהבת לרעך כמוך", אחרת אין התפתחות.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד בבלי, דף 139, "ענין תפלה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

במאמר זה רב"ש מזכיר לנו שכל עניין ההתקדמות לפני המחסום הוא בצעידה לאחור כביכול. אנו לא מתקדמים לעבר רכישת תכונת ההשפעה אלא לעבר ההבנה וההכרה, עד כמה אנו נמצאים ברצון-לקבל.

אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית צריך להבין שתמיד לאחר יגיעה נכונה תגיע ירידה – בצורה הזו מתגלה לו האמת.

עוד בשיעור:
• המצב הרצוי הוא: לא משנה לי ההרגשה, טובה או רעה. מה שחשוב לי הוא להתכלל באמת. אמת זו תכונת ההשפעה.
• להתעלות מעל ההרגשה – לא להתעלות כדי שארגיש טוב אלא להתעלות מעל ההרגשה בכלל, טובה או רעה. זהו סימן שהאדם רוצה להעלות מעל הרצון-לקבל שלו.
• ניתן להרגיש מילוי רק אם אתה לא דורש מילוי בכלי הקבלה אלא מתחיל לבקש את תכונת ההשפעה.
• השתוקקות למילוי – ייסורים בהמיים. השתוקקות להשפעה – ייסורים אנושיים, ייסורי אהבה. זהו כל ההבדל בין דרך תורה לדרך ייסורים.
• יש בתוכי רצון נסתר, עמוק, שיתגלה בי רק לאחר חיפושים רבים. זהו הרצון לרוחניות, להשפעה, לאהבת הזולת.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד בבלי, דף 409, "מה הן הב' פעולות שבזמן ירידה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

האדם נמצא במאבק תמידי כלפי העולם – או שמחשבתו ותכונותיו חזקות מהשפעת העולם עליו, או שהשפעת העולם מכניעה אותו תחתיה. התיקון מתקיים במקרה שאפילו כשאדם נמצא במקום חיצון, הוא שולט על מחשבותיו ורצונותיו כלפי רוחניות על פני הרצונות והמחשבות ההמוניים שמשוטטים בעולם.

את זה ניתן לעשות רק על ידי חשיבות וגדלות המטרה: לאחר שהתחבר עם החברים, יוצא האדם הצועד בדרך של התפתחות רוחנית, מעולמו הרוחני לזה הגשמי, ובכך הוא דווקא מצליח "לכבוש" את העולם הגשמי. אז כל העולם כדאי לו – כי ההפרעות שהאדם מקבל מהעולם, מספקות לו "גבעות" שהוא יכול להתעלות מעליהן לכוון של יתר דבקות במטרה, ככתוב "מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות". בצורה כזו האדם מתקן הן את העולם והן את עצמו.

עוד בשיעור:
• על אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית לעסוק ברוחניות ככל שהזמן מתיר לו ובכל הזדמנות אפשרית. ולפי הכרחיותו, עד כמה שהוא חייב להשקיע לשם קיומו, עליו לעסוק בגשמיות.
• תיקון "יצר הרע", מתקיים רק במישור הרוחני. רצונות גשמיים, יהיו אשר יהיו, לא נחשבים כלפי רוחניות כיצר רע.
• כיום אנו נמצאים לפני מימוש קבלת התורה בכל העולם. אלו ימות המשיח: מעמד כל האנושות מול השנאה הכללית והיצר הרע הטבוע בה מול האור, שיכול להציל אותה ולעזור לה. אותו אור נקרא "משיח".
• ישנו כוח עליון ששולט עלי, בעבר, בהווה ובעתיד, במחשבות וברצונות שלי. הוא שולט באופן טוטאלי בכל מציאותי וישנה רק נקודה חופשית אחת, שבה אני כביכול לא נמצא תחת שליטת אותו כוח ובעל בחירה חופשית: מה אני חושב על הכוח העליון ששולט עלי בכל.
• מצווה היא כל פעולה לקראת התהוות השינוי – מלחשוב על עצמי ללהשפיע לזולת.
השיעור מבוסס על שמעתי, מאמרים כ"ה, כ"ו

לצפיה בחלק הראשון

לצפיה בחלק השני

הורידוMP3 חלק א

הורידוMP3 חלק ב

כל השינויים מתרחשים אך ורק בתוך האדם. כאשר האדם משתנה, הוא מרגיש שהמציאות סביבו משתנה.

אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית, מרגיש את השינויים הפנימיים שמתרחשים בו כמתרחשים בעליון, כבמראה. אך בעליון אין שום שינוי – הוא נמצא במנוחה מוחלטת.

עוד בשיעור:
• הנברא צריך לסדר את עצמו מול האור העליון בשלושה אופנים: אחד, יחד ומיוחד – כל הפעולות במציאות מתלכדות יחד לפעולה אחת, מגיעות ממקור אחד ופועלות אך ורק כנגד בחינה אחת של הנברא. כמו כוונת שמביאה אותנו למטרה נכונה, זהו כוון התיקון שלנו – אם מצליבים את שלוש התכונות הללו, מגיעים להשתוות צורה עם הבורא.
• "פורענות" היא גילוי טבע הנברא לעומת טבע הבורא. האדם לא יכול לגלות את יצרו הרע מעצמו, לעומת ערכי החברה או בעזרת שיטות כאלה או אחרות, רק לעומת טבע הבורא.
• מהי יגיעה? יגיעה היא כאשר אדם מגלה שהתיקון הוא למעלה מכוחותיו ומרגיש שאם לא יגיע הטבע העליון ויתקן אותו, הוא ישאר בתכונת הקבלה לנצח.
• לא דורשים מהנברא יותר מלהגיע למצב שבו הוא ירגיש שאין לו כל אפשרות להגיע להשפעה, אין לו כל אפשרות להישאר בתכונת הקבלה ואין לו כל אפשרות לבצע את התיקון הזה בעצמו, אלא רק על ידי האור העליון שיגיע ויתקן אותו. ואז מגיע התיקון.
• עיקר הבחירה היא בזמן הירידה. כי בזמן העליה האדם נמצא תחת השפעת האור ומתבטל כלפיו. דווקא בזמן הירידה, כשיש חושך, ניתנת לי אפשרות להביע את הבחירה החופשית שלי.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם ה', עמ' 255, "פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

לאדם אין אחריות על מעשיו, מה יהיה ברגע הבא וכיצד יתפקד בו. בחירת האדם היא רק בכוונה מעל המעשה – בשביל מה הוא עושה אותו, מה הסיבה שמניעה אותו ומה הוא רוצה להשיג מתוך הפעולה.

אדם תמיד מעריך את מצבו לפי הרגשתו – טוב לי או רע לי. כוונת ההשפעה צריכה להיות תמיד מעל ההרגשה. בכך עובר אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית, מעבודה ברצונות, לעבודה בכוונות שמעל הרצונות. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת": דעת – רצון, אמונה – השפעה. השפעה שהיא מעל הרצון.

עוד בשיעור:
• "מצווה" היא כוונה להשפיע, "עבירה" היא כוונה לקבל. ברוחניות, כל מעשה נמדד לפי כוונתו – לקבל או להשפיע. גודל המצווה נמדד לפי גודל ההפרעות כלפי חשיבות ההשפעה שמתעוררות באדם. בהתאם להתגברות האדם עליהן, כך מצוותו גדולה יותר.
• ברוחניות מודדים את גודל הכוונה ובגשמיות מודדים את גודל המעשה.
• תכונת ההשפעה המרבית שיכולה להתגלות כלפי האדם מכונה "בורא". אותה תכונה מתגלה לנו לפי השתוות הצורה שלנו איתה. אין שום צורה אחרת של התגלות העליון לנברא ולכן כל עבודתנו היא רק כלפי וביחס לתכונת ההשפעה.
• מהם "זדונות" ו"שגגות"? אדם שמגלה שגם רצונותיו וגם כוונותיו הם לטובת עצמו, נמצא ב"זדון" או ב"הסתר כפול". אדם שמגלה שכל רצונותיו הם לטובת עצמו אך משתדל שכוונותיו יהיו במידה כלשהי של השפעה לזולתו, רוצה שתכונת ההשפעה תתלבש בו, נמצא ב"שגגה" או ב"הסתר אחד".
• "יצר הרע" הוא כוונות כנגד גדלות תכונת ההשפעה. עבודתנו היא לתקנו בעזרת אור התורה, מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
• אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית, חייב להכניע את עצמו תחת דעת החברה, הספרים והמדריך, לפחות בצורה מינימאלית. רק כך תוכל להתפתח בו גדלות וחשיבות המטרה מצד אחד ושפלותו כלפיה מהצד השני.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד בבלי, דף 133, "מהו חטא גדול או קטן, בעבודה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מדוע הטבע "מעניש" אותנו? מדוע מדור לדור, למרות כל השפע הניצב לפנינו, עדיין אנו חשים חוסר סיפוק, חוסר בטחון וחוסר באושר?

המקור לכל מה שקורה עמנו בעולם הזה הוא בעולם הרוחני, המהווה שורש וסיבה לכל. כדי לתקן את מציאות חיינו, עלינו לעבור תהליך על-טבעי, המסובב על ידי גורם עליון, תהליך שאין ביכולתנו לתפוס בעזרת השכל שלנו בלבד.

עלינו להכיר את חוקי הטבע – חוקי התורה, לא כפי שאנו מכירים אותם בפירוש הנפוץ כיום אלא לפי פירושם של המקובלים. מדובר בחוקים על שימוש נכון בתרי"ג רצונותיו של האדם.

עלינו לעבור תהליך ארוך וכואב של יסורים עד שנגלה כי לטבע יש תכלית. תכלית הטבע היא לחבר את כל חלקי האנושות והבורא פועל רק על מנת לחייב אותנו להתחבר. שנגיע ל"ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה". אך מה עומד מאחורי מלים אלו?

הבורא הוא חוק קבוע שאינו משתנה – "טוב ומטיב", "אור עליון הממלא את כל המציאות", "אני הויה לא שניתי". לאדם המשתנה מרגע לרגע נראה כי הבורא משתנה אולם הוא קבוע. אם נצליח לשנות את תפיסתנו, נוכל לראות ולחוש את כל הטוב שבו ואף לרכוש את תכונתו.

בטבע יש חוק נפלא, אוניברסלי, שאינו מגביל אף אחד ומאפשר לכל אחד להתפתח על ידי כך שמתחבר עם כולם ומשפיע לכולם. האדם יכול לעשות זאת רק באמצעות קבוצה רוחנית שממנה הוא מקבל כוחות ותמיכה. אם האדם משתתף בחברה בכוונה אחת – איך לתת לאחרים, לא יתכן שיאונה לו כל רע כי בזה הוא מבטל את כל הגדרים במציאות. אם אף אחד לא יהיה מסוגל לפגוע באחר וכל אחד יחזיק את האחר תחת ההכרה שרק בזכותו הוא קיים, אז הכל מתבטל ונשארת רק אהבה.

עוד בשיעור:
• מצב האנושות כיום דומה לגוף של אדם בו כל האיברים החליטו שהם פועלים כרצונם ולא לטובת הגוף. מדוע הלב צריך להזרים דם לכל הגוף? ולמה שהריאות יזרימו חמצן דרכו? ומדוע שהכליות והכבד ינקו את הגוף? כאשר כל איבר בגוף מפסיק לעבוד לטובת הגוף ורוצה לבלוע הכל לעצמו מתגלה מה שמוכר בעולמנו כמחלת הסרטן. תארו לעצמכם אדם המבשרים לו על מחלתו, הוא מגלה כי בתוכו יש משהו שאוכל אותו והורג אותו, והוא מתקרב לעבר המוות. זה מה שמתגלה אט אט באנושות בכללותה – מצב של משבר, וזהו גם המצב ברוחניות.
• אנו חייבים לחזור למצב שנקרא "אדם הראשון" לפני החטא. זוהי מערכת רוחנית שבה כל הנשמות מחוברות על פי הכלל של "ואהבת לרעך כמוך". אל התאים הסרטניים מגיע ההבנה שהם נמצאים בסכנה, במחלה, שהם אוכלים את כל תאי הגוף ובכך מסכנים את קיומם עצמם. מדובר בסיכון קריטי וכללי, כי החיים שלהם הם חיי הגוף הכללי וללא חיי הגוף גם הם מתים.
• את הרוחניות חייב האדם להשיג בעודו קיים בעולם הזה ובעודו מחובר לכל המערכות הקיימות בו. עלינו לבנות קבוצה רוחנית שבה הקשרים בין אדם ורעהו יהיו כדוגמת העולם הרוחני.
• בהשתתפות האדם במערכת אדם הראשון הוא מגלה תכונותיו הפנימיות. הוא שומר ואף מגביר את יחודיותו ובהשפעה לאחרים הוא נעשה כבורא, יוצא מעצמו, ומבחוץ, משפיע לאחרים.
• הבעל שם טוב מספר על שופרו של משיח: הוא מספר שנשאל פעם, מתי יבוא המשיח? והתשובה שנתן הייתה: כשיפוצו מעיינות החכמה, כלומר, כשחכמת הקבלה תצא החוצה אל כל העולם.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר החרות, ספר קבלה למתחיל, עמוד 212

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3