יום שני, 22 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': – רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ח, שיעור 7
- בזמן קריאת הזוהר, אנו צריכים לראות את המעשה הסופי האחרון – שאנו משפיעים לבורא.
- אנו צריכים לחשוב שמצבנו הסופי הוא שמתעוררת בנו כוונה להשפיע לבורא, ואנחנו משתדלים ליישם אותה.
- בעת הקריאה אנו צריכים לפרש את המילים בצורה הנכונה – אך ורק כלפי ההשפעה ולא כלפי הרגשתנו הטובה האגואיסטית.
- רק על-ידי הלילות אנו מגלים את היכולת לגלות את מצב גמר התיקון.
- רוב האור נשאר בראש הפרצוף ורק חלק קטן ממנו מגיע לתוך הפרצוף. לכן ראש הוא עיגולים ותוך הוא יושר.
- למרות שהזיווג שנעשה בראש מתפשט בקו לדרי מטה, הוא מתפשט גם לרצונות שלא יכולים להצטרף לזיווג, וכך יש בזה גם להם התקדמות לגמר התיקון.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום ראשון, 21 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ח, שיעור 6
- השורש הרוחני יורד ומתלבש בעולם הגשמי פעם אחת בהיסטוריה, אך הוא נותן לנו רק תוצאות. ואנחנו מדברים על השורשים שאליהם אנו צריכים להידמות. לכן אנו קוראים את הסיפורים כביכול הכתובים בזוהר, אך אנו צריכים לתאר לעצמנו אותם התכונות, הכוחות, והפעולות שמחברי הזוהר גילו, ולא ומקרים בעולם הזה.
- "שגגות" – המצבים ההתחלתיים שלי – לא מה שעשיתי אלא מה שאני מגלה. מתגלה החטא, חלק מהשבירה.
- "זדונות נעשים כשגגות" – כאשר אני שומר על עצמי לא לקבל על-מנת לקבל.
- "גיהנום" – לקבל על-מנת לקבל – אין דבר הגרוע מזה. "גן עדן" – בינה – אם אני עובד כמוה, אני מרגיש שאני נמצא בגן עדן.
- הכל זה בכוח הבקשה להתחבר עם הזולת שאני מעלה, ואז מגיע כוח מלמעלה שעוזר לי להתחבר.
- העיקר היא הכוונה בזמן הלימוד – איך אנו יכולים להשתמש ברצונות שלנו, ושטקסט הזוהר "יצלצל" ברקע.
- עלינו רק להשתדל לאתר את מקום החתך בינינו ולבקש תיקון.
- אנו מתקדמים תמיד מזה שאנו מגלים עוד חלק מהרצון לקבל המקולקל שלנו, ומהמקום הזה אנו צריכים לראות את קשר המצב עם המטרה – שהרצון לקבל המקולקל לא מרחיק אותנו מהמטרה, אלא נותן לנו אפשרות להתקדם אליה, כי אנו מביאים אותו לתיקון.
- כל אחד שייך לדתו ואין לאף אחד זכות לשנות בהן משהו, מכיוון שאין בין הדתות והאמונות המוכרות לנו כל קשר לרוחניות, אלא לתרבות בלבד.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום חמישי, 18 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ג, שיעור 5
- מה שאנו צריכים לעשות זה להתחבר ברצונות שלנו להשגת המטרה כאחד – אותם אנו צריכים לתקן ולחבר.
- כל הקלקול הוא שבירת הכלים וריחוק בין הניצוצות, כל התיקון הוא חיבור ביניהם, והוא נעשה על-ידי זה שאנו מנסים להתחבר בזמן קריאת מקור הקבלה האמיתי, שנכתב על-ידי מקובלים שהיו בהשגה של החיבור, של התיקון.
- "דוד" – מלכות שיכולה להיתקן מצד הזכר, מסך עם כוונה על-מנת להשפיע. "בת שבע" – מלכות שצריכה תיקון חסדים, על-מנת שתוכל להתחבר לדוד. "אוריה" – תיקון החסדים על מלכות.
- "גילוי עריות" – עבודה עם הרצון לקבל שעדיין לא ניתן לעבוד איתו בעל-מנת להשפיע, גילוי הכלים ללא מסך.
- המאבק הוא תמיד על הקו האמצעי – האם אנחנו מבררים נכון את המלכות ויכולים לבנות בה קו אמצעי שיהיה תמיד בעל-מנת להשפיע, או שיש בה עדיין חלק שהוא בעל-מנת לקבל.
- "קליפה" – הרצונות שלא יכולים לתקן בעל-מנת להשפיע, אבל הם הרצונות הגדולים והחשובים ביותר, כי בהם יתגלו האורות הגדולים.
- אנחנו לא הורגים את החלקים ברצון לקבל שהם על-מנת לקבל ושאותם אנחנו לא מסוגלים אותם לתקן לעת עתה, אנחנו חייבים שהם יחיו. אני בכל זאת מרגיש אותם בתוכי – הם קיימים וחיים בי ואני שולט בהם. לכן היחס לבריאה צריך להיות גלובאלי, כי לכל דבר יש מקום.
- אנחנו לא עובדים על הרצון הפרטי של האדם אלא על הרצון לקבל שבינינו, כי הוא זה שנשבר. וכתוצאה מתיקון דרגת האדם בינינו, מיתקנות גם דרגות חי, צומח ודומם שבכל אחד ואחד.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום רביעי, 17 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קכ"ט, שיעור 4
- עד כמה שהאדם משתדל בכל פעם לחבר את עצמו לקבוצה, הרצון שלו ישתנה בהתאם, הלימוד שלו יהיה בדרישה אחרת, ובהתאם לזה יבוא אליו בכל פעם אור עליון אחר, שיעלה אותו למדרגה גבוהה יותר.
- אפילו שאני נמצא ברצון לקבל, אני מתפעל מחיצוניות החברים, וכך אני מקבל מהם את הכיוון החדש, אם ארצה בכך או לא.
- עלינו לדאוג שהמטרה שהחברה משפיעה עלינו תשתנה בכל פעם, תגדל ותהיה אמיתית יותר, עד שבסופו של דבר נגיע לזה שאנו מתחברים יחד כדי להשפיע לבורא.
- בסופו של דבר, דווקא כל הפעולות הלא מוצלחות שלנו, הנפילות, הזדונות והשגגות, הופכים להיות לטוב, כי גילוי הרע שלהם הופך למקום קליטת האור.
- ההבדל בין 125 המדרגות הוא רק בכוונה שעל הרצון – עד כמה אנו יכולים לשלוח אותה רחוק מאיתנו, בכוונה לבורא.
- "כוונה" – מה אתה מתכוון, מה אתה רוצה שיצא מהיגיעה שלך.
- ללא המלאכים הרעים – דומה, לילית, פרעה וכד', לא היינו יכולים לגלות את חומר הבריאה ולהביא אותו לתיקון.
- "רשע" – מי שהכין את עצמו בדרגת הצדיק הקודמת, להיות עכשיו רשע.
- "אוריה" – תיקון חסדים שצריכה לעשות "בת שבע" – נוקבא דמלכות, על-מנת שתהיה מסוגלת להזדווג עם "דוד" – זכר דמלכות.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »
יום ראשון, 7 נובמבר 2010 אין תגובות »
חלק א': כתבי רב"ש, אגרת מ'
- העבודה החיצונית המשותפת היא מנוף, אמצעי לחיבור בינינו, ועם זאת עלינו להיות בכוונה הנכונה בזמן שאנו עושים אותה.
- בהזדמנות שלנו להיות משרתים זה לזה בכנס הקרוב ובכלל, נסתרת ההצלחה שלנו. זהו החיבור – לקנות חבר – שאתה משקיע בשני והוא משקיע בך, וכתוצאה מזה נבנה הכלי המשותף.
- הן בעולם אין סוף והן בעולם הזה, כל אחד הוא נקודה. כשהאדם חוזר לאין סוף, דרך 5 העולמות, לפי השתוות הצורה, הוא גדל, נעשה עצמאי, עד כדי כך שכל נקודה הופכת לאין סוף, ואז האין סוף מתמלא באור שנקרא נרנח"י.
- בנקודת הרשימו הראשונה, נמצא כל המידע על התפתחותו, גורלו ועתידו של האדם, ובזה שהאדם מממש את הרשימו על-ידי זה שהוא עצמו דוחף אותו להתפתח, הוא רוכש את האין סוף שלו – הרגשת עצמאות ושליטה מלאה על מציאותו.
- הבורא רוצה שנגיע להיות כמוהו, אך אנו צריכים לגרום לעצמנו לגדול במאמצינו; כל הבריאה נועד כדי להכין את עצמנו לגלות את המקום שבו אנו קיימים.
- שום דבר מצד הבורא לא צריך להשתנות – כל ההכנות הן בנו.
- השוני בין בני האדם נעשה בגלל השבירה, ולכן בזה שאנו מתחברים מעל השבירה, אנו מתקנים אותה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »