קבלה לעם היום

בואו נדבר על אור. מה אנחנו מרגישים כשאנו חושבים על המילה אור? אור זה לצאת מתוך החשיכה, אור זה שמחה, אור זה להרגיש אהבה. ולא פלא שאנו חושבים כך, שכן לפי חכמת הקבלה ה"אור" הוא המקור לכל הטוב שבבריאה.

האור הוא הכוח שקדם לבריאה והוא שברא אותה. רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י, כותב בספרו "עץ החיים": "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות".

האור הוא כוח שפועל לפי חוק פשוט: לתת, רק לתת. האור ברא אותנו כדי לתת לנו את הטוב המוחלט והנצחי. המקובלים, שהשיגו את הטוב המוחלט והנצחי, אומרים שהאור מוכן להעניק לנו בכל רגע שפע ותענוג אינסופיים, אלא שאנו איננו יודעים כיצד לקבלם. כדי שנדע כיצד לקבלם, מסרו לנו המקובלים את שיטת הקבלה.
לרכב על קרן אור
השיטה כיצד לקבל את כל הטוב היא פשוטה – קוראים בספרי הקבלה ורוצים לגלות את הטוב שמובטח לנו. כך, מתוך החשק לגלות את האור שעתיד למלא אותנו, האור יתחיל לפעול עלינו ולמשוך אותנו לקראתו.
איך זה עובד? המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל הטוב והעונג שהובטחו לנו. לכן כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע לאותו מצב מושלם, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו.
הארה זו, שנקראת "המאור המחזיר למוטב", מתחילה לכוון אותנו לאט לאט אל העולם הרוחני, ואנו מתחילים לרצות יותר ויותר את גילוי העולם הרוחני. כך אנו מתקרבים לאור, על ידי האור.
"וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב" כותב המקובל הגדול של דורנו — בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך" ("קשר האדם אל הספירות", שמעתי).
עוד בהרצאה:
• מהי אמונה? האם אמונה היא כאשר אני מאמין למישהו שמספר לי על משהו שאני לא תופס בחושיי? האם אמונה קשורה לדת? מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר כותב בהקדמתו לספר תלמוד עשר הספירות כי בלימוד בכתבי הקבלה יש מאור שהוא מגדל את האמונה. כשהמקובלים מדברים על אמונה הם מתכוונים להשגה מלאה. אמונה היא הקשר עם הנותן.
• מה ההבדל בין אמונה למעלה מהדעת ובין אמונה למטה מהדעת?
• הרצון לקבל האגואיסטי, הדעת לעולם לא מתמלאת. האדם רוכש כלי נוסף מעליו, ולכן הוא נקרא "אמונה למעלה מהדעת", ובו הוא מרגיש את הנותן, את העולם העליון.
• חכמת הקבלה עוסקת באופן שהאדם תופס את המציאות שבה הוא חי.
ההרצאה ב"בית קבלה לעם" מבוססת על ההקדמה לתלמוד עשר הספירות

צפו בהרצאה המלאה

הורידוmp3

נשמתנו ירדה 125 מדרגות שהרחיקו אותה מהבורא, עכשיו הגיע הזמן לעלות בחזרה, לחזק את הקשר: נשמה- בורא. אז כיצד ירדה נשמתנו מהעולם העליון? וכיצד אנו יכולים לעלות בחזרה?

כל רצונו של הבורא הוא להעניק שפע אינסופי לאדם. אותו תענוג מתקבל בנו ב כלי רוחני שנקרא נשמה או נשמת האדם. כדי שיוכל לממש את רצונו יצר הבורא נשמה כללית אחת שתהיה מסוגלת לקבל ממנו את כל הטוב שהוא רוצה להעניק לה, והיא נקראת : נשמת אדם הראשון. אולם במצב הבריאה הראשוני, אותה נשמה כלל לא עצמאית מכיוון שהתענוג שהבורא רוצה להעניק לה חזק ממנה, והיא נשלטת על ידו באופן מוחלט.

כדי שהנשמה תרכוש רצון עצמאי וחופשי משליטת התענוג, ותוכל לבנות מערכת יחסים אמיתית עם הבורא, יש צורך לנתק בינה לבין מקור התענוג. ולכן, בדומה לאב שרוצה שילדו יגדל ויהיה כמוהו, הבורא מתרחק מהנשמה בהדרגה, כדי לאפשר לנשמה ללמוד כיצד להגיע אל הבורא, אלא שהפעם עליה לעשות זאת בכוחות עצמה.

ניתוק הקשר נשמה – בורא לא נעשה בבת אחת, אלא באמצעות "ירידה הדרגתית" של 125 שלבים, המכונים מדרגות, עד לדרגת "העולם הזה". בתהליך זה, כל "מדרגה" שירדה הנשמה מסמלת את הריחוק שהולך וגדל בינה לבין הבורא.

תהליך ההתרחקות מסתיים בשבירת הנשמה הכללית לחלקים רבים, לנשמות רבות. בסוף התהליך, "נופלות" נשמות אלה למקום הרחוק והחיצוני ביותר ביחס לבורא, אל העולם הזה. מצב זה, שבו מציאות הבורא נסתרת לחלוטין מפני הנשמות, נקרא "העולם הגשמי".

ניתוק הקשר בין הבורא לנשמת האדם נועד לאפשר לו לשוב בכוחות עצמו אל הבורא. חכמת הקבלה מאפשרת לנו, לבחור לטפס במעלה 125 המדרגות בחזרה לשורשנו, אל הרגשת המציאות השלמה – אל הבורא. את הדרך לשם אנו עושים בעזרת הלימוד בספרי המקובלים. כשאנו קוראים בספרים אלה על מצבנו המתוקן, עם כוונה לעורר על עצמנו את השפעת הכוח הרוחני שטמון בהם, אנו מתחילים להימשך אל שורש נשמתנו ולעלות במעלה הסולם הרוחני.

עוד בהרצאה:

• העולם היום במצב מיוחד – יש לנו הכול, אבל ריק לנו בלב. משעמם לנו בעולם הזה. האם נולדתי כדי לרוץ ולא להשיג? למה האושר נוזל לי מבין האצבעות? אומרים המקובלים שיש לידנו עכשיו את "המסיבה" הגדולה ביותר, ואנחנו לא בה. כואב להם כי הם באותה מסיבה, והם רוצים שגם אנחנו נבוא. האדם יתמלא כשאור הבורא ימלא את הנשמה שלו.
• תמונת העולם מצטיירת לי כתוצאה ממהות לא נודעת שנפגשת עם החושים שלי. אני אף פעם לא תופס את המהות בעצמה. אפילו את מהותי עצמי אני לא מכיר. ולכן חסר לנו להגיע למילוי של האור, אבל להשיג מהו האור בעצמו לא חסר לנו כלל.
• איך יכול להיות שלבורא חסר?
• חופש הבחירה שלי הוא בלקבוע מאיזו חברה אני אתרשם.
• איך אפשר לזרז את ההגעה שלנו למימוש מטרת הבריאה?
• מה היה עושה מקובל במקום ראש הממשלה?
• אחרי שמתחילים ללמוד קבלה פתאום צצים כל מיני רצונות אגואיסטיים. מה עושים איתם?
• צפו בראיון נדיר עם אדם שהיה אנטישמי, והפך בעקבות עם הקבלה להיות אוהב יהודים.

ההרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר מהות חכמת הקבלה, מאת בעל הסולם.

צפו בהרצאה המלא

הורידוMP3

חופש הבחירה שלנו הוא עניין מאוד מהותי, והקבלה עוסקת רבות בנושא הבחירה החופשית. מחקר מעמיק של יסודות הטבע יגלה לנו כי לאדם אין חופש הבחירה בכל פרט בחייו, אלא קיימים בו ארבעה גורמים המגדירים את אופיו, את צורת מחשבתו ואת מעשיו בכל רגע. חופש הבחירה שלנו מתברר מתוכם:

1) החומר הראשוני – ה"מצע" – המצע הוא מהותו הפנימית של האדם. על אף שהמצע מחליף את צורתו, הוא אינו משתנה לעולם. כדי להמחיש את הדברים, נמשיל את האדם לזרע של חיטה: זרע החיטה נרקב באדמה וצורתו החיצונית נעלמת לחלוטין, עם זאת מתהווה מתוכה נבט חיטה חדש.
2) התכונות הבלתי משתנות – חוקי ההתפתחות של המצע אינם משתנים לעולם. זרע החיטה לעולם לא יניב דגנים אחרים פרט לחיטה.
3) תכונות המשתנות בהשפעת הסביבה – סוג הזרע נותר בעינו, אבל צורתו החיצונית משתנה בהתאם לסביבתו החיצונית. גורמים נוספים כמו השמש, הקרקע, הדשן, הלחות והגשם, מצטרפים אל המצע, ומניבים איכות חדשה של אותו מצע.
4) השינויים שחלים בסביבה החיצונית – הסביבה המשפיעה על הזרעים מושפעת אף היא מגורמים חיצוניים. גורמים אלה עשויים להשתנות ולהשפיע על המצע בצורה עקיפה. למשל: בצורת או, גשמים חזקים מדי, עלולים להשמיד את כל הזרעים.
חופש הבחירה בסביבה נכונה
אם כך, היכן נמצא חופש הבחירה שלנו? או במילים אחרות, מה מתוך כל האמור לעיל יכול האדם לשנות? את הקוד הגנטי, את המצע – אין האדם יכול לשנות. גם את החוקים שעל פיהם משתנה מהותו ואת חוקי השפעת הסביבה עליו הוא אינו יכול לשנות. אך את הסביבה בה הוא נמצא, ובה הוא לגמרי תלוי – יכול האדם לשנות! האדם חופשי לבחור "לשתול" את עצמו בסביבה שתשפיע עליו להתפתח בכיוון הרוחניות. הבחירה בסביבה היא, אם כן, הבחירה החופשית היחידה של האדם בחייו.

עוד בהרצאה:
• אם אין לנו חופש בחירה, האם אנו אחראיים על מעשינו. מה צריך לעשות השופט שמולו עומד הגנב וטוען: "אני לא אשם! אלה הם הגנים והסביבה בה גדלתי שבגללם גנבתי."
• האם בזה שבחרו לעורר בי את הנקודה שבלב אני מממש את חופש הבחירה שלי? מה עלי לעשות כדי שהרוחניות תהייה חשובה בעיני יותר מכל עיסוקי החיים?
• קבלה היא לא במקום החיים אלא בנוסף להם, תשאלו את הנרי דוד.
• קיום מצוות רוחניות הוא שאדם שמתקן את יחסו לזולת בעזרת מאור התורה.
• חכמת הקבלה עוסקת בדבר אחד- תיקון הנשמה. שום פעולה בעולם שלנו לא מביאה לתיקון הנשמה, אלא אם אנו לומדים מספרי קבלה מקוריים שמספרים על המציאות הרוחנית. באמצעות הלימוד אני מזמין על עצמי כוח שמתקן ומגלה לי את הנשמה שלי.
• בעולם הגשמי מה שחשוב לי זה התענוג, לעומת זאת בעולם הרוחני כל מה שאני רוצה הוא להכיר את הנותן.
• דווקא מתוך הבלבול בין הגשמיות ובין הרוחניות, האדם יכול להגיד: "רגע אז מה אני באמת רוצה?"
• מה זאת אומרת לבחור סביבה בכל רגע. האם סביבה זה רק איפה אני שם את הגוף שלי או שמא זה משהו אחר שבאמת אפשר לבחור בכל רגע?
• האם יש גורל?
ההרצאה ב"בית קבלה לעם" מבוססת על ההקדמה לתע"ס , אות ג'

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3

כל האמת על יצר הרע:

נסו להיזכר בכל מה ששמעתם עד היום על יצר הרע. ממש בהכל, בכל פרט קטן. נזכרתם? יופי. עכשיו אתם יכולים לשכוח מזה. הכל לא נכון.

לפי חכמת הקבלה, אפילו תאוות בצע או כוח, כמו רצון לשליטה או להרוויח מיליארדים עדיין לא נחשבים ליצר הרע. הכיצד? נוכל להבין זאת עם נבין את הסיבה שלשמה נבראנו.

השם "אדם" מעיד כי האדם נברא כדי להשיג שלמות ואינסופיות – אדם מלשון, אדמה לעליון, להיות דומה לבורא. בדרך למטרה הנעלה הוא עובר בהדרגה שלבי התפתחות גופניים, אנושיים ורוחניים, בהתאמה.

לפני שיתחיל בתהליך של התפתחות רוחנית, מנסה האדם ליהנות מכל מיני הנאות אפשריות, שאינן מובילות אותו כלל למטרה עבורה נברא. מקובלים מספרים שהחיים האמיתיים מתחילים מאותה הנקודה בה אנו מתחילים בתהליך התפתחות רוחנית. עד אז רק נגזר עלינו להבין שאותן הנאות קטנות חולפות במהרה ואין בהן סיפוק אמיתי. לכן אותם הניסיונות לנצל את העולם, שנידונו מראש לכישלון, אינם נקראים "יצר הרע".

רק כשהאדם מנסה להגיע לרוחניות, נקראות המחשבות המפריעות והמסיטות אותו מהדרך הזו בשם 'יצר הרע'. מדוע רע? כי האדם בעצמו קובע שהן רעות, כי מפריעות לו להגיע לרוחניות, להיות מאושר.

חכמת הקבלה מוסיפה ומלמדת, שאותן מחשבות "רעות" דווקא מועילות למי שרוצה להגיע לרוחניות הנכספת: הורים לילדים כבר יודעים, שכדי לפתח את הילד שיגדל עצמאי ומוצלח, צריך לאתגר אותו במשחקים, בעיות ותרגילים. כך גם העולם הזה, שאינו יותר מאשר תרגיל שדרכו אפשר ללמוד מהם חיים שלמים ונצחיים.

וכמו שהילד מקבל בכל פעם משחק קשה יותר שתואם את רמתו, כך בתהליך התפתחות רוחנית, כאשר באדם גדל יצר הרע. גדילתו של יצר הרע מובילה להגדלת הרצון להתגבר עליו ולהגיע לרוחניות, וזוהי כל מטרת קיומו.

עוד בשיעור:
• טעות לחשוב שעלינו לפרוץ אל עבר הרוחניות ולהשיגה בכוחותינו, כאשר בעצם אנו צריכים להגיע להרגשה שאיננו מסוגלים להשיג רוחניות – כשרוצים להשיג רוחניות אך מבינים שלא מסוגלים, פורצת התפילה מעומק הלב, ומתבצעת הכניסה אל תוך הרוחניות.
• הדרך להתגבר על היצר הרע הגדל בהדרגה, היא רק בעזרת חברה נכונה – חברה שמנסה להתאים עצמה למודל שקיים ברוחניות.
• מצוות הן הפעולות אותן עושים במסגרת חברה כזו הרוצה להשיג התפתחות רוחנית. מדובר רק בפעולות שמטרתן התפתחות רוחנית ולא בפעולות אחרות.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם כרך ה', תלמוד בבלי, "מהי התפילה על עזרה ועל סליחה בעבודה"

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

כידוע, אנו חיים בשביל ליהנות. כל חיינו הם רדיפה בלתי פוסקת אחר הנאה ותענוג.

אבל כיצד ניתן להגיע למצב של תענוג אין-סופי ובלתי פוסק? הקבלה מדריכה אותנו כיצד להשיג את המקור לכל התענוגים וליהנות ממנו לנצח.

כל מחשבה, כל רצון, כל תנועה שלנו, ניתנות לנו אך ורק בשביל לעלות ולהתקרב לאותו מקור של עונג. מטרת הבריאה היא השתוות התכונות של האדם עם תכונת הבורא לאהוב ולתת. השתוות זו מורגשת בנו כתענוג והנאה בלתי פוסקים.

אדם שקורא בספרי קבלה מקוריים מזמין על עצמו הארה שנקראת "אור מקיף", אורו של הבורא. הארה זו מפתחת את רצון האדם לרוחניות. התכונות האגואיסטיות שלנו עומדות כמחסום בינינו לבין העולם הרוחני, ורק האור שמאיר, יעזור לנו להחליף את תכונותינו האגואיסטיות בתכונת הנתינה בדומה לבורא, וליהנות לנצח.

כדי להשתוקק לרוחניות, ולעורר על עצמנו "אור מקיף", כדי להיות שותפים בביצוע מחשבת הבריאה ולקצר את הדרך למימוש מטרת החיים, אין עוד דרך מלבד לימוד חוכמת הקבלה בקבוצה, ובהדרכת מקובל.

עוד בתוכנית "שאל את המקובל":

צפו בתוכנית

הורידוMP3

המקובלים מסבירים לנו שכל שעלינו לעשות הוא להתפלל נכון. וכדי להתפלל נכון צריכים חברה נכונה.

משך אלפי שנים מתפללת האנושות אל הבורא בבקשה לטוב. אולם, אנו רואים שהמצב בעולם לא נעשה טוב יותר, אלא להיפך. הבורא הוא טוב ומטיב ורוצה להוריד שפע לעולם.אם כן כנראה שהבעיה היא שאנו לא מבקשים ומתפללים על הדבר הנכון.
במצב המושלם שאותו סידר הבורא ואליו נגיע בסוף התהליך, כל הנשמות מקושרות יחדיו, מחוברות ביניהן באיחוד בלתי נפרד. עתה מגיע תורו של האדם. במידה שמארגן סביבו חברה שרוצה להיות במצב הזה, מחוברת ומאוחדת, ומנסה לעשות זאת ביחד עימם, מתחילה
להיווצר באדם ההבנה על מה בעצם צריך להתפלל ויכול להתפלל נכון.
עוד בשיעור:
• כדי שהתפילה תתקבל, צריך לסדר את שבח הבורא. כלומר, צריך להבין שהשפע כבר מוכן והתפילה הנכונה היא הדבר החסר היחיד.
• המצב שבו כל הנשמות מאוחדות יחדיו נקרא מלכות דאינסוף. כדי להתקרב להיות כמו מלכות דאינסוף צריך לסדר בעולם הזה חברה קרובה לכך ככל האפשר.
• לאחר שיש חברה נכונה חשוב מאוד להקפיד שהפעולות הנעשות בחברה יעשו על מנת להגיע לחיבור בין הנשמות ולא לפעולות מיותרות שאינן מועילות.
• ניתן לראות את הקשר בין בני האדם בהתבוננות בעולם: הגלובליזציה והמשבר העולמי מקרבים אותנו להבנה שכולנו באותה הסירה.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש, "סדר ישיבת התועדות", שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד בבלי

צפו בשיעור המלא

הורידוMP3

הדעה הרווחת בציבור מתייחסת למונח "אלטרואיזם" כנטייה לעזור לאנשים, בניגוד ל"אגואיזם" או לאדם "אגואיסט", שהוא אדם שמנצל את הסביבה לצרכיו.

אז מה עדיף להיות אלטרואיסט או אגואיסט?

מצד אחד חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהאגו הוא מקור כל הרע, הייסורים והצרות שנוחתים על האנושות. אך מהצד השני, כבר ראינו שניסיונות לקיים חיי שיתוף ונתינה אלטרואיסטיים, דוגמת הקיבוצים או רוסיה הקומוניסטית, נכשלו לחלוטין.

לכן קודם כל עלינו להבין מהו באמת אלטרואיזם ומה הצורך בו. לפי שיטת הקבלה, מתווסף לדגם מערכת היחסים ההדדית שותף נוסף – הכוח העליון. החכמה העתיקה ממשיכה ומלמדת אותנו שתכונתו של הכוח העליון היא להיטיב לכל ולכן, כדי לחוש אותו ואת השפע שנובע ממנו, על האדם להשוות את תכונותיו לתכונות אותו כוח נתינה אינסופי, כלומר להשתדל לאהוב את האחרים ולהיטיב להם.

אך לפני שנרוץ לרחוב ונתחיל בביצוע סדרת מעשים פילנתרופיים למיניהם, עלינו להפנים ולהבין את מטרת העניין. זוהי מטרה מיוחדת – להידמות לכוח העליון.

אם נעשה כן, שכרנו יהיה עצום. אדם שיצליח לרכוש את התכונה הזו, ישתווה לכוח העליון, יזכה להרגיש אותו בצורה ברורה ולזהות אותו כטוב מוחלט. אם מטרה זו לא תעמוד לנגד עינינו, ניסיונותינו לחיות בצורה אלטרואיסטית יהיו נידונים לכישלון, כמו בדוגמת הקיבוצים והקומוניזם הכושלים.

אך איך יכול אדם מן השורה להגיע למעמד כה נעלה והפוך מטבעו?

הפיתרון טמון בלימוד חכמת הקבלה – לכל אדם ישנה אפשרות לקרוא בכתבי הקבלה האותנטיים וליהנות מהייחודיות הטמונה בהם: "המאור המחזיר למוטב" – כוח מיוחד שמתקן והופך בהדרגה את האדם לדומה לבורא. ככל שהאדם מושך יתר מאור מהכתבים, הוא הופך ליותר ויותר אלטרואיסט ומתקדם לעבר השכר המובטח לו – גילוי הכוח העליון.

עוד בשיעור:
• ליהנות מהנאות העולם הזה לא נקרא 'אגו', אפילו לא לאכול עשר ארוחות ביום או לרצות ולנסות להרוויח מיליארדים. 'אגו' אמיתי מופנה רק כלפי הכוח העליון ונגד ההשתוות לתכונותיו.
• אין צורך לשנות את התכונות שאיתן נולדנו.
• גם אם כולם מחמיאים לך ואומרים 'צדיק', עליך לבחון את עצמו כרשע. מדוע? כל עוד אדם לא גילה בצורה ברורה את הכוח העליון, עליו להיזהר שלא להסתפק במחמאות הסביבה ולסטות מהמטרה הסופית – גילוי הכוח העליון בשלמותו.
• 'לא לשמה' זהו מצב גבוה שבו האדם רוצה בכל ליבו להגיע ל'לשמה" – לחיות ולפעול כמו הכוח העליון, אך לא מצליח בכך. כאשר תתגבש בליבו בקשה שלמה, הוא יזכה להגיע ל"לשמה".
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – "הצורך לאהבת חברים", שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד ירושלמי, דף 10

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

הכמיהה לדעת מהי משמעות החיים, מכונה בפי המקובלים בשם התעוררות "הנקודה שבלב". מושג ה"לב" מסמל בקבלה את הרצונות האגואיסטיים שבאדם. רצונות אלה הולכים ומתפתחים החל מהרצונות הבסיסיים ביותר – למין, למזון ולמשפחה, ועד לרצונות מפותחים יותר – לכסף, לכבוד ולידע. ה"נקודה שבלב" היא הרצון המפותח ביותר באדם – הרצון לרוחניות, הרצון לדעת את משמעות החיים.

כל עוד האדם שקוע ברצונותיו האגואיסטיים הוא אינו שואל מהי משמעות החיים? אלא הוא פשוט חי אותם. אולם בעת שהוא מתחיל לשאול בשביל מה אני חי? עומדות בפניו שתי אפשרויות: לחקור את השאלה ולקבל עליה תשובה או להתעלם ולברוח ממנה אל שגרת החיים הרגילה .

השאלה על משמעות החיים, מורגשת באדם בדרך כלל כחוסר שקט, מעין צורך שדוחף אותו לפתח את השאלה ולממש את דרישתה, יחד עם זאת היא טומנת בחובה הזדמנות למימוש עצמי מלא והנאה בלתי פוסקת. בתחילה האדם אינו יודע כיצד לממש את רצונו החדש. "הנקודה שבלב" דורשת מילוי שונה, והאדם אינו מסתפק עוד בכסף, בכבוד או בידע. כעת הוא רוצה לדעת איך לחיות את החיים האלה ולהרגיש שיש להם מטרה.

בדיוק על השאלה הזו עונה חכמת הקבלה. היא פותחת בפני האדם צוהר, דרכו הוא יכול להתחיל להבין את הסיבות למה שקורה בחייו. היא מלמדת אותו כיצד לחיות את חייו מתוך הכרה של חוקי המציאות, ומראה לו כיצד לכוון אותם לטובה. איך בדיוק?

הקבלה היא שיטה לגילוי הכוח העליון שמנהל את המציאות שלנו. הכוח העליון, מסבירים המקובלים, כולו נתינה ואהבה. במהלך לימוד הקבלה האדם מגלה כיצד להידמות לאותו כוח, להיות אוהב ונותן כמוהו. אדם שמפתח את השאלה על משמעות החיים לרצון שלם לאהוב ולתת לאחרים, משתווה לכוח העליון ומרגיש טוב ותענוג נצחיים.

עוד בהרצאה:
• כשמחבר פירוש הסולם לספר הזוהר, בעל הסולם עלה לארץ הוא ראה שאף אחד לא מבין כראוי את כתבי הקבלה, לכן הוא החליט כתוב את תלמוד עשר הספירות – החיבור הקבלי המרכזי בדורנו. ההרצאה מבוססת על ההקדמה שכתב לתלמוד עשר הספירות.
• הראשון שגילה את חכמת הקבלה כשיטה הוא אברהם אבינו. אלה שלמדו ממנו את השיטה הפכו ברבות הימים לעם והעבירו את החכמה במהלך ההיסטוריה. בתקופת הגלות ניתק הקשר עם החכמה, ואז המקובלים סגרו את השיטה והגבילו את הגישה אליה. רוב העם נשאר בקיום חיצוני של התורה ורק קבוצות של מקובלים בודדות שמרו על פנימיות התורה. כל זאת עד לתקופתו של האר"י שפתח והתאים את השיטה לכולם. בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, כותב בעל הסולם שהנתק הזה הוא כמו "מחיצת ברזל" שעומדת בין אותו עם שלאורך דורות שמר על הקשר עם הכוח העליון.
• מהן חמשת השאלות הבסיסיות שהאדם שואל כשמציעים לו ללמוד קבלה? ואיזו שאלה נגדית מבטל את כולן?
• איזה כלים הקבלה נותנת לאדם להתמודד עם רגשות מן העבר? זה לא שייך לקבלה. הקבלה מלמדת אותך רק איך לגלות את הכוח העליון ואז מתוך זה אתה תראה ותבין את הסיבה כל המצבים שעברת.
ההרצאה בבית קבלה לעם, מבוססת על ההקדמה לתלמוד עשר הספירות אות א'

צפו בהרצאה המלאה

הורידוmp3