אותיות רוחניות

יום שישי, 12 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על אותיות רוחניות

על פי ספר הזוהר לכל אות מאותיות הא'-ב' יש כוח, לכל אות יש משמעות וכל אות מייצגת מצב רוחני מיוחד. בדרך אל הבורא אנחנו מטפסים אות אחר אות – מת' ועד א' – עד שמתגלה לנו המציאות הרוחנית.

 

 

אנשים רבים מאמינים שבאמצעות שינוי השם אותו קיבלו עם היוולדם, חייהם יהפכו מאושרים ומלאי משמעות. אבל האם יש בכך מן האמת?הקבלה האותנטית טוענת שלא. אין ספק שהאדם מקבל תמיכה נפשית כשהוא משנה את שמו, במיוחד אם האמין עד היום כי השם שניתן לו בילדותו מביא לו "מזל רע" או מקשה על חייו. אולם על פי הקבלה אין בכך כדי להביא לשינוי אמיתי.

מה באמת מספר לנו ספר הזוהר על סוד האותיות שבשם?

הזוהר מסביר, שכל אחת מעשרים ושתיים האותיות היא תבנית שמייצגת מצב רוחני מיוחד. כל התקדמות רוחנית שהאדם פוסע בדרכו אל הבורא וגילוי המציאות השלמה נקראת בקבלה גילוי של "אות" נוספת מאותיות השפה העברית.

הצירופים שיוצרות האותיות ביניהן, מציירים לעינינו את האפשרויות השונות של התגלות יחס הבורא אלינו. הסדר שבו כתובות האותיות והחיבור ביניהן יוצרים באדם מסלול של תחלופת רגשות – מהרגשה אחת להרגשה אחרת. עבור אדם שכבר גילה את סוד האותיות, הופכת הקריאה בטקסט הקבלי לחוויה ממשית, שבאמצעותה הוא מרגיש את העולם הרוחני וחש את הצירוף הייחודי של האותיות שמרכיבות יחד את שמו. למעשה, הדרגה הרוחנית אליה האדם הגיע היא שמעניקה לאדם את שמו.

שינוי מלאכותי של שמנו לא יעזור לנו להצליח יותר בחיים. אם ברצוננו לדעת מהו שמנו האמיתי – מהו שורש הנשמה שלנו – ולשנות לטובה את מהלך חיינו, עלינו להתעלות להרגשת העולם הרוחני ולגלות אותו שַם.

עוד בתוכנית שאל את המקובל:

• גיהינום לפי הקבלה זה הרגשת ההבדל בין אדם לבורא – בושה שורפת. והרגשת ההתקרבות אליו היא הרגשת הגן עדן. את ההרגשות האלה האדם חש בעולם הזה, אחרי המוות אין שום התקדמות רוחנית.
• האם יש קשר בין גלגול נשמות וקשר משפחתי? לא!
• קבלה זה לא מדונה! קבלה לא קשורה למיסטיקה, חוטים אדומים ומים קדושים.
• מדוע לבורא יש הרבה שמות? השמות שאנו קוראים לכוח העליון מתארים את ההרגשות שאנו חווים כשאנו מכירים אותו.
• מהי עבודת כוכבים ומזלות על פי הקבלה? עבודת כוכבים ומזלות היא העבודה שבה האדם חושב שיש עוד משהו שיכול להשפיע עליו חוץ מהבורא.
• למה הבורא לא מתגלה אלינו? כדי שאנחנו נחליט שאנו רוצים לגלות אותו מתוך בחירתנו החופשית.
• על האדם לתקן דבר אחד משנאת חינם ל"ואהבתך לרעך כמוך".
• מהי זה שנת שמיטה ברוחניות? מה ההבדל בין קבלה ופילוסופיה?
• איך אישה שאין לצידה גבר שמעוניין בלימוד הקבלה יכולה להתקדם לרוחניות? כל מי שמשתוקק ללימוד הקבלה יכול ללמוד. אם לומדים בזוג מה טוב, אבל אם לא גם כן אפשר ללמוד, ללא שום הגבלות. ואין הגבלה לנשים להיפך הכול לפנייך.

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3

מילים מילים ואת משמעותן…

יום חמישי, 11 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על מילים מילים ואת משמעותן…

הכלל החשוב ביותר בלימוד הקבלה הוא שכל כתבי הקבלה עוסקים רק בעולם הרוחני, המילים הכתובות בספרי הקבלה מתארות את העולם העליון בלבד, ואין בהם אף לא מילה אחת המדברת על העולם שלנו. אי הבנה של המילים וההגדרות הבסיסיות בקבלה הוא הגורם לכל הבלבול שקיים סביב הקבלה בימינו. פירוש לקוי של המילים מוביל את האדם לחשוב בטעות שהקבלה עוסקת במדיטציות, בלחשים או בקמעות.באותה המידה, גם מי שלומד בספר התורה טרם שלמד את חכמת הקבלה, עלול להתבלבל ולחשוב שהתורה מדברת על העולם הזה. וכבר כתב על כך רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר: "אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות ודברי הדיוט… אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים וסודות עליונים" (זוהר בהעלותך, פירוש הסולם אות נ"ח).

"המחברים השתמשו במילים מהעולם הזה רק לסימנים על שורשיהם העליונים" (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א' אות א').

כדי להחליף ביניהם רשמים וידיעות על גילוייהם בעולם העליון, פיתחו המקובלים מעין שפת קוד מיוחדת שנקראת "שפת הענפים", וכתבו בה את ספריהם. בשפה זו הם השתמשו אמנם במילים מהעולם שלנו, אולם הם עשו זאת רק על מנת להצביע על מצבים ותהליכים בעולם הרוחני.

אם כן, מהי התועלת בקריאת דבריהם של המקובלים עבור מי שאינו מכיר את השורשים העליונים? בעל הסולם משיב על כך בסוף הקדמתו לתלמוד עשר הספירות: "כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואף על פי שאינם מבינים את מה שלומדים – אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין את מה שלומדים – מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם" (אות קנ"ה).

המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל טוב ועונג. לכן, כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע למצב המושלם שלנו, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו. הארה זו, שנקראת "המאור המחזיר למוטב", מתחילה לכוון אותנו לאט לאט אל העולם הרוחני – עולם שלם ונצחי.

עוד בהרצאה:

• בעל הסולם כותב במאמר מהות חכמת הקבלה שדווקא מתוך אלה שעוסקים בקבלה מעטים יודעים מהי.
• מה נותנת לי הקבלה? מאיזה תוכן להתחיל ללמוד? מיהם המקובלים הגדולים בהיסטוריה?
• בנשמה שלנו יש מעין בסיס מידע שבו "נרשם" כמה סבלנו לעומת כמה נהנינו במהלך כל הגלגולים שעברנו. כשאנו מגיעים לרף מסוים של סבל, מתעוררת בנו השאלה "בשביל מה כל זה?", "לשם מה אני חי?". חכמת הקבלה היא שיטה לעבור מחיים שבהם אנו רוצים אך לא מקבלים לחיים שבהם אנו מתמלאים ללא הפסק.
• יש כאלה שמאמינים שיש כוח עליון ויש כאלה שמאמינים שאין. הקבלה לא מדברת לא על אלה ולא על אלה. הקבלה עוסקת בגילוי הכוח העליון. המקובלים מסבירים שהכוח העליון או הטבע הם היינו אך.
הרצאה בבית קבלה לעם מבוססת על מאמר "מהות חכמת הקבלה"

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3

חברה טובה

יום שלישי, 9 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על חברה טובה

לשם מה אני צריך חברה, סביבה, אנושות…?

חברה היא הגורם היחיד שיכול לקדם את האדם על-ידי בחירתו החופשית בה. נתנו לכל אחד ואחד מאיתנו את האפשרות להתכלל בסביבה. לפי הטבע שלנו, אנו מתייחסים לכל שאר האנשים בצורה אגואיסטית ורוצים רק לקבל ולשאוב מהם, להשתמש בהם להנאת עצמנו.

אדם שנכלל בתוך חברה שמטרתה להגיע לתכונה ההפוכה, תכונת ההשפעה, תכונת הבורא, מבצע כל מיני תרגילים כנגד טבעו האגואיסטי בעבודה באותה חברה, כדי להגיע לחיסרון שלם להידמות לאותה תכונה אלוקית.

לכן נאמר "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה" – ניתנה לנו האפשרות לבנות מגוון צורות ויחסים כלפי הזולת, ולכל הפעולות הללו חייבת להיות תכלית אחת – להגיע להשתוות צורה עם האור, עם הבורא.

לאחר שהאדם יגיע לרצון שלם, תכונת ההשפעה תתלבש בו והוא יחוש את המציאות הרוחנית שקיימת מחוץ לו.

עוד בשיעור:
• חברה רוחנית היא ספק חסרונות לרוחניות מצד אחד ואמצעי לתיקון האדם מהצד השני.
• חברה קדישא – חברה קדושה, חברה הרוצה להגיע לתכונת ההשפעה.
• נבראנו מלכתחילה כלא שווים. אנו צריכים לסדר בינינו את היחסים כך שכל אחד ואחד יקבל את החיסרון המקסימלי להגיע להשפעה, לאהבה.
• אהבה שלא תלויה בדבר יכולה להתקיים רק אם לא יהיה מעורב בה ולו שמץ רצון לרווח עצמי.
• אדם שלומד את חכמת הקבלה, מתחיל להרגיש בהדרגה כיצד הסביבה והטבע פועלים עליו בכל רגע ורגע לשם קידומו למטרת הבריאה.
• אהבה היא איחוד בין הנשמות: אם אני מרגיש את חיסרון הזולת והוא מרגיש את החיסרון שלי, אנו יכולים למלא אחד את השני, להתיחד ולהפוך לגוף אחד.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – בעניין חשיבות חברים, ספר קבלה למתחיל

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

אומרים אהבה יש בעולם

יום שני, 8 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על אומרים אהבה יש בעולם

love.jpgהבורא יצר עבורנו תכנית הכשרה שמלמדת אותנו לנטוש את הרצון האגואיסטי לטובת אהבת הזולת. כשזה יקרה נוכל לדעת מה זו אהבה באמת.

"מטרת הבורא בבריאת האדם היא להביא את האדם לשלמות ונצחיות" (בעל הסולם)

אין ספור שירים ופיוטים נכתבו על אהבה, אבל מי מאיתנו יודע מהי אהבה באמת? כולנו רוצים להיות אהובים, להרגיש בטוחים ורצויים ולחוות שקט, שלווה ובטחון. אם ניזכר ברגעים המאושרים ביותר בחיינו, נגלה שהיו אלו הרגעים שבהם אהבנו. אנחנו רוצים לאהוב ולהעניק מכל הלב לבן הזוג, לילדים ולהורים, אולם לא תמיד יודעים איך לעשות זאת.

חכמת הקבלה מסבירה לנו את הסיבה לצורך הפנימי והעמוק שלנו לאהוב ולהרגיש נאהבים, ואת הדרך להשגתה של אהבה נצחית ומושלמת.

הרצון הוא לאהוב
המקור של כולנו הוא בנשמה אחת שנבראה על ידי הבורא. נשמה זו מכונה נשמת אדם הראשון. המקובלים מסבירים שהטבע של הבורא הוא אהבה ונתינה מוחלטת, ואילו הטבע של נשמת אדם הראשון הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג.

הבורא ברא את הנשמה מתוך אהבתו אליה, ולכן הרצון הפנימי שטבוע בנשמה הוא לאהוב. כתוצאה מכך, התענוג הגדול ביותר שהנשמה יכולה להרגיש הוא תענוג מתחושת אהבה. אך כיצד תוכל הנשמה לממש את ההשתוקקות שבה ולאהוב את הכוח שברא אותה?

תוכנית ההכשרה
כדי לאפשר לנשמה לאהוב את הבורא, תכנן הבורא "תוכנית הכשרה" מיוחדת עבורה, שתפתח בה את הרצון לאהוב. בתחילה הבורא חילק את הנשמה לחלקים רבים הנקראים נשמות פרטיות והסתיר את עצמו מפניהן. כל הנשמות קיבלו רצון אגואיסטי, כלומר רצון לקבל אהבה, ואז התלבשו בגופיהם של בני אדם בעולם הזה.

לעומת הבורא הנסתר מעינינו, בני אדם אחרים אינם נסתרים מעינינו, והודות לכך אנו יכולים "לתרגל" בינינו אהבה כלפי הזולת. באמצעות היחסים בינינו נוכל ללמוד להתעלות מעל רצוננו לקבל אהבה בצורה אגואיסטית וכשכך יקרה, נגיע לסופה של תוכנית ההכשרה ונרכוש את טבעו של הבורא.

בשלב זה אנו נחזור אל המצב השלם שבו כולנו אוהבים ומאוחדים כנשמה אחת, ונזכה לתענוג העילאי שרצה הבורא להעניק לנו, תענוג שנובע מתוך אהבה ונתינה. אז ישוב הבורא ויתגלה בינינו ונהיה מסוגלים להחזיר לו אהבה, כי כבר למדנו לאהוב איש את חברו.

כמו שהורים אוהבים את ילדיהם
אחד התענוגים הגדולים ביותר שמוכרים לנו הוא גידול ילדים. ואכן, למרות הקושי וההקרבה הכרוכים בכך, רוב בני האדם מעוניינים להביא לעולם ילדים ולהעניק להם ממיטב זמנם ומרצם. דווקא אהבה ונתינה לילדים נותנת להורים סיפוק הרבה יותר גדול מכל תענוג אחר.

אילו אהבנו את כל האנושות כפי שאוהבים ההורים את ילדיהם, היו חיינו פשוטים הרבה יותר, אבל כידוע המצב שונה בתכלית. אז מה עושים? איך מפתחים בליבנו אהבה לאחרים כאילו היו ילדינו? מי שבאמת מחפש ולא מוותר, מגלה את חכמת הקבלה, השיטה שמאפשרת לנו לחוות אהבה באמת.

להגיע לטבע הבורא
בתקופתנו, כאשר נחשפת חכמת הקבלה לרבים, מקבלות כל הנשמות את ההזדמנות ללמוד כיצד להגיע לאהבת הזולת. כל אדם שבוחר להיענות לקריאה הפנימית שבליבו, יכול ללמוד את חכמת הקבלה ולחוות אהבה.

באמצעות הקבלה האדם לומד להכיר את הרצון של שאר הנשמות ולאהוב אותן ללא תנאי, ממש כמו שהבורא אוהב את נשמת אדם הראשון. כך, ביחד עם שאר האנשים, מצליח האדם להגיע לטבע הבורא ולאהוב כפי שהוא אוהב.

כאשר נלמד כולנו לאהוב זה את זה, נוכל להתאחד ולהיות כנשמה אחת. כך נשוב אל מצבנו השלם ונגיע לחיבור ולאיחוד נצחי עם הכוח העליון, הבורא.

צפו בהרצאה בנושא אהבה, חלק 1

צפו בהרצאה בנושא אהבה, חלק 2

שפת הענפים היא שפת המקובלים

יום ראשון, 7 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על שפת הענפים היא שפת המקובלים

אין קשר בין רוחני וגשמי. לדוגמא, השמות "ארץ ישראל", "ירדן" ו"סוריה" המוזכרים בחלק ט"ז של תלמוד עשר הספירות מתארים מצבים רוחניים וכתובים ב"שפת הענפים":

מכיוון שהרוחניות מופשטת מזמן, מקום ותנועה, מילים מהעולם שלנו אינן יכולות לתאר אותה. המקובלים יצרו בינם לבין עצמם שפת קוד מיוחדת שנקראת "שפת הענפים". באמצעות שפה זו הם החליפו ביניהם רשמים וידיעות, ותיארו את השגותיהם הרוחניות בספרים שכתבו.

על-מנת לעשות זאת, הם עשו שימוש במילים מהעולם שלנו, אך השתמשו בהן רק כדי לתאר מצבים ותהליכים בעולם העליון. לדוגמא: כאשר המקובל כותב את המונח "ארץ ישראל", הוא אינו מתכוון לאזור גיאוגרפי בעולם שלנו, אלא הוא מתאר שורש רוחני מסוים בעולם העליון, שעליו מצביעה המושג "ארץ ישראל".

לכן כל אדם שרוצה לפענח את הקוד הזה, זקוק למורה – מקובל שיִפְתַח אותו בפניו ויאפשר לו לגלות את מה שמסתתר מאחורי המילים. אם אדם קורא בספרים ללא ההדרכה הנכונה, הוא יכול להבין מהם את הרובד החיצוני בלבד, כלומר, רק את משמעות המילים שמוכרת לו מהעולם שלנו. ואז, במקום להבין ולהרגיש את העולם הרוחני שעליו כתבו המקובלים, הוא מתאר לעצמו את העולם הגשמי וחושב שרק עליו מדובר.

עוד בשיעור:
• עולם "אדם-קדמון" הוא לא עולם, הוא לא מעלים את האור. הוא רק מסדר את האורות לעומת הכלים.
• הספירה העליונה כוללת את כל הספירות שתחתיה.
• ברוחניות, האיכות נחשבת ולא הכמות.
• האור העליון ברא עשר ספירות – ט' ראשונות – כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, וספירה עשירית – מלכות. מהתכללות מלכות בט' הספירות הראשונות, התהוו העולמות ומהתכללות ט' הראשונות במלכות, נולדה מערכת "אדם-הראשון" או הנשמות.
• "גן-עדן" הוא החלק מפרצוף אדם-הראשון שנמצא במקום נוקבא דאצילות.
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקכ"ב, אות נ"ד

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

מה נמצא מחוץ לעורי? על מציאות רוחנית ואשליה גשמית

יום שישי, 5 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על מה נמצא מחוץ לעורי? על מציאות רוחנית ואשליה גשמית

כל אדם הגיע לעולם הזה רק כדי לגלות מה נמצא מחוץ לו, מחוץ לחמשת החושים שלו. לא להסתפק במה שנכנס לתוך האוזן, העין, האף או הפה, אלא לגלות מה שנמצא מחוץ להם.

מעבר לעולם הגשמי שנחקר על-ידינו קיים עולם נוסף שנסתר מאתנו. למרות שאנו לא רואים או חשים אותו, אנחנו חשים שהוא קיים. מדוע אנו חושדים שהוא קיים אם איננו מרגישים אותו? כיוון שאנחנו מגלים חוקים פרטיים וחוקים שהם חלקים מתוך מציאות רחבה יותר. עקב כך אנחנו מבינים שחייבים להיות חוקים כלליים והגיוניים יותר המתארים את חיינו וקיומנו בצורה מקיפה יותר, שתואמת את אותה מציאות חיצונית. כלומר, אנו חשים שיש משהו שאינו נקלט על-ידינו, ש"בורח" מחושי ההרגשה שלנו.

אילו היו לנו חושים אחרים, בוודאי היינו מרגישים את העולם בצורה אחרת – רחבה ועמוקה יותר. אבל אין לנו חושים כאלה ולכן אנו סובלים ייסורים, כי אנחנו לא יודעים כיצד להתנהג זה עם זה ועם הטבע שסביבנו.

אדם שמופיע בו צורך ברור להבין את אותה מציאות עליונה, צריך להתחיל לפתח את השתוקקותו ולבנות ממנה חוש שישי – חוש רוחני, בעזרת לימוד שיטת הקבלה. אותו החוש גדל ומתפתח בהדרגה והאדם מתחיל לחוש את העולם החיצון לו, את עולם הסיבות. אז נוספת לו ראיה מדויקת של כל הסיבות לכל דבר שקורה בעולמנו – לאן הולכים כל המעשים, כל הכוחות, כל הרצונות, כל המחשבות שלנו.

את כל זה ניתן לחוש דרך החוש השישי, אך לא דרך חמשת החושים המוכרים לנו. ה"אני" של האדם, מהות האדם, מורגש רק דרך החוש השישי. ומרגע שהחוש הזה התפתח באדם, הוא מתחיל להרגיש את מה שנקרא "נשמה".

עוד בשיעור:
• "קנאת סופרים תרבה חכמה" – רק מתוך ויכוח ענייני בחיפוש האמת ניתן להתפתח. אמת היא הערך העליון ביותר ולכן עד כמה שיש ריבוי דעות הסותרות אחת את השניה, כך טוב יותר. כפי שכתוב "סתירת זקנים בניין" – על ידי הסתירות בונים. אמנם ביקורת ובירורים חייבים להיעשות כל הזמן ולכן תחרות וחיכוכים הכרחיים להתפתחות, אך החשוב הוא לא לעורר מחלוקת לשם מחלוקת אלא לשם בירור והשגת האמת – דרגה עליונה יותר.
• ישנם בעלי השגה גדולים שנמצאים בעולמנו, שלא מעוניינים להיות במגע פיסי עם שאר האנושות. תפקידם הוא אך ורק להביא את המאור המחזיר למוטב לכל העולם – לחבר בין מציאות העולם הרוחני לזה הגשמי. הם דואגים לכך שהעולם יקבל הזנה ותיקונים מלמעלה.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר החרות, ספר "קבלה למתחיל", עמוד 213, "בחיים הרוחניים החוק אחרי היחיד להטות"

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

נולדתי כדי למלא אותך – על הדדיות רוחנית והשפעה לזולת

יום שישי, 5 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על נולדתי כדי למלא אותך – על הדדיות רוחנית והשפעה לזולת

במהלך תהליך התפתחות רוחנית, האדם מתקן את יחסו כלפי כל הנשמות הקיימות במערכת "אדם הראשון" מיחס של שנאה ל"ואהבת לרעך כמוך". החיסרון שלהם הופך להיות החיסרון של האדם – רצונן של כל נשמות "מלכות דאין-סוף", הופך להיות חסרונו של האדם המתוקן.

אז הוא ממלא אותן ובפעולה זו הוא נהיה דומה לבורא: הבורא ממלא את הכלי הזה בעולם "אין-סוף" לפני הצמצום, ולאחר הצמצום האדם יכול למלא את אותו הכלי. ושם הוא נפגש עם הבורא – בהשתוות הצורה שלו אליו.

עוד בשיעור:
• ברוחניות, לא ניתן לגלות אור ממדרגה חדשה אלא על-ידי עביות גדולה יותר. לכן נאמר "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" – אתה יכול להיות זך רק אם קודם לכן היית עב ועד כמה שאדם עבה יותר, עד כמה שהאגו שלו גדול יותר, הופכת העביות שלו לזכות בעת התיקון, ואז הוא הופך להיות ביתר השתוות צורה לבורא.
• עיבור, יניקה ומוחין – מצבים שאותם אנו יכולים לתקן במלואם. במצב גדלות, ניתן לבצע תיקון בלתי שלם.
• מסך הוא כוח ההתנגדות לאגו – בהתאם לגודלו הוא הופך את העביות לזכות, ואז יכול האדם להרגיש את האור שמחוץ לו, בהתאם להשתוות הצורה שלו עימו.
• כל סולם המדרגות קבוע מראש. עלי רק לרצות לעלות ממדרגה למדרגה מתוך בחירה חופשית.
השיעור מבוסס על מאמרי בעל הסולם – פתיחה לחכמת הקבלה, אות כ"ג, ספר קבלה למתחיל

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3

נשבר לי הלב – התפתחות רוחנית מובילה ליאוש המוביל לתפילה

יום שישי, 5 אוקטובר 2007 סגור לתגובות על נשבר לי הלב – התפתחות רוחנית מובילה ליאוש המוביל לתפילה

מהו "לב שבור"?

"אין מצב יותר מאושר בעולמו של אדם, אלא בשעה שמוציא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות, ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו יתברך, שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת. וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפילתו שלמה. ועל זה אומר "רם ה' ושפל יראה"". (בעל הסולם, פרי חכם אגרות).

כאשר אדם מגיע למצב שאותו מתאר בעל הסולם, הוא כבר מוכן לתפילה כל כך חזקה, תפילה שמגיעה ישירות לבורא, השולח לאדם את כוח התיקון שמשנה את תכונותיו מקבלה להשפעה.

בתהליך שבירת מערכת "אדם הראשון", לא ניזוקה כל נשמה ונשמה בעצמה אלא ניזוק הקשר שלה עם כל הנשמות האחרות. לכן, אין לאדם לתקן את נשמתו הפרטית אלא את היחס בין הנשמות – משנאה לאהבה. 

"לב שבור" נקרא כך, מפני שהוא מגלה את השבירה שנעשתה בכלי "אדם הראשון". רק מאותו המקום שבו נעשתה השבירה ובעקבות בקשת האדם הנכונה, יכול להגיע האור ולתקן אותה.

עוד בשיעור:
• ההבדל העיקרי בין דת וקבלה הוא שבדת, הנברא מבקש מהבורא שישתנה כלפיו – כאילו שקיים כוח אחר ששולח לו את הצרות והייסורים בחייו. לפי תפיסת חכמת הקבלה, אדם המרגיש ייסורים מרגיש כך מפני שהוא הפוך בתכונותיו לבורא, לכוח הטוב והמיטיב השולט בעולם. לכן על האדם להשתנות כלפי אותו הכוח ואז הוא ירגיש אותו כטוב.
• אדם המתקדם בצורה נכונה בדרך של התפתחות רוחנית, נדחה לרוב על-ידי הכלל, כי הוא צועד בדרך של השפעה והכלל בוחר בדרך הפוכה לחלוטין, דרך הקבלה. בידודו של אותו אדם עוזר לו בדרכו, כי הוא מונע ממנו להיסחף אחר טבעו הגשמי, טבע חמקמק שהיה נכנע בקלות לדעת רוב העולם.
השיעור מבוסס על שמעתי, מאמר כ"ז, "מהו רם ה' ושפל יראה"

צפו בשיעור המלא

הורידו MP3