יום שישי, 5 אוקטובר 2007סגור לתגובות על המכאניקה של האושר
"מרדף בלתי פוסק אחרי האושר", כך ניתן לכנות את מהלך החיים שלנו. אנו רוצים משהו, עובדים קשה (פחות או יותר) כדי להשיג אותו, וברגע שרצוננו ממתממש הרגשת האושר הולכת ופוחתת עד שהאושר נעלם לו כליל.
אנו יכולים לחלום במשך שנים על רכישת דירה מפוארת, אבל מרגע קנייתה אנו נהנים ממנה פחות ופחות, עד שלאחר זמן מה אנו מאבדים את ההנאה מהדירה. תהליך זה מאפיין את כל ההנאות שלנו בחיים. ברגע שהרצון בא על סיפוקו, התענוג חולף ואיתו נעלמת גם תחושת האושר.
היטיב לתאר את התופעה ריצ'רד איסטרלין, מחלוצי מחקר האושר באוניברסיטת דרום קליפורניה. "אנו שבויים במעגל הנהנתנות'", הוא אמר, "אנו מִתְרַגלים לאושר מהר מאוד, ולוקחים אותו כמובן מאליו או משווים את מה שיש לנו לְמה שיש לאחרים, ולא למה שהיה לנו פעם". לכן אנו אף פעם לא מאושרים…
אז מה, הכול אבוד? דווקא לא.
מדע האושר
כדי להתחיל בפיצוח משוואת האושר, אומרת הקבלה, עלינו להבחין בהבדל שבין הרצון הגשמי לעומת הרצון הרוחני.
ברצון הגשמי אנו מרגישים את העבר, ההווה והעתיד בנפרד. אנו מרגישים את הרצון שלנו בהווה, אולם את הרגשת האושר שתמלא אותנו כשנספק את הרצון הנוכחי, אנו מרגישים בעתיד. הסיבה לזה, מסבירים המקובלים היא חוסר התיקון הפנימי שלנו.
לעומת זאת ברוחניות האדם מגלה את יחסו של הכוח העליון אליו, לכן עם התעוררות הרצון מיד מגולה גם התענוג שממלא אותו. הוא מגלה כי בעבר הכוח העליון היטיב עימו תמיד, ועל ידי זה תיכף הוא מרגיש בביטחון כי גם בעתיד הוא ינהג עימו באותו האופן.
כשהאדם מחבר את שתי ההרגשות האלה בהווה, הרגשת המחסור נעלמת והוא מרגיש שלמות הן מהעבר והן מהעתיד. כתוצאה מכך הרגשת הזמן נעלמת והאדם מוצא את עצמו שרוי בתענוג ואושר נצחי ומושלם.
מטרת הטבע היא להביא אותנו להרגשה שלמה של אושר נצחי וקיימת דרך בדוקה להגיע לכך. כל שעלינו לעשות כדי לחוות אושר אמיתי הוא לגלות את יחסו של הכוח העליון אלינו.
עוד בהרצאה:
• את הבורא ניתן להכיר רק אם הנברא משתווה אליו בתכונותיו, לכן השמות של הבורא הן בעצם השמות של הנברא.
• לבורא יש רצון גדול להתגלות, הרבה יותר מאשר הרצון של הנבראים לגלות אותו. הוא רוצה שנגלה אותו, שנקבל אותו עד הסוף, שנבין אותו. אולם לשם כך עלינו לפתח השתוקקות גדולה לזה. הבורא משחק איתנו ועוזר לנו לגלות את הרצון.
• מה שנוסף למצב בגמר התיקון הוא ההשתוקקות של הנברא.
• גיהינום ברוחניות הוא הרגשת הפער שמתגלה בין הבורא לנברא. הפער הזה הוא השורש לכל ההרגשות הרעות.
• הנברא מגלה שהוא רוצה להיות במקום הבורא, והוא לא יירגע עד שיממש את רצונו להידמות לבורא, לכן הוא נקרא אדם, מלשון אדמה לעליון.
ההרצאה מבוססת על תע"ס, חלק א', הסתכלות פנימית, פרק ו', ספר "קבלה למתחיל", עמוד 499
יום שלישי, 2 אוקטובר 2007סגור לתגובות על הנקודה שבלב מולידה באדם אפשרות בחירה חופשית
"אדם הראשון" זהו הפרצוף הראשון מאותו נברא עתידי, שצריך לעבור מגוון מצבים כדי להפוך לאדם – דומה לבורא.
כמו טיפת זרע שממנה יתפתח בסופו של דבר אדם שלם, היא מקבלת את התנאים הטובים ביותר לשם גידולה והתפתחותה הראשונית. אט-אט הילד הרך מפתח מערכת שכלית, מערכת רגשית והכרה עצמית. וכשמגיע הרגע המתאים, הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות קיומיות, שאלות מעל לרצונות הגשמיים.
הנקודה-שבלב שמתעוררת בנו, היא אותו "אדם הראשון" שמתחיל להכיר בעובדה שישנה מציאות אחרת ומעתה והלאה, מתחילה להתפתח בו הכרה על-טבעית ואפשרות של בחירה חופשית – האם להמשיך ולגלות את אותה המציאות העליונה או להישאר בחיים הגשמיים המוגבלים.
רק אז האדם נקרא "נברא". לפני כן הוא בשליטה מוחלטת של העליון.
עוד בשיעור: • מלכות שרוצה להידמות ל-ט' ראשונות נקראת "מערכת העולמות". בעקבות שבירת ותיקון מערכת העולמות, נכללות ט' הראשונות במלכות, ואז נולדת מערכת "אדם הראשון".
• ברוחניות כמו בגשמיות – בזמן הקטנות, מתאימה הסביבה את עצמה לאדם – הטבע דואג להשוואת צורת האדם לסביבתו. אך בזמן הבגרות, על האדם לשמור בעצמו על איזון עם הסביבה ואם הוא לא עושה זאת, ומתוך בחירה חופשית, הוא סובל ומקבל מכות.
• מהו מקום ריק? השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקט"ו, אות מ"ט
יום שלישי, 2 אוקטובר 2007סגור לתגובות על התפתחות רוחנית היא התפתחות הרצונות
מהו מילוי? מילוי הוא מה שמתקבל בתוך כלי המשתוקק לו. אם אני רוצה משהו ובעקבות הרגשה זו אני מרגיש סיפוק נקרא שיש לי מילוי. ואולי ברגע הבא אני מתחיל להשתוקק למשהו אחר ואז אין לי מילוי…
במידת שינוי הכלי, משתנה גם הצורך למילוי – ילד קטן משתוקק לצעצוע, בשלב מאוחר יותר לספר ובשלב מאוחר יותר לרכישת ידע וכן הלאה. כך גם בעבודה רוחנית – הרצון למילוי רוחני הולך ומתפתח במהלך העבודה, התיקון מוביל להשתוקקות למילוי מושלם, נצחי ואמיתי יותר ויותר.
אם בתחילת דרכי הרוחנית השתוקקתי לקבלת תענוגים רוחניים בכלי הקבלה שלי, תהליך התיקון משנה אותי ובהדרגה אני מתחיל להבין שמילוי רוחני מתקבל על-ידי מילוי הזולת, בזה אני ארגיש את המילוי הרוחני שלי.
יתרה מזאת – לא שאני מקבל שפע אינסופי וממלא בו את הזולת, אלא שאני נותר בחוסר כל בכלי הקבלה הטבעיים שלי ועל פני הכלים הריקניים אני ממלא את הזולת. עקב זאת אני מרגיש שאני מתמלא במילוי נצחי ואינסופי.
עוד בשיעור:
• לא ניתן למלא את הרצון לקבל, כי ברגע המפגש של השפע עם התענוג הרצון מתבטל. ברגע פגישת השפע עם הכלי, הכלי מתרוקן ועקב כך מתגלה בו רצון למילוי כפול, מילוי שלעולם לא יושג בו בגלל אותה הסיבה, וחוזר חלילה. לכן צריכה להיות השתוקקות בכלי בלתי פוסק. כיצד לעשות זאת? רק על-ידי השפעה.
• עלי להקדיש את כל פעולותי רק כדי להבין כיצד אוכל לתקן את היחס שלי כלפי הבורא, כי השפע שלו יכול להופיע בי רק בהשתוות הצורה שלי כלפיו.
• החושך שאנו חשים מגיע רק כדי להראות לנו עד כמה הרצון-לקבל שלנו לא יכול לקבל את השפע באופן ישיר ולכן השימוש בו אסור. כמו פרפרים שנמשכים לאש ומיד נשרפים בה, כך הם בני האדם בעולם הזה – מנסים פעם אחר פעם למלא ישירות את הרצון-לקבל ובכל פעם נכשלים וחשים סבל.
• את התיקון מבצע האור, אך החיסרון לתיקון חייב להגיע מהאדם. זוהי תפילה אמיתית – לא חיסרון להתמלא אלא חיסרון למלא את הזולת. זהו חוק החיים, "ואהבת לרעך כמוך", אחרת אין התפתחות. השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד בבלי, דף 139, "ענין תפלה"
יום שני, 1 אוקטובר 2007סגור לתגובות על אהבה היא הנוסחה לאיזון עם הטבע
מקובלים מספרים לנו שעולמנו מתקיים על פי נוסחה מיוחדת. מהי אותה נוסחה על פיה נוכל להתחבר נכון אל הטבע ולהגיע למטרה שלשמה נבראנו? מהי אותה מטרה? מדוע נולדנו? מדוע אנו חיים ומתגלגלים גלגולים רבים? מה התועלת בקיומם של כל אותם מיליארדי אנשים? האם יש טעם לחיינו או שאנו חיים סתם כך, בדומה לבעלי החיים? אדם המחפש תשובות לשאלות אלו מגיע אל חכמת הקבלה ומגלה שישנו תהליך, ישנה תכלית וניתן להגיע אליה במהירות ובנועם.
אך רוב האנושות מנותקת מידיעה זו, הידיעה כי יש מערכת עימה עליה להיות באיזון וביחסים נכונים ולכן רובה חיה כיום בניגוד מוחלט לטבע ובכך היא מזמינה על עצמה תגובות שליליות שרק הולכות ומתגברות.
במאה ה-20, תוך תקופה בת מאה שנים, חלה קפיצה טכנולוגית אדירה. בעבר לקחו אלפי שנים כדי להגיע לשינוי מקביל בהיקפו. אך בהתבוננות בתהליך אותו אנו עוברים נגלה פרדוקס – למרות הישגים אינספור ויכולת טכנית אדירה, כמעט ואין ביכולתנו להתגבר על טבע האדם ולהסדיר את היחסים במערכת האנושית.
גם המדע מתריע על חוסר האיזון שלנו עם הטבע, על המשבר האקולוגי שבפתח, ועינינו רואות את המצב הקשה בחינוך, בשלטון, בעמנו ובאנושות.
הקבלה מלמדת אותנו שבחוסר האיזון שלנו עם הטבע אנו כמו כותבים בפנקס, בדיו שחור על האור הלבן – המציאות המושלמת. חלקנו עדיין לא מבחינים בזאת, אך אגו האדם שאינו מאוזן הוא השורש לכל דברים הנוראיים שקרו לאורך השנים ושעוד עלולים לקרות.
בכל רגע האדם קובע ביחס שלו למערכת הבריאה, האם הוא רוצה לקבל או לתת. במידה שיחס האדם לטבע הוא לדאוג לעצמו בלבד, הוא נרשם בפנקס כחייב, ובמידה שרוצה לשרת את הזולת, ביחס של אהבה, הוא נרשם כזכאי, כי הטבע פועל כמערכת חוקים נוקשה ומחזיר לאדם על פי חובו או זכותו.
בניגוד לגישה הרווחת, הטבע אינו משתנה, הוא דורש מהאדם להשתנות ולתקן את עצמו. אדם הלומד את הטבע, את הכח העליון, יכול לעשות תיקון ולהפוך להיות כמוהו ואז יוכל להחזיר את מה חובו. כל שנותר לנו הוא ללמוד את מערכת החוקים כך שנוכל להגיע למערכת יחסים נכונה עם "בעל החנות", הטבע, הבורא, ואז נוכל לקחת הכל מהחנות – לפנינו יהיה פרוס כל העולם.
עוד בשיעור: • קיום מצוות הוא קיום חוקי הטבע בדרגה עליונה מהעולם הזה. אדם העולה לעולם הרוחני ומבצע פעולות בנשמה, נקרא אדם שמקיים מצוות. המצוות הם רצונות מתוקנים הפועלים בהשפעה.
• האופן שבו האדם משתדל לעבוד עם ה"רשימו", הגן הרוחני, נקרא החיים הרוחניים שלו.
• מה יש לחכמת הקבלה לומר על המערכת הבנקאית ועל כסף?
• כיצד ניתן להתייחס לבורא כחוק ולאהוב אותו בו זמנית?
• מהי אהבה? השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר השלום, שיעור 7, ספר קבלה למתחיל, עמ' 133
יום שני, 1 אוקטובר 2007סגור לתגובות על לברוא את האדם הראשון
בתלמוד עשר הספירות נוכל למצוא את שורש קיומנו ואת התכלית אליה אנו מיועדים להגיע.
בחלק זה של תלמוד עשר הספירות אנו לומדים על לידת "אדם הראשון" – אותו מבנה רוחני המהווה את השורש לקיומנו בעולם הזה.
עוד בשיעור:
• יציאת העולמות – התכללות תכונת המלכות בתוך תכונת הבורא, ט' ראשונות, בינה.
• בריאת "אדם הראשון" – התכללות ט' ראשונות, בינה, בתוך תכונת המלכות.
• מבנה העולמות, מבנה האדם הראשון לאחר בריאתו. השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקי"ג, אות מ"ה
יום ראשון, 30 ספטמבר 2007סגור לתגובות על ההסתרה נותנת לנו אפשרות להתפתח מתוך בחירה חופשית
מדורי דורות מתפתחת האנושות אך ורק מתוך מצבי משבר וייסורים, בבריחה מהרע לעבר מצב רצוי יותר. אך אם נחקור את הטבע לעומקו, נגלה שאנו בסך הכול גופים ביולוגיים שמופעלים על ידי מוסרות של תענוגים וייסורים מצד הטבע, בדומה לשאר חיות העולם. אך האם ישנו קיום גבוה מזה?
מקובלים כותבים שאנו נמצאים במרחב סגור שבו שולטים חוקי הטבע. אותם חוקי הטבע הם פרטים של אותו חוק כולל ויחיד – חוק ההשפעה, הבורא. חוקים אלה שולטים על מציאותנו ואנו לא יכולים להימלט מהם.
הבורא הסתיר את עצמו מאיתנו ועקב זאת אנו לא חשים את פעולת אותם הכוחות באופן ברור. הוא עשה זאת כדי להותיר לנו בחירה חופשית – כאילו שנתנו לנו לשמור על אוצר ובודקים אותנו, האם נגנוב אותו או לא…
אולם הטבע אינו "עושה לנו הנחות", ונוהג איתנו על פי הכלל המפורסם שאומר "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש". יותר מזה, חוק הוא חוק והפרה של חוק הטבע הכללי שווה לעוצמת התופעות השליליות, הבעיות והקשיים שבחיינו. ועוד יותר מזה, מכיוון שמשנה לשנה מתגבר האגואיזם בחברה האנושית, הפרת חוק האיזון בטבע רק הולכת וגוברת. כתוצאה מכך מחמירות התופעות השליליות, האסונות והקשיים שאנו חווים.
אז האם לא כדאי יותר להתאים את תכונותינו לתכונות חוק הטבע הכללי? הלא ניסיון העבר מלמד אותנו שאחרת הטבע "ידחוף" אותנו מאחור וידרבן אותנו להשתנות בעזרת אמצעים הרבה פחות נעימים… פתגם עתיק אומר ש"חכם הוא מי שרואה מראש לאן יובילו אותו טעויותיו, ונמנע מלבצע אותן", אבל כדי לעשות זאת צריך לראות את התמונה השלמה וכאן בדיוק מקומה ותפקידה של חכמת הקבלה.
האדם, מסבירים המקובלים, הוא הפרט היחיד שמיועד להצטרף לשלמות העליונה שקיימת בטבע והוא מיועד להפוך לחלק ממנה מתוך בחירה חופשית. הטבע נתן לנו את האפשרות להגיע לכך בכוחות עצמנו, כדי לאפשר לנו להתעלות מהמימד שבו אנו קיימים כעת למימד עליון יותר. בכך נבדל האדם מכל יתר היצורים בעולם.
עוד בשיעור: • ההבדל בין חכמת הקבלה לכל הדתות ושאר שיטות אחרות הוא שהקבלה גורסת שהאדם צריך להשתנות כלפי חוק הטבע המחלט, חוק ההשפעה ומתוך בחירה חופשית. אם תשתנה, יהיה לך טוב. לעומתם, שאר האנושות, הן החילונית והן הדתית, מתפללת לכוח העליון שישתנה כלפיה כדי שיהיה לה טוב. האנושות לא מבינה שהיא צריכה לשנות את עצמה כלפי הטבע ולא לבקש מהטבע להשתנות כלפיה.
• רק ניסיון ברור מתוך השגתו הפנימית של אדם שהגיע ל"פקיחת עיניים" ומתחיל לראות ולהכיר את הכוחות שפועלים מעבר לחומר, יכול להוביל את שאר האנושות לעבר האמת.
• כל ההבדל בין ישראל לאומות העולם הוא שישראל כבר קיבלו את שיטת התיקון ועליהם למסור אותה לשאר העולם. השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר השלום, ספר קבלה למתחיל, עמ' 132, ד"ה: "ועתה נבוא"
יום ראשון, 30 ספטמבר 2007סגור לתגובות על לטפס במעלה העולמות העליונים
"אדם" הוא "עפר מן האדמה" – עפר = מלכות, אדמה = בינה. לאחר שהתחברו שתי התכונות הללו לראשונה, נולד "אדם הראשון". "אדם הראשון" מכונה כך כי הוא כולל בתוכו את הרצון-לקבל בכללותו, ויוכל בעתיד להידמות כולו לבורא.
"אדם" מלשון אדמה, דומה לבורא.
עוד בשיעור: • "אדם" הוא חלק הרצון-להשפיע במערכת אדם הראשון. "חווה" היא חלק הרצון-לקבל באותה המערכת. "נחש" הוא החלק שלא ניתן לתיקון באותה המערכת, עד גמר התיקון.
• "אדם" הוא מלכות שרוצה להתחבר עם בינה ולתקן את עצמה על ידה.
• כל העולמות הם אור אין-סוף שעושה על עצמו העלמה, מעלים את עצמו בהדרגה.
• עולם אדם-קדמון לא מהווה העלמה, אלא רק מסדר את האורות לפי הכלים, המסכים.
• עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, התהוו לאחר צמצום ב' – עקב שיתוף המלכות בבינה.
• העולמות מסתירים בהדרגה את מידת שיתוף מלכות בבינה. ככל שמצליחים לחבר את התכונות הללו יחד, עולים בעולמות, וההפך. השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ז, דף א' תתקי"ב, אות מ"ג
יום ראשון, 30 ספטמבר 2007סגור לתגובות על התפתחות רוחנית מורגשת כהליכה לאחור
במאמר זה רב"ש מזכיר לנו שכל עניין ההתקדמות לפני המחסום הוא בצעידה לאחור כביכול. אנו לא מתקדמים לעבר רכישת תכונת ההשפעה אלא לעבר ההבנה וההכרה, עד כמה אנו נמצאים ברצון-לקבל.
אדם הצועד בדרך התפתחות רוחנית צריך להבין שתמיד לאחר יגיעה נכונה תגיע ירידה – בצורה הזו מתגלה לו האמת.
עוד בשיעור: • המצב הרצוי הוא: לא משנה לי ההרגשה, טובה או רעה. מה שחשוב לי הוא להתכלל באמת. אמת זו תכונת ההשפעה.
• להתעלות מעל ההרגשה – לא להתעלות כדי שארגיש טוב אלא להתעלות מעל ההרגשה בכלל, טובה או רעה. זהו סימן שהאדם רוצה להעלות מעל הרצון-לקבל שלו.
• ניתן להרגיש מילוי רק אם אתה לא דורש מילוי בכלי הקבלה אלא מתחיל לבקש את תכונת ההשפעה.
• השתוקקות למילוי – ייסורים בהמיים. השתוקקות להשפעה – ייסורים אנושיים, ייסורי אהבה. זהו כל ההבדל בין דרך תורה לדרך ייסורים.
• יש בתוכי רצון נסתר, עמוק, שיתגלה בי רק לאחר חיפושים רבים. זהו הרצון לרוחניות, להשפעה, לאהבת הזולת. השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ה', תלמוד בבלי, דף 409, "מה הן הב' פעולות שבזמן ירידה"
