כאן תקבלו עדכונים יומיים של שיחות, הרצאות ושיעורי קבלה. התכנים מבוססים על מקורות הקבלה האותנטיים בלבד.

מיום ראש השנה ועד יום כיפור – עשרת ימי תשובה רוחניים

יום שני, 10 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על מיום ראש השנה ועד יום כיפור – עשרת ימי תשובה רוחניים

תקיעת שופר רוחנית: זעיר-אנפין עולה לאבא ומלכות עולה לאמא. זעיר-אנפין מקבל מאמא בבת אחת את כל האור ועל-ידי תקיעת שופר, יורד לנוקבא ומשפיע לה בעשר מנות את שקיבל. כל מנה כזו נקראת "יום" – "עשרת ימי תשובה".

עוד בשיעור:
• תקיעת שופר היא התחדשות והתעוררות המוחין דזעיר-אנפין, שישפיע לנוקבא. את זעיר-אנפין תמיד צריכים לעורר ב"תקיעת שופר".
• זעיר-אנפין מוסר לנוקבא את כל הדינים (תוספת על הדינים שהיו לה מלכתחילה), ולאחר מכן הוא מתקן אותה – אז היא ראויה לזווג עימו. בדומה לאדם שהולך בדרך ההתפתחות הרוחנית – אם הוא משתוקק לדבקות הוא מגלה דינים שאותם מוסר לו העליון.
• ביום הראשון של ראש השנה זעיר-אנפין מקבל מוחין מאבא עבור נוקבא.
• מדוע ביום הראשון של ראש השנה הדינים קשים וביום השני דינים קלים ולא להיפך כפי שמתבקש?
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ז, אות קכ"ח

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

עבריין או עבריין צעצוע – עבודה פנימית לעומת עבודה הפה

יום שני, 10 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על עבריין או עבריין צעצוע – עבודה פנימית לעומת עבודה הפה

אנשי הכנסת הגדולה, המקובלים הגדולים שכתבו לנו את סידור התפילה, מנו עבורנו את כל רשימת העבירות הרוחניות שהאדם מבצע מדי רגע ברגע. השאלה היא – האם האדם שקורא בסידור, מוצא שם את עצמו או רק משנן את התפילה בפיו?

אדם שמתקדם בדרך ההתפתחות הרוחנית בצורה הנכונה, מגלה את עצמו כעבריין – את כל העבירות הכתובות בסידור הוא ביצע ומבצע בעצמו. וזו מידת ההכרה הנכונה כדי להגיע לתשובה – תיקון העברות הללו על-ידי המאור המחזיר למוטב.

אדם שלא מתקדם בדרך הנכונה – על-ידי לימוד חכמת הקבלה, לא מרגיש שהוא רע, כי הוא לא עובד כלפי האור ואז הוא לא רואה שהוא רע.

עוד בשיעור:
• האדם לא צריך לגלות שהוא רשע או צדיק דווקא, אלא מיהו באמת. אם הוא מגלה את האמת כלפי האור, מתגלה לו שהוא הפוך ממנו בתכונותיו – תכונת ההשפעה של האור הפוכה לתכונת הקבלה של האדם. אז הוא רואה את מצבו האמיתי ויכול לבקש מהבורא שיתקן את תכונותיו בהתאמה לתכונות הבורא.
• האדם לא בחר אילו תכונות יהיו לו ולכן הוא לא צריך לבקש סליחה על תכונותיו, מעשיו או רצונותיו בעבר. על האדם לבקש את תיקון כוונת התכונות הללו, מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
• מהי חרטה? חרטה נכונה היא חרטה בשל העובדה שהאדם מגלה שתכונותיו מונעות ממנו להדבק בבורא, להיות כמוהו. לא לבקש להשמיד את התכונות הרעות אלא לתקנן, שינוי השימוש בהן, מלטובת עצמו ללטובת הבורא.
השיעור מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, כרך ד' – נביאים, דף 18, "עד כמה שיעור התשובה"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

בונים סוכה בתוך הלב

יום ראשון, 9 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על בונים סוכה בתוך הלב

על המשמעות הפנימית של בניית סוכה

מסתבר שלא רק שלומית בנתה סוכה, גם דנה, בתי בת ה-5 חזרה הביתה נלהבת מהגן, וכל 10 דקות שאלה אותי: " אבא, אז מתי נבנה סוכה?".

התשובה שבסוף השבוע נלך יחד לקנות סוכה חדשה לא סיפקה אותה, היא רצתה לראות את אבא לוקח מהר פטיש ומסמר, ויוצא לגינה לבנות סוכה תוצרת בית…

אוטנטית הבת שלי, כבר אמרתי? סוכה בלקסיקון שלה זו רק סוכה שמכינים מקרשים שנלך לחפש ביערות, ושתעוטר בקישוטים מקוריים שהיא תכין עם אימה.

רציתי להסביר לה שמנהגי חג הסוכות, טומנים בחובם משמעות פנימית עמוקה יותר מסתם לשבת, לישון ולארח בני משפחה ומכרים בתוך סוכה לתפארת.

משמעות בניית סוכה

הקבלה מסבירה כי כל אחד ממנהגי החג מסמל פעולה רוחנית שמבצע האדם כשהוא מעפיל אל העולם הרוחני. כלומר, מנהגים כמו הקמת סוכה, אכילה ושינה בתוך סוכה, או לברך על ארבעת המינים, מהווים סימנים שמצביעים על מצבים וגילויים מהעולם הרוחני שהרגיש המקובל בנשמתו.

העולם הרוחני, מסבירים המקובלים מאופיין בתכונת הנתינה. כלומר המקובל הוא אדם שמרגיש את מה שחסר לאחר כאילו היו אלה רצונותיו, והוא דואג למלא אותם.

לעומת העולם הרוחני, עולמנו הגשמי מאופיין בתכונת הקבלה – האגואיזם. במושג אגואיזם, הכוונה היא שאני מרגיש רק את רצונותיי, ואני כל הזמן רוצה לספק אותם, גם אם זה בא על חשבון ניצול האחר.

מנהגי חג הסוכות מסמלים את הפעולות שמבצע המקובל בפנימיותו, פעולות שבאמצעותן הוא רוכש יותר ויותר את תכונת הנתינה לזולת.

אם כן, מהי סוכה? סוכה מסמלת את מבנה הנשמה. האופן שבו הנשמה מתעלה מעל לאגו מתבטא באופן סימבולי בחוקי בניית סוכה. כאשר האדם מקים סוכה בתוך ליבו, הוא חש במקביל לחייו הנוכחיים גם במציאות הרוחנית, מציאות של שלמות והנאה בלתי פוסקים.

זה המקום לציין כי אין בקיום מעשי של מנהגי החג כוח רוחני כלל ועיקר, ואין בהם כדי לתקן את הנשמה שלנו. תפקידם הוא להוות מעין תמרורים, שיזכירו לנו את תפקידנו הרוחני, ואת התיקון האמיתי שעלינו לבצע – להחליף את הטבע האגואיסטי שלנו באהבת הזולת.

סוכה של שלום

הקבלה מלמדת אותנו כיצד להקים סוכה פנימית בליבנו. זוהי סוכה של שלום, סוכה של אהבת אחים ואחדות בין כל פלגי עם ישראל.

תקופת החגים, היא הזדמנות נפלאה עבורנו להתעלות מעל למחלוקות, לפירוד ולשנאת החינם. כשנתאחד בינינו באהבת הזולת, הערך שעל בסיסו נוסד עם ישראל, אז יתגלה בקשרים בינינו כוח עליון של אהבה, שימלא את ליבנו בשמחה, באהבה ובשלום.

למאמר סוכות של מעלה העוסק בחג הסוכות בראי הקבלה.

 

בשבילי נברא העולם – קבלה לעומת שיטות אחרות

יום ראשון, 9 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על בשבילי נברא העולם – קבלה לעומת שיטות אחרות

ההבדל העיקרי בין חכמת הקבלה ליתר השיטות הוא שבשיטת הקבלה, הרצון-לקבל, האגו, לא מתבטל וממשיך לגדול בהתמדה. בהתאם לאגו המוגדל בכל שלב ושלב, האדם בונה את עצמו כהפוך לו, בשנאה כלפיו. ואפילו אם האדם מגיע למצב שהוא ממש מתעב את תכונת האגו שבו, אסור לו למחוק אותה או חלקים ממנה, אלא רק להתעלות מעליה ביתר כוונת השפעה.

בשיטות האחרות (שיטות רוחניות אחרות, דתות ועוד), העבודה מתרכזת בביטול הרצון לקבל, האגו – להרוג אותו ולהפסיק את קיומו.

ההבדל בין ללכת למעלה ממנו, בשיטת הקבלה ובין להרוג אותו, הוא בביקורת – כשאני מתעלה מעל האגו, הוא ממשיך לחיות בי, עם כל הטענות והמענות שלו. לפי נטיותיו הוא צודק, אך למרות שאני רואה שזה כך, שזו האמת שמתגלה כלפי כרגע, אני עולה למעלה מזה. אלה חיים בשתי רמות של התנהגות, ושתיהן לא מבטלות אחת את השניה.

אנו צריכים להתייחס לכל הנטיות, הרצונות והמחשבות שלנו, למה שקיבלנו מהלידה, מהסביבה בה גדלנו ומהחינוך שקיבלנו, כנתונים. אנו לא צריכים לעסוק בהם יתר על המידה או להילחם בהם, אלא רק להשתדל "להרכיב" עליהם כוונת השפעה. לא משנה באילו תכונות מדובר, תהינה הגרועות ביותר – ברגע שתהיה עליהן כוונה על-מנת להשפיע, הן תהפוכנה לתכונות אלוקיות.

עוד בשיעור:
• "על כל פשעים תכסה אהבה" – אני משתמש בכל הרצונות הגרועים ביותר שלי ובכל הזוועות שבטבע שלי בעל-מנת להשפיע. דווקא על ידם אוכל להגיע למידת האהבה.
• מה פירוש המושג "מלכות"?
• ברוחניות, ברגע שאדם מגיע להכרה שהוא יכול להתחיל מחדש, נקרא שהוא מתחיל שנה חדשה או יום חדש. מכאן והלאה עליו להפסיק לעשות חשבון על מה שהיה קודם לכן, "לנקות את הדף", ועל פני כל הנטיות וההפרעות שמתגלות לו, להתעלות לכוון יתר השפעה.
• מהי אמת? אמת זו לא קבלה ולא השפעה – זו אמת אובייקטיבית המנותקת מהכול. כשיש לי כלי קבלה וכלי השפעה באיזון מושלם ביניהם, זו נקראת מידת האמת.
• בתקופת החגים יש יתרון בזה שמספר גדול של אנשים נמצאים בחיפוש פנימי ופחות מזלזלים בחשבונות רוחניים. באותם הזמנים משפיעה המחשבה הכללית על פרטי העם השונים.
• מהו "חג" ברוחניות? חג הוא הצטברות נתונים מיוחדת – השפעה מחזורית (חג מלשון חוגה, עיגול), של מערכת העולמות על מערכת הנשמות, שעוזרת להן להתעלות ליתר השפעה ומקרבת אותן למימוש מטרת הבריאה. בזמני החגים בעולמנו, אנו כמו "משחקים" בתהליכים שמתרחשים בעולם הרוחני.
מבוסס על כתבי רב"ש – שלבי הסולם, מועדים – כרך ד', דף 22, "מהו הנסתרות לה' אלוקינו, בעבודה", ד"ה: "אולם בזמן…"

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

תולדות הקבלה – משיטת הבעל שם טוב לשיטת בעל הסולם

יום ראשון, 9 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על תולדות הקבלה – משיטת הבעל שם טוב לשיטת בעל הסולם

הבעל שם טוב קשר את תורת האר"י למציאות העולם הזה, דרך פעולות ומעשים לביצוע האדם ולכן דרכו נקראת "דרך הלב". הוא ארגן קבוצות לימוד שבהן, על-ידי חיבור החברים, ניתן היה להגיע להתקרבות ולדבקות בבורא.

הוא הקים את תנועת החסידות כדי למשוך את המון העם ללימוד התורה וכדי שמי מהם שהיה בעל נטייה ללימוד תורת הנסתר, יוכל ללמוד אותה, אפשרות שהיתה שמורה ליחידי סגולה עד אותם הימים.

מאותן הקבוצות קמו החסידויות השונות, שהיו בבסיסן קבוצות מקובלים.

כיום, עם ירידת הדורות, בזמנים בהם אין "חכמים" ו"תלמידי חכמים", ניתנה לנו שיטת בעל הסולם – שיטה שמתאימה לכל אדם בעל רצון להגיע לרוחניות. בימינו לא נדרש ניסיון קודם או לימוד ש"ס ופוסקים כבעבר כדי לממש את מטרת הבריאה.

עוד בשיעור:
בעל הסולם מעיד על עצמו שלא חידש מאומה על תורת האר"י אלא רק פישט את השפה עבור הדור שראוי לבצע את התיקון, דורנו.
• מהו תיקון? תיקון הכוונה מעצמי לזולת – במקום לאהוב את עצמי, לאהוב את הזולת.
• תחילה היתה התנתקות האור מהכלי. גדולי האומה, מאברהם אבינו והלאה, עוזרים לאנושות לקרב את עצמה בחזרה לאור, על-ידי תיקונים, סדרים ופיתוח השיטה בהתאם לדור בו הם חיו ולנחיצות הזמנים.
• מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראים – להיות כמו הבורא, כי אין יותר טוב מזה.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – הקדמה לפנים מאירות ומסבירות, אות ט', ספר "קבלה למתחיל", עמוד 245

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

תוקעים בשופר ומעוררים את העליון – ראש השנה ברוחניות

יום ראשון, 9 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על תוקעים בשופר ומעוררים את העליון – ראש השנה ברוחניות

מהי "תקיעת שופר" ברוחניות? על-ידי התעוררות מלמטה, על-ידי מ"ן שהנשמות מעלות, אנו מבקשים, מחייבים את זעיר-אנפין לרדת לנוקבא ולהשפיע לה.

ביום הראשון של ראש השנה אנו מבצעים את פעולת ה"תקיעה" וביום השני זעיר-אנפין יורד לנוקבא. תקיעה, תרועה, שברים – הם סוגי המ"ן שמלכות מעלה לזעיר-אנפין.

עוד בשיעור:
• מהם "עשרת ימי תשובה" ברוחניות?
• "רחל" היא אותם הכלים שצריכים לקבל את האור בעל-מנת להשפיע. "לאה" היא אחוריים דבינה, הנפולים בתוך זעיר-אנפין.
• מדוע אורכו של ראש השנה הוא יומיים ומהו ההבדל בין הימים?
• מהם דינים? הנשמות עדיין לא מוכשרות לקבל מלמעלה את מה שהן רוצות לקבל. "המתקת הדינים" – כאשר התחתון מוכן לקבל על עצמו את שליטת העליון.
השיעור מבוסס על  תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, דף א' תשנ"ה, אות קכ"ה

לצפיה בשיעור המלא

להורדת MP3

מה הקשר הרוחני בין ראש השנה, יום כיפור וחג סוכות?

שבת, 8 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על מה הקשר הרוחני בין ראש השנה, יום כיפור וחג סוכות?

ראשית יש לדעת שאת חגי ישראל ומנהגיו הנהיגו גדולי המקובלים. הם קבעו את החגים כסימנים, המצביעים על החוקים הרוחניים שהם גילו במהלך חקירתם את המציאות הרוחנית. החג הראשון, או התחנה הראשונה בדרך הרוחנית של האדם, נקרא "ראש השנה".

 

ראש השנה מציין את השלב בו האדם מחליט כי הדבר החשוב לו ביותר הוא התפתחותו הרוחנית, והוא פותח דף חדש בחייו.

עשרת ימי תשובה מציינים את המדרגה הרוחנית בה האדם בודק את עצמו בכל עשרת תכונותיו, והוא מגלה כי הוא לא מתוקן.

יום כיפור מצביע על יום הדין, הוא השלב בו האדם מבקש רק דבר אחד: "אני רוצה להיות איש רוחני!".

חג סוכות מסמל את התיקון שעובר האדם בעזרת "המאור המחזיר למוטב". מאור אותו הוא מזמין על נשמתו באמצעות העיסוק בקבלה.

חשוב להבין, שהחגים והמנהגים מציינים תהליך התפתחות אישי, שכל אדם עובר, ואינם קשורים כלל ללוח השנה. האדם יכול "לחגוג" בפנימיותו מצבים רוחניים כמו ראש השנה, יום כיפור, או סוכות, גם בכל יום חול רגיל.

עוד בתוכנית:

  • האם כדאי לי לצום?
  • הקבלה אוסרת לדכא את הרצון. מדוע אם כן ביום כיפור אנו מדכאים את הרצונות שלנו?
  • מה אומר הפסוק לשנה טובה תכתבו ותחתמו?
  • ממי אנחנו אמורים לבקש סליחה?
  • מדוע אנו רואים כי יש אנשים שמתייסרים בחייהם, לעומת אחרים שהכול "הולך להם חלק"?
  • כיצד ניתן ליישם את הקבלה בחיי היום יום?
  • האם מדינת ישראל נכנסת למצב מסוכן של מלחמה עם סוריה?
  • למה אתם מלמדים קבלה אנשים שטרם למדו תורה?!
  • מהי הדרך הטובה ביותר להפנות את האנרגיה המינית ששולטת בגבר?
  • אני שואפת שיהיה לי כסף כדי לחיות חיים נוחים. האם מדובר בשימוש באגו?
  • האם יש הוכחה שיש עולם הבא?

מבוסס על התוכנית שאל את המקובל.

צפו בתוכנית

 

הורידוMP3

 

מה זו אהבה?

יום שישי, 7 ספטמבר 2007 סגור לתגובות על מה זו אהבה?

אין ספור שירים ופיוטים נכתבו על אהבה, אבל מי מאיתנו יודע מהי אהבה אמיתית? כולנו רוצים

להיות אהובים, להרגיש בטוחים ורצויים, ולחוות שקט, שלווה ובטחון. אם ניזכר ברגעים המאושרים ביותר בחיינו, נגלה שהיו אלו הרגעים שבהם אהבנו. אנחנו רוצים לאהוב ולהעניק מכל הלב לבן הזוג, לילדים ולהורים, אולם לא תמיד יודעים איך לעשות זאת.

חכמת הקבלה מסבירה לנו את הסיבה לצורך הפנימי והעמוק שלנו לאהוב ולהרגיש נאהבים, ואת הדרך להשגתה של אהבה נצחית ומושלמת.

"אהבה היא הרגשת הזולת",

מסבירים המקובלים. אם אני מרגיש אהבה לשני, אז את מה שהוא רוצה, אני מרגיש כרצונותיי. את הרצונות שלו אני חושק למלא. זו אהבה אמיתית.

אהבה עצמית, אהבה אגואיסטית היא הרגשת רצונותיי, היא ההרגשה שאני כל הזמן רוצה לספק אותם.

אהבה רוחנית היא כאשר אני מרגיש את מה שחסר לאחר כאילו היו אלו רצונותיי, ואני דואג למלאות אותם.

אדם שמגיע לאותה אהבה לאחר, מגלה את המציאות הרוחנית, הוא מגלה את המציאות שמחוץ לו, מציאות שלמה ונצחית. הקבלה היא השיטה להגיע לאותה אהבה רוחנית.

 

 


עוד בשיעור:

• מצווה על פי הקבלה היא היפוך של הרצון שלנו מאהבה עצמית, מאגואיזם לאהבה לאחרים.
• המצוות שמקיימים בעולם שלנו (תפילין, נטילת ידיים, תפילות וכדומה) הן כסימנים שמרמזים על "תיקון" הרצונות, על היפוכם מקבלה עצמית להשפעה לנתינה לאחרים. בקיום המצוות שבעולם שלנו אנו לא מתקנים את הנשמה. אין קשר בין אכילת כשר ובין תיקון הנשמה.
• לא יכול להיות שאני אוהב גם את הזולת וגם את עצמי. כשם שאני אוהב עכשיו את עצמי ומרגיש את עצמי, כך עלי לאהוב את הזולת.
• בעולם שלנו אנו חוקרים ומכירים את חוקי הטבע בדרגת דומם, צומח וחי, אולם מהו חוק הטבע של דרגת המדבר? זהו חוק האהבה, ואותו חוקרת חכמת הקבלה.
• כיצד ללמד ילדים את הכלל ואהבת לרעך כמוך?
• מי נקרא "ישראל" על פי הקבלה?
• מה ההבדל בין קבלה ויתר השיטות?
ההרצאה מבוססת על מאמר מתן תורה

צפו בהרצאה המלאה

הורידוMP3