התפתחות רוחנית היא התפתחות הרצונות
מהו מילוי? מילוי הוא מה שמתקבל בתוך כלי המשתוקק לו. אם אני רוצה משהו ובעקבות הרגשה זו אני מרגיש סיפוק נקרא שיש לי מילוי. ואולי ברגע הבא אני מתחיל להשתוקק למשהו אחר ואז אין לי מילוי…
במידת שינוי הכלי, משתנה גם הצורך למילוי – ילד קטן משתוקק לצעצוע, בשלב מאוחר יותר לספר ובשלב מאוחר יותר לרכישת ידע וכן הלאה. כך גם בעבודה רוחנית – הרצון למילוי רוחני הולך ומתפתח במהלך העבודה, התיקון מוביל להשתוקקות למילוי מושלם, נצחי ואמיתי יותר ויותר.
אם בתחילת דרכי הרוחנית השתוקקתי לקבלת תענוגים רוחניים בכלי הקבלה שלי, תהליך התיקון משנה אותי ובהדרגה אני מתחיל להבין שמילוי רוחני מתקבל על-ידי מילוי הזולת, בזה אני ארגיש את המילוי הרוחני שלי.
יתרה מזאת – לא שאני מקבל שפע אינסופי וממלא בו את הזולת, אלא שאני נותר בחוסר כל בכלי הקבלה הטבעיים שלי ועל פני הכלים הריקניים אני ממלא את הזולת. עקב זאת אני מרגיש שאני מתמלא במילוי נצחי ואינסופי.
עוד בשיעור:
• לא ניתן למלא את הרצון לקבל, כי ברגע המפגש של השפע עם התענוג הרצון מתבטל. ברגע פגישת השפע עם הכלי, הכלי מתרוקן ועקב כך מתגלה בו רצון למילוי כפול, מילוי שלעולם לא יושג בו בגלל אותה הסיבה, וחוזר חלילה. לכן צריכה להיות השתוקקות בכלי בלתי פוסק. כיצד לעשות זאת? רק על-ידי השפעה.
• עלי להקדיש את כל פעולותי רק כדי להבין כיצד אוכל לתקן את היחס שלי כלפי הבורא, כי השפע שלו יכול להופיע בי רק בהשתוות הצורה שלי כלפיו.
• החושך שאנו חשים מגיע רק כדי להראות לנו עד כמה הרצון-לקבל שלנו לא יכול לקבל את השפע באופן ישיר ולכן השימוש בו אסור. כמו פרפרים שנמשכים לאש ומיד נשרפים בה, כך הם בני האדם בעולם הזה – מנסים פעם אחר פעם למלא ישירות את הרצון-לקבל ובכל פעם נכשלים וחשים סבל.
• את התיקון מבצע האור, אך החיסרון לתיקון חייב להגיע מהאדם. זוהי תפילה אמיתית – לא חיסרון להתמלא אלא חיסרון למלא את הזולת. זהו חוק החיים, “ואהבת לרעך כמוך”, אחרת אין התפתחות.
השיעור מבוסס על כתבי רב”ש – שלבי הסולם, כרך ה’, תלמוד בבלי, דף 139, “ענין תפלה”
