אנו נמצאים בפתחו של "חג החירות" של כל העולם, כי כל העולם מתחיל לעשות חשבון נפש. הכרה, הבנה, חשבון - מה השגנו, למה אנו נמשכים ולמה אנחנו צריכים להגיע כדי להתקיים, כדי להינצל מהמכות שהולכות ומתגברות.
מה בעצם חסר לנו? עלינו להבין שחוץ מאהבת הזולת לא חסר לנו כלום. אם נשתחרר מהאגו שמפריד בינינו ונתעלה לדרגת "ואהבת לרעך כמוך", מיד נעלה לדרגת קיום רוחנית ונממש את היעוד שלנו.
לפי חכמת הקבלה, חג הפסח מסמל את יציאת האדם מהרגשת העולם הזה אל הרגשת העולם הרוחני. המצב שבו המציאות הרוחנית נסתרת מאיתנו נקרא "גלות מצרים".
כולנו נמצאים בה, אבל כדי לצאת ממנה אנחנו חייבים להרגיש אותה באופן ברור, שכן רק כך נוכל להגיע לרצון להיפטר ממנה, "לצאת ממצרים" ולעבור למצב שנקרא "חירות"…
המושגים "גלות" ו"גאולה" מעוררים ברובנו הקשרים ודימויים דתיים, לאומיים או לאומניים. אך לפי חכמת הקבלה אנו למדים שבכללות, גלות זו הרגשת חיסרון - גלות התענוג:
