בקשת סליחה ביום כיפור – רק על בחירה חופשית שלא מומשה
על מה עלי לבקש סליחה? אם אני לא רואה ולא מרגיש את הבורא אז ממי אני מבקש סליחה?
אין לנו צורך לבקש סליחה מהבורא. כלפי הבורא השלם אין אדם שעושה דבר מחוץ לרצונו. כל מי שבודק את עצמו, צריך לבדוק את עצמו לא כלפי הבורא, אלא כלפי מחויבותו לכל האנושות ולתפקידו כלפיה. האם אני מביא תועלת, כחלק פעיל, הכרחי באותו המנגנון?
אנו צריכים להכין את עצמנו לסליחות – כלפי איזה אידיאל אנו צריכים למדוד את עצמנו, מדוע זה רע להיות המקבל, מדוע זה טוב להיות המשפיע? אדם צריך לעבור על כל ההבחנות הללו ואז, אם ירגיש שבחלט הוא רע, עליו “לבקש סליחה”. רק על פי הערכים שקבע לעצמו ושאותם לא הצליח לממש. רק על מה שבאמת ביכולתו לבצע על-ידי בחירה חופשית.
לכל אחד מאיתנו ישנה אחריות גורפת להתקדמות רוחנית כלפי הנשמות האחרות. רק מצבו והתקדמותו הרוחנית הפרטית של האדם הם שקבעו את הרגשתו הכללית בשנה שחלפה והם שיקבעו את הרגשתו בשנה החדשה.
עוד בשיעור:
• החטא היחיד הוא בשימוש לא נכון או באי שימוש באמצעי היחיד שקיים לרשותי לתיקון נשמתי ולהעלאתי לדרגת הבורא. האמצעי הוא “ואהבת לרעך כמוך”. אין מה לבקש סליחה מהבורא – במה אתה יכול להועיל או להזיק לו?
• הגלות האמיתית היא גלות מדרגת “ואהבת לרעך כמוך”.
• “בורא” מלשון בוא-וראה. המדרגה העליונה שהאדם צריך להשיג בכל שלב ושלב, זה בשבילו “הבורא”. הערכים העליונים שהאדם מציב ומדמה לעצמו וכלפיהם הוא משווה את עצמו. על הפער בין הרצוי למצוי ניתן לעשות חשבון נפש.
• מדוע צמים ביום כיפור? מנהג הצום הוא בסך-הכל העתקה מערכים רוחניים. יש חמישה כלים רוחניים – כתר,חכמה, בינה, זעיר-אנפין ומלכות. אנו צריכים להגיע למצב שבו נרגיש אותם ריקניים לחלוטין – בחוסר אונים, ללא יכולת להשפיע ואז מתוך הביקורת הזו, האדם מבקש את כח התיקון מהבורא. חמשת העינויים ביום הכיפורים מסמלים בחיצוניות את המצב הרוחני שאליו האדם צריך להגיע.
• רק על-ידי התקרבות שלנו לבורא אנחנו יכולים להינצל ממכות. עלינו לעשות דין וחשבון – האם אנו באמת משתדלים להתעלות מעל העולם הזה, בעזרת האמצעי שיש בידינו – חכמת הקבלה? זו בקשת הסליחה הנכונה.
השיעור מבוסס על כתבי רב”ש – ספר שלבי הסולם, מועדים – כרך ד, דף 7, מאמר 37, משנת 1986.
