קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• הנקודה שבלב היא תחילת הנשמה, וניתן לפתח אותה על-ידי לימוד חכמת הקבלה.
• אנו עדיין לא מודעים לעובדה שכל הרגעים והמקרים בחיינו מתעוררים כדי להביא אותנו להתפתחות הנשמה.
• האדם צריך להגיע לזה שלא רע לו סתם, אלא להכרת הרע – מה זה רע.
• האדם צריך להגיע בהדרגה למצב שרע לו, לא כי הוא מרגיש רע בהרגשת מר ומתוק, אלא רע בזה שאין לו אמת והוא נמצא בשקר.
• על-ידי הסביבה ניתן להעמיד את שתי המערכות – “מר ומתוק” ו”אמת ושקר” זו מול זו.
• אמת – על-מנת להשפיע; שקר – על-מנת לקבל; קבלה והשפעה – בירור שכלי; מר ומתוק – בירור גופני.
• בסופו של דבר, על האדם להגיע למצב שבו הוא יעדיף לעשות צמצום, רק כדי להיות בהשפעה; שאין לרצונות הקודמים שלו בזה שום פיצוי.
• חייבים לפתח את הנשמה, אחרת תהיה בדיכאון וללא מוצא.
• מזמני האר”י והלאה, התעוררות הנקודה שבלב באנשים נובעת כבר מתוך “ביאת המשיח” – גילוי חכמת הקבלה לכל האנושות.
  
• לאורך התהליך לא יכולה להיות הרגשה טובה, כי צריך להחליף את הרצון למילוי האגואיסטי שלך, לרצון למילוי בתכונת ההשפעה.
• בהתקדמות למטרת הבריאה יש בחירה, כי האדם לא נכנס בצורה טבעית לחברת מקובלים, ואפילו שמביאים אותו אליה, הוא צריך להשקיע הרבה מאד, להכניע את עצמו ולקבל על עצמו את מרות וחשיבות המטרה.
• לא ניתן להתרשם מחברת מקובלים בצורה טבעית.
• היגיעה היא בהכנעה כלפי הסביבה – החשיבות שהחברה נותנת לתכונת ההשפעה בלבד.
• רק במידה שהאדם מרכין את ראשו כלפי החברה, הוא יכול להיות מושפע ובבירור “אמת ושקר” על-פני “מר ומתוק”.
• הכרת הרע, זה אותו ההבדל שהאדם מרגיש בין המדרגה שלו למדרגה עליונה יותר, שהופך להיות עבורו מנוף לעלייה אליה.
• הכרת הרע – חלק מהרצון שאני חייב לתקן ולהגיע להשפעה.
• סביבה היא אותו הרעיון שממנו אני רוצה לינוק, לקבל את חשיבות הרוחניות.
• בחירה בסביבה – לקבל התרשמות, מה חשוב לנשמות.
• הבחירה החופשית היא להתנתק מהשפעת העולם הזה, ולהיות מושפע מהעולם הרוחני.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “אגרות” – אגרת ל”ח, שנת 1927

• אין קשר בין פיתוח הנקודה שבלב ובין קיום תורה ומצוות הארצי, שהוא חיובי כשלעצמו, אך לא משפיע על התפתחות הנשמה במאום.
• יגיעה נמדדת לפי מידת התאוצה בלבד; היגיעה היא רק בתוספות – יותר מאתמול.
• התאוצה הקבועה חייבת להיות אצלי כהרגל.
• חייבים להיות כל הזמן ערים ובוערים.
• יגיעה – תוספת רצון להשיג משהו מעל הטבע, נגד הטבע.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות ד’, שיעור 2

• הכלי עצמו הוא “גולם”, והאור שנכנס אליו ויוצא ממנו נותן לו הבחנות.
• יש רצון, מתי שאין מילוי.
• כל הפעולות שישנן, הן פעולות כניסה ויציאת האורות לתוך ומתוך הכלים.
• מכובד הרצון שמרגיש יותר יציאות וכניסות האורות אליו, כי “מציון תצא תורה”.
• עד כמה שהוא יכנס ויצא מהכלי, הכלי יהיה יותר משובח.
• ישנן המון כניסות ויציאות האורות מתוך ולתוך הכלי, עד שהכלי יכול לפתח עצמאות, מודעות ושכל ליד ההרגשה.
• החיים הרוחניים נמדדים לפי כניסות ויציאות האור לתוך ומתוך הכלי.
• עד כמה שאתה מחובר יותר לנקודות שבלב, כך אתה מעורר יותר אור (שנמצא בחיבור ביניהן) אליך, פעם אחר פעם.
• מיד בסיום מימוש הרשימו בצורה הנכונה, מתעורר רשימו חדש.
• “שם הויה”- מושג של עצמאות הנברא.
• בבחינה א’ הכלי בטל לחלוטין – האור שולט עליו בצורה מלאה.
• בבחינה ב’, זה שיש בתוך הרצון יכולת להגיב על האור בצורה כזו שהוא רוצה להיות כמוהו, זו בריאה בפני עצמה – השפעה לתוך הרצון שמגיעה ממש מהשורש, מכתר.
• בחינה ג’ נולדה כיוון שמצב ב’ הוא לא שלם, כי הוא לא יכול להיות מלא ועם זאת בטל כלפי הבורא.
• בחינה ג’ לא שלימה כיוון שאור החכמה בה הוא רק תוספת על אור חסדים – חסדים בהארת חכמה.
• אם בבחינה א’ הרצון בא מהמאציל, בבחינה ד’ ההשתוקקות באה כבר מתוך הכלי עצמו.
• בחינה ד’ – מלכות – הנברא שולט.
• מבחינה ד’ והלאה, כל ההתפתחות היא רק כלפי הכלי.
• האור והכלי כבר נמצאים; העיקר הוא לפתח את הרגשת הנותן מתוך הנקודה שבלב, בדומה לבחינה א’.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם, מאמר “תורת הקבלה ומהותה”, שיעור 2

• ההתפתחות מ”מעלה למטה” היא על-ידי הרצון לקבל, וההתפתחות מ”מטה למעלה” היא על ידי רצון להשפיע – שניהם בנברא.
• לאחר צמצום ב’, אנו יכולים לקבל אורות רק “ממטה למעלה” – בדחייה.
• הרצון לקבל נגלה בהתאם לכמה שאנו יכולים לממש אותו, לכן מה שנסתר עכשיו, יהפוך לאחר יגיעתי לנגלה.
• שימוש לזולת לפי רצון הזולת, נקרא אהבה אליו.
• לעומד הבהמה שלא משתנה, באם ישנן התפתחויות איכותיות שצומחות מבפנים.
• מושרשת בנו אישיות פנימית רוחנית, ואם אנו משתדלים לעורר אותה, היא פורצת מתוכנו ואנו נעשים “בני אדם”.
• ניתן להגיע לזה לאחר ביצוע פעולות; הפעולה העיקרית היא לפתוח ספר, לקרוא בו ולהתפלל שזה יקרה לי, שתיפתח בי האישיות הזו.
• קיום המצוות המעשיות בלבד הוא מסגרת שניתנה לנו לשנות הגלות, כי בזמן הגלות אתה מחויב להיות בניתוק מרוחניות, עד שהנשמות יתכללו זו בזו.
• תקופת הגלות הסתיימה בימי האר”י, שפתח עבורנו את חכמת הקבלה, כנגד המוח; הבעל-שם-טוב קידם את הקבלה כנגד הלב, ובעל-הסולם איחד את כל השיטות, ונתן את חכמת הקבלה לדורנו.
• ההתפתחות הרוחנית היא על-ידי הנקודה שבלב, ומיועדת לכלל האנושות; לכן אין חיוב בקיום התורה והמצוות המעשיות – שני הדברים כלל לא קשורים האחד לשני.
• אם אתה מוציא מכל דת שהיא את מה שלא שייך לה – תיקון הנשמה, אז היא שייכת לתרבות העם בלבד.
• כל העולם חייב להגיע לדרגה של דבקות בבורא וגילויו, וניתן לעשות זאת בעזרת חכמת הקבלה בלבד.
• אם על-פני הפערים אתה מבצע חיבור, בזה אתה יוצר את הכלי הרוחני; לכן אל לנו למחוק את הפערים, אלא לפתח אותם ועל-פניהם להביא את כוונת החיבור; כך נהיה יותר עשירים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”