קבלה לעם היום

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “מהו כריתת ברית בעבודה”, מאמר 31

• ישנם שני מצבים: 1 – שיש הרגשה, חיזוק מצד החברה, הבורא, שמייצב הן את הקבוצה והן את האדם, ואז המצב הוא טוב לפי ההרגשה, כתוצאה מזה שהבורא נותן לו להרגיש שיש שכר ברוחניות. במצב זה כורתים ברית.
• “ברית” – התחייבות לעתיד, ואת ההסכם הזה אני האדם חותם בינו לבין הקבוצה. האדם לא יכול לחתום ברית עם הבורא, מכיוון שבזמן הירידה הוא לא יוכל לעמוד בזה. לכן עושים ברית עם משהו יותר ממשי – עם הקבוצה.
• כריתת הברית – שהקבוצה חותמת שהיא נמצאת בעזרה ושמירה הדדית, שהברית הזו תתקיים.
• מצב 2: לאחר כריתת הברית, מגיע לאחר זמן מה חוסר חשק – אין תמיכה טבעית בכדאיות היחס הטוב לחברים ולבורא.
• במצב השני קיימות 2 אפשרויות: אם האדם לא מטפל בזה כמו שצריך, לא מקבל תמיכה מהקבוצה ולא יכול לפנות לאותו מצב קודם שהיה, אז הוא מוצא את עצמו בירידה, עד שהוא עלול להגיע למצב שהוא עוזב בכלל את הדרך. או שיש לו קשר עם הקבוצה והיא מושכת אותו והוא לא יכול לעזוב. הוא נזכר בברית – רואה בקבוצה דוגמה לאותו יחס של טוב וקשר, ונזכר שהוא חייב ללכת למעלה מהדעת – למעלה מחוסר ההרגשה הטובה והחשק.
• כריתת הברית מביאה אותי לתפילה, מכיוון שאין בכוחותיי להיות בהשפעה, ואז אני מתפלל ל”לשמה” – לחשיבות הבורא, לשכר שתהיה לי נתינה לה’.
• אנו לא קובעים מהי עליה ומהי ירידה לפי הרגשת המילוי הגשמי – טוב או רע, אלא לפי הרגשת המילוי הרוחני – אמת או שקר.
• “עליה” – אם המצב מעלה אותי לקראת הבורא ב”אמונה למעלה מהדעת”.
• האדם יכול לבדוק אם הוא מבקש אמת ולא הרגשה טובה, אם הוא פונה דרך הקבוצה בלבד, מפני שהוא לבדו נמצא תמיד בשקר.
  
• לא ניתן לעבור ללא שכר, ללא מילוי, לכן גם ברוחניות העבודה היא תמורת שכר, אך עבור שכר שונה; אם הבורא חשוב בעיני, אז השפעה אליו היא שכר בעיני.
• הקבוצה היא כמו מאגר כוח הברית, שפונה אליך בזמן הירידה, ומזכירה לך שכרתת ברית בעבר, ואז אתה מתאושש.
• רק הקבוצה יכולה לעורר אותך להיות “אדם”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם”, פרשת “ויחי”, אות קפ”ז, שיעור 13

• “ימין” – כוח ההשפעה הכללי, שלוקח מצד השמאל רק מה שאפשר להשתמש בו להשפעה, ובזה הוא מבטל את המיתה.
• “הוצאת זרע לבטלה” – משיכת ג”ר דחכמה לכלי קבלה ללא כיסוי.
• כל אדם חייב לעבור את כל המצבים הכתובים בתורה; גילוי כלי שבור – התלבשות ברשע מן התורה, תיקון הכלי השבור – התלבשות בצדיק מן התורה.
• רק בתנאי שהאדם הכין את עצמו בצורה טובה, הוא יכול לעבור את כל המצבים, מפני ש”בפני עיוור לא תשים מכשול”.
• בזמן ההכנה, הקבוצה כהכנה – כתמיכה לעבור ממצבים רעים לטובים. אחר כך אני אגלה קבוצה כמקום למילוי לגילוי הבורא.
• אם אנחנו מעלים את עצמנו לדרגת נוקבא, ברצון להתחבר עם האחרים ולהיות כשכינה, מקום לגילוי הבורא, אז פועל עלינו הקשר עם זעיר-אנפין, שמקבל מבינה את הצל”ם, ואז יש לנו מסך ואור חוזר שאנו מקבלים מבינה, ומסך ואור חוזר שאנו מקבלים כחלקי המלכות בהתאם לז”א, על-מנת שתהיה התאמה להזדווג עם הקב”ה, שנקרא זעיר-אנפין.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’ חלק ט”ו, דף א’ תשט”ו, אות נ”ט

• “כלים דאחוריים” – כלים שאותם אנו מעלים מבי”ע לתיקון. כלים למטה מחזה.
• יפה מאד שמתגלים לאדם הדינים החדשים כתוצאה מהארת האור עליו, והאדם מתעלה עימם מעל הדעת.
• 2 הדרכים – דרך תורה ודרך ייסורים, קיימות ברוחניות בלבד.
• לפי קשר דכר ונוקבא, אנו לומדים על הקשר בין הבורא לנברא. שמלכות, למרות שהיא מקבלת, נותנת לזעיר אנפין אפשרות להתמלא ולעבור מקטנות לגדלות. על-ידי הקשר בין מלכות לזעיר אנפין, אנו מבינים כיצד עלינו להתקשר לבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי רב”ש, אגרת ל”ד

• כל המועדים, החגים, הימים המיוחדים, צריכים להיות מפורשים כלפינו בצורה פנימית, ולא כתאריכים הכתובים על לוח השנה על הקיר.
• כנגד ענף ושורש, וללא קשר לפנימיות, אנו נוהגים לחגוג את החגים בחיצוניות גם בעולם שלנו, אך זהו מנהג בלבד, ללא קשר למצבו הפנימי של האדם.
• ראש השנה וכל שאר חגי תשרי, הם בעניין תפילות – בקשות על תיקונים.
• “תפילה” זה לא שעומדים וצועקים לפי מה שכתוב בספר, אלא הספר נכתב בלב, בלי להסתכל באותיות, אלא האותיות צריכות להתעלות מהלב, שכל אות זה כלי, שבצורה כזו הכנו את הכלים שלנו והם כבר מוכנים להוציא לפועל את הבקשה שלנו וגם לקבל את המילוי.
• כל מה שאנחנו יכולים להשיג, אנחנו משיגים רק בעזרת התפילה, הבקשה, אבל לפני זה יש עבודה גדולה מאוד, להגיע לבקשה הנכונה.
• ניתן להגיע לתפילה רק כתוצאה מעבודה פנימית, שהיא רק בקבוצה ורק על-ידי כתבי מקובלים, והכול מתחיל מנקודה קטנה – שברור לי מלכתחילה שאני רע ושאני הולך לגלות את הרע שבי.
• התפילה צריכה להיות אמיתית, אחרת היא מרחיקה את האדם מהבורא, והוא נכנס ל”סם המוות”.
• אדם שהולך בדרך נכונה מגלה שהוא תמיד “מחצה” – שהוא צריך להביא כלי, החסרונות, את הכלי הלא מתוקן. זו עבודה גדולה לגלות את הכלי הלא מתוקן, וכשהאדם מגיע לזה הוא מגלה ממש את החצי השני – שהבורא זה החצי השני, שהוא ה”מחצה” שלו, שהוא משלים אותו, ואז יש חיבור עם הבורא, קודם לתיקון הכלים ואחר כך למילוי הכלים ולדבקות.
• ראש השנה – שאני שמח מזה שמתחילה שנה חדשה. תחילת האדם שבי.
• בלי לפתח את מערכת הערבות בינינו לא נוכל להתקדם, ואם אנחנו מחזיקים בה זה את זה, אפשר לעבור את כל המצבים בשמחה.
• כל היחס לפרט – טוב או רע, הוא כדי לכוון אותנו לעבר חיבור עם האחרים בלבד.
• במידה שהשקעת בקבוצה, זה שלך ואתה מקבל בחזרה. אתה לא יכול לקבל יותר מזה, לפי התנאי “מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת”.
• אנו לא יכולים לבקש לגלות את הרע, מכיוון ששורשו של האדם הוא ליהנות. לכן הרע יתגלה רק כתוצאה מהשתוקקות לטוב.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“