קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ע”ח, אורייתא וקב”ה וישראל חד הוא

• מטרת הבריאה היא להביא את הרצון לקבל, שיהיה עצמאי וידמה לאור; זה נקרא ש”רצונו להיטיב לנבראיו”.
• למרות ש”קוב”ה”, “ישראל” ו”אורייתא” נמצאים כאחד, כלפי הנברא מצב זה מתחלק ל-3 חלקים: הבורא, הנטיות באדם המכוונות לבורא, והאמצעי שעל-ידו האדם משתנה.
• “ישראל” – אנשים אשר יש בהם נטייה להידמות לבורא, ובמקביל יש להם הרגשה שהם שונים, הפוכים ממנו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: זוהר לעם, פרשת “וירא”, אות תל”א, שיעור 16

• כל דרגה נוכחית, היא “אב” לעומת המדרגה הבאה, ה”בן”.
• “הימצאות בגלות” – שרצונות האדם מושכים אותו לקבל ולא להשפיע, והוא מתקשה לייצב את עצמו כלפי ההשפעה.
• בכל פעם שהאדם נמצא בפעולת השפעה, מתעוררים בו עוד ועוד רצונות, שאותם הוא צריך לצרף לאותו הרצון המתוקן.
• “ישראל” – קו אמצעי, המצב הנכון שבו האדם יכול להשתמש בצורה הנכונה בתכונות ההשפעה (כהנים) והקבלה (לויים), המגיעים מלמעלה.
• כאשר מתגלה בנו התנגדות בזמן קריאת הזוהר, עלינו לנסות לברר מיהו המתנגד בתוכנו, להתגבר עליו ולהידבק על-פניו לכל מילה ומילה הכתובה בזוהר; ללכת יחד עם האור כנגד המלכות המקולקלת.
• “הבנתי” זה כלום; “השגתי” זה מה שצריך להיות.
• את הגיעה שלי בזמן קריאת הזוהר אני נותן לחברים; על האדם לעבוד עם הטקסט בזמן הלימוד, כי הוא חלק מאותה הסירה הכללית, והערבות שחתמנו זה לזה מחייבת את אותנו לעשות כך.
• בזמן הלימוד, על הלומד להבין שאם הוא מתרשל, הוא פוגע באחרים, ובהתאם לזה הוא יינזק, וההפך.
• לאחר שהאור עורר את האדם הוא מסתלק, ובזה הוא מחייב את האדם להשלים בעצמו אותה ההתעוררות שחווה קודם לכן, ואז היא תירשם על שמו.
• אם אני משתדל להעביר לאחרים את כל ההתעוררויות והמילויים שאני מקבל, ולהשאיר לעצמי הכרחיות בלבד, אין לי בושה, כי אני לא מקבל מתנת חינם.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות ס”ד, שיעור 21

• הכנת הכלים היא תמיד אחוריים; קבלת האורות היא תמיד הפנים.
• “כלי” – מסך ואור חוזר; במידה שיש לי אור חסדים, נקרא שיש לי כלי.
• ה”חומרה” היא הרצון לקבל, אך כל ה”תוכנה” מבוססת על הכוונות שמעל החומר.
• “פנימיות” – יותר חשוב, יותר קרוב להשפעה.
• הכלים נמצאים באמצע, בין האור המקיף והאור הפנימי; כלפי האור המקיף אני נמצא בכלי פנימי, וכלפי האור הפנימי אני נמצא בכלי חיצון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, מאמר “הגלות והגאולה”, שיעור 2

• כל מי שיש לו נקודה שבלב, ללא קשר לצורת גופו הגשמי, נקרא “ישראל”.
• מלבד הנקודות שבלב שמתעוררות ברחבי העולם, מימוש והפצת חכמת הקבלה, צריכים להיות בעם ישראל הגשמי, ולאחר מכן באומות העולם הגשמיות.
• לפי התאמת ענף ושורש, מי שיש לו השתוקקות לרוחניות מרגיש שארץ ישראל היא מקומו, אך כיום, כאשר כל העולם כבר צריך להגיע לתיקון, ניתן לבצע את תיקון הרצון בכל מקום בעולם, וכך כל אדם יכול לממש את עצמו.
• בארץ ישראל חייבת לקום מדינה רוחנית, שתהיה דוגמא בהשפעה ואהבת הזולת לכל העולם.
• הרגשת הצער חייבת להיות, הן בדרך “בעיתה” והן בדרך “אחישנה”, אך בדרך אחישנה הייסורים הם ייסוריי אהבה, מתוך השתוקקות להשגת המטרה, ולא מתוך מכות.
• עלינו להפיץ את חכמת הקבלה כשיטת התיקון האישית לכל אדם ואדם, ולהכניס אותו לעבודה פנימית במידת האפשר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“