קבלה לעם היום

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ”ה- מאמר “בהבראם – באברהם”

• “אברהם” – חסד, התכונה היסודית שאנו צריכים לרכוש כדי להידמות לבורא.
• התכונה הראשונה שאנו רוכשים ברוחניות היא תכונת החסד, שבעזרתה הכלי מוכשר לקבל את אור החכמה.
• “פותח השערים” – אור החסד הוא אור הע”ב שיורד לכלים המצומצמים, נותן להם כוח להוריד את המלכות מנקבי עיניים למטה, וכתוצאה מזה הכלים יכולים לקבל באור החסדים אור חכמה.
• “נ’ שערים” – דרגת הבינה לעומת דרגת המלכות. אנו לא משתמשים בשער ה-נ’ כי הוא ל”ב האבן, שבו לא ניתן להשתמש עד גמר התיקון. עד גמר התיקון אנו משתמשים ב-ט’ ראשונות בלבד – “מ”ט שערים”.
• ע”ב (חכמה) גימטריה חסד – דבר זה מראה לנו עד כמה הכל תלוי רק באופן השימוש באותו האור.
• “אברהם” – שם הכלי המתוקן, בתכונה הראשונה שלו – חסד.
• “שם הקדוש” – תבנית של הרצון לקבל, שעובד בעל-מנת להשפיע.
• שם התיקון – אברהם, הצורה שהכלי מקבל – אלקים, הזיווג שמתקיים – הויה אלקים.
• חכמת הקבלה מכונה “חכמת הלב”, כי רק ברצון המתוקן ניתן להרגיש אותה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ”ט- מאמר “החיזיון של רבי חייא”, שיעור 1

• “רבי חיא רואה” – רבי חיא עושה תיקונים על עצמו, משתווה לעליון ואז הוא “רואה” – מגלה בתוך עצמו. אלו שינויים פנימיים בו, שנקראים “ר’ שמעון”, “ר’ אלעזר” וכן הלאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: תלמוד עשר הספירות, כרך ג’, חלק ח’, אות כ”ט או”פ, שיעור 17

• אמא שלא מקבלת חכמה לא יורדת מדרגתה, כי היא תכונת החסד.
• בעולם הנקודים לא היה ניתן לגלות את הבעיה – שה’ תתאה התערבה וגרמה לשבירה. מה שאם כן בעולם אצילות, יש כנגד כל ספירה וספירה שבנקודים פרצוף שלם, ושמירה על ה’ תתאה שלא תשתתף, אלא רק באח”פ דעליה.
• התיקון שניסו לעשות בנקודים לא התקיים דווקא בגלל שרצו לעשות אותו בפעם אחת. דווקא מתוך ריבוי הפעולות שכביכול חוזרות על עצמן, אנו יכולים לברר את ההבדל בין מלכות לבינה ולהגיע לתיקון.
• בנקודים היה פרצוף אחד ולכן הוא נשבר. באצילות ישנם 12 פרצופים, וכך כל הבחן הוא בולט, ואפשר לעשות עליו תיקונים.
• ה’ תתאה שהשתתפה בעולם הנקודים בנקודות וטעמים היא שגרמה לשבירה, ובעולם אצילות מתנתקים ממנה. שם יש שימוש במלכות אחרת – כוח הבינה, ומהמלכות עצמה לוקחים רק התכללות; הכל נעשה רק ממטה למעלה, ובמידה שמלכות יכולה להצטרף לבינה, מזה נבנים פרצופי אצילות.
• הזיווג שרצו לעשות בעולם הנקודים הוא גם בשיתוף בינה ומלכות, אך בבינה שיורדת למלכות. כך התגלה שיש במלכות רצונות שלא מסוגלים לקלוט את הבינה, להבין אותה, להרגיש אותה. לכן התיקון הראשון בעולם האצילות הוא שאנו שומרים על השיתוף – כוח הבינה הוא שונה, אבל מה שמברר אותו זה כוח המלכות שמצטרפת.
• אנו לא מרגישים את האלוקות ולכן אנו לא מרגישים איפה אנחנו. לעת עתה יש לנו, וזהו; זהו מצב של שבירה ונפילה לקליפות, ואם מתעוררת בנו איזו השפעה לבורא, זה לנצל אותו – מתי יהיה לי טוב, ולא להשפיע לו. זהו המצב הנמוך ביותר – שאנו נמצאים בתרדמה ו”לא מזיז לנו” כלום.
• זה שאנו נמצאים בחוסר בירור זה הדבר הגרוע ביותר. וכשהאור יתחיל להאיר למצבנו נתחיל להרגיש חושך, וזה כבר האור, כי החושך הוא האחוריים של האור.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “בית שער הכוונות”, אות צ”ג, שיעור 44

• אם הלבושים מסתלקים, אז האורות מסתלקים. האור נמצא במנוחה מוחלטת ולכן אם אין לבושים, אין אור.
• עד שאנחנו לא משיגים בתוספת העבודה שלנו, בבחירה החופשית שלנו את הכלי הראשון, אין כלום – יש רק אלוקים. אם אין אנחנו אז אין שום דבר, יש רק תופעה שאנו לא יכולים לדבר עליה כי זה לא כלי, זו צורה מופשטת. המקובלים יודעים את הדברים מתוך זה שהם שמשיגים ממטה למעלה. לכן לדבר על משהו שקיים לפניי זה פשוט לא מציאותי.
• כל מקובל שמוסר לי משהו מהעולם הרוחני הוא מערכת ולא אדם. וכך אנו צריכים להתייחס לחברינו ולכל העולם – כאל מערכת, שאם פועלים בה נכון התוצאות נכונות וההפך.
• כל העולמות קיימים רק בתנאי שאני מעורר אותם, שאני רוצה להתקשר לבורא ואז בינינו נבנה לו הקשר, שנקרא “עולמות”.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, מאמר “השלום בעולם”, שיעור 3

• הבעיה הגדולה בעולמנו, היא שאנו לא מבדילים בין הדרגות דומם, צומח, חי ומדבר שבאדם.
• הניסיון לתקן את דרגת האדם באותה הדרך שבה אנו מתקנים את דרגות הדומם, הצומח והחי שבעולמנו, הוא הטעות הגדולה. האנושות לא מבינה את הגבול – שבדרגת המדבר אין לה כלים. את דרגת המדבר אנו לא מסוגלים לתקן עם מה שיש לנו.
• דרגת האדם שבנו גבוהה מכל שאר הדרגות – דומם, צומח וחי, ולכן בזה שאנו לא מתקנים את דרגת המדבר, אנו הורסים גם את כל הדרגות הנמוכות ממנה.
• מותר לנו לעשות הכל בדרגות הדומם, הצומח והחי, בתנאי שאנו עושים זאת כדי להגיע לתיקון העולם ותיקון עצמנו. ואם אנו לא עושים זאת בכוונה הנכונה, דבר זה מביא להרס.
• הסבל בעולם יפסק רק בתנאי שאנו, בעלי התורה, בעלי השיטה, יתקנו את עצמם, ירימו את חשיבות הכוח העליון – כוח ההשפעה, אהבת הזולת, לגובה, ואז דרכם יתפשט האור, הכוח העליון הזה, גם לכל אלה שמצטרפים מתוך צרה, בעיה, שלא מבינים אך סובלים, ומתוך זה מתחברים ומצטרפים לרעיון.
• כל דבר בעולם, ולו המזיק ביותר, צריך להיות כפי שהוא.
• אין שום דבר מחוץ לנו שאנו צריכים לתקן, מה שיש לתקן נמצא בפנימיותנו – האדם שבאדם.
• כיום אנו מגיעים למצב שגם אלה שמתגלים בהם הרשימות החיצוניות וגם אלה שמתגלים בהם הרשימות הרוחניות, מתחילים להתקרב זה לזה. לכן היום אלה שרוצים לפתח את הנשמה, מתקרבים גם לאנשים שיש להם שאלות קיומיות, אפילו ללא נקודה שבלב.
• עלינו לשאוף למגר את הסבל במישור הגשמי ולהעביר אותו למישור הרוחני. כי לפי הטבע שלנו, אם אנו לא מסופקים בדרגה הגשמית, אנו לא מסוגלים לעבוד בדרגה הרוחנית.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי“